26/10/2012 17:41
מטפס הרים
Posts: 1533
|
dany כתב:
לדאבוני שאנחנו חזקים תמיד נבחר בסלט ושאנחנו חלשים תמיד נבחר ב............. כל אחד וחולשתו.
לא מאמינה שממש אפשר להשתנות, תמיד צריך להמשיך ולדבר בתוך הראש.
השיחה הזאת לא נגמרת לעולם.
אפילו אחרי ניתוח!!!!!!!!!!!!!!
דני. מסכים במאה אחוז.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 17:34
tal_f
Posts: 900
|
איזה תאורים. מסכימה שיש תקופות שקל ותקופות שקשה.
מסכימה שקשה השמירה מההתלהבות של הירידה.
אני אחרי 13 שנה עדיין לא חושבת כמו רזה ויש לי עוד דרך ארוכה... למרות שחיצונית יתכן ואנשים יחשבו אותי לכזו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 16:13
dany
Posts: 19819
|
לדאבוני שאנחנו חזקים תמיד נבחר בסלט ושאנחנו חלשים תמיד נבחר ב............. כל אחד וחולשתו.
לא מאמינה שממש אפשר להשתנות, תמיד צריך להמשיך ולדבר בתוך הראש.
השיחה הזאת לא נגמרת לעולם.
אפילו אחרי ניתוח!!!!!!!!!!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 15:26
מטפס הרים
Posts: 1533
|
שלום חיוך מהלב יקרה. מה שלומך? איך היה הטיול?
edited by מטפס הרים on 10/26/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 14:21
1103
Posts: 5022
|
מטפס יקר
כאשר ירדת בעבר זה היה מבצע שלא שינה את חשיבתך ואורך חייך ועובדה היא שהעלת הכל בחזרה, עכשיו אתה נמצא במקום אחר לאט לאט תפנים והשיטה תהפך חלק מחייך זה לא אומר
שלעולם לא תוכל לאכול מדי פעם ספגטי בולונז {לדוגמה} או מאכל אחר אשר אהוב עליך אני בטוחה שקיבתך תתכווץ וכמויות האוכל ירדו משמעותית.
יש מיני מזונות שמזמן ולעולם אינם ולא יהיו בתפריט שלנו כמו פיתות פיצות בורקס מיני מאפה עוגות ועוד.ישנם רכיבים שתמיד נקפיד למדוד כמו שמן אורז חלב ועוד
הכל ענין של סדר עדיפיות וויתור.
הצעידה אינה גורמת להרזיה היא נפלאה לנפש מחטבת ומפעילה את כל מערכות הגוף אך אין היא אינה מכפרת.מירי תמיד אומרת "בלעת שילמת" אם זה היה כך כולנו היינו רזים.אין צורך לצעוד יותר מ-50 דקות
5-6 פעמים בשבוע.
לילה טוב
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 14:05
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
אני התבוננתי כל הזמן בנסיעה הזו באנשים ומה ואיך הם אוכלים. כשחיכינו לעלייה למטוס היתה קבוצת אנשים שהגיעו מארה"ב. הם ישבו ואכלו חטיפים וביגלייך כי היה שם מזנון שאפשר היה לקנות בו את הדבריםה האלה. הם נראו רובם כמו חביות מהלכות ולא משנה באיזה גיל. בצד ישבה אישה כבת 50 מהארץ אבל נראתה בסדר. היא פתחה קופסה של פרינגלס ואכלה את הצי'פסים האלה. טוב, אולי אחרי כן לא תאכל כלום בארוחה??? על כל פנים התבוננות כל הזמן, עושה לי פלאים,וכשאני נכנסת למקום או סופר ויש שם הרבה מאד חטיפים ועוד כל מיני דברים שבכלל אני מרגישה שהם עבורי רעל, אני עוברת מהר לאזור אחר. אגב, מטפס הרים יקר שמעת את הפרסומת האחרונה הנוראה ברדיו? "מחר אתה עובר ניתוח" אומר רופא, האיש עונה לו, יש חטיף (לא אזכיר את שמו כדי לא לעשות לו פרסומת) חדש בטעם חמוץ חריף... האם זו תגובה נאותה לידיעה לא נעימה? כך הפרסומת עוברת ... בעיני גועל נפש. כדי "לעבור" חוויות לא נעימות או רגעים קשים בחיים וכד', צריך חטיף בטעם חדש? כדי לפטם את עצמנו ולגרום לעוד בעיה בריאותית???? חבל שאין רבים שמגיבים על הפרסומת הזוועתית הזו... שתהיה לכולנו שבת מבורכת ומלאה חוויות טובות ואכילה שפויה
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 09:46
נחושה
Posts: 6982
|
מטפס יקר,
סיבוב כפרות על מה שנאכל עדיין מראה חשיבה של שכר ועונש...ההליכה צריכה להיות כחלק מ"האני" החדש שלך שהוא פעיל וספורטיבי, לחיטוב ולנשמה.
