07/10/2012 11:03
dany
Posts: 19819
|
מתחדשת שאפו על התשובה באמת כל הכבוד 
מאחלת גם לך הצלחה בהתמודדות הלא קלה שלנו.
חג שמח
מתחדשת כתב:
מטפס יקר הירידה שלך מדהימה ושלא תעיז להישבר!!! כמו שמירי אמרה אין לנו דרך אחרת,נופלים וממשיכים זה יכול גם לקרות שוב רק צריך כל פעם לנסות שוב ושוב ושוב ואז הכל בסדר.זה תעלומה למה ברגע אנו הורסים הכל,גם לי זה קרה המון פעמים.אני יודעת שיש תקופות שלא הזיז לי מה יש בביית ויש תקופות כמו בחודשים האחרונים שבאמת רואה בהרבה מאכלים אויבים שלי ולכן לא מכניסה קורנפלקסים ,במבות אפילו ראיתי ששיבולת שועל גורמת לי לבולמוסים מאז שגיליתי אייך להכין ממנה גרנולות טעימות ביסקוויטים וכל דבר,לא נכנס הביתה אלא בכמות מדודה לילדים או שיוצאים איתם לקנות להם חטיף יומי.אפילו לא הולכת כמעט לסופר ואני חושבת שזה מה שהציל אותי בחג פשוט לא ידעתי עד כמה זה היה פותח לי את התאבון ,אם לא באותו הרגע אז אחר כך,להכין את הארוחות שלך במטבח ולצאת ממנו,בחג הלכתי הפוך על הפוך ועשיתי שתי הליכות ביום,אבל תמיד יש את התחושה וניסיון העבר שאני יכולה להישבר ולהתחיל לזלול פשוט כל הדברים האלה מקטינים מאוד את הסיכוי שזה יקרה וגם אם זה קורה,זה עוזר לחזור לתלם כי באמת איין לנו אפשרות אחרת,הרי לא נוותר על איכות החיים שלנו,פשוט חייבים להמשיך.אני מאוד מאמינה בך,אתה מקסים ומעודד את כולנו פה בפורום,שיהיה לך בהצלחה מכל הלב וחג שמח שמח.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/10/2012 09:10
מטפס הרים
Posts: 1533
|
בוקר טוב. כשכתבתי לכם על התסכול אמש כתבתי כי הייתי צריך לקבל מכם כל מה שכתבתם לי. הרי אני ילד גדול ובענייני הרזיה מנוסה למכביר, הרי אני יודע היטב שהטיפוס לפיסגת ההר שלי לא נעשה ברכבל ממוזג אלא בשביל נחש פתלתל ואתגרי, הרי אני מבין שעדיף כמה שפחות להתעסק עם הלמה למה ופשוט להתמקד באיך להתקדם.. הרי אני חדור מוטיבציה ורצון שהם יסוד הכרחי לכל העסק הזה הקרוי הרזיה ושמירה... .כל התובנות שכתבתם לי- את כולן אני מכיר והן כבר חלק מהנוף האנושי שאני מביא עימי מזה שנים... ובכל זאת- הייתי צריך לשמוע את זה מאחרים. שמכירים ומבינים והם , בתחום ההרזיה, סוג של צלמי ודמותי. לשמוע איך דני אומרת לי : למה? ככה, ואל תחפור בלמה אלא צעד קדימה, להקשיב לאקורדיאון אומרת לי: זה עוד יקרה חביבי אבל יש גם בוקר חדש וחוב חייבים להחזיר, ואת טולי שמשדרת לי בראיה עיסקית מוכרת מאוד שיש בכל דבר גם חצי כוס מלאה וכדאי לזכור את זה בבואי לשוב לתלם, ודרך המלך שציינה עובדה אחת שאולי שכחתי, סלעים הם פשוט לא בני אדם, ואשירה ששלחה לי קרן של אופטימיות עם שני צעדים קדימה ואחד אחורה זה עדיין התקדמות בתהליך, ואפי שהבהירה לי שלסלוח לעצמי זו תכונת על... ובלונדה שאיך נומר, הזכירה לי שאני כאן כי יש לי פרוייקט של שמנמוד ומתחדשת שמיקדה את זה באיכות חיים, ממש איכות החיים... ואני מניח שהיו עוד שקראו ושלחו לי חיזוק גם ללא כתיבתו. וזוהי עוצמתו של הפורום הניפלא שלנו בתמצית. אז הבוקר , כשזרחה השמש במאהל שלי שנמצא איפה שהוא במעלה ההר, העמסתי את כל הציוד על הגב, שטפתי פנים במי קרח ממעיין סמוך, נעלתי את נעלי הטיפוס ויצאתי חדרך.. ההליכה היתה קשה וכאבים בשוקה ( ניכנסתי לויקיפדיה כדי להבין מה זה שוקה) מאוד הכבידו עלי. התחיל בירידות שבראשית המסלול..היתה התחבטות קשה אם לפרוש מהטיפוס ( ממש מתאים כי ההליכה היתה גם בעליות, ממש דגם של טיפוס), כי באמת כאב לי. המשכתי ללא כל הפסקה וקיצרתי את מסלול הטיפוס ל30 דקות. וכעת עם הפנים קדימה, אל ראש ההר, אל ארץ צבי... תודה רבה!!!!!!!!!!!!
