29/09/2012 16:20
dany
Posts: 19819
|
תודה יקירתי ובכל ברכותיך תבורכי.
toly כתב:
דני יקרה
לא יודעת איך פחספסתי אותך בפוסט הזה ובהישג הנפלא שלך
אז לעולם לא מאוחר וקבלי כייפק היי ענק ולייק אדיר על הישגייך- אלופה בנחישות בהתמדה ובמבחן התוצאה- מנצחת בענק את השומן
שכך חיהיה לך כל השנה- שליטה באוכל וחיוך רחב וענק על פנייך
חיבוק וכתר לראשך
טולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/09/2012 08:21
toly
Posts: 898
|
דני יקרה
לא יודעת איך פחספסתי אותך בפוסט הזה ובהישג הנפלא שלך
אז לעולם לא מאוחר וקבלי כייפק היי ענק ולייק אדיר על הישגייך- אלופה בנחישות בהתמדה ובמבחן התוצאה- מנצחת בענק את השומן
שכך חיהיה לך כל השנה- שליטה באוכל וחיוך רחב וענק על פנייך
חיבוק וכתר לראשך
טולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/09/2012 23:59
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אשירה כתב:
חברים יקרים,
נגעתם בלב ליבה של השאלה, מהי המטרה? מהי הפיסגה? האם השגת המטרה או כיבוש הפיסגה מהוות את קצה הדרך?
אין ספק שזאת תחושה נפלאה להשיג מטרה שהצבנו לעצמנו, אך אין גם ספק שלא תמיד זאת ערובה לאושר ואל לנו לשקוט על שמרינו.
שמענו לא מעט סיפורים על אנשים שהשיגו את מטרתם לרזות ולא הרגישו את האושר המיוחל לו ציפו. הם תלו בהשמנה את כל הבעיות מהם סבלו ואילו ההשמנה היתה רק הסימפטום. הבעיה הייתה בכלל במקום אחר ולא זכתה לטיפול ולהתייחסות הראויה ולכן גם כשרזו לא הגיעו אל המנוחה והנחלה.
לכן הדרך חשובה לא פחות מההרזיה עצמה. ככל שההרזיה יותר הדרגתית היא מאפשרת לנו לחוות את התהליך ולהתעמת עם הסיבות שגורמות לנו לאבד שליטה ולהיות כה חלשים מול האוכל ואז יש סיכוי רב יותר שהתוצאה כשתגיע תהיה בטוחה יותר ולאורך זמן.
שנת הרזיה פורה ומוצלחת לכולנו,
כן. כואב עד כמה שדברייך אשירה מדוייקים. אני קורא את הפוסט שלך וניזכר בבחור הזה, נידמה לי מוטי שמו.. מהתכנית של ציפי שביט על לרדת בגדול. הוא היה בסכנת חיים, שמן מאוד, בחור צעיר,עשרים ומשהו נידמה לי. ובתכנית ירד באורח דרמטי. מאוד. אדם אחר כאילו נולד. אני זוכר שכל כך שמחתי בשבילו על ההישג הענקי ואני מדבר על ירידה ממש ד ענקית, איני יודע כמה.. ואז ראיתי באיזו תכנית , אולי שנתיים אחרי...שהבחור עלה המון בחזרה אולי הכל אולי לא.. ושוב עד רמת חנק בלילה... אני לא זוכר איך זה ניגמר אבל אני כן זוכר שהבנתי כשראיתי את זה שלא מספיק להשיל שומנים, פשוט לא מספיק. אולי יש כאלו שזה מספיק להם. אני לא בטוח שיש כאלו . חייבים גם לפתח אורח חיים קבוע וכל החיים אבל כל החיים לשמור, איש איש במסגרת הראויה לו. אני ממש זוכר איזה אומלל הוא היה. מעניין מה ניגמר איתו.. להתראות שלו.
edited by מטפס הרים on 9/29/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/09/2012 23:28
אשירה
Posts: 4292
|
חברים יקרים,
נגעתם בלב ליבה של השאלה, מהי המטרה? מהי הפיסגה? האם השגת המטרה או כיבוש הפיסגה מהוות את קצה הדרך?
אין ספק שזאת תחושה נפלאה להשיג מטרה שהצבנו לעצמנו, אך אין גם ספק שלא תמיד זאת ערובה לאושר ואל לנו לשקוט על שמרינו.
