18/10/2012 05:44
 דרך המלך Posts: 5707
|
מיכל היקרה מקווה שאת כבר עם חיוך על הפנים )) יום נפלא
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/10/2012 04:55
 אקורדיאון Posts: 16381
|
ברור שבשעת משבר כשהאוכל הוא שולט זו ההרגשה של איכס וכולנו עברנו וסביר להניח שנעבור תקופות כאלה בלי ו עם הריון אבל אני יודעת שאת כמו כולנו כאן לא מתכוונת לוותר,ממשיכים להשקל ולראות את האמת מול העיניים והרגע של חזרה לשפיות מגיע ו ללא ספק יגיע יגיע גם אלייך כי את מודעת ומטפלת. המון בהצלחה ומקווה שאכן תקומי ליום שפוי יותר.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/10/2012 01:02
 מטפס הרים Posts: 1533
|
הי מיכל, ביקשת שלא ניתנחמד אבל אני באמת לא מיתנחמד כשאני כותב לך: קראי בבקשה את הפוסט שרשמת לי על עניין התזונה בזמן נסיעותי, את כותבת שם, בין השורות ומעל השורות על עניין הפרופורציות, על עניין ההשתדלות המירבית שהיא בפני עצמה הישג .. אז אני מבקש לשלוח לך מכאן בחזרה את אותו המוטיב, אותו הרעיון, אותו ניואנס: קחי את זה בסבבה, מיכל היקרה, קחי את הכל בפרופורציות, את הרי יודעת כמוני שיש לנו תהליך, ושיש לנו ימים של down בתהליך וימים של up בתהליך וגם ימים ישרים... וכל עוד יש לנו מודעות ויש לנו פרופורציות- אנחנו בכיוון הנכון על שביל האבנים הצהובות אל ארץ עוץ... ויש לנו אומץ ויש לנו שכל ויש לנו לב ( זה מה שהם חיפשו שם, נכון??) תהיי שמחה ומחוייכת כי אתם משפחה צעירה ובסך הכל בריאה , ויש תינוקת בדרך, ואני יכול להעיד שהתינוקת שלי שכבר בת שמונה היא מלכה אמיתית.. וכמה שכיף וכמובן מאתגר לגדל בנים אז בנות זה עולם ומלואו אחר, והנה לך יש עוד מעט את הזכות הגדולה להינות משני המינים.. פשוט תהיי רגועה. ואני משוכנע שעם הרוגע תבוא גם בחזרה שליטתך הראויה להערכה בענייני האוכל והתזונה. להתראות וכל טוב. edited by מטפס הרים on 10/18/2012
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 20:45
 קרולין Posts: 6651
|
מיכל יקרה כמו תמיד את ככ מרגשת ונוגעת מקווה שאת מרגישה טוב יותר וחזרת למסול נשיקות ורק טוב שיהיה לך קרולין
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 15:36
 בלונדה.... Posts: 3603
|
אין לי הרבה מה לומר מיכלי .. פשוט לא לוותר ! ולהלחם.. זה יחזור. נשיקות edited by בלונדה.... on 10/17/2012
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 15:19
 רבקה Posts: 8411
|
טוב בנות יקרות אני חושבת שכדאי שתקחו את עצמכן בידים ובשום פנים ואופן על תתנו להשתלט עליכן פן יהיה מאוחר עם עודפים לא רצויים זה המקום וזה הזמן לחזור לשפיות ♥♥♥
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 13:39
 dany Posts: 19819
|
סופר מחוננת
toly כתב:
טוב יקרה אני מבינה משורותייך עד כמה קשה לך עם האוכל כרגע וההורמונים המשתוללים בהריון ועם הכל-נכון החיים לא תמיד פשוטים ןבמיוחד השליטה באוכל במצבים מוטרפים שכאלו-יכולה מאוד להבין אותך למרות שאינני בהריון(סתם בטנונה של שומן שמטריף גם אותי ואני כבר למדתי להכירך פה מהפורום עד כמה את פרצפקיוניסטית מה דעתך מיכלי לקחת פשוט פסק זמן אחרי הצהרים מההההההההההההכל לנסוע לים להביט בשקיעה ולקחת נשימות עמוקות אגב יש מקום נפלא ןשקט