11/10/2012 08:41
נחושה
Posts: 6982
|
אשירה כתב:
נחושה יקרה,
אני שולחת לך חיבוק חם והמון אהבה עם כוח לעבור תקופה זו,
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2012 00:27
אשירה
Posts: 4292
|
נחושה יקרה,
אני שולחת לך חיבוק חם והמון אהבה עם כוח לעבור תקופה זו,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2012 22:30
נחושה
Posts: 6982
|
אני מרגישה הרבה יותר טוב, בסופשבוע הזה אתמודד לאט לאט עם כל הקרטונים של האלבומים/קלסרים וחפצים כי כעת אני חזקה יותר
תודה יקרים על החיבוק מכולםםםםםםםםםםםםםםם
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2012 15:04
רבקה
Posts: 8411
|
נחושתי מחזקת אותך בהמון אהבה
ובטוחה שיעבור הכל בקלות ובשליטה
זכרונות תמיד מובילים אותנו לרגעים קשים
אך אנחנו מתגברים ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2012 09:01
נחושה
Posts: 6982
|
אייריס כתב:
נחושה הנפלאה והטובה מחזקת אותך ושולחת לך חיבוקים חמים ותומכים. אכן זה ימים קשים ואני נזכרת תוך כדי הקריאה את מה שאנחנו עברנו גם עם חמי המקסים ז"ל ואמי הנפלאה ז"ל יהי זכרם ברוך. מקווה שאת כבר יותר טוב ואנחנו כאן איתך באהבה ותמיכה. אוהבת ומעריצה אותך
אני בסדר גמור נכון לעכשיו, הקרטונים בביתי ייפתחו בימים הקרובים כעת שאני חזקה יותר וחזרנו לשיגרה הברוכה. תודה יקירה♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2012 08:01
אייריס
Posts: 3744
|
נחושה הנפלאה והטובה מחזקת אותך ושולחת לך חיבוקים חמים ותומכים. אכן זה ימים קשים ואני נזכרת תוך כדי הקריאה את מה שאנחנו עברנו גם עם חמי המקסים ז"ל ואמי הנפלאה ז"ל יהי זכרם ברוך. מקווה שאת כבר יותר טוב ואנחנו כאן איתך באהבה ותמיכה. אוהבת ומעריצה אותך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2012 04:55
אקורדיאון
Posts: 16381
|
נחושה יקירה מחזקת אותך וסומכת עלייך כי נחושה את.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/10/2012 16:46
נחושה
Posts: 6982
|
כרובית כתב:
הפוסטים שלכם כל כך קשים, קשה לי אפילו לחשוב בכיוון.
נגיעה באיזור המלחיץ ביותר של חיי ולכן קשה לי אפילו להגיב בנושא.
אשירה- אני נפעמת מהקרבה הנפשית שלך למשפחתו של בעלך. זה כל כך יפה לקרוא את זה. הרי הקרבה הזו כל כך לא מובנת מאליה!!! העזרה שלך, ההזדהות והתמיכה פשוט נפלאים. אני בשנים האחרונות עובדת קשה מאוד על המערכת יחסים עם חמי וחמותי שבעבר, לא הייתה קלה....כיום, אני מאוד משתדלת מתוך כוונה לשמר מערכת יחסים טובה במשפחה. פשוט הדהים אותי הפוסט שלך בפן הזה...
תודה יקירה♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/10/2012 15:45
אשירה
Posts: 4292
|
כרובית כתב:
הפוסטים שלכם כל כך קשים, קשה לי אפילו לחשוב בכיוון.
נגיעה באיזור המלחיץ ביותר של חיי ולכן קשה לי אפילו להגיב בנושא.
אשירה- אני נפעמת מהקרבה הנפשית שלך למשפחתו של בעלך. זה כל כך יפה לקרוא את זה. הרי הקרבה הזו כל כך לא מובנת מאליה!!! העזרה שלך, ההזדהות והתמיכה פשוט נפלאים. אני בשנים האחרונות עובדת קשה מאוד על המערכת יחסים עם חמי וחמותי שבעבר, לא הייתה קלה....כיום, אני מאוד משתדלת מתוך כוונה לשמר מערכת יחסים טובה במשפחה. פשוט הדהים אותי הפוסט שלך בפן הזה...