שמענו לא מעט סיפורים על אנשים שהשיגו את מטרתם לרזות ולא הרגישו את האושר המיוחל לו ציפו. הם תלו בהשמנה את כל הבעיות מהם סבלו ואילו ההשמנה היתה רק הסימפטום. הבעיה הייתה בכלל במקום אחר ולא זכתה לטיפול ולהתייחסות הראויה ולכן גם כשרזו לא הגיעו אל המנוחה והנחלה.
לכן הדרך חשובה לא פחות מההרזיה עצמה. ככל שההרזיה יותר הדרגתית היא מאפשרת לנו לחוות את התהליך ולהתעמת עם הסיבות שגורמות לנו לאבד שליטה ולהיות כה חלשים מול האוכל ואז יש סיכוי רב יותר שהתוצאה כשתגיע תהיה בטוחה יותר ולאורך זמן.
שנת הרזיה פורה ומוצלחת לכולנו,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/09/2012 21:02
מטפס הרים
Posts: 1533
|
חיוך מהלב כתב:
אמן לכל מילה שלך. מסכימה עימך. השינוי בהרגלים והתרגול היום יומי אלה העיקרים של החיים במסגרת. לכן, יש החושבים כשנגיע ליעד אפשר ל"צאת לחופשי" דהיינו לא להיות במסגרת. לגבי דידי זו אינה אופציה כי אני שמנה כרונית ואם לא אהיה במסגרת איני רוצה לחשוב כלל על התוצאות ההרסניות שיכולות להיות. מסכימה איתך. אם לך מתאים פסגת הר, מ צ ו י י ן... כל הכבוד לך, תמשיך לדבוק בדרך שלך ולכ מה שנכון לך זה הכי חשוב והכי אמיתי עבורך. פשוט נזכרתי באותו מטפס מקצועי ולכן הבעתי את דעתי שהיא בעצם לא דעתי אלא דברים שאמר מתוך נסיונו העתיר שנים. איני מזכירה שמו מפאת כבודו ומפאת שמירת פרטיותו, אבל דיעותיו אותן שמעתי בכמה הרצאות ולכן נזכרתי. אני אמרתי את דעתי ואת הדימוי שלקחתי לעצמי. היום בערב צפיתי בתוכנית בערוץ 1 על בולגרים. היו שם כמה "כבדים" אחד מהם זמר. חשבתי לעצמי כמה קשה לו לעמוד על במה כמה הוא צריך להתאמץ - אולי גם קולית למרות שחושבים שמי ששמן יש לו קול טוב. אין קשר בין הדברים. אני מכירה זמרת אופרה דקה כמעט אנורקטית שמפיקה צלילים חזקים כל כך שקשה להאמין. הסתכלתי באנשים. כאמן המופיע על במה. לפני כחודש וחצי הופעתי במסגרת מסויימת ושיחקתי את מרתה מ"מי מפחד מוירגינהי וולף. הדמות של מרתה - קשה מאד לשחק אותה. היא מסטולה משתיה מרובה וגם קצת מטורללת ועל הבמה עליה להיות גמישה גם ליפול לקום, להתנודד ועוד... לפתע יכולתי לעשות את זה, פעם ראשונה בחיי, בלי בעיות והרגשתי משהו כמו "איך נתת לעצמך שנים רבות כל כך להיות במצב בו היית"? אבל לא הלכתי למקום של הלקאה עצמית. פעם לא הייתי יכולה היום תודה לאל אני מסוגלת לאזן את הכל ולהתמיד בדרך שלי. גם גילי הגבוה מכתיב לי דברים. האם אוכל שוב להתעלל בעור שלי? (תודה לאל לא נפגעתי בפנים כלל), האם אני יכולה להרשות לעצמי בריאותית לא להיות במסגרת או להפר הכללים? לא בא בחשבון ולהתחיל שוב פרוייקט כזה, בקיצור "תהליך שינוי חשיבתי מעמיק היא פיסגה" בלי ספק. אנו כאן לעודד איש את רעהו ... מאחלת לך חג