לגבי האוכל, מסכימה שיש להתרחק כרגע ממקומות כאלה ואם כן ל"הרשות" לעצמך עמדת הרכבת סלטים בהם תבחר כמצע יותר חסות וכרוב ושאר הסלט יהיה כראות עינייך וכמובן בחירת רטבים על בסיס חומץ ולימון או יוגורט ולא מיונזים, ממרחים, חומוסים וכד'.
טחינה=שמן בריא אבל שמן....מירי מתזכרת אותנו שהיא צריכה להיות מדודה ולא בהזלפה חופשית....אז הישמר.
סה"כ היית בסדר והבחינה האנתרופולוגית מרתקת אף היא ומראה על מודעות הולכת וגוברת ועל כך שאפו ענק.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 06:00
בלונדה....
Posts: 3603
|
מטפס יקר
כל הכבוד על השליטה!
רק כך מצליחים...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/10/2012 05:11
אקורדיאון
Posts: 16381
|
זה בהחלט תהליך והמטרה נכון להוריד במשקל אבל לתרגל ולאמץ דרך חיים לאחר מבצע הירידה
וזה הקשה ביותר,הרבה הרבה יותר ממבצע הירידה שאנחנו באופוריה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2012 22:12
1103
Posts: 5022
|
מטפס הרים כתב:
1103 כתב: מטפס הרים כתב: אייריס כתב: וואו איזה תיאור מדוייק. אתה פשוט רושם את כל מה שאנחנו חווים מדי פעם אם זה במסעדה או אירוע או אירוח לא משנה תמיד יש לי התלבטות מה עדיף וברור שהעיניים נשואות לדברים הדשנים ו"הטובים" ואחכ' מצטערת שנגעתי בזה ובזה ובכל מה שאסור לנו. וואו יש לנו לעבור עוד הרבה עד שנוכל להיות כמו הרזים שאין להם בכלל התלבטות באוכל ואני מקווה שנעמוד בכך ונגיע לזה במהרה. בכל אופן הצלחת ועמדת במשימה בכבוד רב. בהצלחה רבה בהמשך אתה אלוף. ערב נפלא עם גשם ברכה שיורד אצלנו בראשלצ אייריס, כתבת את זה כל כך מדוייק: יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור.. אני לא בטוח שנהיה אי פעם כמו הרזים.. לא מאמין שיבוא יום ונפסיק להתלבט בצומת בין סלט חסה או ספגטי בולונז.. אולי הלב ירצה ללכת לספגטי אבל השכל יקח אותנו לסלט.. כמו שאמרת, דרך ארוכה. את צודקת. דרך ארוכה ובטוחה. ננסה לעשות אותה כייפית ככל שניתן. בראש העין עוד לא יורד גשם , יאללה שיבוא כבר. להתראות. edited by מטפס הרים on 10/25/2012 מטפס יקר הכל נמצא בראש השינוי לא נעשה ביום אחד זה לוקח לפעמים שנים אך בסוף זה קורה.יש בחוג שאני משתייכת אליו בבית רוזן בר"ג אישה שירדה לפני כ-20 שנה 70ק" היום היא נראית רזה אמיתית איש לא יאמין שפעם היתה לה בעית השמנה.ישנם עוד מקרים כאלה אולי לא במשקל כזה אך זה קיים. כל אלה שמצליחים לשמור על משקלם לאחר שהגיעו למשקל הרצוי נמצאים במקום אחר הם מזמן הפסיקו להתלבט בין סלט חסה או ספגטי בולונז. נילי הי נילי יקרה. צר לי אם אני נשמע ספקן שכזה.. אולי זה בגלל שעד היום מעולם לא הצלחתי לשמור על ההישג. וירדתי כל כך יפה , הייתי רזה והכל נעלם כלא היה.. אני מרגיש שהפעם הכל אחרת, למשל