28/10/2012 22:50
נחושה
Posts: 6982
|
רבקה כתב:
חנה'לה ברוכה השבה אלינו
את משדרת שינוי עצום שחל בך ואכן את תלמידה למופת
אין מחיר להרגשה, לבטחון ולאיכות החיים שסובבת סביב הדיאטה והשליטה
כולנו יחד שואפים לאותה הצלחה ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/10/2012 14:08
רבקה
Posts: 8411
|
חנה'לה ברוכה השבה אלינו
את משדרת שינוי עצום שחל בך ואכן את תלמידה למופת
אין מחיר להרגשה, לבטחון ולאיכות החיים שסובבת סביב הדיאטה והשליטה
כולנו יחד שואפים לאותה הצלחה ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2012 07:54
אייריס
Posts: 3744
|
פוסט מבורך ורק מחדד לי למה אני נשארת פה וממשיכה בתהליך אף על פי שלפעמים עולה אבל עצם ההשתייכות לקבוצת התמיכה שלנו כבר עושה לי פלאים. המודעות באמת עלתה כיתה (מלח, סוכר מים וכ'ו) אז באמת אין לנו אופצייה אחרת וטוב עשית שהתבוננת וצפית וכך הפנמת עוד ועוד והרווח כולו שלך וגם שלנו. תודה על השיתוף ושמרי על עצמך ואל תתפתי לחזור אחורה. אין שם שום דבר טוב במשקלים הקודמים שלנו. שבת.נפלאה וברוכה השבה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2012 07:00
dany
Posts: 19819
|
חנה יקרה
תבקשי מגיל שיעזור לך עם התמונה, גם לי בפעם האחרונה שניסיתי להעלות אותה לא עלתה, וגיל פתר לי את זה.
המשך שבת נפלאה
יום טוב וכל טוב
חיוך מהלב כתב:
חברות וחברים, אין לי מילים להודות לכם על הפירגון והעידוד. אתם פשוט מדהימים. אגב, בעלי ניסה לעזור לי להעלות תמונה שלי, אך משום מה לא הצליח למרות שהקטין את הרזולוציה וכו'... אם מישהו יכול להסביר לי מזה אווטר??? אודה לכם. ננסה עוד פעם. הרי בסופו של יום רוצים לראות קצת את מי שכותב לא???
אני באמת בצניעות אומרת שכל פעם שמירי אמרה "אם אני יכולה גם אתם יכולים" לא האמנתי לה. אבל בכל אופן למדתי והפנמתי גם אם באיחור ... אני סבורה באמת שעם רצון חזק כל אחד ואחת יכולה, למרות שיש תקופות יותר מוצלחות וגם אחרות. לפחות היום אני מאמינה בעצמי וגם אם עליתי ארד את העליה די מהר, כי המודעות והידיעה שלי אין אפשרות לחזור אחורה מוליכים אותי היום כל יום וגם במשך היום. עוצמה יש בכולנו, השאלה היא לאן מנתבים אותה. האמינו לי !!!! תודה תודה לכם יקרים הכתיבה בפורום נדיב ונדיר כזה היא ממש תרפיה ..... נכון התהליך וכל הדרך למדתי גם להנות מהם, עדיין לא נשקלת כי יש נוזלים שהצטברו בטיסה ובכלל,... אתן לעצמי עוד יום ואז נראה. שתהיה שבת ברוכה לכולנו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/10/2012 05:35
אקורדיאון
Posts: 16381
|
ברוכה השבה ,סיכום הפוסט מוכיח חד משמעית את הפנמת התהליך שכולנו בסופו של דבר עוברים
ןהחשוב מכל הבטחון שמה שעלה מהר כך גם ירד ולחזור למימדי העבר לא בא בחשבון.
