24/10/2012 07:50
1103
Posts: 5022
|
מטפס יקר
שמחתי לקרוא שהחבר לא סרב להצטרף אליך לצעידה,למרות שפעם בשבוע זה מעט מדי אך זה עדיף מאשר בכלל לא.
כמו רוב האנשים בעלי משקל רב שרוצים לרדת מהר כאן ועכשיו,שאינם מבינים שהתהליך אינו זבנג וגמרנו,והשינוי חייב לבוא מהראש,
כך גם חברך, במקרה הטוב הוא ירד במשקל,אך כפי שאנו יודעים הוא יעלה הכל בחזרה עם ריבית ומי כמוך יודע זאת היטב,
כנראה שהתובנות באות לאחר נסיונות נפל וחבל.אני מאמינה שבשלב מסוים שהתוצאות תיראנה עליך,הוא יראה התענינות ויבין שזו הדרך
היחידה לרדת במשקל וגם לשמור על ההשג.אני מציעה לך להמשיך לספר לו על השיטה שלנו באותה שעת איכות שאתם צועדים יחדיו.
יום נפלא
נילי.
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/10/2012 07:17
dany
Posts: 19819
|
לאט לאט, בכל פעם שתפגשו תטפטף עוד ועוד......... בסוף זה יחלחל, בוודאי אסור לשלול את מה שהוא עושה כי אתה תבריח אותו, ואתה הרי מעוניין לשמור אותו קרוב אליך. אני מאמינה שבסוף הוא יבין היכן טמונה התבונה.
בהצלחה
מטפס הרים כתב:
מצד אחד אני כל כך שמח שהוא יצא וצעד, ובמסלול יש עליה לא פשוטה, והוא רצה לעשות אותה. נידהמתי כמה קשה היתה לו העליה וכמה , יחסית, היה לי קל. לחשוב שמדובר בשחקן של ממש לפני עשור בספורט מסויים ומאוד אנרגטי.. קצב ההליכה היה איטי מידי בשבילי, ולא האמנתי שאני הבטטה מהספה של לפני חדשיים ילך בכזו קלות יחסית אליו ..זרמתי עם הקצב שלו כמובן...אבל שמחתי שהוא צועד והוא היה מאושר. האכזבה הגדולה שלי היתה לשמוע שבוא התחיל היום דיאטה עם איזה כדורי צמח חוחובה או אנא עארף... וכבר הוא מרגיש שהכפתור של העניבה שלו ניסגר בקלות.. ומצאתי עצמי רוצה, משתוקק, להגיד כמו מורה : עזוב את כל הכדורים, בוא לעולם האמיתי. יש לך תהליך מחשבתי לעבור ידידי הטוב, זה חא מסתכם בכדור...אבל עצרתי ולא אמרתי כלום למעט : העיקר שתשמור על תהליך.. ופתאום זה כל כך נראה לי הזוי.. האיש מנסה את כל השיקויים, כל הכדורים, כל המחטים.. ורק עולה ועולה ועכשיו סוחב עודף של 30.. ואני מרחם עליו כי הייתי שם.. הוא אומר לי: אני חייב תוצאות מהר. אני כל כך לא חושב כמוך עניתי. אבל העיקר שתצליח.. ובפנים הרגשתי שהוא אבוד.. זה הרי לא יעבוד, הייתי שם, זה לא יעבוד. ואז שוב יוסיף משקל.. תאמינו לי, כל כך רציתי לתת לו הרצאה משכנעת ומקיפה עלינו, על מירי היקרה, על כמה זה החיים האמיתיים ושהגיע הזמן שיתבגר, כמו שאני התבגרתי.. לא עשיתי זאת. יש לו בעיה בברך והוא רוצה פעם בשבוע לצעוד איתי. סבבה. ממש חבל לי בשבילו. אבל אולי הוא מצוי במסלול שכולנו עוברים? מין מסלול התבגרות?? לא יודע. אני אוציא אותו לצעוד פעם בשבוע.. ואולי עוד כמה קג שלי פחות הוא יראה ויבין ... ואולי לא ושרק יהיה בריא . ק
edited by מטפס הרים on 10/23/2012
edited by מטפס הרים on 10/23/2012
edited by מטפס הרים on 10/24/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/10/2012 05:29
דרך המלך
Posts: 5707
|
מטפס יקר
ראשית כייף מאד לקרוא את הפוסטים שלך כמו סיפור מתח... ))
כבוד לחבר שצעד איתך וכבוד לך שהתאמת את קצב ההליכה שלך לשלו... הוא רוצה תוצאות מהירות ומידיות וזה יקרה... אצלך התוצאה איטית ובטוחה ולטווח ארוך... ימים יגידו ואותו חבר עוד יבקש ממך את הנייד של מירי..
