17/10/2012 08:38
dany
Posts: 19819
|
הלוואי ויכולתי גם אני לקבל כזאת שנה של פגישה שבועית פנים מול פנים. אני בטוחה שזה היה עושה לי נפלאות!!!!!!!!!!
נחושה כתב:
רגע, עכשיו תורי  יקרה שלי, ראשית אני מודה לך ששיתפת באומץ וראי את התגובות... יקרה, אני 4 שנים אצל מירי בחוגים חוץ משלושה חודשים שהייתי באינטרנט מאילוץ ירדתי, עליתי אבל בסופו של דבר "שמרתי בקנאות על המשקל שלא יירד" נכון שהיו לי כל הסיבות הנכונות וכל הנסיבות והתירוצים...באמת!!! והיום אני מבינה מדוע דישדשתי: היום אני אחרי תהליך עם עצמי מודה ומתוודה שהשארתי את האכילה הריגשית, הפחממות והמתוקים אהוביי כמקום מבצרי. מסביב הכול סוער, אין רגע דל, או סקנדל או פסטיבל אז אל תכריחו אותי להתאמץ ולהשקיע תנו לי להתנחם ולהטביע את צרותיי באוכל ובמתוקים. אל לי לשפוט מה עובר אדם בחייו, קטונתי...אני רק יודעת שכל חיבוק עם מירי מנביט עוד כמה זרעים של אושר וכל הרצאה שלה חיממה לי את כל החדרים החנוקים שבליבי ואם אין לך מגבלת מרחק אין כמו מפגש עם הלבן של העיניים גם אם מקבלים הערה או מחאה ואם מירי שומרת על אנשי הפורום בחו"ל....אז תביני כמה מסגרת נחוצה ואם מסגרת אז אין כמו שלנו.... אין שמנמוד שלא היה מוכן לצאת לחופש.....אבל המחיר? לא רק בקילוגרמים נכון? מסכימה שאולי תתני לעצמך שנה אחת עם מירי בגובה העיניים....LIVE , בהצלחה יקירה... נ.ב סלינו על כתפינו תמיד יהיה, זה נעוגן היציב והבטוח המכייל אותנו ש...הכול בסדר, ממשיכים. |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 07:45
מטפס הרים
Posts: 1533
|
שלום ובוקר טוב מדיסלדורף גרמניה.
אשירה יקרה. אני מבקש לתת איזו שהיא זוית קצת אחרת להתלבטות הזו שמלווה אותך כעת וגם אותי כשמגיע הרגע.
אני הגעתי למסקנה שאני אדם חולה. חולה ממש. למחלה שלי יש שם : שמנת. יהיו מישיגידו: "אל תסחף..אוקי, אז זה מאוד לא יפה עליך ומעבר לזה זה נכון שזה לא בריא.
אבל זו עדיין לא מחלה כמו נניח סכרת, או חלילה סרטן, אז אל תגזים, זה כולה שומן.."
ואני בוחר להגיד: זו מחלה קשה מאוד. מחקרים מדעיים מוכיחים שוב וחזור כי השומן הוא נוראי, הוא מוביל לכל מיני מחלות מקצרות חיים, נדמה לי שאולי אפילו הוא מאיץ סרטנים. הוא גורם להתקפי לב, סתימות עורקים, כולסטרול , סכרת , ארועי מוח כאלו ואחרים... אני לא מדען ולא בן מדען, אבל אני משוכנע שאם היינו שואלים מדען בתחום היינו מקבלים רשימה ארוכה ודי מזעזעת של מחלות ממיתות שהשומן עבורן הוא קטליזטור ענקי. שהוא בית הגידול שלהן.יש לי משפחה שאני כה אוהב, יש לי חיים שאני כה אוהב-= אם יש גורם בריאותי!! שמקצר לי וכנראה בשנים רבות את תוחלת החיים שלי, והוא גורם שנימצא בשליטתי המלאה - בניגוד לגורמים מסכני חיים אחרים שאין לי שליטה עליהם כלל, הרי שעלי להילחם בגורם זו בכל מאודי! להיפטר ממנו ולהחזיר לעצמי את כל השנים האבודות שהשומן שכרגע מצוי בי לוקח ממני. אני לא יכול לשלוט על כל הנעלם והחזק ממני, אבל אני יכול להכיר