07/10/2012 06:52
דרך המלך
Posts: 5707
|
אפי זה בהחלט עוד תהיה הם ישנים ובבוקר שואלים מתי הוא בא../ה.. חחח
זה לדעתי בגלל שהם מודעים לכך שאנחנו ערות... לב של אמא...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/10/2012 23:42
EFF
Posts: 6409
|
מבינה אותך סיגלי..הדאגה לצעירים שיוצאים לבילוי באמת מדירה שינה...תמיד התפלאתי איך אישי ישן ואני שוכבת במיטה בעמדת המתנה לקולו של המפתח במנעול דלת הכניסה...למזלי אני לא טיפוס של נישנושי לילה כך שאף פעם לא התפתיתי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/10/2012 07:24
dany
Posts: 19819
|
נסיעה טובה ובילוי נעים לכל הנופשים והנוסעים
והצלחה בשמירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/10/2012 02:33
אשירה
Posts: 4292
|
דרך המלך כתב:
הבן הגדול שלי יצא אתמול ערב למועדון בנמל ולא עצמתי עין כל הלילה... התאפקתי לא להתקשר לא לסמס .. חזר לפני חצי שעה ולי כבר הלכה השינה... כן אני די חרדתית שזה נוגע לילדים שלי... זה הבן הבכור ולאור מה שעברנו איתו בעבר הדאגות שלי גדולות יותר.... קמתי הלכתי למקרר פתחתי סגרתי הלכתי למזווה פתחתי וסגרתי.. חיפשתי משהו לנשנש ולא מצאתי... התנחמתי בקפה חם בספר קריאה שקראתי את אותו עמוד מאה פעם רק מהדאגה... רשמתי להתפרק ,רשמתי כי כולם בבית ישנים ורק אני ערה... ... ) שיהיה יום נפלא ורק שלא ישתבש לי ...
סוגיה לא קלה, אין כמעט הורה שלא עובר זאת, הדילמה בין לשחרר את ילדינו לבין הרצון לדעת שהם בטוחים בכל רגע נתון.
ברגעים כאלה אני מנסה לעזור לעצמי על ידי כך שאני נזכרת בעצמי כשהייתי באותו גיל של הבן או הבת, משחזרת איך אני הרגשתי כשהורי דאגו לי בצורה די אובססיבית ואז במטה קסם אני משתחררת מהלחץ ופועלת בצורה די רציונלית. לא תמיד זה באמת עובד אבל אני משתדלת.
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
05/10/2012 05:02
אקורדיאון
Posts: 16381
|
1103 כתב:
היי סיגלי
ביום ראשון הקרוב אנו נוסעים לים המלח למשך שבוע ימים,אי לכך לא אבוא בשבוע הקרוב לבית רוזן אלה שבוע לאחר החג.
חג שמח
נילי
תהני יקירתי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 22:20
מטפס הרים
Posts: 1533
|
חיוך מהלב שלום לך. לגבי גרמניה, אני אהיה שם בין 14 ל19 החודש. הכיוון שאני אנסה הוא כמה שיותר דגים ויש שם דגים נחמדים מאוד. הולך להיות לי קשה שכןאני בנסיעות מטורפות במדינה הגדולה הזו , מביקור בעיירות נידחות עד לערים ענקיות, וכשאני בדרכים ולא במקום אחד הרבה יותר קשה לי. אעשה כמיטב יכולתי ובאמת אשתדל.עצם זה שאני נוסע כשכולי מודע לחשיבות אי ההשמנה היא מבחינתי הישג גדול מאוד . אני אומר לעצמי שאני נוסע ולא חוזר עם עליה!!! אני מקווה שהמודעות הזו תשמש לי כמיגדלאור. ואת נשמעת לי מאוד מודעת, מחושבת ומתוכננת בכל מה שקשור לתהליך. תמשיכי לשמור על כזו רמה גבוהה של מודעות ואני בטוח שלא רק שיהיה לך טיול מהנה אלא אולי אפילו מרזה!!! לבטח לא טיול שיוצר השמנה. לא עם רמת מודעות כשלך שראויה לחיקוי!!!! מודעות היא יסוד על ביכולתנו להצליח. להתראות.