אני חושבת שבפוסט זה התכוונת לנחושה. אני רק הגבתי.
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/10/2012 15:40
בלונדה....
Posts: 3603
|
נחושה יקרה אכן הרגשות מציפים וכשהם מציפים אנחנו בדר"כ אוכלים.
מקווה שתרגישו כולכם הרבה יותר טוב ותצאו לדרך חדשה...
המשך שבוע טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/10/2012 14:46
כרובית
Posts: 261
|
הפוסטים שלכם כל כך קשים, קשה לי אפילו לחשוב בכיוון.
נגיעה באיזור המלחיץ ביותר של חיי ולכן קשה לי אפילו להגיב בנושא.
אשירה- אני נפעמת מהקרבה הנפשית שלך למשפחתו של בעלך. זה כל כך יפה לקרוא את זה. הרי הקרבה הזו כל כך לא מובנת מאליה!!! העזרה שלך, ההזדהות והתמיכה פשוט נפלאים. אני בשנים האחרונות עובדת קשה מאוד על המערכת יחסים עם חמי וחמותי שבעבר, לא הייתה קלה....כיום, אני מאוד משתדלת מתוך כוונה לשמר מערכת יחסים טובה במשפחה. פשוט הדהים אותי הפוסט שלך בפן הזה...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/10/2012 11:31
נחושה
Posts: 6982
|
מטפס הרים כתב:
אשירה כתב: יקיריי,
פוסטים מרגשים ונוגעים ללב אשר בשלב כלשהו נוגעים בכולנו. ביחד עם העצב הנילווה לפרידה נישמע מדבריכם שעד כמה שאפשר אתם משתדלים לעשות זאת נכון. נכנסים פנימה לתוך החוויה וחווים אותה, כל אחד עם סיפור החיים שלו שמקבל ממדים עצמתיים יותר ברגעים קשים כאלה.
נחושה את בעיצומה של הפרידה המתבטאת בפרידה אמיתית ופיסית מחפצים וזכרונות. אתה מטפס יקר באיסוף חומר לספר זכרונות גם כן עובר הכל מחדש, ואילו את חיוך מהלב מצאת לך את הדרך שלך להיפרד בכתיבת סיפורים ועינייך נשואות להווה ולעתיד. כל אחד בדרכו עובר זאת.
ואי אפשר להתחמק מההשפעה שיש אצלנו לכל דבר על האכילה. ולפחות זאת יכולה להיות בשליטתנו לעומת דברים אחרים.
מאחלת לכולכם רק טוב ושיירבו השמחות על העצב. אשירה יקרה. הפוסט שלך ניפלא. תודה ואמן על כל איחולייך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/10/2012 11:10
הסמויה
Posts: 2467
|
נחושה המקסימה
קבלי גם ממני חיבוק חם אוהב ומחזק 
הכל יהיה בסדר כי אנחנו אופטימיים
שיהיה אחלה של שבוע
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/10/2012 07:54
דרך המלך
Posts: 5707
|
נחןשתי
עברתם ימים לא קלים ונוסטלגיה ואת כותבת מדהים ויפה ואני מאחלת לך ימים טובים יותר
שולחת לך חיבוקים ונישוקים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/10/2012 19:59
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אשירה כתב:
יקיריי,
פוסטים מרגשים ונוגעים ללב אשר בשלב כלשהו נוגעים בכולנו. ביחד עם העצב הנילווה לפרידה נישמע מדבריכם שעד כמה שאפשר אתם משתדלים לעשות זאת נכון. נכנסים פנימה לתוך החוויה וחווים אותה, כל אחד עם סיפור החיים שלו שמקבל ממדים עצמתיים יותר ברגעים קשים כאלה.
נחושה את בעיצומה של הפרידה המתבטאת בפרידה אמיתית ופיסית מחפצים וזכרונות. אתה מטפס יקר באיסוף חומר לספר זכרונות גם כן עובר הכל מחדש, ואילו את חיוך מהלב מצאת לך את הדרך שלך להיפרד בכתיבת סיפורים ועינייך נשואות להווה ולעתיד. כל אחד בדרכו עובר זאת.