שמח ומאושר. לגבי צעידה נראה לי שהגוף שלי פשוט מבקש ללכת כי זה עושה לו כל כך טוב, גם ההזעה בדרך היא מבורכת ובכלל אין מצב שאני לא רוצה ללכת. אוהבת את זה כל כך וגם שיעורי ההתעמלות פעמים בשבוע. אבל שתדע שהתעמלתי וצעדתי גם קודם לפני הפרוייקט הנוכחי רק שאם לא שומרים על אכילה נבונה גם זה לא עזר... ואילו עכשיו זה רק עוד דרך נעימה לעזור חילוף חומרים וקצת לחטב... שבת ברוכה לך
מכיר הייטב ומקרוב קרוב את ההרגשה. אני במסגרת תפקידי, ניפגש עם המון אנשים כאן ןבאירופה בעיקר אך גם בעוד יבשות, ואני מייצג בפגישותי מקום ורעיון מאוד ידוע ומכובד בארץ ובעולם. כשאני קל יותר, תכלס כשאני רזה ונראה טוב יותר אני גם יודע ד שההתנהלות המקצועית שלי נעימה לי הרבה יותר. הביצועים המקצועיים לא יותר או פחות טובים, אבל האני הפנימי כל כך הרבה יותר איתן כשאני רזה. חד משמעית. פשוט מרגיש כל כך הרבה הרבה יותר טוב. אני חושב שגם אם הייתי אדם שלא מרבה להיפגש עם אנשים מגוונים, אלא לרוב עם עצמו, הייתי חש בדיוק אותה תחושה. כיף לי הרבה יותר, כשאני אותו אדם, בדיוק אותו איש, רק עם 20 קג פחות...להתראות .ב.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/09/2012 20:43
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
אמן לכל מילה שלך. מסכימה עימך. השינוי בהרגלים והתרגול היום יומי אלה העיקרים של החיים במסגרת. לכן, יש החושבים כשנגיע ליעד אפשר ל"צאת לחופשי" דהיינו לא להיות במסגרת. לגבי דידי זו אינה אופציה כי אני שמנה כרונית ואם לא אהיה במסגרת איני רוצה לחשוב כלל על התוצאות ההרסניות שיכולות להיות. מסכימה איתך. אם לך מתאים פסגת הר, מ צ ו י י ן... כל הכבוד לך, תמשיך לדבוק בדרך שלך ולכ מה שנכון לך זה הכי חשוב והכי אמיתי עבורך. פשוט נזכרתי באותו מטפס מקצועי ולכן הבעתי את דעתי שהיא בעצם לא דעתי אלא דברים שאמר מתוך נסיונו העתיר שנים. איני מזכירה שמו מפאת כבודו ומפאת שמירת פרטיותו, אבל דיעותיו אותן שמעתי בכמה הרצאות ולכן נזכרתי. אני אמרתי את דעתי ואת הדימוי שלקחתי לעצמי. היום בערב צפיתי בתוכנית בערוץ 1 על בולגרים. היו שם כמה "כבדים" אחד מהם זמר. חשבתי לעצמי כמה קשה לו לעמוד על במה כמה הוא צריך להתאמץ - אולי גם קולית למרות שחושבים שמי ששמן יש לו קול טוב. אין קשר בין הדברים. אני מכירה זמרת אופרה דקה כמעט אנורקטית שמפיקה צלילים חזקים כל כך שקשה להאמין. הסתכלתי באנשים. כאמן המופיע על במה. לפני כחודש וחצי הופעתי במסגרת מסויימת ושיחקתי את מרתה מ"מי מפחד מוירגינהי וולף. הדמות של מרתה - קשה מאד לשחק אותה. היא מסטולה משתיה מרובה וגם קצת מטורללת ועל הבמה עליה להיות גמישה גם ליפול לקום, להתנודד ועוד... לפתע יכולתי לעשות את זה, פעם ראשונה בחיי, בלי בעיות