בעובדת היותי אדם עם מחלה אמיתית, ושלשמחתי זו מחלה שאני!, אני ולא מלאך, אני ולא שרף, יכול לשלוט עליה. ואולי בזה להעניק לעצמי בריאות ממש טובה ולמנוע מעצמי מחלות ממיתות ורבות סבל איום? אז אם אני אדם חולה אני צריך להיעזר במומחה שיתווה לי דרך. וכאן, העסק הזה הוא כבר אישי ביותר. כל אחד בוחר את מורה הדרך שלו. אבל מה שחשוב זה שאדם שחולה בשמנת יבין, יהיה מודע לכך שהוא צריך תרופה. כל חולי השמנת שלא עושים תהליך הרזיה משולים כיום בעיני לאנשים חולי סכרת קשה שלא מזריקים או לאנשים חולי אי תפקידי בלוטת תריס שלא לוקחים חומר לאיזון , לאדם שותת דם שלא פועל לעצור במייידית את אובדן הדם מגופו ועוד דוגמאות רבות אחרות... אנשים שיודעים שהם חולים במחלה מסוכנת מאוד ולא עושים דבר להבריא ממנה. איזו מסגרת? שכל חולה שמנת יחליט בעצמו, אבל שיחליט!! שיפעל ושלא ירשה לעצמו להיות אדם חולה ללא טיפול. והטיפול במחלה שלנו הוא מאוד ברור- בטח ובטח עצירת מגמת השמנה ואז הורדה משמעותית של השומן שהורג אותנו בדרכו, ואז שמירה על ההישג. אני חושב שהמסגרת של מירי היא ייחודית מאוד, וכבר הייתי בכל מיני מסגרות ומקומות וחלקן היו בהחלט מכובדות. אצל מירי מושג הקהילה התומכת, הזרוע המושטת הא מוטיב מפותח לדעתי בכמה וכמה רמות ממקומות אחרים. אני חושב שכוחה של קהילה תומכת הוא דרמטי. אני גם סבור שההרצאה השבועית של מירי , מעבר להיותה מעלה חיוך על שפתותי לא אחת, יש בה רצף של אמיתות שגורמות לשומע להעלות את רמת מודעותו למצבו, ורמת המודעות שלו ככל שהיא יציבה ועולה, כך המלחמה במחלת השמנת תהיה לא קלה יותר אבל נחושה יותר.. יש חובה לדאוג לכך שהמינון של המודעות במוחנו לעצם היותנו בבעיה קשה לא יפחת, שתמיד תמיד תמיד תהיה מודעות בגרף יציב ועולה...השילוב הזה בעיני של קהילה תומכת באורח בלתי מוכר במחוזות אחרים וכלי קבוע, שבועי להעלאת מודעות ושמירת יציבותה- שילוב ניפלא לדעתי. מה אגיד לך, לי זה עושה כל כך טוב כעת, ואני מקווה שאכן אראה בתוצאות ושאדע להתמיד, כי אין מה לעשות, כרגע אני אדם חולה , ואני החלטתי להפוך לאדם בריא, לפחות בפרמטרים שבשליטתי המלאה. מקווה להמשיך ולהיפגש בפורום ובכל מקרה רק הצלחה ובריאות טובה מאוד.
edited by מטפס הרים on 10/17/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 05:57
נחושה
Posts: 6982
|
רגע, עכשיו תורי
יקרה שלי, ראשית אני מודה לך ששיתפת באומץ וראי את התגובות...
יקרה, אני 4 שנים אצל מירי בחוגים חוץ משלושה חודשים שהייתי באינטרנט מאילוץ
ירדתי, עליתי אבל בסופו של דבר "שמרתי בקנאות על המשקל שלא יירד"
נכון שהיו לי כל הסיבות הנכונות וכל הנסיבות והתירוצים...באמת!!! והיום אני מבינה מדוע דישדשתי:
היום אני אחרי תהליך עם עצמי מודה ומתוודה שהשארתי את האכילה הריגשית, הפחממות והמתוקים אהוביי כמקום מבצרי.
מסביב הכול סוער, אין רגע דל, או סקנדל או פסטיבל אז אל תכריחו אותי להתאמץ ולהשקיע תנו לי להתנחם ולהטביע את צרותיי באוכל ובמתוקים.