edited by מטפס הרים on 10/7/2012
edited by מטפס הרים on 10/7/2012
edited by מטפס הרים on 10/7/2012
edited by מטפס הרים on 10/7/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/10/2012 08:36
מתחדשת
Posts: 57
|
מטפס יקר הירידה שלך מדהימה ושלא תעיז להישבר!!! כמו שמירי אמרה אין לנו דרך אחרת,נופלים וממשיכים זה יכול גם לקרות שוב רק צריך כל פעם לנסות שוב ושוב ושוב ואז הכל בסדר.זה תעלומה למה ברגע אנו הורסים הכל,גם לי זה קרה המון פעמים.אני יודעת שיש תקופות שלא הזיז לי מה יש בביית ויש תקופות כמו בחודשים האחרונים שבאמת רואה בהרבה מאכלים אויבים שלי ולכן לא מכניסה קורנפלקסים ,במבות אפילו ראיתי ששיבולת שועל גורמת לי לבולמוסים מאז שגיליתי אייך להכין ממנה גרנולות טעימות ביסקוויטים וכל דבר,לא נכנס הביתה אלא בכמות מדודה לילדים או שיוצאים איתם לקנות להם חטיף יומי.אפילו לא הולכת כמעט לסופר ואני חושבת שזה מה שהציל אותי בחג פשוט לא ידעתי עד כמה זה היה פותח לי את התאבון ,אם לא באותו הרגע אז אחר כך,להכין את הארוחות שלך במטבח ולצאת ממנו,בחג הלכתי הפוך על הפוך ועשיתי שתי הליכות ביום,אבל תמיד יש את התחושה וניסיון העבר שאני יכולה להישבר ולהתחיל לזלול פשוט כל הדברים האלה מקטינים מאוד את הסיכוי שזה יקרה וגם אם זה קורה,זה עוזר לחזור לתלם כי באמת איין לנו אפשרות אחרת,הרי לא נוותר על איכות החיים שלנו,פשוט חייבים להמשיך.אני מאוד מאמינה בך,אתה מקסים ומעודד את כולנו פה בפורום,שיהיה לך בהצלחה מכל הלב וחג שמח שמח.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/10/2012 07:31
בלונדה....
Posts: 3603
|
מטפס יקר
באמת כבר כולן ענו לך..
ואני בדעתן..
יום חדש ..מתחילים מחדש.
אנחנו בני אדם שמנמודים וחמודים אחרת לא היינו פה אם היינו רזים .
בהצלחה וחג שמח
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/10/2012 06:48
דרך המלך
Posts: 5707
|
מטפס יקר
כולן לפניי ענו לך למה?ואני אוסיף ואןמר כי אנחנו בני אדם ולא סלעים ולבני אדם יש מעידות אין מה לעשות וזה עןד יקרה לנו המון ושוב נשאל למה....
אז בוא נאמר שבמקום לומר למה נתחיל מחדש לנגב פירורים לצחצח שיניים ולהתחיל מחדש...
ואתה?אתה תצליח בגדול לרדת ... למה?כי אתה מודע כי אתה בעדיה כי אתה במסגרת ,כי אתה רוצה....
בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/10/2012 05:13
אקורדיאון
Posts: 16381
|
למה? כי קורצת מחומר של שמנמודים כמו כל אחד ואחת מאיתנו.