והרגשתי משהו כמו "איך נתת לעצמך שנים רבות כל כך להיות במצב בו היית"? אבל לא הלכתי למקום של הלקאה עצמית. פעם לא הייתי יכולה היום תודה לאל אני מסוגלת לאזן את הכל ולהתמיד בדרך שלי. גם גילי הגבוה מכתיב לי דברים. האם אוכל שוב להתעלל בעור שלי? (תודה לאל לא נפגעתי בפנים כלל), האם אני יכולה להרשות לעצמי בריאותית לא להיות במסגרת או להפר הכללים? לא בא בחשבון ולהתחיל שוב פרוייקט כזה, בקיצור "תהליך שינוי חשיבתי מעמיק היא פיסגה" בלי ספק. אנו כאן לעודד איש את רעהו ... מאחלת לך חג שמח ומאושר. לגבי צעידה נראה לי שהגוף שלי פשוט מבקש ללכת כי זה עושה לו כל כך טוב, גם ההזעה בדרך היא מבורכת ובכלל אין מצב שאני לא רוצה ללכת. אוהבת את זה כל כך וגם שיעורי ההתעמלות פעמים בשבוע. אבל שתדע שהתעמלתי וצעדתי גם קודם לפני הפרוייקט הנוכחי רק שאם לא שומרים על אכילה נבונה גם זה לא עזר... ואילו עכשיו זה רק עוד דרך נעימה לעזור חילוף חומרים וקצת לחטב... שבת ברוכה לך
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/09/2012 19:24
מטפס הרים
Posts: 1533
|
הי חיוך . מהי הפיסגה שאלת בפוסט שלך. ובכן עבורי הפיסגה היא שילוב של שני דברים שלא יכולים להתקיים אחד ללא השני. הפיסגה שלי היא בהחלט יעד מיספרי מסויים, כמותי ומדיד. לי זה מאוד עוזר וכנראה זה אכן אישי. יעד כמותי אליו אני חותר ואז יכול לראות כל פעם כמה אני מתקרב או מתרחק ממנו. ובנוסף, למונח פיסגה יש מימד נוסף חשוב ביותר והואמימד היכולת לשמור על ההישג ולהפיכתו מגימיק ארעי בחיי לדרך חיים חדשה. כמו שכתבתי בפוסטים קודמים, בעבר לא הייתי בוחר בכינוי שבחרתי ויותר מזה, אם הייתי נישאל מהי פיסגה הייתי אומר : חד משמעית איקס קג פחות. כעת אני חושב שהגעה לפיסגה מספרית היא ט נהדרת!! מאוד חשובה!! אך אין בה די שמירת ההישג המספרי דרך תהליך שינוי חשיבתי מעמיק היא פיסגה !! וכל זה לא מגיע באיזה קסם . זה מחייב מוכנות לתהליך ארוך, איטי, קשה מאוד לעיתים אך גם ממלא ומספק. תהליך שיש בו גם סיכון של נפילה אך גם סיכוי של הגשמה. עבורי זה ממש טיפוס הרים. אבל כמובן כל אלו הם דברים אישיים, העיקר שכולנו נמצאים במסגרת גמישה ונבונה שמאפשרת לנו להנות מעצמיות וסוג של פרטיות של כל אחד מאיתנו ובמקביל גם לזכות במכנה המשותף לכולנו שהוא מוחשי וקיים. מאחל לך חג שמח, כל הכבוד על צעידה כה קבועה וגם בימים של הרגשה לא טובה. שאפו. תרגישי טוב. מטפס ההרים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/09/2012 17:23
dany
Posts: 19819
|
שבת שלום יקירה ומאחלת לך להחלים במהירות.
ואכן לעיתים לקבוע איזה יעד ומטרה ולאחר מכן ריק יכול להביא אותנו השמנמודים לאיזו נפילה.
אז המטרה היא הדרך והיעד הוא להצליח להתמיד לתמיד.
שבתשלום.