edited by מטפס הרים on 10/4/2012
edited by מטפס הרים on 10/4/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 20:59
1103
Posts: 5022
|
מטפס הרים כתב:
1103 כתב: היי סיגלי
ביום ראשון הקרוב אנו נוסעים לים המלח למשך שבוע ימים,אי לכך לא אבוא בשבוע הקרוב לבית רוזן אלה שבוע לאחר החג.
חג שמח
נילי נילי, תבלו בכיף בים המלח. אני בטוח שאפילו תלמידה מנוסה ומודעת כמוך בפקולטה למדעי החיים של מירי תשמח לקבל ברכה מתלמיד חדש ( עם נסיון בפקולטות אחרות ..) לשבוע של חופשה מהנה לצד תזונה בריאה ושמירת התהליך. חג שמח ולהתראות. edited by מטפס הרים on 10/4/2012 edited by מטפס הרים on 10/4/2012
בכל מקום בו נימצא מירי מלווה אותנו במחשבתינו ובצלחתינו. אשתדל לשמור כמיטב יכולתי לפי כל הכללים הרי ידוע לכולם שהאוכל בבתי מלון אינו
אוכל דיאטתי למזלי אינני אוהבת את האוכל המוגש בבתי מלון,לאחר יום או יומיים אני מבינה את הפרנציפ ומעולם לא העלתי משקל בשהייתי בבתי מלון.
תודה על תגובתך ותמיכתך
חג שמח
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 20:47
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
כבר אמרתם את הכל על הדור הזה, על החששות שבזמננו לא היו קיימים כלל. באמת מפחיד למה הנוער חשוף היום בימינו. גם בבית הוא לא מוגן (אינטרנט) צ'טים וכד' וגם בחוץ יש דאגה. אבל בהחלט ללכת למקרר זו לא אופציה וכל הכבוד שזה לא היה הדבר העיקרי. בעניין הגזר שקראתי כאן, יש בכך משהו. גזר עדיף על עוגה או גלידה או מי יודע מה. אני היום הייתי עם חברה במסעדה. האוכל לא היה משהו והסלט לא היה טרי. לפיצוי הביאו גלידה בגביע לא קטן ולא גדול. אבל גלידת וניל טובה ולא יותר מידי מתוקה עשתה לי את זה. אכלתי בלי נקיפות מצפון. אני יודעת בדיוק היכן אותר על משהו מחר ואין לי בעיה עם זה. אני לא הייתי קונה גלידה אבל קיבלתי ואכלתי לאיטי נהנית מכל כפית לאט לאט ובשקידה. יש תמיד מחר ואפשר לקזז ממשהו אחר. העיקר לא לאבד שליטה ולזכור מי אני ומה אני. לי אין ברירה ואני צריכה וחייבת לעצמי ללכת בדרך הלאה.
עכשיו עובר לו עוד מעט החג האחרון ואחריו השגרה הברוכה. אבל בעלי ואני נוסעים לטיול בגרמניה וידוע לי ששם קשה מאד לשמור. לא, איני מחפשת תירוצים אלא להיפך אני מתכוננת נפשית ופיסית למסע הזה, אשמור מאד עד כמה שאפשר ומראש אני מוותרת על כמה דברים שבעבר מאד מאד אהבתי. אין ברירה אם אני רוצה לשמור על השגי וגם להגדיל אותם במעט. 10 ימים זה הרבה זמן ואפשר לקלקל את כל מה ששמרתי בחג. בצהריים אוכל רק סלט ובערב אוכל אמנם פחמימות אבל אלה יהיו הפחמימות שאוותר עליהן במשך היום כי אין ברירה בדרך כלל, וקשה למצוא שם ארוחה בלי תפוחי אדמה. על בטטות הם לא שמעו אף פעם. אני סומכת על עצמי ויודעת שאין לי דרך אחרת אני משננת לעצמי את זה מידי יו. האם יש ברירה? לי אין כזו. אשמח מאד אם תעודדו אותי לקראת הנסיעה שתהיה ביום 15 לחודש זה כשכולם יחזרו כבר לשיגרה. כל יום לגופו אעשה מאמץ לשמור על הקיים לפחות ולחזור כמו שאני יוצאת לדרך. לילה טוב לכולם
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 19:44
מטפס הרים
Posts: 1533
|
1103 כתב:
היי סיגלי
ביום ראשון הקרוב אנו נוסעים לים המלח למשך שבוע ימים,אי לכך לא אבוא בשבוע הקרוב לבית רוזן אלה שבוע לאחר החג.
