20/10/2012 15:11
דרך המלך
Posts: 5707
|
מטפס יקר .. לא נותר לי אלא להסכים עם כל מילה שרשמת ולהמשיך בתהליך....בהצלחה לנו...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/10/2012 14:52
מטפס הרים
Posts: 1533
|
דרך המלך כתב:
מטפס יקר
אמנם אני בעשיה ובמודעות ובתהליך ובכל זאת שאני מסתכלת על עצמי אני כועסת.. כועסת שהגעתי למצבי ...בשבילי שהייתי כל חיי אדם רזה רזה שלא ידעתי דיאטה מחיי ומאז ההריונות שמנתי ושיניתי את גןפי מרזה לשמן.... .. קילו ועוד קילן הביאו אותי לעשרות קילוגרמים מיותרים... בשבילי זאת טרגדיה...
היום שלוש שנים בתהליך עוחה יורדת יורדת עולה וקשה ולא קל ולבד לא הייתי מצליחה...
היום אני רוצה לחזור להיות קלה רזה שהמכנס יישב היטב ולא יתפוצצ שלשרוך שרוכים יהיה לי קל...
קומדיה/טרגדיה הכל בעיני המתבונן....
הי דרך המלך. מבין הייטב. גם עבורי עודף 20 הק״ג ובעיקר אי היכולת לשמור לאחר ירידתם עד כה- בעיה מאוד מאוד קשה עבורי. וכן, אני כועס על עצמי.. חבל לי.. אבל קראתי קצת על מהי טרגדיה, אז יש בה הרבה מרכיבים ומאפיינים שמתאימים לתהליך ההרזיה שלנו: מאבק ביצרים אנושיים בלתי נישלטים, עליות וירידות בחיי הגיבור לאורך העלילה, מאבקי הגיבור בגורמי חוץ
המנסים לפגוע בו ועוד כל מני מאפיינים שיושבים בול עלינו.. חוץ מדבר אחד מרכזי- הטרגדיה ניגמרת באסון ידוע מראש.. אנחנו עושים הכל שזו ממש לא תהיה מנת חלקנו. להיפך, אנו מנסים להביא לנו עתיד חדש וגם ישן שכן אנו שואפים לחזור לתקופות של היותנו רזים או הרבה פחות שמנמודים... נעשה ונצליח. ונמגר את השומן. לנו לא יהיה אסון ידוע מראש אלא שינוי מצב אמיתי. להתראות
edited by מטפס הרים on 10/20/2012
edited by מטפס הרים on 10/20/2012
edited by מטפס הרים on 10/20/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/10/2012 09:49
דרך המלך
Posts: 5707
|
מטפס יקר
אמנם אני בעשיה ובמודעות ובתהליך ובכל זאת שאני מסתכלת על עצמי אני כועסת.. כועסת שהגעתי למצבי ...בשבילי שהייתי כל חיי אדם רזה רזה שלא ידעתי דיאטה מחיי ומאז ההריונות שמנתי ושיניתי את גןפי מרזה לשמן.... .. קילו ועוד קילן הביאו אותי לעשרות קילוגרמים מיותרים... בשבילי זאת טרגדיה...
היום שלוש שנים בתהליך עוחה יורדת יורדת עולה וקשה ולא קל ולבד לא הייתי מצליחה...
היום אני רוצה לחזור להיות קלה רזה שהמכנס יישב היטב ולא יתפוצצ שלשרוך שרוכים יהיה לי קל...
קומדיה/טרגדיה הכל בעיני המתבונן....
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/10/2012 09:46
מטפס הרים
Posts: 1533
|
בלונדה.... כתב:
בוקר טוב מטפס יקר.
מבחינתי בהחלט סוג של טרגדיה.
אני לא חושבת שקיים בן אדם אחד בעולם שטוב לו עם היותו שמן ואם הוא אומר שכן הוא לדעתי שקרן.
אין אחד בעולם שאם אומרים לו עכשיו תאכל כמה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה ותישאר רזה לנצח אין אחד שלא יסכים לזה.
לצערי אנחנו כל החיים נתמודד עם בעיית ההשמנה אצל חלקנו זה חמישה קילו ואצל חלקנו זה עשרים קילו אבל מבחינתי זה אותו הדבר לשני הצדדים זה מפריע בדיוק באותה מידה.
דביר שהוא שחקן נפלא בחר לצחוק על זה כי אין לו ברירה.
הרבה אמנים לוקחים.את המקום הכאוב שלהם והופכים אותו למשהו מצחיק כי ככה הם.מתמודדים עם זה.
כדי להיות רזים צריך לוותר על המון דברים בגלל זה אנחנו במסגרת הזו כי קשה לנו לוותר על דברים אז פעם אנחנו למעלה ופעם למטה מבחינת המשקל אבלל.תמיד במעקב.....