המשך בטיפוס ההר ובהצלחה
סיגל)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2012 23:42
מטפס הרים
Posts: 1533
|
מצד אחד אני כל כך שמח שהוא יצא וצעד, ובמסלול יש עליה לא פשוטה, והוא רצה לעשות אותה. נידהמתי כמה קשה היתה לו העליה וכמה , יחסית, היה לי קל. לחשוב שמדובר בשחקן של ממש לפני עשור בספורט מסויים ומאוד אנרגטי.. קצב ההליכה היה איטי מידי בשבילי, ולא האמנתי שאני הבטטה מהספה של לפני חדשיים ילך בכזו קלות יחסית אליו ..זרמתי עם הקצב שלו כמובן...אבל שמחתי שהוא צועד והוא היה מאושר. האכזבה הגדולה שלי היתה לשמוע שבוא התחיל היום דיאטה עם איזה כדורי צמח חוחובה או אנא עארף... וכבר הוא מרגיש שהכפתור של העניבה שלו ניסגר בקלות.. ומצאתי עצמי רוצה, משתוקק, להגיד כמו מורה : עזוב את כל הכדורים, בוא לעולם האמיתי. יש לך תהליך מחשבתי לעבור ידידי הטוב, זה חא מסתכם בכדור...אבל עצרתי ולא אמרתי כלום למעט : העיקר שתשמור על תהליך.. ופתאום זה כל כך נראה לי הזוי.. האיש מנסה את כל השיקויים, כל הכדורים, כל המחטים.. ורק עולה ועולה ועכשיו סוחב עודף של 30.. ואני מרחם עליו כי הייתי שם.. הוא אומר לי: אני חייב תוצאות מהר. אני כל כך לא חושב כמוך עניתי. אבל העיקר שתצליח.. ובפנים הרגשתי שהוא אבוד.. זה הרי לא יעבוד, הייתי שם, זה לא יעבוד. ואז שוב יוסיף משקל.. תאמינו לי, כל כך רציתי לתת לו הרצאה משכנעת ומקיפה עלינו, על מירי היקרה, על כמה זה החיים האמיתיים ושהגיע הזמן שיתבגר, כמו שאני התבגרתי.. לא עשיתי זאת. יש לו בעיה בברך והוא רוצה פעם בשבוע לצעוד איתי. סבבה. ממש חבל לי בשבילו. אבל אולי הוא מצוי במסלול שכולנו עוברים? מין מסלול התבגרות?? לא יודע. אני אוציא אותו לצעוד פעם בשבוע.. ואולי עוד כמה קג שלי פחות הוא יראה ויבין ... ואולי לא ושרק יהיה בריא . ק
edited by מטפס הרים on 10/23/2012
edited by מטפס הרים on 10/23/2012
edited by מטפס הרים on 10/24/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2012 22:12
אשירה
Posts: 4292
|
מטפס הרים כתב:
סימסתי לו.:״ מצטרף אלי לצעידה הערב בעשר?״ ותשובתו הגיעה במהירות הברק: ״כן!!!״.. סימסתי לו ״כל הכבוד לך״ ונתתי נקודת מיפגש והנה , בעוד חצי שעה ניפגש.. להתראות. ה
edited by מטפס הרים on 10/23/2012
צעידה נעימה בצוותא,
איזה כיף לחברך שיש לו אותך!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2012 21:56
avi_i
Posts: 269
|
נהדר, כל הכבוד
אתה חבר נהדר
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2012 21:41
1103
Posts: 5022
|
דרך צלחה
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2012 21:32
מטפס הרים
Posts: 1533
|