העובדה שאני צועד. זה לא היה מעולם. אולי בטירונות ובקורס קצינים לפני שנות אלף.. הערב צעדתי שני סיבובים, כל סיבוב כחמישה קם אני מניח.. סיבוב כפרה לכל קציצת בשר מהצהריים.. בשבילי זה דרמטי!!! האמנם יבוא יום והמוח שלי יחשוב רזה? האמת היא שלא נראה לי. נראה לי שגם אם אצליח להוריד ואגיע למשקל היעד וגם אם בציפורניים אשמור על ההישג והפעם פור אבר, נראה לי שגם אז , כל חיי, תמיד אעדיף את הספגטי על החסה.. והניצחון יהיה ללכת לחסה למרות שלא אעדיף אותה.. הלוואי ואני טועה.. את העלת כאן חומר ענק למחשבה, נילי.. ממש פילוסופיה של חשיבה רזה או שמנה.. וזה נושא מרתק...
מטפס יקר
כאשר ירדת בעבר זה היה מבצע שלא שינה את חשיבתך ואורך חייך ועובדה היא שהעלת הכל בחזרה, עכשיו אתה נמצא במקום אחר לאט לאט תפנים והשיטה תהפך חלק מחייך זה לא אומר
שלעולם לא תוכל לאכול מדי פעם ספגטי בולונז {לדוגמה} או מאכל אחר אשר אהוב עליך אני בטוחה שקיבתך תתכווץ וכמויות האוכל ירדו משמעותית.
יש מיני מזונות שמזמן ולעולם אינם ולא יהיו בתפריט שלנו כמו פיתות פיצות בורקס מיני מאפה עוגות ועוד.ישנם רכיבים שתמיד נקפיד למדוד כמו שמן אורז חלב ועוד
הכל ענין של סדר עדיפיות וויתור.
הצעידה אינה גורמת להרזיה היא נפלאה לנפש מחטבת ומפעילה את כל מערכות הגוף אך אין היא אינה מכפרת.מירי תמיד אומרת "בלעת שילמת" אם זה היה כך כולנו היינו רזים.אין צורך לצעוד יותר מ-50 דקות
5-6 פעמים בשבוע.
לילה טוב
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2012 21:44
מטפס הרים
Posts: 1533
|
1103 כתב:
מטפס הרים כתב: אייריס כתב: וואו איזה תיאור מדוייק. אתה פשוט רושם את כל מה שאנחנו חווים מדי פעם אם זה במסעדה או אירוע או אירוח לא משנה תמיד יש לי התלבטות מה עדיף וברור שהעיניים נשואות לדברים הדשנים ו"הטובים" ואחכ' מצטערת שנגעתי בזה ובזה ובכל מה שאסור לנו. וואו יש לנו לעבור עוד הרבה עד שנוכל להיות כמו הרזים שאין להם בכלל התלבטות באוכל ואני מקווה שנעמוד בכך ונגיע לזה במהרה. בכל אופן הצלחת ועמדת במשימה בכבוד רב. בהצלחה רבה בהמשך אתה אלוף. ערב נפלא עם גשם ברכה שיורד אצלנו בראשלצ אייריס, כתבת את זה כל כך מדוייק: יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור.. אני לא בטוח שנהיה אי פעם כמו הרזים.. לא מאמין שיבוא יום ונפסיק להתלבט בצומת בין סלט חסה או ספגטי בולונז.. אולי הלב ירצה ללכת לספגטי אבל השכל יקח אותנו לסלט.. כמו שאמרת, דרך ארוכה. את צודקת. דרך ארוכה ובטוחה. ננסה לעשות אותה כייפית ככל שניתן. בראש העין עוד לא יורד גשם , יאללה שיבוא כבר. להתראות. edited by מטפס הרים on 10/25/2012 מטפס יקר הכל נמצא בראש השינוי לא נעשה ביום אחד זה לוקח לפעמים שנים אך בסוף זה קורה.יש בחוג שאני משתייכת אליו בבית רוזן בר"ג אישה שירדה לפני כ-20 שנה 70ק" היום היא נראית רזה אמיתית איש לא יאמין שפעם היתה לה בעית השמנה.ישנם עוד מקרים כאלה אולי לא במשקל כזה אך זה קיים. כל אלה שמצליחים לשמור על משקלם לאחר שהגיעו למשקל הרצוי נמצאים במקום אחר הם מזמן הפסיקו להתלבט בין סלט חסה או ספגטי בולונז. נילי
