|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
02/10/2012 11:02
dany
Posts: 19819
|
נפלא שנהנית גם מהבילוי וגם מהעולל. לדאבוני בהכירי את עצמי מן "חגיגונת קטנה" כזאת אצלי יכולה לפתוח סכר...............
היום בכדי לחזור למשקל שאותו כבר הייתי רוצה לראות עלי ממש להתנזר !!!!!!
חיוך מהלב כתב:
יקרות ויקרים, כבר כתבתי לכם שהייתי בסוונטין רשת חנויות אופנה וקניתי קצת אולי גם קצת יותר, אבל אני שמחה. למה? כי יש לנו ברית מילה מחר בצהריים במלון דניאל. אני כבר מכירה שם את האוכל כי הינו שם לפני כמה שנים בברית גם כן. שמחה למה? כי אני לא מתה על האוכל שם, לכן לא יהיו לי ממש הרבה פיתוייים ונראה לי שהקינוחים יהיו פרווה. זה לא שווה את הקלוריות. לכן אוכל להתבונן באנשים, לדבר ולשוחח ולא להתעמת עם אוכל, כן לאכול או לא. אבדוק את הכל ואיישם את מה שלמדתי אצל מירי. לקחת צלחת אחת בלבד ובה כל מה שאני אוהבת או נראה לי טעים וטוב.
וכוס תה צמחים בסיום? ממה מתאים לי. אבל אתמול ממש "חגגתי". שמעו מה קרה לי. נסעתי לעזור לקטנים אצל בני בת"א. בני מתגורר בשד' חן פינת ככר רבין. לקחתי אם כן את נכדי הקטן לטיול ארוך ויצאתי לכיוון דיזנגוף. היה לי חם ולח וקצת בא לי מתוק. ישבתי לי בבית קפה... שם הכל פתוח גם בערב חג, היתנ שעת בן ערביים ולפני שעה 17.00 לקחתי לי קפה קטן ולידו עוגת גבינה פירורים אכלתי אותה לאט לאט כל ביס נהניתי בלי נקיפות מצפון ואמרתי לעצמי אני יכולה מחר לקזז קצת פחמימות. היה לי שווה כי התענגתי לי לאט לאט והטיול שלי עם הנכד התארך וגם בדרך עזרתי להורים שהיו עסוקים עם התאומות וגם ארזו כי הבוקר נסעו כולם לקפריסין לבלות שבוע שלם עם הורי כלתי שהגיעו מאנגליה להיות איתם, כלתי כידוע היא בריטית והוריה מתגוררים בסמוך ללונדון.
אז זהו מחר איני "מפחדת" מכל הפיתוייים וברור לי מראש מה אני הולכת לאכול ומה לא. כל הזמן אתעסק עם הבחירות שלי אבל בנחת ולא בידיעה ש"מי יודע מה" אני מפסידה משהו. כן הדבר החשוב הוא שנשקלתי היום, אין שינוי לשמחתי. וכשאלבש מחר את אחת מהשמלות שלי אהיה לבטח מאושרת להתבונן במראה כי בהחלט קשה לאנשים שלא ראו אותי חודשים להכיר אותי... ובטח תבואנה גם המחמאות אבל אני משננת לעצמי לא משנה מה יגידו לי, כל מה שאני עושה, זה רק למעני, ומבקשת ומתפללת לאלוהים שיתן בי צניעות וענווה שהם החשובים בעיני. אני ממש משננתת לעצמי כי יש מחמאות ממש שיכולות לשגע את האגו ולי לי הכי חשוב איך אני מרגישה עם עצמי. יצאתי לצעדה מוקדם והלחות פשוט הרגה אותי הרגשתי מאד עייפה (דבר שאינו קורה בדרך כלל) חזרתי כולי דביקה ומזיעה בכל הגוף ברמות שאיני זוכרת אפילו באוגוסט ויולי המהבילים.
ראיתי את הפוסטים הנפלאים שלכם עם התמונות (איני יודעת להעלות כאלה עם תמונות), וחשבתי לעצמי שבאמת הצלחתי לחנך את עצמי לאכול קוביה אחת של שוקולד והשאר להשאיר במקרר כי מחר יש עוד יום. בשבילי זה השג גדול שאיני יכולה אפילו לתאר למישהו שלא ידע מזה שליטה בכמויות ובכלל.... שיהיה לכולנו חג מאושר מאושר מאד והעיקר לא להגזים כשאנו בבית יותר ומארחים ומתארחים כי בשבוע הבא הכל מסתיים ויש להגיש דו"ח כשעומדים על המשקל. לא רצוי שנעמוד שם על הגולם ונגיד לעצמנו "חטאנו עיוונו פשענו".... מן הראוי שנרד ממנו מחייכים כן, למרות הכל נשארנו כמו לפני החג לפחות, או יותר נכון מבול החגים....
