02/10/2012 10:59
dany
Posts: 19819
|
מיכלי מתוקה
אז להווה ידוע לך גם לנשקלי האינטרנט למרות ואף על פי..................
הנפילות קיימות והתירוצים הם מפה ועד ירושלים. אצלי ירושלים היא רחוקה............חחחחחחחחחח
לאחר שבוע נפלא ושבו גם היו הכרזות על הצלחות........ עלה לי ה.......... לראש ואת יודעת מה קורה במצב הנדון!!!!!!!!!!!!
אז חג סוכות עצמו היה חגיגה............ למרות שערב חג הייתי מחוננת אצל הבת אבל בבית אני עם עצמי הייתי ממש אבל ממש איומה......
אז זהו היום שוב חזרתי למוטב. כאילו שיש ברירה אחרת ומקווה שבשקילה לפחות עמוד על משקלי ולא תהיה איזו עליה......... מבאסת. מה שנאמר אכלת שלמת.
מטפס יקר
שיטה נפלאה אימצת לך. ואני מקווה שאתה גם רושם את הציונים הללו כי אצלנו השמנמודים הסקלרוזה עובדת מגיל מאד צעיר במה שנוגע לדיווחים על משקלים וכד'.
אני הרי כבר חודשיים רושמת ..... ואתמול רשמתי כך........... עד הצהריים הכל היה ממש לפי התכנית אז הרישום היה מצויין ואחר כך רשמתי בגדול........" זללתי ואין טעם לרשום מה"
כי היד תכאב............
אז ככה מחכה שהחגים האלו כבר יסתיימו להם ונחזור לשגרה מבורכת שנדע איזה יום היום ראשון או אמצע שבוע.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/10/2012 10:50
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אהלן מיכל.
אין ספק שחודש החגים הזה הוא בחזקת אתגר ומבחן, כתבתי באיזה פוסט שזה כאילו התשרי הזה החליט להעמיד את השמנמודים באתגר, לראות מי יותר חזק, הוא עם החגים הבלתי ניפסקים מרובי האוכל או אנחנו שהחלטנו להיות בתהליך .
זה מאבק לא קל .. אבל גם החודש הזה כמעט חולף לו, ואנחנו עוד נתגעגע לסוטול של התקופה הזו.. תכלס, מה שאני יכול להגיד אינו חדש ואינו מחדש כלום , אבל עבורי זה עובד.
אני בוחר להסתכל על כל יום כיחידת זמן מלאה ומוגדרת , לא מסתכל על השבוע כולו או על יום השקילה, אני ממש מנסה שהיום הזה , לאור ערב מאוד לא טוב עד גרוע (בתחומינו בלבד, כל היתר היה סבבה) , יהיה יום שאוכל לתת לו ציון שלא נופל מ8 וחצי עד עשר. אני ממש נותן לעצמי ציון בסוף היום, וזה אומר ברגע שאני הולך לישון. יום שאין בו צעידה למשל לא יכול לקבל אצלי ציון 10 גם אם במישור האכילה הוא היה מצטיין.. 10 זו שלמות של צעידה ואכילה מותרת. אז מן הסתם, מאחר ואני לא איזה הלך מתמיד ( בכלל כל עניין הצעידות מאוד חדש ושברירי אצלי כרגע) ומאחר ואני לא תמיד מצליח לשלוט בשרירי הלסת האוהבת כל כך ללעוס, מעטים אצלי הימים המקבלים 10. אבל אם אני גומר את היום בציון 9 אז - תיסלם לי.
אגב, יש לי חבר טוב, שמנמוד+. , אדם ברוך כישורים וכשרונות, הוא לא נימצא בשום מצסגרת מאלף ואחת סיבות, אבל הצעתי לו את הטיפ הזה ואת עצמי כמסגרת לדיווח, היתה תקופה שכל ערב בלכתו לישון סימס לי בסיפרה אחת את הציון היומי שלו. זה לדבריו מאוד עזר לו, עד העונג הבא...
זו שיטה קטנה שלי. לי היא מתאימה. אני קורא שאת כולך ברצון לשוב לתהליך , ואכן ההתארגנות מראש היא מרכיב מרכזי כל כך ואת עושה אותו בהצטיינות.. אני חושב שאם תחזרי לצעוד יהיה לך עוד יותר קל לראות עצמך חזרה ובאופן מלא בתהליך.
להתראות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/10/2012 10:01
אייריס
Posts: 3744
|
היי מיכלי החמודה קודם כל ברכות לטיפטיפונת החדשה אם הבנתי נכון אז בשעה טובה.
וליתר הפוסט חגיגות יומלדת חגים וכל התירוצים למכביר כל כך ידועים לנו מראש ושוב אנחנו נופלים למלכודת מחדש. אני שמחה שהתאפסת וחזרת לתלם ומקווה שעד השקילה תתאזני. יום נפלא וחג שמח
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/10/2012 08:38
בלונדה....
Posts: 3603
|
מיכלי בוקר טוב וחג שמח.
גם אני כמוך..מיום כיפור נפרצו הגבולות ואני באמת מקווה שהשבוע הקרוב נשמור כמו שצריך ונצמצם נזקים..
המשך חג שמחח
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/10/2012 08:04
מיכל שרון
Posts: 1318
|
כן כן.. מה ששמעתם.. אני רוצה את השקילה שלי!!! אני רוצה את מירי כאן אתמול כבר.. את עצמי על המאזניים.. מקבלת את הבשורה (מרה ככל שתהיה.. אין לי אשליות) ומתאפסת!!!