אל לי לשפוט מה עובר אדם בחייו, קטונתי...אני רק יודעת שכל חיבוק עם מירי מנביט עוד כמה זרעים של אושר
וכל הרצאה שלה חיממה לי את כל החדרים החנוקים שבליבי
ואם אין לך מגבלת מרחק אין כמו מפגש עם הלבן של העיניים גם אם מקבלים הערה או מחאה
ואם מירי שומרת על אנשי הפורום בחו"ל....אז תביני כמה מסגרת נחוצה ואם מסגרת אז אין כמו שלנו....
אין שמנמוד שלא היה מוכן לצאת לחופש.....אבל המחיר? לא רק בקילוגרמים נכון?
מסכימה שאולי תתני לעצמך שנה אחת עם מירי בגובה העיניים....LIVE , בהצלחה יקירה...
נ.ב סלינו על כתפינו תמיד יהיה, זה נעוגן היציב והבטוח המכייל אותנו ש...הכול בסדר, ממשיכים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 05:10
אקורדיאון
Posts: 16381
|
אישירה יקירה כבר נאמר כאן הכל ולכן רק לומר לך שאת מחוננת אם בשלוש שנים שמרת על אותו משקל,
המסגרת היא מלאך שומר ולעצור עליה שאין לי ספק שהיתה ללא מסגרת.
אני מאוד מסכימה שעדיף לך להגיע לאחד החוגים ובעבר כבר אמרתי לך ,שווה את המאמץ,לפחות לשנה .
בהצלחה רבה .
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 04:11
אשירה
Posts: 4292
|
בנות יקרות ואהובות,
קראתי בעיון רב ובתשומת לב את כל מה שכתבתן, הייתי רוצה לענות לכן באופן אישי ותסלחו לי הפעם שאיני עושה זאת.
אני מסכימה עם כל מה שנכתב ולא רק זאת, אני בטוחה שאני הייתי כותבת דברים ברוח דומה לכל אחת מכן שהייתה נמצאת בדילמה שלי.
כמו שכבר כתבתי אני אוהבת את מירי, אני מאמינה בשיטה, אני מודעת היטב לחשיבות המסגרת, אני מחוברת מאוד לפורום והשיקול כאן הוא לא כספי.
הדילמה שלי היא ביני לבין עצמי. עד כמה באמת אני מסוגלת לעשות שינוי? יודעת שזה רק תלוי בי ושזו הבחירה שלי אבל לא מצליחה להבין למה?
אוהבת אתכן מאוד,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/10/2012 00:27
ravid
Posts: 37
|
אשירה יקרה
עוד לא יצא לנו להתוודע זו לזו כאן אבל אני רוצה להגיב לך..
דווקא כי את באותו משקל חשוב לא לוותר ולהמשיך..אולי אם לא היית איתנו חס וחלילה המשקל היה רק נוסק??
אני באופן אישי נמצאת אצל מירי שלנו כחודשיים וגם כמוך נמצאת במקום..אבבבבבל....
אני מקבלת באהבה ואפילו שמחה כיוון שבתוך כל החודשיים הללו התחלתי טיפול בכדורים נגד חרדה ודכאון ואני יודעת ורואה שמי שמסביבי לוקח\ת אותם עלו בלי למצמץ את החמישה-שישה קילו...
בנוסף,רק השבוע האחרון קיבלתי כמה זריקות סטרואידים הייתי בטוחה שהתנפחתי אבל לאאא..הייתי במקום..אז כן זה הישג מבחינתי ואני בטוחה באלף לא במאה אחוז שאם לא מירי כל אלו היו סיבות מספיקות בשבילי לחגיגת עליות....שחבל על הזמן...
מקווה שעזרתי לך קצת יקרה
לילה טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 22:44
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
אשירה יקרה את אהובה ויקרה ומגיע לך תשובה.....
כולן כתבו נכון, ועם כל הלב....בהזדמנות זו אני רוצה להודות מקרב לב על הפירגון.....
אשירה יקרה אין לנו דרך אחרת.אין ברירה. חייבים מסגרת, אם נמאסו עלייך
ההרצאות שלי, אם לא בא לך יותר על הפורום, זו סיבה מוצדקת לעזוב.
אבל אם מעניין לך איתנו, ואת בתיסכול שאת לא יורדת, זו בחירה שלך.....
את צריכה להחליט עד כמה חשוב לך לרזות, ופשוט לעשות את השיטה,
תקשיבי ביום חמישי להרצאה. אני שוב חוזרת על עיקרי התורה, ומחדשת כרגיל
בטיפים חדשים שמתאימים לתקופה.ביני רק לעצור את העליה זו כבר הצלחה...