זה קרה ולהרגיע אותך גם יקרה ואומר לך שלאחר כל כך הרבה שנים בבית הספר של מירי בלקין עם למה??
ולא אחת היו למה כאלה יום יום עד לעליות של 50 קילו,הפנמתי סוף סוף שאין מענה הולם יותר מהמסגרת שבתוכה יימשך המאבק
אבל בצבירת חוב קטן שיש מיד להחזירו.
אז איך מירי אומרת,לא עוצרים אדם בבולמוסו,בוקר חדש אנרגיות ומוטיבציה מחודשת ללא תרצת של ערב חג.
בהצלחהההה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/10/2012 05:12
dany
Posts: 19819
|
מטפס יקר מאד
שהייתי ילדה קטנה היתה לאבא שלי תכונה מאד מאד מעצבנת............ (לא גדלתי איתו והוא היה בא לבקרני פעם בכמה חודשים) יצאנו לטיול משותף בד"כ עד למכולת השכונתית שם היה קונה לי איזה "פיצוי" על כך שהוא לא רואה אותי......... לא היה אז מבחר גדול.....חחחחחחחחחחח
בכל אופן לעיקר, כילדה הייתי מנדנדת ושואלת המון שאלות למה? למה לא באת? למה השארת אותי כאן? למה ולמה ולמה? והוא באדישות מעצבנת היה עונה לי ככה, ושוב פעם ככה, ושוב פעם ככה. כי לדאבוני יש שאלות שאין עליהם תשובות ..........
טוב אתה מספיק חכם בכדי לעשות את ההקשר.
למה אנחנו הורסים שכבר טוב?
למה אנחנו לא שולטים שכבר נדמה שהשליטה בידנו?
למה אנחנו מחרבים לעצמנו לבד?
למה???????????
אז ככה!!!!!!!!!!!!!!!
למה שניכנס עכשיו לכל הסיבות הפסיכולוגיות, הרגשיות, הנפשיות, מהו הטריגר שמנפץ אותנו כגלים אל סלעים.
מאז שנכנסתי לקבוצה של מירי החלטתי שאני יורדת מלחפש את כל הסיבות לכך............ ואני פשוט מקבלת את זה כאקסיומה. זהו זה קורה, זה קרה וזה יקרה. ואני לא מוותרת. ובסוף אני אנצח וזה לא יקח הפעם כמה חודשים זה יקח שנים, אבל לא אכפת לי כי אגיע אל המטרה, וחלק מהמטרה זה לקבל את עצמי כפי שאני, בחורה עם בעיית אכילה קשה שמתמודדת.
אז בהצלחה יקירי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/10/2012 01:49
toly
Posts: 898
|
מטפס יקר
ראשית נא לא להעליב את הלברדורים אחרת מישהיא הופכת במחי יד ללא מחי כף לרוטווילרית בשילוב אמסטף)
עכשיו טול בבקשה כוס מים גדולה עם הרבה קרח
קח נשימה עמוקה ושב ותקשיב לסלעית קשוחה שהתרסקה כבר מספר פעמים במהלך 3 השנים
אין אדם שאין לו מעידות אין אדם אשר אינו צובר טעויות ונפילות במהלך ההתמודדות המורכבת הזו שקוראים לה התמודדות והתנהלות עם הלע והראש
זה קרה קורה ולצערי עשוי לקרות שוב
זה שתלקה את עצמך לא יעזור לאף זבוב בג'בלאות וגם לא לקיבתך
מחר יום חדש ואם למדת שיעור מסוים מהנפילה הזו אז זה יתרום לך רבות בתהליך לעתיד
ועכשיו בוא נדבר פז'ליסטה במינוחים המוכרים לך מן הסתם מעולם ההייטק והביזנס
האם כל סטארט אפ הינו רווחי המוביל לאקזיט מוצלח בסופו של יום/שנה /שנים?
האם כל משא ומתן מסתיים בWIN WIN?
האם כל פרוייקט מקצועי/אישי/ משפחתי שנטלנו והצבנו יעדים ומטרות מוביל תמיד להצלחה?