סימסתי לו.:״ מצטרף אלי לצעידה הערב בעשר?״ ותשובתו הגיעה במהירות הברק: ״כן!!!״.. סימסתי לו ״כל הכבוד לך״ ונתתי נקודת מיפגש והנה , בעוד חצי שעה ניפגש.. להתראות. ה
edited by מטפס הרים on 10/23/2012
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2012 12:22
1103
Posts: 5022
|
1103 כתב:
מטפס יקיר
אי אפשר להשפיע על הזולת לעשות מעשה אם זה לא בא מתוכו ומרצונו.אמנם חברך היקר הראה התענינות,
אולי בתוך תוכו היה רוצה לרזות ולהמשיך בפעילות ספורטיבית אך נפשית אינו מוכן לכך.אתה רוצה לעזור לו בכל ליבך,
אך עליו להגיע להחלטה ובאת לרצות לרזות ולשנות את הרגליו אחת ולתמיד רק אז תוכל להיות לו לעזר להנחות אותו אל מירי ,הפורום והיציאה להליכה בשניים.
אני מקווה שחזרת למסגרת לאחר הערב עם התקף הבולמוס.
המשך שבוע בשליטה ובהצלחה בהמשך התהליך
נילי
מטפס יקר
אני מסכימה עם הדברים שכתבת ומבינה לליבך מאחר ואתם חברי נפש {לפעמים זה יותר מקרבה דם] אני מציעה שתמשיך לספר לו ולדבר על
השיטה ועל התהליך שאתה עובר,זה כן יעשה את העבודה ולא ממקום שחברך ירגיש לחץ וכמו שמירי חוזרת ואומרת שגם מים באבן עושים חור,
אני משוכנעת שבסופו של יום הדברים יחלחלו והוא יצטרף אליך ברצון.
יום נפלא
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2012 09:36
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אהלן פורום חכם וחושב. איזה כיף זה שיש לי קבוצה כזו של אנשים תבוניים שאם יש דילמה מעולם מסויים שחשוב לי אני יכול גם בהם להיעזר, לשלוח פוסט ולקבל מכלול שלם של זויות ראיה מעניינות. תודה.
מערכת היחסים שלי עם חברי זה , מעבר להיותה כזו שאנחנו חברים באמת ומדברים על הכל ( אתן חושבות שרק בנות מדברות על "הכל"?) היא כזו שיותר מפעם אחת , בעיקר בענייני זוגיות , הוא ביקש וקיבל ממני אימון קצר ,עיצה או שתיים והדברים עבדו לטובתו -לשמחתי.
אז במקרה כזה אני מרשה לעצמי להיות קצת יותר פתוח איתו והלגיד לו דברים כמו זה שאני באמת חושב שכדאי לו להתחיל לחשוב על הרזיה כי הבריאות עלולה להיקלע לסכנה.
מצד שני, אני גם מסכים- אם קודחים למישהו במוח, ועוד מנקודה של חוזקה , כאילו: תראה אותי, אני יכול, אני מרזה, ואתה רק טוחן.. תהייה כמני וכו.., אז אפשר להשיג תוצאה הפוכה בהחלט.
וזה חבר מאוד טוב, וזו דילמה. למה זו דילמה? כי אני יודע שאם הוא יחליט ויעשה מעשה הוא יראה ברכה בעמלו. לפני שנתיים עשיתי דיאטה אצל גוף מסויים שהיום ניתפש בעיני כהזוי ולא ראוי עבורי , אבל אז, בייאושי, גם את זה ניסיתי.. וירדתי שם בשבוע אחד כמעט חמישיה... אבל לא היתה שם דרך חיים, לא היתה חשיבה תהליכית, , לא היתה הפנמת עקרונות בסיסיים, לךא היתה קהילה תומכת ומחזקת, רק זבנג וגמרנו, ולכן זה עלה לי בעליה רבה עוד יותר.. בכל מיקרה, הוא ראה שירדתי והצטרף,הוא ירד יפה מאוד בחודש הראשון ואז נישבר ועלה כפול אני חושב..