חיוך מהלב כתב:
דני היקרה,ב אמת עשית את זה בגדול. 5 זה בהחלט הרבה יותר ממידה בבגדים. אני מצטרפת לכל הברכות שמגיעות לך ועוד בתקופה של חגים? בקיצור את אלופה בכל קנה מידה. אני עייפה מאד כיון שאני סובלת מהגרון ואיזה חיידק שם, (צריכה אנטיביוטיקה) כבר 4 ימים דבר שגורם לי לעייפות אבל לא אוותר לעצמי ואכין ארוחה שגם מתאימה לי ולא רק מה שהכי קל עתיר פחמימות. בקיצור אין לי בכלל ברירה אחרת ויש גם ירידה של בערך חצי ק"ג בשבילי זה הרבה בחגים ומה עוד שיש לי רק עוד כ-4 לסיים את פרוייקט הירידה. דניל'ה, בטוחני שהחג המתקרב ועוד שבוע לא רק שלא יקלקלו את ההצלחה אלא גם יגבירו אותה. יש כל כך הרבה דברים נפלאים בחיים כל יום בו, שחבל להפסיד ובטח להתרכז באוכל????? אגב אתמול הרגשתי מאד רע אבל בכ"ז צעדתי היה לי מצב רוח רע עליתי במעלה הגבעה ואז ראיתי את השמש - עיגול גדול ורוד השוקע בים והיה לי טוב, למרות שהיה מאד חם ולח לצעוד. אני צועדת מידי יום אבל היום אין לי אנרגיה כלל, אז היום אני מרשה לעצמי יום אחד בלי צעידה במיוחד שאני ובעלי יוצאים הערב מאוחר להצגת סטנד אפ. המשיכי בדרך שלך, התוצאות תמשכנה לעודד אותך ובמיוחד המחמאות ההרגשה הטובה וההרגשה - אני שולטת באוכל ובגורלי ואין דרך אחרת, הרגשת בטחון והרגשה של שמחה כשאנו שולטים באוכל...זה מעודד הרבה יותר מאשר עוד פרוסת עוגה. שיהיה לכולנו סופשבוע נפלא ועד החג עוד בטח נשתמע אוהבת את כולכם. חנה
בנוגע לפסגות שאנו מציבים לעצמנו כיעד, אני מכירה מטפס הרים מאד ידוע בארץ שכבש כמעט כל הר ידוע בעולם והוא מטפס מעולה. מספר שאחרי שמגיעים לפסגה יש ירידה במצב רוח. טוב עוד פיסגה כבשתי ומה עכשיו? מהרצאות ששמעתי ממנו גם הירידה קשה לעיתים יותר מהעליה. אחרי זמן רב של שנים טיפוסים הוא איבד קצת עניין בנושא זה. הדימוי של עליה לפיסגה, מהי הפיסגה? משהו שהצבנו לעצמנו כיעד? ומה אחרי? עוד פיסגה בשרשרת ההרים? יתכן שאני טועה אך אני רואה את הדרך ככזאת שיש בה בהחלט מכשולים לעיתים נופלים בהם לעיתים מצליחים לא ליפול וגם לטפס מעליהם. הדרך היא כל חיינו, ונכון יש פיתויים בדרך כל מיני... אך המסלול ידוע לי לפחות. ידוע לי שאיני יכולה לרדת לדרך אחרת חס ושלום, ידוע לי שמה שאני עושה כל יום זה בוחרת מחדש את הדרך שקבעתי לי הדרך של שמירה ושליטה באוכל, אני רואה את הדרך, לא תמיד את הפיתולים ואת מה שמצפה לי בסיבובים, אבל היא בטוחה הדרך הזו. אני אוהבת אותה ומאשרת לעצמי כל יום מחדש את ההליכה בה. אבל זו אני, כל אחד רואה את הדברים באור שונה כמובן. חלילה שלא באתי לרפות ידיים של מטפס הרים נחוש שעומד ביעדים שלו, מהווה דוגמה לאחרים בהתמדה ובהתמודדות שכולנו חברים בתהליך הזה, וכשמצליחים כידוע יש תמורה לאגרה.... המשך להצליח בכל יום ובכל אשר אתה עושה בחייך לא רק הדיאטה, אלא הדיאטה היא כמשל. ואסיים במשהו שקראתי אתמול בעיתון. אלה שהלכו עשו דיאטה מטורפת ומטופשת עם איזה הורמון ו-500 קלוריות שילמו ביוקר רב בבריאותם. וכן יש כבר תביעה ייצוגית על מי שהביא את הדיאטה הזו. בקיצור מסקנה כתמיד הדרך הראשית היא הקצרה ביותר, דרך של ירידה איטית מבוקרת, ירידה באכילה בריאה שגם רואים אותה בבדיקות כמעט אצל כל אחד בויטמינים ובכל השאר... לחפש "מציאות" אין מתנות חינם ... כל מה שכסח הוא תמיד היה פסול בעיני.