אז אני מציעה להסתכל על חצי הכוס המלאה של האירוע:הנה היה לך שעת כייף עם בתך שזה דבר נפלא בפני עצמו ללא קשר לאוכל
שנית אוכל אם נרצה או לא מקשר ביו אנשי המשפחה
לא סתם נאמר:הדרך לליבו של גבר עוברת דרך קיבתו"
נשמע קלישאה אני יודעת
אבל אוכל עם אחד מבני המשפחה לעיתים קרובות מהווה אמצעי נהדר לתקשורת עם הילדים ופתיחת הלב והרגשות
ואגב זה שהנסיכה שלכם היתה רעבה ורצתה לאכול עימך זה נפלא ובהחלט מחמאה גדולה לך
אבל לא בהכרח אומר שאתה חייב לאכול בדיוק מה שהיא אוכלת ויכולה להרשות לעצמה אולי יותר ממך- מה לעשות לא כולנו נולדנו רזים וודקים
אבל בסיכומו של דבר
מעדת-לא אסון חומת ברלין מחר בבוקר-שבים למסגרת ולשיגרה
למרות שזה ערב חג שני תנסה למזער את הפחמימות במהלך הבוקר והצהרים או לא לאכול פחמימות עד ארוחת ערב החג שמן הסתם יהיו בה פחמימות ואז לבחור מנה אחת ומיוחדת של פחמימה ואם יהיה לך קשה בקינוח-תתחלק במנה עם אחד מבני המשפחה או תנסה למשל רק כדור גלידה של סורבה שעדיף מבחינה קלורית ושומנים על פני פחזניות ועוגות למינהם
שיהיה בהצלחה ואתה עדין עם כתר על הראש פה בפורום
ורק בקשונת קטנטונת-נא לא להשאיר שאריות גורמה בפארקים-זה באמת אסון עבור מישמיש
אחרי החג יש לה ביקורת אצל הוטרינר ואני ממש חוששת מעיני הזעם של ד" ר דוליטל אשר יופנו אליי למרות שאינני הבעלים שלה-אז בבשה לפח וחסל ולא בצידי הפחים והשבילים המוריקים
חג שמח לכולנו ובשליטה
טולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/10/2012 00:07
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אשירה כתב:
ברור שאתה לא הולך להישבר בגלל מעידה קטנה, הנה כבר עצרת לכתוב.
איני מכירה את שירה של דליה רביקוביץ אבל בטח היא לא התכוונה ל"שבר" מהסוג הזה.
אתה נמצא כעת במסגרת ובעשייה והדרך סלולה לפניך, גם אם תעשה שני צעדים קדימה ואחד אחורה עדיין תמצא את עצמך מתקדם,
הכאה על חטא וכעס עצמי לא יועילו, אתה בתהליך ולא בזבנג וגמרנו וזה חלק מהתהליך והלמידה,
בהצלחה!!!
מאוד התחברתי לעניין שני צעדים קדימה ואחד אחורה שווה עדיין התקדמות. זה נכון. ממשיך להתקדם. תודה!!!!
edited by מטפס הרים on 10/7/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/10/2012 00:04
מטפס הרים
Posts: 1533
|
EFF כתב:
מטפס - "לטעות" היא תכונה אנושית - "לסלוח" היא תכונה אלוהית... בדרכנו הפתלתלת אנחנו מועדים, טועים, מתבלבלים, מתבאסים....אבל אנחנו בדרך....ממשיכים...מה שהותר לעשות כדי להמשיך הוא להשתמש בתכונה האלוהית של הסליחה - דהיינו לסלוח לעצמנו ולהמשיך....
קשה קשה לעמוד בפיתויים, קשה לכבוש את היצר בדרך לכיבוש היעד - אבל לא ממהרים...לאט לאט עם מעידות פה ושם - לא נכנעים !!!
שבוע טוב וחג שמח !!
נכון אפי. את צודקת כל כך ואני במודעות מלאה וסולח לעצמי רק שזה פשוט הטריף אותי. הקלות הזו של להיכנע לאוכל רע. לא יכול לסבול את הפיכתי לסמרטוט מול אוכל.. מה פתאום אני ככה נכנע . זה פשוט מעצבן אז הוצאתי קצת עצבים בפוסט.. זה מרגיע לשתף. זה עוזר. ולפני שעה הבן שלי הגיע מענייניו וביקש: אבא אפשר משהו טעים.. הודעתי לו חד משמעית שזו הפעם האחרונה שאני ניכנס למטבח כי זה מפיל אותי. ושלא יבקש ממני יותר ארוחות כאלו כי עליו להתחשב בי. אני מוכן בשמחה ענקית להכין ארוחת ערב נורמלית בשבע גג אבל אחרי זה לי אסור להיכנס למטבח ובטח לא לבשל!! בקיצרו, הכנתי לו את הפסטה שביקש, לוקח לי צ׳יק.. וטעמתי בקטנה .. יצא אגב מעולה.. הוא ילד נהדר והגיב מייד שהוא מבין ומעריך שאני בתהליך ויותר לא יבקש .. תכלס- לסלוח זו תכונת שמיים. אסלח לעצמי אבל אני עדיין מצוי באותו כעס פנימי על קלות כניעתי. להתראות ...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/10/2012 00:02
אשירה
Posts: 4292
|
ברור שאתה לא הולך להישבר בגלל מעידה קטנה, הנה כבר עצרת לכתוב.