אני שנים עצרתי עליה בלי ירידה כמו רבים וטובים.
היום היגיעה נערה בת 15 לחוגים לפני שנתיים ירדה בעזרתי 20 קילו וקיבלה גביע
על הבמה. היום היא חזרה מבויישת עם אמה, עם עודף משקל של 40 קילו......
אריה ואני היינו מזועזעים.ממש כאב לי.
לכל החלטה שתקבלי אני מברכת אותך בבריאות הצלחה ונחת.
וכמו שכתבה לך כרובית היקרה תמיד את יכולה להרשם לחוגים.........
להתראות שלך מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 19:45
1103
Posts: 5022
|
אשירה יקרה
אין לך מה להתלבט ברור שלהישאר במסגרת זו האלטרנטיבה היחידה והטובה ביותר.תראי כאילו את נמצאת בקורס העשרה באוניברסיטה,
ובאמת זאת אוניברסיטה לחיים עם ערך מוסף של תובנות וידע.מירי משתבחת כל העת כמו יין טוב ואנו צומחות ומשתדרגות יחד איתה ולצידה.
אני חברה בחוגים שלה כ-25 שנה ומעולם לא עברה המחשבה במוחי לעזוב או להשאר.כמו שכתבו לך כאן נשארת במקום ומשקלך לא עלה ,אמנם זו לא נחמה,
אך כפי שמירי אומרת מגם אבן במים עושים חור.כמובן שהכל תלוי רק בך.את צריכה להאמין בעצמך ולהחליט שאת עושה זאת.
ערב נעים המשך שבוע בשליטה ובהצלחה רבה בהמשך התהליך
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 14:23
רבקה
Posts: 8411
|
אשירה את הרי אישה יקרה
איזה מזל נפל בחלקך שלוש שנים להיות באותו משקל ולא יותר
את וכולנו יודעים שברגע שהמסגרת נעלמת לאט לאט או אפילו בצעדי ענק
לא שומרים על אכילה שפויה ,הרי אין מי שישגיח והכל עולה בריבית דריבית
אביא לך דוגמה קטנה שאחרי החגים לא רציתי ללכת להישקל
אך דיברתי עם עצמי ובמודעות ידעתי שיש עליה ואתמול אפילו אמרתי לבעלי
אם לא הייתי הולכת הקילו שירד אתמול יתכן שהיה קילו יותר
ברגע שמירי הודיעה שיש חופשה לא אתבייש לומר לך הלוע נפתח וכך נמשך כל חופשת החגים
הרבה עשו זאת לפנייך עזבו ואני בטוחה שהיום הם מצטערים על כל הקילוגמרים שנוספו
ותאמיני לי יש דוגמאות רבות כאלו בשטח אמיתיות לא סיפורים
כל מה שכתבנו לך כמובן בגדר עצה את חשובה לנו ויבוא יום וגם מים יעשו באבן חור
חיבוק ענק מכל הלב ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 14:17
toly
Posts: 898
|
אשירה יקרה
לכל אחד סדרי עדיפויות ולכולנו ניתנה זכות הבחירה
מניסיון אישי ואישי בלבד אני מצטערת מאוד על הרגע שעשיתי הםסקה העליתי הרבה ושמחה עוד יותר ששבתי למסגרת האהובה והיקרה לי מאוד
למרות הנסיבות ואף המרחק אני מתייצבת מידי שבוע ובגילוי מאוד נאות המסע מחדש הרבה יותר מורכב אבל המוטיבציה והאנרגיות שהנני מקבלת ממירי והקבוצה וכמובן אתם אנשי פורום יקרים אין שני לו וזר ודק מאוד לא מבין זאת
אני רואה במירי ובשיטה ובמסגרת את ביטוח הבריאות שלי
אומנם עשיתי לאחרונה ביטוח בריאות פרטי וביטוחים נוספים לשמירה על הטוכע'ס המפואר שלי באופנים
אבל הביטוח הכי שווה ערך מבחינתי הוא השמירה על לועי ומשקלי
תחשבי טוב ועוד פעם לפני שאת נוטשת
ותשאלי את עצמך עד כמה את שווה וחשובה לעצמך ואילו מאמצים הינך מוכנה חהשקיע בשנה הקרובה עבור גופך ונפשך
זה בדיוק מה ששאלתי את עצמי לפני שיבתי למירי ואני פשוט מאושרת על החלטתי ומודה מידי יום שהצלחתי לממש משאלה זו
שיהיה לך המון הצלחה בכל החלטה שבה תבחרי
טולי
edited by toly on 10/16/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 13:37
בלונדה....