הי נילי יקרה. צר לי אם אני נשמע ספקן שכזה.. אולי זה בגלל שעד היום מעולם לא הצלחתי לשמור על ההישג. וירדתי כל כך יפה , הייתי רזה והכל נעלם כלא היה.. אני מרגיש שהפעם הכל אחרת, למשל העובדה שאני צועד. זה לא היה מעולם. אולי בטירונות ובקורס קצינים לפני שנות אלף.. הערב צעדתי שני סיבובים, כל סיבוב כחמישה קם אני מניח.. סיבוב כפרה לכל קציצת בשר מהצהריים.. בשבילי זה דרמטי!!! האמנם יבוא יום והמוח שלי יחשוב רזה? האמת היא שלא נראה לי. נראה לי שגם אם אצליח להוריד ואגיע למשקל היעד וגם אם בציפורניים אשמור על ההישג והפעם פור אבר, נראה לי שגם אז , כל חיי, תמיד אעדיף את הספגטי על החסה.. והניצחון יהיה ללכת
לחסה למרות
שלא אעדיף אותה.. הלוואי ואני טועה.. את העלת
כאן חומר ענק למחשבה, נילי.. ממש פילוסופיה של חשיבה רזה או שמנה.. וזה נושא מרתק...
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2012 21:05
1103
Posts: 5022
|
מטפס הרים כתב:
אייריס כתב: וואו איזה תיאור מדוייק. אתה פשוט רושם את כל מה שאנחנו חווים מדי פעם אם זה במסעדה או אירוע או אירוח לא משנה תמיד יש לי התלבטות מה עדיף וברור שהעיניים נשואות לדברים הדשנים ו"הטובים" ואחכ' מצטערת שנגעתי בזה ובזה ובכל מה שאסור לנו. וואו יש לנו לעבור עוד הרבה עד שנוכל להיות כמו הרזים שאין להם בכלל התלבטות באוכל ואני מקווה שנעמוד בכך ונגיע לזה במהרה. בכל אופן הצלחת ועמדת במשימה בכבוד רב. בהצלחה רבה בהמשך אתה אלוף. ערב נפלא עם גשם ברכה שיורד אצלנו בראשלצ אייריס, כתבת את זה כל כך מדוייק: יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור.. אני לא בטוח שנהיה אי פעם כמו הרזים.. לא מאמין שיבוא יום ונפסיק להתלבט בצומת בין סלט חסה או ספגטי בולונז.. אולי הלב ירצה ללכת לספגטי אבל השכל יקח אותנו לסלט.. כמו שאמרת, דרך ארוכה. את צודקת. דרך ארוכה ובטוחה. ננסה לעשות אותה כייפית ככל שניתן. בראש העין עוד לא יורד גשם , יאללה שיבוא כבר. להתראות. edited by מטפס הרים on 10/25/2012
מטפס יקר
הכל נמצא בראש השינוי לא נעשה ביום אחד זה לוקח לפעמים שנים אך בסוף זה קורה.יש בחוג שאני משתייכת אליו בבית רוזן בר"ג אישה
שירדה לפני כ-20 שנה 70ק" היום היא נראית רזה אמיתית איש לא יאמין שפעם היתה לה בעית השמנה.ישנם עוד מקרים כאלה אולי לא במשקל כזה
אך זה קיים. כל אלה שמצליחים לשמור על משקלם לאחר שהגיעו למשקל הרצוי נמצאים במקום אחר הם מזמן הפסיקו להתלבט בין סלט חסה או ספגטי בולונז.