איני מכירה את שירה של דליה רביקוביץ אבל בטח היא לא התכוונה ל"שבר" מהסוג הזה.
אתה נמצא כעת במסגרת ובעשייה והדרך סלולה לפניך, גם אם תעשה שני צעדים קדימה ואחד אחורה עדיין תמצא את עצמך מתקדם,
הכאה על חטא וכעס עצמי לא יועילו, אתה בתהליך ולא בזבנג וגמרנו וזה חלק מהתהליך והלמידה,
בהצלחה!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/10/2012 23:51
EFF
Posts: 6409
|
מטפס - "לטעות" היא תכונה אנושית - "לסלוח" היא תכונה אלוהית... בדרכנו הפתלתלת אנחנו מועדים, טועים, מתבלבלים, מתבאסים....אבל אנחנו בדרך....ממשיכים...מה שהותר לעשות כדי להמשיך הוא להשתמש בתכונה האלוהית של הסליחה - דהיינו לסלוח לעצמנו ולהמשיך....
קשה קשה לעמוד בפיתויים, קשה לכבוש את היצר בדרך לכיבוש היעד - אבל לא ממהרים...לאט לאט עם מעידות פה ושם - לא נכנעים !!!
שבוע טוב וחג שמח !!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/10/2012 22:12
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אפילו סלעים נישברים אני אומרת לך״...כותבת המשוררת דליה רביקוביץ בשירה הניפלא ״גאווה״, והיא מסיימת במילים : ״אמרתי לך כשסלעים נישברים זה קורה בהפתעה, ומה גם אנשים״... אז אני לא מתיימר להיות סלע , אני אדם, אבל הערב, לא ארוחת חג לא כלום.. יום שהתחיל בצעידה מאוד נמרצת בעליות ובירידות.. כל היום תזונה מצויינת, שליטה שחבל על הזמן.. ארוחה בחמש פיקס.. ואז בסביבות שמונה, הקטנה אוכלת בשולחן המיטבח ואני מצטרף.. וזו לא היתה שעת איכות של אבא ובת ( האמת שכן אם מבודדים את מרכיב האוכל).. ממש ממש לא. שאבתי שטויות כמן לברדור.. למה? למה אני נישבר? למה הסדקים האלו??? אני קרוב, אחרי שלוש שנים, ממש קרוב להיפטר מקידומת שלוש הספרות.. כבר ירדתי חמישה קג וקצת בחודש וקצת.. מרגיש חד משמעית הרבה יותר טוב וקל... מייחל להגיע למישקל היעד... למה נישברתי ככה, בכזו קלות בלתי ניסבלת ועוד על מה..? וזה, תסלחו לי מביא לי את החלסטרה. כבר חשבתי לצאת ולצעוד עוד שעה בחוץ אבל, הי, אם אצעד אחרי כל מעידה כנראה שאצעד כל החיים.. אז אני כבר מכיר ומוקיר את המשפטים החשובים והנכונים: לשטוף פנים, לקחת מסטיק, לנגב ת׳פירורים, מה שעולה... ואני לא מתכוון להישבר בגלל ערב גרוע, אחרי הכל זה לא טיבו של מטפס ג׳בלאות שמראש הולך על תהליך מורכב... ובכל זאת, התחושה שלי הערב היא לא של ניצחון. אני מרגיש די מובס. זה מעצבן אותי מאוד. לא מבין למה . למה. למה. זה בכלל קרה לי. מצטער על ההתבכיינות, אבל טיפוס הרים לפעמים יכול לייאש.. להתראות
edited by מטפס הרים on 10/6/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|