שבת שלום לכולם ולכולן
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/09/2012 17:21
dany
Posts: 19819
|
EFF כתב:
דני יקרה,איזה יופי של פתיחת שנה....עבור שכמונו זהו אושר גדול - והאימרה ש"האושר מגיע מוקף בגדרות תיל" - מעצימה אתההרגשה שאפשר להגיע אליו בסופו של דבר ע"י השקעת מאמצים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/09/2012 16:46
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
דני היקרה,ב אמת עשית את זה בגדול. 5 זה בהחלט הרבה יותר ממידה בבגדים. אני מצטרפת לכל הברכות שמגיעות לך ועוד בתקופה של חגים? בקיצור את אלופה בכל קנה מידה. אני עייפה מאד כיון שאני סובלת מהגרון ואיזה חיידק שם, (צריכה אנטיביוטיקה) כבר 4 ימים דבר שגורם לי לעייפות אבל לא אוותר לעצמי ואכין ארוחה שגם מתאימה לי ולא רק מה שהכי קל עתיר פחמימות. בקיצור אין לי בכלל ברירה אחרת ויש גם ירידה של בערך חצי ק"ג בשבילי זה הרבה בחגים ומה עוד שיש לי רק עוד כ-4 לסיים את פרוייקט הירידה. דניל'ה, בטוחני שהחג המתקרב ועוד שבוע לא רק שלא יקלקלו את ההצלחה אלא גם יגבירו אותה. יש כל כך הרבה דברים נפלאים בחיים כל יום בו, שחבל להפסיד ובטח להתרכז באוכל????? אגב אתמול הרגשתי מאד רע אבל בכ"ז צעדתי היה לי מצב רוח רע עליתי במעלה הגבעה ואז ראיתי את השמש - עיגול גדול ורוד השוקע בים והיה לי טוב, למרות שהיה מאד חם ולח לצעוד. אני צועדת מידי יום אבל היום אין לי אנרגיה כלל, אז היום אני מרשה לעצמי יום אחד בלי צעידה במיוחד שאני ובעלי יוצאים הערב מאוחר להצגת סטנד אפ. המשיכי בדרך שלך, התוצאות תמשכנה לעודד אותך ובמיוחד המחמאות ההרגשה הטובה וההרגשה - אני שולטת באוכל ובגורלי ואין דרך אחרת, הרגשת בטחון והרגשה של שמחה כשאנו שולטים באוכל...זה מעודד הרבה יותר מאשר עוד פרוסת עוגה. שיהיה לכולנו סופשבוע נפלא ועד החג עוד בטח נשתמע אוהבת את כולכם. חנה
בנוגע לפסגות שאנו מציבים לעצמנו כיעד, אני מכירה מטפס הרים מאד ידוע בארץ שכבש כמעט כל הר ידוע בעולם והוא מטפס מעולה. מספר שאחרי שמגיעים לפסגה יש ירידה במצב רוח. טוב עוד פיסגה כבשתי ומה עכשיו? מהרצאות ששמעתי ממנו גם הירידה קשה לעיתים יותר מהעליה. אחרי זמן רב של שנים טיפוסים הוא איבד קצת עניין בנושא זה. הדימוי של עליה לפיסגה, מהי הפיסגה? משהו שהצבנו לעצמנו כיעד? ומה אחרי? עוד פיסגה בשרשרת ההרים? יתכן שאני טועה אך אני רואה את הדרך ככזאת שיש בה בהחלט מכשולים לעיתים נופלים בהם לעיתים מצליחים לא ליפול וגם לטפס מעליהם. הדרך היא כל חיינו, ונכון יש פיתויים בדרך כל מיני... אך המסלול ידוע לי לפחות. ידוע לי שאיני יכולה לרדת לדרך אחרת חס ושלום, ידוע לי שמה שאני עושה כל יום זה בוחרת מחדש את הדרך שקבעתי לי הדרך של שמירה ושליטה באוכל, אני רואה את הדרך, לא תמיד את הפיתולים ואת מה שמצפה לי בסיבובים, אבל היא בטוחה הדרך הזו. אני אוהבת אותה ומאשרת לעצמי כל יום מחדש את ההליכה בה. אבל זו אני, כל אחד רואה את הדברים באור שונה כמובן. חלילה שלא באתי לרפות ידיים של מטפס הרים נחוש שעומד ביעדים שלו, מהווה דוגמה לאחרים בהתמדה ובהתמודדות שכולנו חברים בתהליך הזה, וכשמצליחים כידוע יש תמורה לאגרה.... המשך להצליח בכל יום ובכל אשר אתה עושה בחייך לא רק הדיאטה, אלא הדיאטה היא כמשל. ואסיים במשהו שקראתי אתמול בעיתון. אלה שהלכו עשו דיאטה מטורפת ומטופשת עם איזה הורמון ו-500 קלוריות שילמו ביוקר רב בבריאותם. וכן יש כבר תביעה ייצוגית על מי שהביא את הדיאטה הזו. בקיצור מסקנה כתמיד הדרך הראשית היא הקצרה ביותר, דרך של ירידה איטית מבוקרת, ירידה באכילה בריאה שגם רואים אותה בבדיקות כמעט אצל כל אחד בויטמינים ובכל השאר... לחפש "מציאות" אין מתנות חינם ... כל מה שכסח הוא תמיד היה פסול בעיני.