בחוף צ'רלס קלור בו אפשר לצעוק ולצרוח עד לב השמיים או לחילופין להעיף עפיפונים עם תומר המתוק ועם גיתי-שעת משפחה איכותית ורגועה צאי מהבית או מהמשרד או שהיכן את לסיבוב קצר בטבע ממליצה בחום לנסות יוגה לנשים בהריון או טאי צ'י-יש קבוצות בפארק הירקון ובאיזורים אחרים- מאוד מרגיע ונפלא לנשימה או כל דבר שעושה לך פרפרים בבטן ולא קשור לאוכל תנסי ןתיהני ושהכל יעבור בקלות בהריון ואיזה כייף לתןמר-יהיה לו אח/אחות מה שיהיה ברוך/כה ובינתיים חיבוק גדול לאישה מוכשרת ומחוננת גם כשהיא חושבת שאינה כזאת
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 13:38
 dany Posts: 19819
|
סמויתי............... את פשוט הפסקת לכתוב כאן וזה סימן לא טוב. את מתבקשת להופיע כאן יום יום!!!!!!!!!!!!!! ולעצור את הסחף שהוא עוד בקטנה. וגם לך אני אומרת את אותו הדבר את שווה הכי שווה ואין מצב לקלקל. נשיבוקים וגעגועים
הסמויה כתב:
אוףףףףףףףףףףףף כל כך מבינה אותך גם בי האוכל שולט ואני לא מצליחה לחזור ולשלוט בו
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 12:26
 toly Posts: 898
|
טוב יקרה אני מבינה משורותייך עד כמה קשה לך עם האוכל כרגע וההורמונים המשתוללים בהריון ועם הכל-נכון החיים לא תמיד פשוטים ןבמיוחד השליטה באוכל במצבים מוטרפים שכאלו-יכולה מאוד להבין אותך למרות שאינני בהריון(סתם בטנונה של שומן שמטריף גם אותי ואני כבר למדתי להכירך פה מהפורום עד כמה את פרצפקיוניסטית מה דעתך מיכלי לקחת פשוט פסק זמן אחרי הצהרים מההההההההההההכל לנסוע לים להביט בשקיעה ולקחת נשימות עמוקות אגב יש מקום נפלא ןשקט בחוף צ'רלס קלור בו אפשר לצעוק ולצרוח עד לב השמיים או לחילופין להעיף עפיפונים עם תומר המתוק ועם גיתי-שעת משפחה איכותית ורגועה צאי מהבית או מהמשרד או שהיכן את לסיבוב קצר בטבע ממליצה בחום לנסות יוגה לנשים בהריון או טאי צ'י-יש קבוצות בפארק הירקון ובאיזורים אחרים- מאוד מרגיע ונפלא לנשימה או כל דבר שעושה לך פרפרים בבטן ולא קשור לאוכל תנסי ןתיהני ושהכל יעבור בקלות בהריון ואיזה כייף לתןמר-יהיה לו אח/אחות מה שיהיה ברוך/כה ובינתיים חיבוק גדול לאישה מוכשרת ומחוננת גם כשהיא חושבת שאינה כזאת
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 12:16
 הסמויה Posts: 2467
|
אוףףףףףףףףףףףף כל כך מבינה אותך גם בי האוכל שולט ואני לא מצליחה לחזור ולשלוט בו
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 11:59
 dany Posts: 19819
|
טוב שחזרת בך, כי אמרת לא ליפות ולא לרכך אז רציתי להיות לשם שינוי "רעה" תודה שחסכת לי את זה. ומי כמוך יודעת לפרטי פרטים איך עושים , למה וכמה. יכולה להעביר כאן לנו אוניברסיטה. אז אני פשוט קוראת אותך לסדר!!!!!!!!!!!!!! בהצלחה מותק כי מגיע לך. כי את שווה. כי החיים שלך צריכים להיראות אחרת. וזה הבור שלא תיפלי לתוכו. פשוט לא!!!!!!!!!!!!!!!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 09:47
 מיכל שרון Posts: 1318
|
טוב.. אני כבר איזה חצי שעה פה בפורום קוראת פוסטים.. כבר ההרגשה הכללית השתפרה.. רמות המועקה בחזה ירדו.. המשפטים הנפלאים שלכם.. עשיתם לי לחייך, נתתם לי פרופורציות, עזרתם לי לגייס כוחות "להתחיל שוב מהתחלה.. כמו לנשום בפעם הראשונה.." מקווה לשמר את החיוך וההרגשה הטובה הזו עוד קצת.. מקווה להיות יותר קשובה היום לרעב ושובע האמיתיים שלי.. מקווה להתחיל להרגיש שוב קצת יותר טוב עם עצמי.. ועכשיו אין ברירה - חייבת להתחיל לעבוד על אמת!!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 09:30