חג שמח
נילי
נילי, תבלו בכיף בים המלח. אני בטוח שאפילו תלמידה מנוסה ומודעת כמוך בפקולטה למדעי החיים של מירי תשמח לקבל ברכה מתלמיד חדש ( עם נסיון בפקולטות אחרות ..) לשבוע של חופשה מהנה לצד תזונה בריאה ושמירת התהליך. חג שמח ולהתראות.
edited by מטפס הרים on 10/4/2012
edited by מטפס הרים on 10/4/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 14:57
דרך המלך
Posts: 5707
|
נילי תהנו תעשו כייף ןניפגש בהמשך...
סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 14:16
1103
Posts: 5022
|
היי סיגלי
ביום ראשון הקרוב אנו נוסעים לים המלח למשך שבוע ימים,אי לכך לא אבוא בשבוע הקרוב לבית רוזן אלה שבוע לאחר החג.
חג שמח
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 12:41
דרך המלך
Posts: 5707
|
תודה נילוש
הוא התגבר יפה מאד הוא יוצא ןמבלה ... רק מועדון התחיל עכשיו בחול המועד... מי שלא התגבר על המקרה זאת אני...
נילוש מקווה לראותך בשקילה הקרובה..
נשיקות
סיגל...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 12:36
1103
Posts: 5022
|
סיגלוש יקירתי
אני זוכרת היטב את אותו מקרה נורא שקרא לבנך ביציאה מהקניון באותו יום שישי.טוב שהוא יצא אתמול בערב לבלות אני מקווה שהטראומה עברה לו מאז.
אנו חייבות לזכור שהאוכל אינו פיתרון לשום דבר כל הכבוד שלא פנית להרגע בעזרתו והסתפקת בכוס קפה.
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 12:20
דרך המלך
Posts: 5707
|
קודם כל תודה רבה לכולכם..
אימי כל הזמן אומרת ברוך השם שהיא לא צריכה לגדל אותנו בדור הזה...
לפני שנתיים הבן שלי שיהיה בריא יצא בסך הכל לקניון והותקף על ידי שיכורים במכות רצח לכן החרדה שלי כלפיו היא פי שתיים .. אתמול ממש התאפקתי לא לסמס לו ולהתקשר אליו והיה לי ממש ממש קשה זו פעם שניה שהוא יוצא למועדון והשחרור מבחינתי היה קשה מאד...
אני גאה בעצמי שלא נשנשתי כלום מלבד הקפה ,גאה בי שלא נדנדתי לו בכלל עד שחזר... וזה היה קשה יותר מכל דבר...
גאה בו שהתגבר על הכל והוא יוצא ומבלה ..
תודה לכם על התמיכה העידוד ועל כך שהפורום קיים.
יוצאים לבלות עם הילדים קצת...
יןם נפלא לכולם
נשיקות סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 11:09
1103
Posts: 5022
|
סיגל יקירתי
כל החיים אנחנו דואגים וחרדים לילדינו רק לאחר שהם נישאים החרדה עוברת אך הדאגה נמשכת.