ולכן, הפעם כשאני מדבר איתו על מירי, הוא בעצמו אמר לי שאני מדבר אחרת, שאני כאילו חושב אחרת סביב כל עניין התזונה.. במילותיו שלו הוא אמר: משהו טוב קורה לך... אז אני לא מתכוון לקדוח לו במוח, אבל אני לא מתכוון לתת לו לשקוע אל עבר עוד עשרה קג.. אני חש חובה לנסות בכל מאודי, גם אם בשקט ולא בהתרסה, לעזור למי שחשוב לי. מה שאני אעשה זה שני דברים עיקריים: לוקח את ההצעה לשמש כדוגמה אישית, כלומר לא רק לספר לו אלא להראות לו הלכה למעשה שמה שאני עושה עובד מצויין!! אני מניח שאין טוב ממראה עיניים.. עד עכשיו הוא שמע אותי אבל לא ממש ראה שינוי גדול מאוד..
הדבר השני- אני אסמס לו בערב : יוצא לצעידה- בא לך להתאוור?ומאחר ואני יודע שיש נושא אחד שהוא מאוד רוצה שנדבר עליו ( שוב בענייני זוגיות כך אני חש) ולא מצאנו זמן עד כה, זה ייתן לו טריגר להצטרף ( השאלה היא אם אני בכלל רוצה שמישהו יצטורף אלי.. לא בטוח בזה)..
נקודת המוצא לסיכום: אי אפשר ללחוץ על מישהו ולחשוב שאתה יודע יותר טוב ממנו מה ומתי.. יחד עם זאת, אי אפשר להערכתי לשבת מנגד ולא לנסות, בדרך שקטה, אבל לנסות לגרום למישוהו לחייך. החבר הזה שלי משדר לי תשדורות של רצון אך אי קבלת החלטה. אני אהיה שם בשבילו, אבל לא בתור מקדח וידייה אלא בתוך חבר: אספר לו את סיפורי ואתן לו לבחור..
המון תודה על שלל הדעות. ולהתראות.
edited by מטפס הרים on 10/23/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2012 09:18
1103
Posts: 5022
|
מטפס יקיר
אי אפשר להשפיע על הזולת לעשות מעשה אם זה לא בא מתוכו ומרצונו.אמנם חברך היקר הראה התענינות,
אולי בתוך תוכו היה רוצה לרזות ולהמשיך בפעילות ספורטיבית אך נפשית אינו מוכן לכך.אתה רוצה לעזור לו בכל ליבך,
אך עליו להגיע להחלטה ובאת לרצות לרזות ולשנות את הרגליו אחת ולתמיד רק אז תוכל להיות לו לעזר להנחות אותו אל מירי ,הפורום והיציאה להליכה בשניים.
אני מקווה שחזרת למסגרת לאחר הערב עם התקף הבולמוס.
המשך שבוע בשליטה ובהצלחה בהמשך התהליך
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2012 05:59
נחושה
Posts: 6982
|
מטפס יקר,
ייתכן שהוא רואה בהצטרפות אלייך תחרות סמויה שיצטרך לעמוד בה....אני שותפה לדברי אפי....
תדבר על הצלחותייך שלך, על ההרגשה הטובה, על האנרגיה והדרייב שלך, על הפורום המדהים, על המסע שלך....זה יחלחל....
המון פעמים שהאחד מתחיל הוא נורא רוצה שותפים לדרך...שהם עוד בוסר או שפשוט טכנית דברים לא מסתדרים...
אני ובעלי התחלנו לשחות ביחד....אחרי תקופה ראיתי שזה פשוט מזיק לי או יותר נכון הנאה מרובה עם מחירים בצידה והתמקדתי בהליכה בשעות אחרות...