המשך שבת נפלאה..
בוקר טוב . עם כל מה שכתבת אני מסכים ואכן אלו עובדות חיים, אך יש משפט אחד שאני לא יכול להרשות לעצמי להסכים לו. כתבת שדביר בוחר לצחוק על מצבו הפיסי כי אין לו ברירה.. לא מסכים. יש ברירה. בעשרים וכמה השנים האחרונות, מאז שהתחלתי לספוח מישקל עודף, לרגע אחד לא הסכמתי לחיות עם השמנמודיות ולהגיד עליה שהיא מצב של אין ברירה.. ותמיד עשיתי המון כדי לצאת מהאין ברירה וניגזר עלי להיות שמנמוד לנצח נצחים ולעבור למצב של יש ברירה ואני יכול להיות רזה.. הצלחתי וכשלתי חליפות, לפעמים ממש כמו גאות ושפל.. אבל תמיד פעלתי בנידון.. יש ברירה. גם לדביר כמו לכולנו יש ברירה..העניין הוא ואת כתבת זאת מאוד ברור ומאוד אמיתי ונכון, שהבחירה במסלול הברירה דורשת הקרבה.. וכאן כנראה טמון ההבדל בין אלו שבחרו בברירה לאלו שבחרו באין ברירה- הנכונות להקריב... מאחל שתמיד ניזכור שיש לנו ברירה!! ועוד איך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/10/2012 09:33
מטפס הרים
Posts: 1533
|
דרך המלך כתב:
מטפס יקר אמנם לא צפיתי אבל מהתיאור שלך ניתן לחלק את זה לקומדיה לקהל ולרזים וטרגדיה לדביר וכן בעקיפין גם לנו. זה מאד מזכיר לי את הילד שלי שאמר לפני 4 או 5שנים אני עושה תחרות ריצה עם אבא כי את כבדה... חטפתי סטירה לפרצוף ןכן עדיין לא עשיתי כלום כלום... לפני 3שנים הבר מצוה של הבן הבכור ואז נפל לי האסימון היטב .. הגעתי למירי וכתלמידה מחוננת עושה הכל אבל הכל ולבר מצוה הצלחתי להןריד 13קילו!!!!מאז הם עלו שוב וחלקם ירדו.... טרגדיה או קומדיה???סוגיה קשה מאד כי היום גם אני מוצאת את עצמי צוחקת עליי על השומן .. והקהל שלי צוחק ומבסוט להם זה קומדיה ... לי זה טרגדיההה וואחד טרגדיה... 
הי. אז זהו שלך, וככל הנראה גם לי, נפל האסימון.. וקמת ועשית מעשה והעפת 13 קג של שומן רע ומיותר, זה המון. ואת עשית את זה והתאמצת בשביל זה, אוקי אז עלית בחזרה. אולי חבל , ואלו החיים. אבל ברור לחלוטין שאת תשובי ותורידי את זה, בקצב כזה או קצב אחר, כי את מצויה ברמת מודעות כזו שזה פשוט יקרה. על כן, ברשותך, את לא במצב טרגי לדעתי כי את פועלת , לשנות מצב. הטרגדיה היא בעיני כל השמנים וחלקם שמנים מאוד שהרימו ידיים.. שקיבלו סוג של החלטה שזה מה יש.. זה מצב נורא בעיני. את וגם אני וכל מי שפועל ועושה תהליך, לא שם. להתראות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/10/2012 07:17
בלונדה....
Posts: 3603
|
בוקר טוב מטפס יקר.
מבחינתי בהחלט סוג של טרגדיה.
אני לא חושבת שקיים בן אדם אחד בעולם שטוב לו עם היותו שמן ואם הוא אומר שכן הוא לדעתי שקרן.
אין אחד בעולם שאם אומרים לו עכשיו תאכל כמה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה ותישאר רזה לנצח אין אחד שלא יסכים לזה.
לצערי אנחנו כל החיים נתמודד עם בעיית ההשמנה אצל חלקנו זה חמישה קילו ואצל חלקנו זה עשרים קילו אבל מבחינתי זה אותו הדבר לשני הצדדים זה מפריע בדיוק באותה מידה.
דביר שהוא שחקן נפלא בחר לצחוק על זה כי אין לו ברירה.
הרבה אמנים לוקחים.את המקום הכאוב שלהם והופכים אותו למשהו מצחיק כי ככה הם.מתמודדים עם זה.
כדי להיות רזים צריך לוותר על המון דברים בגלל זה אנחנו במסגרת הזו כי קשה לנו לוותר על דברים אז פעם אנחנו למעלה ופעם למטה מבחינת המשקל אבלל.תמיד במעקב.....