יש לי שני בנים ובת כל כך הרבה לילות לבנים עברו עלי,כל כך הרבה לילות ישבתי על המעקה במרפסת,כל כך הרבה לילות בהם
התריס בסלון נפתח ונסגר,וכבת מזל אריה הסתובבתי בבית כארי בסוגר.רק כאשר שמעתי את צעדיהם בחדר המדרגות,נרגעתי ובמהרה נכנסתי למיטה.
כיום הם נשואים לשני בני יש ילדים ונראה לי שהם לוקחים יותר בקלות את הדברים.
חג שמח
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 10:06
שח
Posts: 169
|
בוקר אור!
את כבר אחרי ואני שמחה שהוא חוזר בשלום והכל בסדר.
אומנם לי יש שניים קטנים, אבליש לי אחותבת 17 ואניממש מבינה עלמה את מדברתת,
העולם שלהם היום הוא ממש לא העולם שבו אנחנו גדלנו בתקופת הנעורים...
אצלי עברו 14 שנה מאז שהייתי בת 17 והפערים כאלו גדולים שאני מרגישה כאילו עברו 30 שנה!
בכל אופן - את גיבורה שלא תקפת את המקרר  השילוב של השעה המאוחרת והדאגה המטורפת הוא קטלני!!!
אני בתקופה האחרונה גם עוברת אי אלו דברים מטרידים שמדירים שינה מעיניי עד השעות הקטנות,
אז עצה אישית: גזר! עושה הרבה רעש כשלועסים אומנם חחח כמו ביסלי ממש, אבלגםמתוק ומרגיע
וגם מעייף, כי לועסים הרבה או חצי גמבה עם כף גבינה בפנים ומלח... ואז כוס מי נענע.
שיהיה לנו יום טוב! 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 09:21
dany
Posts: 19819
|
ברגעים אלו תמיד חזרתי אחורנית בזמן ונזכרתי איך זה היה אצלי, נכון שהתקופה שאני הייתי ילדה נערה אישה צעירה היתה לגמרי שונה מהתקופה היום וכמו כן התקופה שגידלתי את ילדי ושיחררתי את המושכות גם היתה שונה. אני רואה היום את שני הנכדים הגדולים שלי שחיים בארץ כי יש לי שניים שנמצאים בחו"ל איך הם מתבגרים ומשתנים, ואין מה לעשות תקופת החיים של ילדות ונערות היא בעצם התקופה הכי קצרה בחיינו. ואחר כך אנחנו בוגרים המון המון זמן...............אז אין ברירה אלא לשחרר ותמיד לעשות זאת ברוח טובה ובתקווה לכך שאם נתנו בסיס טוב הם ידעו איך לצאת לחיים בצורה הטובה ביותר.
מטפס הרים כתב:
הי דרך המלך. מכיר ומבין מקרוב את עניין הדאגה הרבה לשלום ובטחון הילדים , ויש מי שקורא לזה חרדתיות יותר. לא יודע. אחד הדברים שאנחנו ההורים חייבים להפנים , וזה קשה מאוד בחברה לא רגועה על גבול האלימה ביותר שבה מצוייה החברה הישראלית בשעה זו, זה שככל שהילד גדל כך פחות ופחות בטחונו ושלומו נימצאים בידינו שלנו. בשלב מסויים אנחנו מפסיקים לבקר ולשלוט על המעטפת שקשורה לחייהם. ואני רואה את זה הלכה למעשה עכשיו. זה מתחיל , כמו אצלך גם אצל הבכור שלי, במועדונים האלו שהם נושא מורכב, זה ממשיך ברגע שהוא/היא מקבל רשיון נהיגה והבכור שלי קיבל לא מזמן, אז פתאום מגיע צו גיוס... בקיצור, הפרח שעד עכשיו היה בחממה שלי, הפרח שעד עכשיו אני יכולתי לווסת את מהלך חייו, הפרח הזה מחליט לצאת החוצה ולפרוח מחוץ לחממה.. ואני יוצא מדעתי כדי להמשיך ולשלוט על רמת הוויסות של טמפרטורת חייו, אבל הוא כבר לא