שבת שלום לכולם ולכולן
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/09/2012 15:21
EFF
Posts: 6409
|
דני יקרה,איזה יופי של פתיחת שנה....עבור שכמונו זהו אושר גדול - והאימרה ש"האושר מגיע מוקף בגדרות תיל" - מעצימה את
ההרגשה שאפשר להגיע אליו בסופו של דבר ע"י השקעת מאמצים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/09/2012 07:49
dany
Posts: 19819
|
תודה אהובה
דרך המלך כתב:
דני את אלופה!!!!!
כל הכבוד גאה בךךך אין עלייך. ועדייף לאט ובפרוטות ...
יישר כח יקירתי הוכחת שאת מסוגלת ויכולה ושאין לנו דרך אחרת....
נשיקות סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/09/2012 06:03
דרך המלך
Posts: 5707
|
דני את אלופה!!!!!
כל הכבוד גאה בךךך אין עלייך. ועדייף לאט ובפרוטות ...
יישר כח יקירתי הוכחת שאת מסוגלת ויכולה ושאין לנו דרך אחרת....
נשיקות סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/09/2012 05:28
אקורדיאון
Posts: 16381
|
dany כתב:
תודה יקירה חיכיתי לשקילה הזו ממש בשקיקה ושמחה שלא התאכזבתי.......... היות והפעם זה הולך ממש לאט וב"פרוטות" בדרך כלל בתקופה כזאת בשנים אחרות הייתי יורדת אולי כפול........ אז זהו צריך להבין שהתבגרתי, ושעשיתי יותר מידי קונצים עם הגוף שלי והוא עכשיו משלם לי.............. העיקר שאני רואה ירידות והעיקר שאני לא מוותרת!!!!!!!!! אקורדיאון כתב: וואו איזו פתיחה של בוקר.
כל הכבוד.
מקווה שגם אני אראה ירידה כי התנהגתי למופת אבל עדיין לא נשקלת.
זו ההזדמנות להזכיר לכל חברי החוגים אין יציאה לחופשה למרות שאין שקילה והרצאה השבוע.
בהצלחה לכולנו.
מסכימה עם כל מילה ומרגישה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/09/2012 20:40
dany
Posts: 19819
|
תודה יקירה אבל ממש לא צריכה כל כך הרבה חמישיות.........חחחחח אולי עוד שתיים!!!!!!!!!!!
רבקה כתב:
דני'לה איזה כייף לי לקרוא את הישגייך
את פותחת את השנה ב-5 מינוס
ואליהם יצטברו עוד 5, 5, 5
נהדרת אני גאה בך על ההצלחה ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/09/2012 20:39
dany
Posts: 19819
|
וזאת גם היתה שבירת עשרת............ מספר שבאמת לא ראיתי כבר המון המון זמן!!!!!!!!!!
נחושה כתב:
שמחים להתעדכן  וכבר יש לך פתיחה של 200 גרם לחמסה הבאה ולשינוי מידה  |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/09/2012 20:38
dany
Posts: 19819
|
תודה ועכשיו את!!!!!!!!!!!!
בלונדה.... כתב:
דני כל הכבוד לך!!!!
אלופהההה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/09/2012 14:43
קרולין
Posts: 6651
|
דני יקירתי,
בראבו ענקקקקקק, כל הכבוד לך!
תמשיכי להתמיד ולהצליח!
נשיקות
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/09/2012 14:06
yossi1986
Posts: 1
|
יישר כוח
אני תמיד האמנתי בך!!
שאפו!
----------------
פורד
סובארו
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/09/2012 13:56
רבקה
Posts: 8411
|
דני'לה איזה כייף לי לקרוא את הישגייך
את פותחת את השנה ב-5 מינוס
ואליהם יצטברו עוד 5, 5, 5
נהדרת אני גאה בך על ההצלחה ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|