יום של אושר לכולנו אוהבת ומחבקת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/10/2012 11:00
dany
Posts: 19819
|
כן מטפס יקר זה בידיוק מה שקרה לי השבוע......... אחרי כל המחמאות על כמה שכבר ירדתי כמובן שהייתי צריכה לקלק איך לא???????? מקווה לעשות מקצה שיפורים וליישר קו!!!!!!
מטפס הרים כתב:
הי חיוך. עלי והצליחי מחר ובכלל. את משדרת המון שליטה ובקרה , המון סוף מעשה ( או סוף אכילה..) במחשבה תחילה וזה בעיני ניפלא. ממש ניפלא. שאפו! לי יש תופעה, מעניין אם היא נחלת אחרים: כשמתחילים להחמיא לי ממש, אני כמו החלבן שבועט בדלי החלב שזה עתה סיים למלא בעבודה קשה, המחמאה פותחת
איזה סכר נעלם בתוכי ומאפשרת לי דרור באכילה.. זה קרה לי בעבר. אני עוד לא בשלב של מחמאות רציניות רק בקטנה , אבל אני לא מתכוון לתת לתופעה הזו לחזור. אין לי הסבר רציונאלי לתופעה אך היא קיימת. מאחל לך ארוע מהנה, בטוח בהמשך הצלחתך ותמשיכי לשדר לנו את עוצמת השליטה והבקרה , זה מסייע. בהחלט. להתראות.
edited by מטפס הרים on 10/1/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/10/2012 10:52
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אשירה כתב:
חיוך יקרה, כמה נפלאה היא ההרגשה שאת מתהלכת איתה בתקופה זו, שווה כל ביס של מתוק או מלוח או WHATEVER. פוסט מכונן בהחלט וממנו לקחתי במיוחד משפט אחד שהוא לדעתי משפט המפתח "לא משנה מה יגידו, כל מה שאני עושה, למעני אני עושה". היכולת לנטרל את עצמנו מדעתם של אחרים היא יכולת מופלאה. אל לנו לתת לאחר כוח עלינו, ברע וגם בטוב זו אחריות שלנו בלבד. תהני מחר במסיבה וחייכי מכל הלב!!! 
אני אוהב את התינוק הזה. איזה אושר. כמו שאומרים, כפרה עליו ועל כל התינוקות שלנו...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/10/2012 08:21
אייריס
Posts: 3744
|
חיוך המדהימה איזה אושר וכייף מוקרן מהפוסט המצחיק משהו והאמיתי. אהבתי שכתבת שנהנית מהעוגה ביס ביס ועשית נהדר לפחות התענגת ובזמן הנכון ואפילו שילבת את הצעידה עם הנכד הכי כייף שאפשר.
מאחלת לך באמת הצלחה באירוע וכמו שתיכננת כך יהיה ושהמחמאות יורעפו מכל הסובבים. יום נפלא
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/10/2012 11:19
אשירה
Posts: 4292
|
חיוך יקרה,
כמה נפלאה היא ההרגשה שאת מתהלכת איתה בתקופה זו, שווה כל ביס של מתוק או מלוח או WHATEVER.
פוסט מכונן בהחלט וממנו לקחתי במיוחד משפט אחד שהוא לדעתי משפט המפתח "לא משנה מה יגידו, כל מה שאני עושה, למעני אני עושה".
היכולת לנטרל את עצמנו מדעתם של אחרים היא יכולת מופלאה. אל לנו לתת לאחר כוח עלינו, ברע וגם בטוב זו אחריות שלנו בלבד.
תהני מחר במסיבה וחייכי מכל הלב!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/10/2012 10:44
מטפס הרים
Posts: 1533
|
הי חיוך. עלי והצליחי מחר ובכלל. את משדרת המון שליטה ובקרה , המון סוף מעשה ( או סוף אכילה..) במחשבה תחילה וזה בעיני ניפלא. ממש ניפלא. שאפו! לי יש תופעה, מעניין אם היא נחלת אחרים: כשמתחילים להחמיא לי ממש, אני כמו החלבן שבועט בדלי החלב שזה עתה סיים למלא בעבודה קשה, המחמאה פותחת
איזה סכר נעלם בתוכי ומאפשרת לי דרור באכילה.. זה קרה לי בעבר. אני עוד לא בשלב של מחמאות רציניות רק בקטנה , אבל אני לא מתכוון לתת לתופעה הזו לחזור. אין לי הסבר רציונאלי לתופעה אך היא קיימת. מאחל לך ארוע מהנה, בטוח בהמשך הצלחתך ותמשיכי לשדר לנו את עוצמת השליטה והבקרה , זה מסייע. בהחלט. להתראות.