בחממה.. הוא כבר פרח עצמאי .. זו נקודה די מרתקת לדעתי- המעבר הזה ואובדן השליטה שלנו ההורים בחיי ילדינו... צריך פשוט להבין שזה חוק טבעי, אני עובד על עצמי בעניין.. עובד על עצמי להפסיק לחפש לשלוט ולווסת את חייו אלא רק להיות שם לצידו .. זה מהפך מורכב.. אני מניח שהורים לילדים עוד יותר בוגרים משלי רואים את המשך אובדן השליטה הזה גם בעוד מישורים שבאים עם הגיל ( בחירת בן או בת זוג, מה ללמוד, איפה לעבוד.. ועוד...) ובטח ובטח, וכאן מגיע לך כל הכבוד ענקי, בטח ובטח לא להוציא את החששות על תזונה לקויה , חסרת כל תוחלת, ומזיקה שרק תעשה לנו ואותנו אומללים... יישר כח.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 09:11
מטפס הרים
Posts: 1533
|
הי דרך המלך. מכיר ומבין מקרוב את עניין הדאגה הרבה לשלום ובטחון הילדים , ויש מי שקורא לזה חרדתיות יותר. לא יודע. אחד הדברים שאנחנו ההורים חייבים להפנים , וזה קשה מאוד בחברה לא רגועה על גבול האלימה ביותר שבה מצוייה החברה הישראלית בשעה זו, זה שככל שהילד גדל כך פחות ופחות בטחונו ושלומו נימצאים בידינו שלנו. בשלב מסויים אנחנו מפסיקים לבקר ולשלוט על המעטפת שקשורה לחייהם. ואני רואה את זה הלכה למעשה עכשיו. זה מתחיל , כמו אצלך גם אצל הבכור שלי, במועדונים האלו שהם נושא מורכב, זה ממשיך ברגע שהוא/היא מקבל רשיון נהיגה והבכור שלי קיבל לא מזמן, אז פתאום מגיע צו גיוס... בקיצור, הפרח שעד עכשיו היה בחממה שלי, הפרח שעד עכשיו אני יכולתי לווסת את מהלך חייו, הפרח הזה מחליט לצאת החוצה ולפרוח מחוץ לחממה.. ואני יוצא מדעתי כדי להמשיך ולשלוט על רמת הוויסות של טמפרטורת חייו, אבל הוא כבר לא בחממה.. הוא כבר פרח עצמאי .. זו נקודה די מרתקת לדעתי- המעבר הזה ואובדן השליטה שלנו ההורים בחיי ילדינו... צריך פשוט להבין שזה חוק טבעי, אני עובד על עצמי בעניין.. עובד על עצמי להפסיק לחפש לשלוט ולווסת את חייו אלא רק להיות שם לצידו .. זה מהפך מורכב.. אני מניח שהורים לילדים עוד יותר בוגרים משלי רואים את המשך אובדן השליטה הזה גם בעוד מישורים שבאים עם הגיל ( בחירת בן או בת זוג, מה ללמוד, איפה לעבוד.. ועוד...) ובטח ובטח, וכאן מגיע לך כל הכבוד ענקי, בטח ובטח לא להוציא את החששות על תזונה לקויה , חסרת כל תוחלת, ומזיקה שרק תעשה לנו ואותנו אומללים... יישר כח.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 07:16
כרובית
Posts: 261
|
דרך המלך, ילדי עדיין קטנים אך אני יכולה להבין את הדאגות הללו....נראה לי קשה מאוד! כל הכבוד שלא נישנשת והרסת לך, לא רק את הלילה אלא גם את השמירה על המשקל. הצלחת לעמוד בזה וזה לא פשוט.... שיהיה יום טוב!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/10/2012 06:12
dany
Posts: 19819
|
עניין החרדות מוכר ביותר, וטוב שהצלחת לעבור את הלילה מבלי לשלם מחיר בבטן
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|