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2012 20:40
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אייריס כתב:
וואו איזה תיאור מדוייק. אתה פשוט רושם את כל מה שאנחנו חווים מדי פעם אם זה במסעדה או אירוע או אירוח לא משנה תמיד יש לי התלבטות מה עדיף וברור שהעיניים נשואות לדברים הדשנים ו"הטובים" ואחכ' מצטערת שנגעתי בזה ובזה ובכל מה שאסור לנו. וואו יש לנו לעבור עוד הרבה עד שנוכל להיות כמו הרזים שאין להם בכלל התלבטות באוכל ואני מקווה שנעמוד בכך ונגיע לזה במהרה. בכל אופן הצלחת ועמדת במשימה בכבוד רב. בהצלחה רבה בהמשך אתה אלוף. ערב נפלא עם גשם ברכה שיורד אצלנו בראשלצ
אייריס, כתבת את זה כל כך מדוייק: יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור.. אני לא בטוח שנהיה אי פעם כמו הרזים.. לא מאמין שיבוא יום ונפסיק להתלבט בצומת בין סלט חסה או ספגטי בולונז.. אולי הלב ירצה ללכת לספגטי אבל השכל יקח אותנו לסלט.. כמו שאמרת, דרך ארוכה. את צודקת. דרך ארוכה ובטוחה. ננסה לעשות אותה כייפית ככל שניתן. בראש העין עוד לא יורד גשם , יאללה שיבוא כבר. להתראות.
edited by מטפס הרים on 10/25/2012
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2012 20:24
אייריס
Posts: 3744
|
וואו איזה תיאור מדוייק. אתה פשוט רושם את כל מה שאנחנו חווים מדי פעם אם זה במסעדה או אירוע או אירוח לא משנה תמיד יש לי התלבטות מה עדיף וברור שהעיניים נשואות לדברים הדשנים ו"הטובים" ואחכ' מצטערת שנגעתי בזה ובזה ובכל מה שאסור לנו. וואו יש לנו לעבור עוד הרבה עד שנוכל להיות כמו הרזים שאין להם בכלל התלבטות באוכל ואני מקווה שנעמוד בכך ונגיע לזה במהרה. בכל אופן הצלחת ועמדת במשימה בכבוד רב. בהצלחה רבה בהמשך אתה אלוף. ערב נפלא עם גשם ברכה שיורד אצלנו בראשלצ
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2012 20:11
מטפס הרים
Posts: 1533
|
נילי את צודקת. אני לא יודע בכמה שמן טוגנו הדברים והאם יש סוכר וכו.. חדשיים הדרתי רגלי וזה היה נכון וכך זה יימשך. יש לציין שיש לי כמה קולגות שירדו יפה ושומרים והם נהנים מאוד מהרכבת הסלט האישי שהוא כולו בריאות. בשבילי המקומות האלה כעת הם מחוץ לתחום. נקודה. להתראות
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2012 17:59
1103
Posts: 5022
|
מטפס יקר
אקדים ואומר שאין שום מסעדה בה האוכל דיאטטי,הקציצות מטוגנות,הפרגיות מצופות בשמן,סלט הכרוב שנראה תמים ולא מזיק גם בו השמן והסוכר מככבים וכו"
לדעתי בשלב זה של הדיאטה כדאי באמת שתדיר את רגליך מהמסעדה במקום מעבודתך.בעתיד,כאשר תגיע למשקל היעד ולמצב שאתה שומר על משקלך,
תוכל מדי פעם להגיח למסעדה להנות מפרגיות או חזה עוף מסלט טעים ותוספת של פחמימה לא מטוגנת.עדיין מוקדם מידי.הייתי מציעה לך לקחת מהבית אוכל
שהוכן מראש ולאכול בנחת במשרדך.
בהצלחה במשימה
נילי
--
וסרהולץ
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2012 17:46
אשירה
Posts: 4292
|
זה ממש מדהים ומביא אותי לחשוב שאולי בסופו של דבר הגנטיקה היא זאת שצריכה לתת לנו את התשובה, ושקיים בכולנו איזה גן מסויים שמכתיב את נטיותינו והתהגויותינו.