המשך שבת נפלאה..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/10/2012 07:06
דרך המלך
Posts: 5707
|
מטפס יקר
אמנם לא צפיתי אבל מהתיאור שלך ניתן לחלק את זה לקומדיה לקהל ולרזים וטרגדיה לדביר וכן בעקיפין גם לנו.
זה מאד מזכיר לי את הילד שלי שאמר לפני 4 או 5שנים אני עושה תחרות ריצה עם אבא כי את כבדה... חטפתי סטירה לפרצוף ןכן עדיין לא עשיתי כלום כלום... לפני 3שנים הבר מצוה של הבן הבכור ואז נפל לי האסימון היטב .. הגעתי למירי וכתלמידה מחוננת עושה הכל אבל הכל ולבר מצוה הצלחתי להןריד 13קילו!!!!מאז הם עלו שוב וחלקם ירדו....
טרגדיה או קומדיה???סוגיה קשה מאד כי היום גם אני מוצאת את עצמי צוחקת עליי על השומן .. והקהל שלי צוחק ומבסוט להם זה קומדיה ... לי זה טרגדיההה וואחד טרגדיה...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/10/2012 05:08
אקורדיאון
Posts: 16381
|
dany כתב:
אם גם בתוך המסגרת זה לא קל עד קשה............ אז מסקנה!!!!!!!!!!!! אקורדיאון כתב: אני שוב חוזרת ,כשאני רואה גדלים כאלה אני מקבלת פחד מוות כי אני יודעת כמה בקלות אפשר להיות שם שוב וכמה קשה לסחוב
ולתפקד עם כובד כזה אז הצחוק נחמד לטלביזיה אבל המציאות שונה ואכן ללא טיפול במסגרת מתוך החלטה להתמיד אין הרבה סיכוי
להצליח.
אכן
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/10/2012 05:04
dany
Posts: 19819
|
אם גם בתוך המסגרת זה לא קל עד קשה............ אז מסקנה!!!!!!!!!!!!
אקורדיאון כתב:
אני שוב חוזרת ,כשאני רואה גדלים כאלה אני מקבלת פחד מוות כי אני יודעת כמה בקלות אפשר להיות שם שוב וכמה קשה לסחוב
ולתפקד עם כובד כזה אז הצחוק נחמד לטלביזיה אבל המציאות שונה ואכן ללא טיפול במסגרת מתוך החלטה להתמיד אין הרבה סיכוי
להצליח.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/10/2012 05:02
אקורדיאון
Posts: 16381
|
אני שוב חוזרת ,כשאני רואה גדלים כאלה אני מקבלת פחד מוות כי אני יודעת כמה בקלות אפשר להיות שם שוב וכמה קשה לסחוב
ולתפקד עם כובד כזה אז הצחוק נחמד לטלביזיה אבל המציאות שונה ואכן ללא טיפול במסגרת מתוך החלטה להתמיד אין הרבה סיכוי
להצליח.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/10/2012 04:55
dany
Posts: 19819
|
הם רוצים לרזות אבל לא רוצים להפסיק לאכול לא נכון................
miribelkin כתב:
מהכרותי רבת השנים עם דביר היקר והמוכשר ואישתו
הם באים אלי כל הזמן לסירוגין....בלי התמדה....
וזו הבעיה.הם השתתפו בתוכניתי מירי לא חסה, ואכן הם מאד רוצים לרזות.
בלי החלטה והתמדה בכל תחום אין הצלחה, מחכה לכם הרצאה חשובה בנושא.
בנתיים מקוה שכולכם בשליטה....שבת נפלאה אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/10/2012 04:54
dany
Posts: 19819
|
מטפס יקר
אכן ראיתי את דביר ואשתו לפני כמה שנים בתכנית של מירי, גם אז הם לא בידיוק דייקו ודי חיפפו.........
ולאחר שקראתי את הכתבה שכתבתי עליה בפוסט שמנופוביה, ולא שלא ידעתי זאת קודם, אני פשוט מבינה שיש אנשים שלא מסוגלים לעשות את תהליך.
האוכל והטקס סביבו הם כל כך חשובים להם וההתמכרות היא כה קשה, שהם לא מסוגלים לוותר על כך.
אגב הכתבה מציינת שיש אנשים שהבריאות שלהם מצויינת למרות עודף המשקל ולעיתים דווקא היויו יכול להוות סיכון.
מי אני שאשפוט, גם אני נלחמת כל חיי, ומכירה את השדון הזה שאומר עזבי, הרפי, די........... אך לא מסוגלת להסתכל על עצמי בראי עם העודפים וזה מניע אותי הרבה יותר ממניע בריאותי.