אפשרות נוספת, תזמין אותו להרצאה של מירי בביתך, אחת, בזמן שנוח לכם....לשמוע מבלי להתחייב כ"חומר למחשבה" ותאחל לו בהצלחה מכל הלב שהוא חבר טוב ואתה עושה זאת בשל החשש לבריאותו.
שיטת ההפחדה כמו תראה מה קרה לצביקה הדר אגב לא נראית לי....בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2012 05:45
אקורדיאון
Posts: 16381
|
כנראה שלא בדיוק טוב לו אבל ההחלטה להתחיל עדיין לא ממש שם אלא הדיבורים.
הוא מראה התעניינות ולכן אני רואה מקום לטפטף כי כנאמר גם מים באבן עושים חור.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2012 05:44
דרך המלך
Posts: 5707
|
מטפס יקר
אני הייתי מניחההלו ונוצנת לו לראות איך הקילוגרמים נושרים ממני ואיך אני מתמיד ומצליח ואז האסימון השתשלשל אצלו....
לפני שלוש שנים שעןד לא הכרתי את מירי ואמרו לי בואי להליכה .. בואי לכאן.. ועוד כהנה וכהנה.. היחתי פשוט בהכחשה.. עד שיום בהיר הסתכלתי במראה וגיליתי מולי אישה שמנה ואז השתלשל האסימון..
חברך יקר לך ואתה כל כך רוצה לעזור לו אבל הוא לא רוצה לעזור לעצמו בשלב זה...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2012 21:33
avi_i
Posts: 269
|
מטפס יקר,
העלת שאלה מאד רגישה שנוגעת לכולנו......אני בדעה שאתה לא צריך לרדת ממנו, אני לא חושבת שאתה מתיימר לדעת מה יותר טוב וכל זה ואכן עצם העובדה שהוא משתף אותך ושואל שאלות הוא בעצם פתח לך את הדלת....
אני אחלוק איתך ועם הפורום סיפור אישי, ההורים שלי שניהם בעלי משקל עודף ואבא שלי גם עישן כמו קטר. לפניי שנה וחצי הם באו לבקר אותי בלונדון יחד עם אחי ואחותי, הסתובבנו כל השבוע, הלכנו הרבה ברגל, נסענו ברכבות וכל זה...אתה הריי מכיר את לונדון, כל העליות והמדרגות ברכבת התחתית והיה להם קשה מאד במיוחד לאבא שלי
הם גרים בצפון ואני שמעתי על דיאטן מומחה ספורט שהרבה חברים של ההורים שלי הלכו אליו ורזו מדהים, בקיצור במשך שמונה חודשים בערך פעם בשבוע שאלתי את אבא שלי אם הוא קבע פגישה ....הוא דחה ודחה את העניין ואני המשכתי לשאול ולהגיד לו שאני דואגת בגלל הבריאות (הוא על סף סכרת, כולסטרול וכו׳), בסופו של דבר הוא הלך לפני חצי שנה בערך, הוא כבר ירד 18 קילו ובנוסף הפסיק לעשן, חוץ מזה אמא שלי הצטרפה אליו, הם צועדים כל יום ביחד, הולכים למאמן לפגישה שבועית, מכינים יחד אוכל ושומרים אחד על השני.
הם נראים נהדר, מקבלים מחמאות בלי סוף ובעיקר הרבה יותר בריאים!!!! הם לא מפסיקים להודות לי שלא הירפתי מהם והמשכתי להציק, הם שולחים לי כל שבוע SMS עם ההתקדמות שלהם.
זה התמורה הכי טובה שיש, הם ההורים שלי ואני רוצה אותם בריאים לעוד הרבה שנים.