ומה כוונתי, בעודי קוראת את תאוריך המוחשיים, כל כך הזדהיתי עם רגשותיך ולבטיך, דמיינתי את עצמי בסיטואציה דומה וראיתי את עצמי חווה במדוייק את אותה החוויה.
לאן אני הייתי פונה? קשה לי לדעת ולא רוצה לנחש, חוששת מאוד שלא תמיד לכיוון הרצוי.
לכן טוב מאוד שהחלטת בשלב זה להדיר רגליך ממקומות אלה, זאת הבחירה הטובה ביותר וזה יחזק אותך בשלב זה, אולי בעתיד תוכל לבוא לשם בביטחון ולבחור ללא היסוס בכיוון הנכון.
--
אשירה
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2012 16:55
רבקה
Posts: 8411
|
מטפס יקר
לשאלתך למה הוא הציע לך פרגיות ????
אני חוזרת שוב לפתגמים של מירי שלנו
איך יודעים שצריך לעשות דיאטה - רואים !!!!! ח ח ח
ואז זה שהציע לך רצה להציע לך אוכל מצויין ובריא - פרגיות !!!
ועכשיו מגיע לך כל הכבוד על בחירת תפריטך שהעלת בצלחתך
חלבון, פחמימות וסלט - נפלא
שים לב שלא לקחת את כל אהבותיך שקדמו לשליטה
יישר כוחך והמשך בטיפוס לפיסגה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/10/2012 16:35
מטפס הרים
Posts: 1533
|
במקום עבודתי יש משהו כמו חמש מסעדות/ קפטריות באמת ברמה ומסובסדות באורח נאה לעובדים. חלקן בשריות, חלקן חלביות ודגים, בכולן אין כל בעיה לעשות דיאטה: יש עמדה גדולה של הרכבת סלטים אישיים, יש ירק מבושל ואפילו יש דלפק של אוכל דיאטתי כמו ירקות מבושלים/ מאודים וכאלו, טבעול לייט, חזה עוף דל.
וכמובן שיש גם ים של צ'יפסים, חומוס, מיגוון סלטי חצילים.. קינוחים.. בקיצור... יש ויש
כשהתחלתי את התהליך החלטתי להדיר רגלי מהמקום המרכזי שבו יש את כל האוכל האסור שתארתי כרגע.. אני זוכר שהייתי אוכל שם, הולך בחמסין את החמש -עשר דקות לחדר האוכל ואחר כך חוזר בקושי, כבד, מדדה, מרגיש רע, נראה רע.. נפוח כמו בלון.. מחכה כבר לצנוח על כסאי בחדר ההמוזג ולהרגיש כמו שק.. אבל יום רדף יום.. וכל יום מצאתי עצמי הולך למקום ההוא וחוזר ממנו כל כך רע..
חדשיים לא ביקרתי בשום מסעדה. גם לא באחרות. היום הרגשתי צורך ללכת ולאכול "משהו טעים".. התלבטתי כן לא שחור לבן.. והחלטתי ללכת... נראה אם תצליח לא ליפול שוב עם כל האוכל השמן.. נראה מה תבחר.. אמרתי לעצמי.
אני כול לסכם ולומר: לא התחזרתי. אכלתי אחרת מכל יום אחר, אני כבר כמעט לא נוגע בבשר בקר טחון... לא נגעתי בזה בתהליך עד כה.. אבל היום כן..
מה בשבילך ? שאול המגיש, תרצה שיפודי פרגיות? מצויין ובריא ( מאיפה הוא ידוע שאני בדיאטה.. למה לי הוא מציע פרגיות????)
ואני מתלבט, פרגיות או קציצות.. כמה בא לי על הקציצות האלה..אבל כל כך עדיף פרגיות... ובחרתי .אתם כבר יודעים במה...
והגברת מאחורי, נשבע לכם שראיתי שהיא מסתכלת על צלחתי, ואמרה לו: בשבילי פרגיות, אני לא נוגעת בבקר...
ולא לקחתי מערימות הצ'יפס .. ולא לקחתי חומוס.. ולא מרק עשיר ושמן ולא בגטים.. ובטח לא קינוחים..