Posts: 3603
|
אשירה יקרה,
תחשבי ששלוש שנים את יציבה במשקל.
שמן אמיתי ברגע שהוא לא במסגרת הוא רק מעלה וממש לא יציב.
ממליצה לך בחום להישאר במסגרת ואולי לנסות להוכיח לעצמך שהשנה יהיה אחרת...
בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 11:28
כרובית
Posts: 261
|
אשירה,
את לא גרה במרכז? אולי אם תבואי לקבוצות ילך לך טוב יותר?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 11:07
dany
Posts: 19819
|
אשירוש יקירתי
אנחנו בידיוק התחלנו ביחד נובמבר לפני שלוש שנים.
אני עשיתי לאחר שלושה חודשים הפסקה, וחזרתי כל עוד נפשי בי כל כך מאוהבת הייתי.
אז נכון בשנה הראשונה הפחתתי שמונה........ ובשנתיים שלאחר מכן עליתי אותם ++
והיום אני נלחמת שוב לרדת......... זה לא נעשה קל יותר עם השנים, אין מה לעשות, אנחנו מתבגרות וכל נסיון לרדת הוא לא קל בעליל.
אך בלי מסגרת ואפילו וירטאולית, היכן היינו????? אני בטוחה שכבר הייתי קרובה לשלוש ספרות....... וכך אני אמנם לא במשקל הרצוי אך לא דרמטי.
גם אני מידי פעם אומרת לעצמי בשביל מה? הרי אני לא עושה עד הסוף.......... שבוע עולה שבוע יורדת....... שבועיים עומדת..... אך זו האלטרנטיבה הטובה ביותר.
על הפורום לא מוכנה לוותר בכלל!!!!!!!!!!!!!!!!
על ההרצאות הנפלאות של מירי ממש חבל לוותר.
ובסופו של יום אם זה עושה לי טוב על הנשמה, מה אני לא שווה את ההוצאה הכספית החודשית הזאת? שווה גם שווה!!!!!!!!!!
אצטער מאד באם תחליטי לעזוב.
שלך דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 09:37
tal_f
Posts: 900
|
אשירה , אני יכולה לדבר רק מניסיוני.
אני עזבתי פעם והעלתי את הכל חזרה.
אל תעשי את הטעות, אחר כך הרבה יותר קשה לחזור.
אם כשיש את כל התמיכה זה קשה אז מה את חושבת שיהיה כשתהי לבד במערכה?
אין נס שיקרה לך ואת תוכלי לאכל וגם לא לעלות במשקל.
אני הרבה שנים לא הייתי במשקל שרציתי ואז ה"אסימון" ירד והינה אני מרחק של 2 קילו מהאידיאל שלי...
במקום ללכת תעזרי במירי תבקשי עוד רעיונות ועוד טיפים... אני בטוחה שהיא תהיה לעזר.
המון הצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 09:35
קרולין
Posts: 6651
|
אשירה יקירתי
אין לנן אלטרנטיבה אחרת. ואין על מירי ועל המסגרת והשיטה
סבלנות זה לוקח זמן והתמדה מאד מאד חשובה בתהליך הזה שהוא לכל החיים.
תמשיכי איתנו ותראי שיהיה לך טוב.
בהצלחה יקרה שלנו
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 09:32
קרנושה
Posts: 3420
|
**לבחור במודע
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 09:28
קרנושה
Posts: 3420
|
אשירה אהובההההההה שלי.
אני אצל מירי מגיל 16. אחרי שנה וחצי השלתי 20 ק"ג ואח"כ התגייסתי לצבא שהרס לי, אמנם לא העליתי עם ריביות דריביות אבל
אני בהתמודדות כל הזמן.
הבחירה במסגרת היא גלגל הצלה שלנו לחיים שלנו, הבחירה במסגרת היא לבחור במועד שלא לוותר, לא לעלות ולהיות חלק ממה שאת חייבת לעצמך בראש ובראשונה,
בלי כל קשר למירי.