שבת נפלאה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 21:36
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
חברות וחברים, אין לי מילים להודות לכם על הפירגון והעידוד. אתם פשוט מדהימים. אגב, בעלי ניסה לעזור לי להעלות תמונה שלי, אך משום מה לא הצליח למרות שהקטין את הרזולוציה וכו'... אם מישהו יכול להסביר לי מזה אווטר??? אודה לכם. ננסה עוד פעם. הרי בסופו של יום רוצים לראות קצת את מי שכותב לא???
אני באמת בצניעות אומרת שכל פעם שמירי אמרה "אם אני יכולה גם אתם יכולים" לא האמנתי לה. אבל בכל אופן למדתי והפנמתי גם אם באיחור ... אני סבורה באמת שעם רצון חזק כל אחד ואחת יכולה, למרות שיש תקופות יותר מוצלחות וגם אחרות. לפחות היום אני מאמינה בעצמי וגם אם עליתי ארד את העליה די מהר, כי המודעות והידיעה שלי אין אפשרות לחזור אחורה מוליכים אותי היום כל יום וגם במשך היום. עוצמה יש בכולנו, השאלה היא לאן מנתבים אותה. האמינו לי !!!! תודה תודה לכם יקרים הכתיבה בפורום נדיב ונדיר כזה היא ממש תרפיה ..... נכון התהליך וכל הדרך למדתי גם להנות מהם, עדיין לא נשקלת כי יש נוזלים שהצטברו בטיסה ובכלל,... אתן לעצמי עוד יום ואז נראה. שתהיה שבת ברוכה לכולנו.
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 16:57
tal_f
Posts: 900
|
כל הכבוד, ככה מתקדמים וצומחים.
מקור למוטיבציה לכולם.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 16:29
מטפס הרים
Posts: 1533
|
חיוך מהלב יקרה. כבר כתבתי לך שאת עבורי דמות ומופת לחיקוי. כשקראתי את דברייך ממש יכולתי לראות אותך במטוס. אשה מנצחת. שכבר לא צריכה הארכת חגורות. אשה שעשתה, בשתי ידיה, שינוי גדול ועצום לחייה ובחייה וכותבת שלעולם לא תחזור לסבל שהיה מנת חלקה. אשה שיודעת לנתח את גודל השינוי שחוותה ובעיקר יודעת להעריך ולאהוב את השינוי, ולעשות הכל כדי לנצור את ההישג, לשמור עליו כעל בבת עינה. כמה עוצמה יש בך. אין לי ספק שגם אם עלית משהו, זה יעלם כאבק ברוח.. ואת? את תמשיכי הלאה, עם חיוך בלב ואור בעיניים ונפש מתרוננת... תמשיכי עם הישגך ותשמשי לי, לנו אור ומיגדלאור. שבת שלום וטוב שחזרת אלינו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 16:07
dany
Posts: 19819
|
שבת שלום יקירה
ולא נותר לי לאל לאחל לך אשריך וטוב לך!!!!!!!!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 14:12
שח
Posts: 169
|
בסיפורך שומעים את התהליך שעברת ועד כמה הוא עמוק ורציני,
איך את מעידה על עצמך איפה היית אז והיכן את היום, מרתק....
שומעים את התובנות וקוראים אותן גם בין השורות וזה בהחלט מעורר השתאות...
כל הכבוד!  אין לי ספק שעד יום שלישי תצליחי לקזז את העלייה (אם הייתה בכלל...) ובכל אופן - המון בהצלחה!!!!