מצד שני , יכולתי להרכיב לעצמי סלט לתפארת, עם לחם קל ולא עשיתי זאת.. עמדתי בצומת.. ללכת לסלטים?? או ללכת למנה העיקרית והמבושלים.. עמדתי והתלבטתי, בחיי..התלבטות של שמנמוד... וראיתי את אלו שבחרו בסלטים חולפים על פני, סלטים יפים, קערות גדולות ונאות... הבטתי בהם, הבטתי בממלאי הצלחות מהמבושלים .. אני חד משמעית אומר לכם: מרכיבי הסלטים , אלה שבחרו בסלטים, היו אנשים יותר רזים. גם בנים וגם בנות. חד משמעית. עמדתי התבוננתי .. מי הולך לסלט ומי לאורז /פירה/ פתיתיים וכו.. זה היה ניסוי אנתרופולוגי מרתק.. לא מדוייק , לא אקדמי, אבל מוחשי. אני יכול להעיד על כך שאוכלי הסלט היו אנשים חטובים הרבה יותר ובעיקר נשים.
זה היה מדהים..
והסתכלתי על האנשים שחגו , כמוני, סביב עמדות האוכל המבושל.. היו שם כמה וכמה שמנים , יותר נכון נשים שמנות, ממש.. היו גם שמנמודים ושמנמודות , והיו חברה צעירים בני עשרים ו.. כאלו שלא מבינים מה שאני גם לא הבנתי בגיל עשרים ו.. שכל שנה אני הולך להוסיף קילו, אולי שניים פלוס ק"ג ובגיל קרוב לחמישים יהיה עם עודף מאוד גדול.. והם, אגב,העמיסו צלחות בים של מטוגנים, ים...כאילו אין מחר.. רציתי להגיד להם, חברה צעירים, אני מגלה לכם נבואה שלא ידעתם: אתם , אולי לא כולכם, אבל רובכם, הולכים לספוח שלושים קג עליכם, תחזהרו כבר עכשיו... תדמיינו את היותכם שמנים..
ולא אמרתי דבר. וחשבתי על הבנים שלי, על הגדול שכעת מאוד רזה וחתיך וגבוה , ואוכל כמה ומה שבא לו, ואולי גם הוא צריך להסתכל בחשש אל השנים הבאות? ובטח ובטח בני המרכזי, שירש מאביו כמה וכמה תכונות ובינהם, לצערי גם את השמנמודיות...
אכלתי שתי קציצות בקר, אורז לבן במידה נורמלית, גזר גמדי וסלט גדול של כרוב בלימון עם קצת , יותר מקצת, טחינה ירוקה... לקחתי גם צלחת של נודלס סיני אבל, היי, לא נגעתי בה, היא נשארה כפי שנלקחה..
אני לא שמח ולא עצוב.. רק מתאר מצב. מצב שבו הרגשתי צורך לאוכל מבושל וחם ומראש ידעתי שהוא יהיה שמן יותר, אבל זה היה לי נכון.
הערב אלך צעדה רצינית, אולי אעשה סיבוב כפול...ואני מתכוון להמשיך ולהדיר את רגלי מהמקום ההוא, הזמין כל כך.. אני לא רק לא צריך להכניס אוייבים הביתה ( וזה לא קל עם הילדים, ואני לא בשלב של להתחיל לחנך בית שלם כי החלטתי מה שהחלטתי, לא.. אני לא רוצה שההחלטות שלי ישיקו על אחרים .. לפחות עדיין לא) , אני גם צריך להימנע ממלכת לאיזורים מוכי סכנות... הרי זה לא היה ארוע מחייב או משהו שאין ביריה, זו בחירה חפשית לא נבונה אבל מודעת שלי, כי היום אולי הייתי בסדר, אבל מחר כבר אקח חופן צ'יפסים ומחרתיים זה יהיה הר תלול של מטוגנים.. ואני מעדיף לשמור את ההר לענייני טיפוס...
איזה מוזר זה... מוזר ומרתק כאחד בעיניי.. להתראות..
edited by מטפס הרים on 10/25/2012
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|