ואי אפשר להתחמק מההשפעה שיש אצלנו לכל דבר על האכילה. ולפחות זאת יכולה להיות בשליטתנו לעומת דברים אחרים.
מאחלת לכולכם רק טוב ושיירבו השמחות על העצב.
אשירה יקרה. הפוסט שלך ניפלא. תודה ואמן על כל איחולייך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/10/2012 14:40
אשירה
Posts: 4292
|
יקיריי,
פוסטים מרגשים ונוגעים ללב אשר בשלב כלשהו נוגעים בכולנו. ביחד עם העצב הנילווה לפרידה נישמע מדבריכם שעד כמה שאפשר אתם משתדלים לעשות זאת נכון. נכנסים פנימה לתוך החוויה וחווים אותה, כל אחד עם סיפור החיים שלו שמקבל ממדים עצמתיים יותר ברגעים קשים כאלה.
נחושה את בעיצומה של הפרידה המתבטאת בפרידה אמיתית ופיסית מחפצים וזכרונות. אתה מטפס יקר באיסוף חומר לספר זכרונות גם כן עובר הכל מחדש, ואילו את חיוך מהלב מצאת לך את הדרך שלך להיפרד בכתיבת סיפורים ועינייך נשואות להווה ולעתיד. כל אחד בדרכו עובר זאת.
ואי אפשר להתחמק מההשפעה שיש אצלנו לכל דבר על האכילה. ולפחות זאת יכולה להיות בשליטתנו לעומת דברים אחרים.
מאחלת לכולכם רק טוב ושיירבו השמחות על העצב.
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/10/2012 13:32
נחושה
Posts: 6982
|
מטפס הרים כתב:
נחושה יקרה. הפוסט שלך לקח אותי למינהרת זמן..הבית הוא כל כך הרבה יותר מקורת גג, דלת ומנעול. בית הוא אוצר של זכרונות, מראות, ריחות וניואנסים של החיים. כל קיר בבית שאהבנו מספר לנו סיפור חיים וכל חלון שר את מנגינת דייריו. כל כך מוכרת לי התחושה שציירת ברגש רב בפוסט שלך. ארבע שנים בלי אבא.. ואימי חיה באותו הבית.. הבית אליו נגיע כולם היום.. וכבר בכניסה עצי הצפצפה יזכירו לי נשכחות, והמיבנה הישן עם החלון הקרוע יביט אלי וישלח לי מראות רחוקים של ילדים שמקימים חבורה שם מתחת למיבנה, והנה בית הספר ומועדון הנוער והסרטים של יום שישי בערב ( אחרי הסרט בערבית כמובן שגם הוא שם בפסיפס מגרות הזכרון), וחורשת האקליפטוסים הזקנים שם שיחקנו סימני דרך ובכניסה לבית הורי, השושנים והבוגונוויליה בוערת באש סגולה שהוא שתל, וחבלי הכביסה ונידמה לי שאני רואה את חולצות ילדותי עם טל ברודי מודפס עליהן מתנופפות ברוח מזרחית והוא אומר את המשפט האלמותי ההוא על אנחנו במפה ואנחנו נשארים עליה, והדשא ששתלנו כולם ביחד כשעברנו לבית החדש ואני הייתי בן שש.. ומיתקן הברביקיו הענקי שבנה, ובית העץ שילדי כשהיו קטנים חגגו עליו עם בני הדודים ומי שלא ראה את שימחתם ואת חיוכו לא ראה שמחה ונהרה מהי.. והאוכל של אמא, ששום שף עולמי עטור כוכבי מישלין לא ישווה לה, ואני מצוי בימים אלו בפרוייקט הפקת ספר הזכרון .. טובע בעמ תמונות ומסמכים, גלויות ותעודות.. והבית, הבית הוא מרכז ההוויה, התמונות החזקות ביותר תמיד סביבו, עץ התות הזקן שבחצר מככב שם , שכן מהן תמונות אם לא זכרון אנושי מצולם? תמונות הן הדיסק און קי של מראותינו... אני לא רק מבין אותך אני ממש חש את התהליך שעברתם. אצלנו הבית ההוא, בית ילדותי, עדיין חי ופעיל, אמא גרה שם וידה נטויה , ובחרת בחיים היא בהחלט דרך יפה לתאר חייה. ואני לא רוצה לחשוב , לא! לא! לא רוצה לחשוב על כל שיום יבוא ונחווה את מכלול ההיבטים של פירוק בית... שגם עכשיו , למרות שימחה וחיוכים וצהלות משפחה שיש בו גם יש, בשבילי הוא כבר לא אותו הבית, כבר לא אותה הדרך....רק החיטה צומחת שוב..