edited by מטפס הרים on 10/1/2012
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/10/2012 10:20
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
יקרות ויקרים, כבר כתבתי לכם שהייתי בסוונטין רשת חנויות אופנה וקניתי קצת אולי גם קצת יותר, אבל אני שמחה. למה? כי יש לנו ברית מילה מחר בצהריים במלון דניאל. אני כבר מכירה שם את האוכל כי הינו שם לפני כמה שנים בברית גם כן. שמחה למה? כי אני לא מתה על האוכל שם, לכן לא יהיו לי ממש הרבה פיתוייים ונראה לי שהקינוחים יהיו פרווה. זה לא שווה את הקלוריות. לכן אוכל להתבונן באנשים, לדבר ולשוחח ולא להתעמת עם אוכל, כן לאכול או לא. אבדוק את הכל ואיישם את מה שלמדתי אצל מירי. לקחת צלחת אחת בלבד ובה כל מה שאני אוהבת או נראה לי טעים וטוב.
וכוס תה צמחים בסיום? ממה מתאים לי. אבל אתמול ממש "חגגתי". שמעו מה קרה לי. נסעתי לעזור לקטנים אצל בני בת"א. בני מתגורר בשד' חן פינת ככר רבין. לקחתי אם כן את נכדי הקטן לטיול ארוך ויצאתי לכיוון דיזנגוף. היה לי חם ולח וקצת בא לי מתוק. ישבתי לי בבית קפה... שם הכל פתוח גם בערב חג, היתנ שעת בן ערביים ולפני שעה 17.00 לקחתי לי קפה קטן ולידו עוגת גבינה פירורים אכלתי אותה לאט לאט כל ביס נהניתי בלי נקיפות מצפון ואמרתי לעצמי אני יכולה מחר לקזז קצת פחמימות. היה לי שווה כי התענגתי לי לאט לאט והטיול שלי עם הנכד התארך וגם בדרך עזרתי להורים שהיו עסוקים עם התאומות וגם ארזו כי הבוקר נסעו כולם לקפריסין לבלות שבוע שלם עם הורי כלתי שהגיעו מאנגליה להיות איתם, כלתי כידוע היא בריטית והוריה מתגוררים בסמוך ללונדון.
אז זהו מחר איני "מפחדת" מכל הפיתוייים וברור לי מראש מה אני הולכת לאכול ומה לא. כל הזמן אתעסק עם הבחירות שלי אבל בנחת ולא בידיעה ש"מי יודע מה" אני מפסידה משהו. כן הדבר החשוב הוא שנשקלתי היום, אין שינוי לשמחתי. וכשאלבש מחר את אחת מהשמלות שלי אהיה לבטח מאושרת להתבונן במראה כי בהחלט קשה לאנשים שלא ראו אותי חודשים להכיר אותי... ובטח תבואנה גם המחמאות אבל אני משננת לעצמי לא משנה מה יגידו לי, כל מה שאני עושה, זה רק למעני, ומבקשת ומתפללת לאלוהים שיתן בי צניעות וענווה שהם החשובים בעיני. אני ממש משננתת לעצמי כי יש מחמאות ממש שיכולות לשגע את האגו ולי לי הכי חשוב איך אני מרגישה עם עצמי. יצאתי לצעדה מוקדם והלחות פשוט הרגה אותי הרגשתי מאד עייפה (דבר שאינו קורה בדרך כלל) חזרתי כולי דביקה ומזיעה בכל הגוף ברמות שאיני זוכרת אפילו באוגוסט ויולי המהבילים.
ראיתי את הפוסטים הנפלאים שלכם עם התמונות (איני יודעת להעלות כאלה עם תמונות), וחשבתי לעצמי שבאמת הצלחתי לחנך את עצמי לאכול קוביה אחת של שוקולד והשאר להשאיר במקרר כי מחר יש עוד יום. בשבילי זה השג גדול שאיני יכולה אפילו לתאר למישהו שלא ידע מזה שליטה בכמויות ובכלל.... שיהיה לכולנו חג מאושר מאושר מאד והעיקר לא להגזים כשאנו בבית יותר ומארחים ומתארחים כי בשבוע הבא הכל מסתיים ויש להגיש דו"ח כשעומדים על המשקל. לא רצוי שנעמוד שם על הגולם ונגיד לעצמנו "חטאנו עיוונו פשענו".... מן הראוי שנרד ממנו מחייכים כן, למרות הכל נשארנו כמו לפני החג לפחות, או יותר נכון מבול החגים....
יום של אושר לכולנו אוהבת ומחבקת
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|