אני חושבת שאתה צריך להציע לו ללכת להליכה כשאתה הולך וגם להציע לו להיצטרף למירי, ללכת לפגישות אם אפשר. אני לא יודעת איפה אתה גר אבל אומרת לך מנסיון הכי כיף ללכת לפגישה עם מירי אם מתאפשר
בהצלחה ואל ייאוש
אבי
edited by avi_i on 10/22/2012
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2012 19:29
אייריס
Posts: 3744
|
מטפס יקר אם החבר שואל אותך ומתעניין אז זה לדעתי סימן שכן הוא רוצה. העצה של שח נראית לי מתאימה ועדינה ואם זה לא יצלח אזי תרפה ובטוחה שיגיע למסקנה הנכונה במיוחד שהוא רואה אותך מדי יום. בהצלחה וכל הכבוד לאנושיות שבך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2012 17:47
שח
Posts: 169
|
מטפס יקר,
מצטרפת ומחזקת את דבריה של אפי - לא לוותר!!!
עצם זה שהחבר שלך מרגיש בנוח לדבר איתך על הנושא הכי כאוב, מבייש ואינטימי בחייו (כן, אינטימי מבחינתי יותר מסקס...)
זה אומר שהוא מוכן!!! הוא בשל, הוא ממש מרחק פסיעה מאיתנו, הוא פשוט צריך איזשהו טריגר שיניע אותו סופית להתחיל בתהליך...
חשבתי על רעיון,,,, אם אתה עובר דרכו במסלול ההליכה שלך, תוכל להרים אליו טלפון כשאתה כבר ממש יוצא להליכה ולומר לו בצורה חברית
נעימה ולא מחייבת "אני עוד 5 דקות עובר דרכך בהליכה שלי, אתה נועל נעלי ספורט ובא?" משהו כזה....
אני יודעת שאותי זה היה מקים מהספה, נשמע כזה כייפי ולא ממש "דיאטה" לצאת עם חברה להליכה, להתאוורר קצת מהבית ומהילדים, מה רע?
ואם יצא וצלחת את המכשול הראשון והוא אכן הצטרף אלייך - שאפו!! בדרככם תוכל לספר לו חוויות, דווקא לא שלך, של בנות שקראת בפורום, שזוהי מלחמה קשה
ושל כולנו ובמלחמה כמו במלחמה אין באמת מנצחים ולכן בשבוע אחד אנחנו מנצחים את הגוף שלנו ומרזים ובפעם השנייה לא יכולנו לו והוא ניצח והמסגרת היא זו שמכניסה
אותנו לתוך בועה מגוננת שמקלה ועוזרת לנו להדוף ביתר קלות את הפיתויים העצומים שקיימים בחוץ, וגם הותיקות שביננו כאן (ותסביר לו שיש כאן וותק שלא היה מבייש
פיל!!! של 20 שנה ומעלה!!! ועדיין יש את הנפילות...) ) ואולי אז כאילו ובדרך אגב (אבל לא ממש לתת לו הרצאה שלמה של מירי חחחח) יותר בכיוון של להדגיש רק את הטוב,
שפע אפשרויות דווקא בתוך המסגרת, וואלה אתה יכול לאכול גם בשר וגם אורז, ואפילו טוסט בבוקר!!!! (עם גבנ"צ 9% חחחח), חטיף מיני שוקולד!!!!!!!!! הכצעקתא?!!
פירות, ירקות, יש שפע מה-כ-ל, צריך רק לכוון במינונים וצירופים ובשביל זה יש לנו את מיכל ומירי ובלי מחוייבות, שיתחיל אפילו חודש וייראה איך מרגיש לו... והוא - בשונה ממך,
מתחיל בנקודת פתיחה טובה יותר ממך - כי יש לו אותך!!! אתה כבר פה, שוחה, יודע, לומד, מבין ויכול לגבות ולעזור יותר טוב מכל מי שיהיה בשבילו בחוץ, משפחה, חברים שהוא
יירצה לשתף כי איך אנחנו אומרים פה?? זר לא יבין זאת... 
סומכת עלייך!!!!!!!