edited by מטפס הרים on 10/8/2012
edited by מטפס הרים on 10/8/2012
יקירי, אל תדחק בקץ...כשיגיע הזמן הוא יגיע..אל תתייסר על החשבון....תיארת ברגש רב את בית ילדותך כעת נותר לך לצייר אותו...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/10/2012 11:49
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
כל היקרים והיקרות ובעיקר את נחושה, אכן התהליך שעברת הוא לא פשוט בלשון המעטה. צדקת מטפס הרים בכל מילה שכתבת. הבית עבורנו הוא עוגן, עם כל הזכרונות על חיינו, על ההוויה שלנו, ושל משפחתנו. אנו מתגוררים בבית 34 שנים. לצערנו אחרי שהורינו הלכו לעולמם היינו בתהליכים של פירוק 2 בתים וגם בעלי וגם אנוכי אנו ילדים יחידים. הכאב היה גדול ורב, אבל לא היתה ברירה. כל זכרונות הילדות כאילו כהוו כשפירקנו את הבית. אך זה התהליך וכנראה שגם בבוא היום כשאנו לא נהיה כאן גם ילדינו יעברו את התהליך. אולי ממרום גילי אני רואה את הדברים בנוסטלגיה אך לא נתתי לעצמי להתרפק הרבה על העבר. אני דוגלת בשיטה של לחיות את הרגע את היום הזה שניתן לי, וכל יום הוא מתנה וכך אני מתיחסת לדברים. הזכרונות הם חלק מאיתנו... את מי שאני ואת מה שאני מביאה מעצמי ומהעבר אני כותבת בסיפורים אישיים מיוחדים במינם ובתוכנית הסיפורים שלי שאני מפיקה עכשיו לקראת המופע החדש שלי. אל דאגה גם אם אכלת מעט, או קצת יותר, לא קרה דבר. מחר אנו חוזרים לשיגרה מבורכת ואפשר להתחיל מחדש ולתקן אם יש צורך כל מיני דברים. אני כמוך מטפס הרים יקר נהנית מהתהליך עד כמה שאפשרי וכיון שזו דרכי, ואין אחרת בילתה, אני מאד שמחה ללכת בדרך ולראות רק את הטוב, לא להרגיש מקופחת אלא ההפך, אני ברת מזל שאני בדרך הזו, שאני יכולה לעשות אותה ולהיות גאה במי שאני וכיצד אני מנהלת את דרכי. מאחלת לכולנו יום נפלא וחזרה לשיגרה בצורה חלקה ונפלאה להתחיל באמת את השנה הזו שתבוא עלינו לשלום ולברכה כל אחד בדרך שלו וכל אחד בכל תחומי חייו. אוהבת את כולכם חנה
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/10/2012 11:06
מטפס הרים
Posts: 1533
|
נחושה יקרה. הפוסט שלך לקח אותי למינהרת זמן..הבית הוא כל כך הרבה יותר מקורת גג, דלת ומנעול. בית הוא אוצר של זכרונות, מראות, ריחות וניואנסים של החיים. כל קיר בבית שאהבנו מספר לנו סיפור חיים וכל חלון שר את מנגינת דייריו. כל כך מוכרת לי התחושה שציירת ברגש רב בפוסט שלך. ארבע שנים בלי אבא.. ואימי חיה באותו הבית.. הבית אליו נגיע כולם היום.. וכבר בכניסה עצי הצפצפה יזכירו לי נשכחות, והמיבנה הישן עם החלון הקרוע יביט אלי וישלח לי מראות רחוקים של ילדים שמקימים חבורה שם מתחת למיבנה, והנה בית הספר ומועדון הנוער והסרטים של יום שישי בערב ( אחרי הסרט בערבית כמובן שגם הוא שם בפסיפס מגרות