מעבר לכללללללללל היתרונות, ויש רק יתרונות למסגרת הזו, מירי, כמדריכה לחיים, כמורת דרך וכמי שבעצמה נלחמת ועולה ויורדת - איזה דוגמא יותר מוחשית יש לנו ממנה?!
היא מודל לחיקוי בעבור כולנו וכמי שמגיעה כל שבוע ומתמידה, גם אם עליתי, אני רואה את הירידות המדהימות בחוגים, אני רואה במו עיניי את סיפורי ההצלחה (ולא מעט)
ואני גאה שאני במקום הכי נכון לי. אז שאלה של התלבטות? לא. חד משמעית לא.
תחדשי לעצמך את הכרטיס תבטיחייייייייייי לעצמך שאת בוחרת לעשות שינוי ותתחילי בצעד קטן, ברישום, ועוד צעד ועוד צעד ועוד צעדה שלמה והאמיני יקרה,
תרצי זאת בכל מאודך כי זה לא קסם, קל ופשוט זה לא אבל אפשרי מאד ובהחלט-כן! בידייך הבחירה יקרה, אני בטוחה שתבחרי לעשות משהו, למען עצמך קודם כל.
את יודעת, חזרתי עכשיו מארצות הברית. הכמויות שנאכלות שם הן ללא אלוהים. מה הפלא שהתמותה והאחוז הגבוה שלה הוא כזה..ואני ראיתי, והייתי המומה,
ממש לא מעט הוביסים, נוסעים על סקוטרים, ובכלל, כאלו שכבר הגוף לא יכול לשאת אותם. והתעצבתי עד מאד. ושאלתי את עצמי למה אני מעוללת לעצמי עודף משקל?
מה הגוף שלי עשה לי ולמה אני צריכה לסחוב איתי עודף?! יום אחרי שהגעתי התייצבתי מיידית לשקילה. מהפחד שלי. ולשמחתי העצומה חזרתי על המקום ולא עם ק"ג אחד נוסף יותר!
משמע שהמודעות, המסגרת, מירי, העולם שלי והיום הקדוש בשלישי, לבוא ולעשות את זה לעצמייייייייייייייייי ורק לעצמי, מחלחלים.
כולי תקווה שעזרתי לך להביא איזה כיוון של מחשבה, של מצב..ושבו תבחרי את הכי נכון בשבילך.
נשיבוקים חמים♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 08:54
דרך המלך
Posts: 5707
|
אשירה יקרה
אמנם שלוש שנים באותו מצב ושתעזבי מה?הכל יעלה כי אין מסגרת ואין שליטה...
אנחנו השמנמודים חייבים מסגרת חייבים שיגידו לנו כל הכבוד ויגידו לנו שהגזמנו....
אישית ללא מסגרת אני מעלה הכל בריבית דריבית....
כמובן שההחלטה הסופית היא שלך אבל אני בעד להמשיך....
בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/10/2012 08:49
אשירה
Posts: 4292
|
עברה עוד שנה להיותי כאן במסגרת שלי מירי באינטרנט, החודש יורד התשלום ה-12 מתוך 12 תשלומים. זה הזמן לעשות חשבון נפש וחשבתי לעצמי שכדאי לשתף אתכם בהתלבטויות.
אני מקדימה ואומרת שאני אוהבת מאוד את מירי, אוהבת ומאמינה במסגרת הזאת ובשיטה, אוהבת מאוד את הפורום שהפך להיות סוג של "משפחה נוספת" וירטואלית אומנם שהקשר שלי איתה הוא על טהרת ההתכתבות בפורום.
ובכל זאת
אני מוצאת את עצמי היום, לאחר שלוש שנים בתכנית בדיוק באותו משקל שהייתי כאשר הצטרפתי. למעט אפיזודות בודדות של ירידות וגם עליות משקלי מאוד יציב ומאוד גבוה.
ואני שואלת את עצמי על מי בעצם אני עובדת??? ברור שעל עצמי
ואת מי אני מאשימה??? כמובן שאת עצמי!!!
ואז אני ממשיכה ושואלת את עצמי אז בשביל מה להמשיך???
ואני באמת מתלבטת ותחושת הכישלון גבוהה מאוד!!!
ותהיתי אם יש כאן עוד כאלה הנמצאים במצב דומה??? לא שזה מנחם אבל אולי זה יעזור לי להחליט אם להמשיך.
edited by אשירה on 10/16/2012
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|