יש לך כושר ביטוי ועוצמות אדירות, אם מישהו יכול לו - זה אתה!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2012 16:17
EFF
Posts: 6409
|
במשך שנות עבודתי עם מירי וגם לאחריהן למדתי שיש אנשים שחוסר ידיעה והבנה ומודעות הם הגורמים לכך שהם מתמידים בהשמנה וקבלת הגוף הבלתי מחמיא והלא בריא שלהם..בניגוד לכמה דעות כאן אני כן הייתי משתדלת ומסבירה (וכך אני גם עושה) כי מעבר למראה החיצוני כל כך הרבה מחקרים מצביעים על הקשר בין שומן ובריאות...אני פורסת בפני השמנמודים שאני פוגשת בדרכי את העובדה שדיאטה ושמירה על משקל היא בכלל לא פועל יוצא של סבל והרגשת קיפוח התאווה למתוקים/טעימים/אהובים..ההיפך - החשיפה למחמאות, למראה אסתטי, לבריאות תקינה, לחיים נעימים שווים הרבה גדול וחשוב מערך של סיפוק תאווה רגעית למאכל מסויים.
הכל דרך הראש - לכאן גם צריך לכוון את "מלאכת השכנוע"..
ובכלל - המציל נפש אחת (וזו בעיני באמת הצלה..) כאילו הציל עולם ומלואו...
edited by EFF on 10/22/2012
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2012 15:36
toly
Posts: 898
|
מטפס יקר
גם לי יש חברה טובה אישה אינטליגנטית בתפקיד בכיר מאוד במדינת ישראל
חברתי המקסימה שהיא גם אישה טובת לב וחברה מדהימה בעלת עודף משקל מהותי מזריקה אינסולין כל עום ובסכנת חיים אמיתית ושום דבר שאמרו לה הרופאים בעלה האוהב אותה מאוד ילדיה וחברים- נאדה כי נאדה
אני לא מעירה לה דבר בנדון מלבד פעם אחת שהצעתי לה להצטרף אליי לחוג של מירי והיא פתחה עליי פה מפה ועד דובאי שמאז מילה אחת לא נאמרת בנדון
גם כשראתה אותי משילה הרבה קילוגרמים לא הגיבה אבל בהחלט פעקגנה לי
אני נקרעת כשאנחנו נפגשות וצופה בה בשקט כיצד היא מחסלת הררי מטוגנים ושאר רעלים עבורה
ולהזכירך מדובר באישה מאוד חכמה מאוד אינטליגנטית שמודעת לסכנה שהיא יוצרת וגם בגלל הסכרת ו-יוק
ואני לא מעירה וממשיכה לאהוב ולקבל אותה כפי שהיא כי בידי כל אחד מאיתנו ניתנה הרשות והבחירה לחיות את חיינו כפי ראות עיניינו
אוסיף ןאומר כי מניסיון חיי וגם מפעילות וולנטרית מסויימת עם אנשים בעלי מוגבלויות קשות(סואי לא אוכל להרחיב םה בנדון ויש דברים שהשתיקה יפה להם) למדתי לא להניח שאני יודעת בתור אשת מקצוע או מניסיוני מה יותר טוב עבור אותו אדם זה או אחר ושאינני באה לחנך את העולם ואשתו
אני יעולה להציע להמליץ לחוות דיעה אבל מי אני שאקבע למישהו מה טוב עבורו
האמן לי כל אדם ואדם יודע בתוך תוכו את התשובות לבעיותיו מה הוא עושה עם כך? זה כבר סיפור אחר
אני מאמינה בדוגמא האישית קרי ברגע שאני רזה ו ננראית נפלא ןקןרנת בטחון עצמי זה משדר לאומה משהו אחר
נכון אצל אותה חברה טובה ונפלאה זה לא קרה אבל זאת הבחירה שלה ואני מכבדת אותה ולומדת באמצעותה אולי להכיר את חוסר השלמות בשלמות.
שבוע נהדר לך וכל הכבוד על התהליך שהינך מבצע ואיכפתי כך לחבריך
טולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2012 15:33
רבקה
Posts: 8411
|
אני בדיעה של כולן
אתה תמשיך להוות לו דוגמה
ובסוף הוא יכנע להחלטה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|