הוא איש צעיר, ויש לי תחושה שבסוף הוא יגיע לניתוח. כי זה הפיתרון לאנשים שלא רוצים להתמודד. ואגב הרפואה המודרנית מתוך תסכול וחוסר כוחות להתמודד עם התופעה פשוט מעודדת את הניתוחים האלו לאנשים עם עודף משקל וכבר לא אומר קיצוני.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/10/2012 00:39
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מהכרותי רבת השנים עם דביר היקר והמוכשר ואישתו
הם באים אלי כל הזמן לסירוגין....בלי התמדה....
וזו הבעיה.הם השתתפו בתוכניתי מירי לא חסה, ואכן הם מאד רוצים לרזות.
בלי החלטה והתמדה בכל תחום אין הצלחה, מחכה לכם הרצאה חשובה בנושא.
בנתיים מקוה שכולכם בשליטה....שבת נפלאה אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/10/2012 22:44
מטפס הרים
Posts: 1533
|
״מתי הבנתי שאני באמת שמן, ממש שמן? כשהבת שלי שאלה אותי: אבא, רוצה שאצייר אותך? אמרתי לה: כן. והיא ענתה: אז רק רגע, אני הולכת להביא מחוגה...״.... והקהל ניקרע מצחוק ואני מביט בפניו של דביר בנדק ושומע אותו אומר, לקהל ששואג ולא מפסיק לצחוק: ״זה לא נעים״.. והאיש ממשיך וצוחק על עצמו וכל בדיחותיו העצמיות הן על עודף משקלו העצום.. על היותו שמן מאוד.. ונידמה לי שאני מזהה עצב עמוק, ייסורים אמיתיים וכאב נוקב מאחורי הפנים המחייכות שלו, בשבילי, הסטנדאפ הזה ב״צחוק מהעבודה״ הוא היה הליצן העצוב.. הפנים מחייכות אך הלב, הלב בוכה ... אני משוכנע שרע לו לדביר, שחקן ניפלא שכמוהו, במצבו הפיסי הנוכחי.. כן, אני משוכנע שהמצב הזה מציק לו, מפריע לו ואולי עד מאוד.. הוא אדם נבון, הוא יודע שהוא מסכן את חייו , חד משמעית, במעטה השומן שכרגע מצוי בו, אך הוא בוחר להתייחס אל עודף משקלו כבמת תיאטרון, והוא משחק לנו מישחק ( מצויין ככל יתר משחקיו) ובהצגה הזו הפרטית שלו, הוא נושא מונולוג שכולו לעג ובידוריזציה עצמית על היותו שמן...השומן שלו הוא הפלטפורמה שבחר עבור הסטנדאפ כולו... והוא עובר כמלהטט מבדיחה עצמית אחת על עודף מישקלו לבדיחה אחרת.. והקהל יוצא מגידרו.. אני לא מעביר ביקורת, באמת שלא זו כוונתי כעת בפוסט הזה, זו בחירתו- תיסלם לו. אני רק מצלם את המצב כפי שאני ראיתיו ואולי אחרים ראו זאת אחרת.. סבבה...כל אחד יעשה מה שטוב לו, חייה ותן לחיות, אבל אני פשוט חשתי רחמים לדביר, כי כשכולם מסביבי ובקהל שמעו את המוטיב המצחיק אני שמעתי את הבכי.. כשכולם שאגו מצחוק אני שמעתי אותו אומר לי, ממש לוחש כאילו לי: ״זהו, אין לי שום סיכוי לצאת מזה, אני מיקרה אבוד, אני כבר בתהום הזו של מגיפת ההשמנה, אז לפחות אצחק על זה.״.. אני משוכנע שהוא לא נהנה מזה, לא סתם יצאו מפיו המילים: ״זה לא נעים״..אין לדעתי אדם שמן אחד בעולם שנהנה מהיותו שמן. זה לא יכול להיות ... אני חושב...ורציתי לפנות אליו, להגיד לו, דביר היקר, שחקן מחונן שכמוך, אין דבר כזה שאנחנו אבודים, אין חיה כזו תהום ללא מוצא.ולבטח גם אתה כבר ניסית ים, יותר נכון אוקיינוס, של דיאטות, בוא, דבר עם מירי בטלפון שתי דקות ותישמע עתיד..בוא אלינו לפורום .. אתה תהנה כאן, כך ניראה לי..בוא וצור לך מציאות חדשה .. כזו שבאמת מעלה חיוך, אמיתי ,על השפתיים.. אבל אני מכבד אותו , מאחל לו רק בריאות , חייה ותן לחיות... פורום יקר, אם צפיתם ואם לא, תאמרו לי בבקשה- קומדיה או טרגדיה, לאיזה ז׳אנר תיאטרלי לשייך את הקטע שלו הערב???
editור. /19/2012
edited by מטפס הרים on 10/19/2012
edited by מטפס הרים on 10/19/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|