שבת שלום 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 13:55
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
אני - אני באופן אישי מאד אוהבת את גרמניה. למה? השפה שגורה על פי מגיל 0, האוכל שהכינה לי האומה (סבתא) טעמו עדיין בפי, ואני מרגישה טוב במדינה הזו, מכירה אותה טוב מאד ונהנית לטייל בה. אך הפעם - זו הפעם הראשונה שראיתי דברים שקודם בשנים קודמות לא ראיתי מעולם. (זה נכון גם לגבי הולנד ואוסטריה)... האוכל שכל כך אהבתי כבר לא טעים לי. הכל מלוח כל כך שאחרי כל ארוחה כמובן בלי מלח שהוספתי, הרגשתי שיש לי מלחיה שלמה בתוך החיך הפה וצמאון כל הזמן, האוכל כל כך שמן וכבר איני רגילה לכך, כשקונים בסופר מאד מאד קשה למצוא מאכלים בעלי אחוזי שומן קטנים שלא לדבר על 0%, וזה מתחיחס כמעט לכל סוג אוכל, ודבר אחד היה לי קשה במיוחד לעבור ליד כל העוגות שמזכירות לי ילדות וכאן לא מכינים כאלה בכלל.... אז הפעם אינה דומה לשום ביקור שלי. התמקדתי בהתבוננות באנשים, איך הם אוכלים, (גם הרשיתי לעצמי קצת עוגות שאיני אוכלת כלל)... ראיתי את כמות השמנים שלא לדבר על שמנים מאד מאד, ראיתי כמה קשה להם ללכת, ואת כל המראות הפנמתי וצרבתי בתוכי. זכורני שכתבתי לכם בעבר על כך שבעלי היה שנים רבות אומר לי. אנו טסים הרבה, תרזי כדי שיהיה לך נוח בטיסות. כמובן זה לא עזר. היו פעמים שהייתי זקוקה להארכה מיוחדת של חגורת הבטיחות במטוס. כן ממש כך... הפעם, היה לי כל כך הרבה מקום שלא הרגשתי שאני טסה באל על. היה לי כיף... ממולי ישבה שמנמודה שהחזה והבטן שלה היו בקו אחד, (בעלת חזה שופע)... ריחמתי עליה וכמה היה לה קשה. אני מזכירה לעצמי את כל המראות. באחד ההפסקות שלנו באוטוסדרדה הייתי צריכה לשרותים וגם שתינו שם קפה. העוגות שקצת חטאתי בהן, היו מונחות לידי. שתיתי רק קפה, הגברת בקופה אמרה לי למה לא תיקחי עוגה? עשיתי לה תנועה של "לא רוצה להיות חבית". אמרה לי. את נראית טוב. תודה על המחמאה אמרתי אבל, כשראיתי את זאת שהיא מתלמדת לידה הבנתי. היא באמת נראתה כמו חבית. ואני אוהבת להתבנונן... להזכיר לעצמי היכן הייתי. וכן, חזרתי בלילה שבין רביעי לחמישי, עדיין לא בטוחה כמה עליתי אבל אני עובדת על העניין... עד מעמד השקילה ביום ג', אצמצם את הנזק. אך התובנות הרבות שקיבלתי עזרו לי בזכות המסגרת ובזכות מי שאני היום.
למה הרשתי לעצמי להגיע למשקלים שהייתי בהם? זאת כבר הסטוריה אבל לא תחזור שוב לעולם
היום, אני במודעות כל הזמן, היכן שיכולתי לשמור שמרתי ואם חרגתי אתקן את עצמי
הכי חשוב בחיים, אנ אוהבת את מי שאני היום וגם את מה שאני אוכלת ולכן גם סבלתי כל כך מהמליחות וגם מתיקות יתר כי הגוף שלי כבר לא רגיל
הודיתי לאל הטוב שאני במקום הזה, היום... ולא אתן לגופי ולעצמי לחזור אחורנית וגם לסבל ששנים רבות סבלתי.
את כל אלה למדתי והפנמתי בשנתיים האחרונות ואני אמשיך לשמור על בריאותי ככל יכולתי כי אין לי גוף אחר או אופציה שונה
את כל אלה וגם עוד דברים יפים שראיתי בדרך אחלוק עימכם בהמשך העיקר לחזור לשגרה המבורכת ולתוכנית אוכל שפויה ובריאה
אוהבת את כולכם חנה
--
hs
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|