 מיכל שרון Posts: 1318
|
הייתי רוצה לומר בוקר טוב.. הוא טוב כי זה בוקר חדש אחרי ליל אתמול.. והוא גם לא כל כך טוב כי קמתי עם כל מה שעוללתי.. אני יכולה לכתוב עכשיו פוסט שלם על החתונה המזעזעת (foodwise) שהיינו בה אתמול - היה לא טעים, אכלתי כי הייתי חייבת (ככה זה במצבי), אכלתי דברים סתמיים ומבאסים, אבל גדולתנו שברחנו לפני הקינוחים אז איכשהו יצאנו בשן ועין. אני יכולה גם לכתוב עכשיו פוסט שלם על ההתמודדות שלי עם המשקל שטיפס למספרים שלא ראיתי אצל מירי חמש שנים!!!! מאז שנרשמתי!!! אני יכולה גם לכתוב פוסט שלם על התגובות של אנשים סביבי למראה שלי, על ההתעלמות שלי מהמראה שנשקפת לי מול העיניים, על פוזת הבת יענה שתפסתי.. אני יכולה גם לכתוב עוד פוסט על ההסתתרות שלי מאחורי הרחם (שביננו.. בשלב זה הוא עוד לא כזה גדול) ויותר מזה מאחורי טיפטיפ שגדלה לה לאיטה (כולה 600 גרם לפי הערכת משקל מיום ראשון.. ממש לא התירוץ שלי לעלייה של 2 ק"ג בסה"כ מתחילת ספטמבר הנורא ועד היום - והיד עוד נטויה כי יש לי שקילה הערב.. ). אני יכולה הכל.. אבל אני לא רוצה... אני לא רוצה כי לא טוב לי כרגע.. כי אני נמצאת בנקודה כרגע שהאוכל שולט בי ולא אני בו.. אני לא מצליחה לחזור לתלם מאז אילת (אוףףףףףף!!!!), ההתדרדרות עם הרגל של גיתי לא תורמת לאווירה הכללית בבית, נהיה לי קשה מיום ליום להרים את עצמי בבוקר להליכה והתחילו הזיופים גם החזית הזאת.. לשמחתי אני עוד לא נטשתי את הקופסאות המוכנות מראש לעבודה לטובת אכילה בחוץ או הזמנת משלוחים אבל ידי כבר יותר קלה על הדק היציאות שהתרבו לאחרונה.. אני כל היום מתעסקת באוכל.. הצורך הפיזי האמיתי שלי לאכול כל 3 שעות בערך הופך אותי למשוגעת.. אני מרגישה כמו פילה חסרת פרופורציות שרק מתעסקת כל היום עם אוכל ומכינה 200,000 דברים להעביר את היום.. אני מרגישה שאני כל הזמן בבליסה בלתי נפסקת.. וזה מטמטם אותי!!! אני שונאת להיות ככה.. שונאת לקום היום בבוקר אחרי ערב מזעזע באוכל (בעיקר כי היה לי ממש אבל ממש לא טעים!!! וזה ממש מבאס לאכול אוכל לא טעים...) בתחושת נפיחות ומלאות מגעילה כזאת.. שום דבר ששווה הרגשה כזו לפחות.. אני שונאת שאני לא מצליחה לחזור לתלם... שונאת להיות הרעה בבית ולהציב מראה גם לגיתי מול הפנים כי אני מרגישה שגם הוא נסחף לו הרחק באוקיינוס השומן והוא סוחף אותי אחריו... אני יודעת שאני קשה עם עצמי.. יודעת שתיכף תגידו לי שהכל בסדר.. ותרככו לי את המציאות ותייפו לי אותה קצת אבל זה לא נכון! אני יודעת מה זה להיות בשמירה בהריון - הייתי שם עם תומר, אני ממש לא שומרת עכשיו.. אני יודעת מה זה להיות ממושמעת ומחוייבת מטרה - אני לא! פשוט לא! אני יודעת מה זה לשלוט באוכל.. כמה טוב זה מרגיש.. כמה כוח זה נותן לי.. והוא שולט בי בימים אלו.. מנהל אותי ומבאס אותי ומדכא אותי וממלא אותי.. הכל ביחד.. מקווה כבר שיעבור היום הזה, שמירי כבר תשים לי גם מספר להרגשה וגם זה יהיה מאחוריי..
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|