הזכרון), וחורשת האקליפטוסים הזקנים שם שיחקנו סימני דרך ובכניסה לבית הורי, השושנים והבוגונוויליה בוערת באש סגולה שהוא שתל, וחבלי הכביסה ונידמה לי שאני רואה את חולצות ילדותי עם טל ברודי מודפס עליהן מתנופפות ברוח מזרחית והוא אומר את המשפט האלמותי ההוא על אנחנו במפה ואנחנו נשארים עליה, והדשא ששתלנו כולם ביחד כשעברנו לבית החדש ואני הייתי בן שש.. ומיתקן הברביקיו הענקי שבנה, ובית העץ שילדי כשהיו קטנים חגגו עליו עם בני הדודים ומי שלא ראה את שימחתם ואת חיוכו לא ראה שמחה ונהרה מהי.. והאוכל של אמא, ששום שף עולמי עטור כוכבי מישלין לא ישווה לה, ואני מצוי בימים אלו בפרוייקט הפקת ספר הזכרון .. טובע בעמ תמונות ומסמכים, גלויות ותעודות.. והבית, הבית הוא מרכז ההוויה, התמונות החזקות ביותר תמיד סביבו, עץ התות הזקן שבחצר מככב שם , שכן מהן תמונות אם לא זכרון אנושי מצולם? תמונות הן הדיסק און קי של מראותינו... אני לא רק מבין אותך אני ממש חש את התהליך שעברתם. אצלנו הבית ההוא, בית ילדותי, עדיין חי ופעיל, אמא גרה שם וידה נטויה , ובחרת בחיים היא בהחלט דרך יפה לתאר חייה. ואני לא רוצה לחשוב , לא! לא! לא רוצה לחשוב על כל שיום יבוא ונחווה את מכלול ההיבטים של פירוק בית... שגם עכשיו , למרות שימחה וחיוכים וצהלות משפחה שיש בו גם יש, בשבילי הוא כבר לא אותו הבית, כבר לא אותה הדרך....רק החיטה צומחת שוב..
edited by מטפס הרים on 10/8/2012
edited by מטפס הרים on 10/8/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/10/2012 10:19
נחושה
Posts: 6982
|
1103 כתב:
נחושה יקרה מאוד
ריגשת אותי מאוד בפוסט המדהים והמאוד מרגש שהעלת כאן.עברת טלטלה רגשית חזקה שגרמה לך להרגשת חולשה וריפיון .טבעי הדבר.
רגש תמיד חזק מאיתנו אין לנו שליטה עליו.כאשר עסקתם ב"פירוק הבית" תרתי משמע זה היכה בך שאין יותר בית שהתנקזו אליו במשך שנים
חגים שבתות שמחות וסתם פגישת חולין עם היקרים לך ביותר חמך שיבדל לחיים ארוכים וחמותך עליה השלום .אני מאמינה שצלחת להתאושש
לקחת עצמך בידיים ויצאת מחוזקת עם הפנים לעתיד.נשארו לך זיכרונות נפלאים אותם אף אחד לא יוכל לקחת ממך..
חג שמח בשורות טובות
נילי
תודה יקרה, אכן צילמתי את הבית "לפני" כדי שיהיה למזכרת...והתהליך היה של כחצי שנה רק שפיזית פתיחת הארונות היתה ה"סוף" או ה"חותמת" לשלב של המעבר של חמי והיקלטותו בדיור מוגן.
כעת המוקד של האירוחים עבר אלי (האמת בשנתיים האחרונות כמעט לגמרי ראש השנה ופסח) הכוונה מעבר לשוטף...ויש באמת חשיבה על אירוח מסורתי לצד בניית הרגלי אירוח חדשים...
אכן זכרונות מתוקים וילדינו הרכים הפכו גם הם לצעירים מוכשרים וזה חלק מההתרגשות כולה.
חג שמח יקירה גם לך ולמשפחתך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|