זה הזמן בשנה שבו אני מקנאה תמיד במנויי האינטרנט.. להם השגרה נמשכת בלי קשר לחגים ולחופשים.. לי השגרה נקטעת..
אני עכשיו ממש מודה לאל על השקילה שהיתה מייד אחרי ראש השנה.. אני מבינה עכשיו רק איזה אפקט מדהים היה לה.. איך הפחד הסמוי והידיעה שיש שקילה קרובה החזיקו אותי קצר..
סייעו לי לקום כל בוקר להליכה, להכין אוכל, להיות ערוכה ומוכנה לכל צרה..
המוטיבציה של השקילה הנהדרת הזאת החזיקה אותי עד אחרי כיפור ואז עם פתיחתן הרשמית של חגיגות יום ההולדת שלי (וזה הזמן להגיד שאמנם באיחור ניכר.. אבל קראתי את הברכות של כולכם - ריגשתם אותי עד מאוד שזכרתם והקדשתם לי מילה או שתיים.. זה לא מובן מאליו וזה מחמם את ליבי בצורה יוצאת דופן) החלה ההדרדרות..
בלי להתכוון מסעדה רדפה מסעדה, בילוי רדף בילוי, ארוחת יומולדת חגיגית אצל סבא חתמה את הגולל ומאז שחזרנו הביתה אני מחזיקה את עצמי בשיניים ועם זאת.. הימים הם קשים!
נפתח לי הלוע.. הלך לי הפחד כי אין לי שקילה באופק הקרוב.. אני רק רוצה טעימויות כל הזמן (זה רק שנים של תרגול אצל מירי שמנעו ממני להזמין משלוח של פיצה ו/או המבורגר בשני הערבים האחרונים) כבר יומיים שלא צעדתי.. ואתם בוודאי שמתם לב שלא מצאתי את הזמן (עאלק) להיכנס לפורום..
כנראה שנעמה לי מאוד הפסקת האוכל הקטנה שלי.. ושוב טיפטיפונת הקטנה שבפנים (שלפי הרופא ביום שישי האחרון שוקלת בקושי 400 גרם) מספקת לאמא כיסוי נהדר לבטן העצומה שהולכת לפניה.. אז מי צריך לדאוג מכמויות?! מהבגדים (אני כבר חודשיים עם מכנסי הריון רחבי גומי ונדיבים במרחב התנועה)?!
בקיצור פורום יקר.. ימים קשים עוברים על כוחותינו.. כפי שכבר ציינתי גיתי גם ממש רחוק מלהיות במיטבו ולכן אני לגמרי לבד עם עצמי במאבק השדים הזה..
כל היום נלחמת עם עצמי ועם האוכל.. ארוחה אחת מצליחה לעבור בשלום ואז בלילה נופלת על שטויות.. אחרי ששמרתי כל כך יפה על 600 קלוריות פחמימות עד 17:00 ושתיתי מים.. אז מה עקצץ לי בכל הגוף לחרב בלילה ולתקוע רק פחמימות?! אוףףףףף!!!! אני רוצה את השקילה שלי!!!!!
בכל אופן הבוקר קמתי בזמן ולמרות הפצרותיו של גיתי לא יצאתי לצעוד... נכנסתי ישר למטבח והעמדתי סירים וחתכתי סלט.. כי אם כל הכבוד להליכות, אם להיות כנה עם עצמי הבעיה העיקרית שלי מאז שחזרתי מאילת היתה שלא מצאתי זמן להכין לי אוכל.. וככה כמו כל שמנמוד עצל ורעב שאין לו אוכל מוכן וסלט חתוך.. נפלתי על שטויות (וגם בבית נטול אויבים.. ניתן למצוא שטויות למכביר.. תאמינו לי).
אז הבוקר זה היכה בי שיותר חשוב לי מצלאת לצעוד זה להכין לי אוכל.. זה לחזור לשגרת אכילה נורמלית.. שאצלי נורמלית = מתוכננת וידועה מראש..
אז יש לי כבר סלט חתוך לצהריים ולערב.. יש לי סיר עם תבשיל על הגז.. יש שעועית ירוקה שמחכה להקפצה בערב וגיתי יעבור היום בסופר וישלים קניות להכנת פשטידה נטולת פחמימות להמשך השבוע..
אני מחליטה להחזיר לעצמי את המושכות.. לצאת מהשאננות שלי.. לצאת מנקודת הנחה שעליתי עד עכשיו 2 ק"ג בערך ואני חייבת להחזיר אותם מהר למירי בשבוע הבא..
אני מקווה שהנחת עבודה כזו תעזור לי להיות בשליטה, תעזור לי לחזור לקווים האדומים שנפרצו ללא הרף בימים האחרונים..
אני מקווה שבשבוע ימים של שמירה ושליטה אפשר לתקן נזק של 4-5 ימים של טייפונים סוערים בגזרת האוכל..
אני מקווה שהיום הזה יילך לי עם האוכל כמו שאני רוצה ומייחלת.. בכל אופן אני מתכוננת אליו יותר טוב ממה שהתכוננתי לכל יום אחר בשבוע האחרון.. אז יש לי סיבה להיות אופטימית..
טוב.. אני צריכה לגשת לערבב ולבחוש בגז.. מבטיחה להתעדכן בהמשך היום ולהשלים קריאות..
טוב לחזור.. טוב להרגיש שוב את קצה קצה של השליטה חוזרת..
שיהיה לכולנו יום נפלא!!!
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|