19/09/2012 05:19
אקורדיאון
Posts: 16381
|
והנה יום חדש מפציע ואין לי ספק שיהיה שונה לטובה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/09/2012 20:18
toly
Posts: 898
|
מיכלי יקרה
לכולנו יש מידי פעם חמחם כאלה ולא רק להריוניות אלא גם לסתם בעלי כרס כמוני
הרשי לי לתת לך לך טיפ והמלצה
בשעות הערב והבוקר המוקדמות יש בריזה נפלאה בחוף הים כך שווה לקחת גם את הנסיך הקטן שאוליי ירדם וישן טוב יותר ויהיה פחות מחורפן
ואם בא לכם להשכים קום ולעשות טיול מקסים וקתר יש עדיין מקומות שלא נכבשו על ידי המוני בית ישראל
כך למשל נחל אלכסנדר עם צביו המקסימים ויש שם שלל פינות מוצלות וקרירות שלא עושים שם בהכרח מנגלים
ממליצה גם על חוף בית ינאי שמורת טבע אמיתית ואפשר בהחלט ככה סתם לשבת בטיילת הנהדרת של תל אביב לכיוון גם צרלס קלור ולכיוון בת ים(אגב אפשר להגיע רגלית במסלול הליכה רתיף לאורך הים ובלי חול עד לטיילת בתים פשוט מדהים מה שעשו שם
מכל מקום מאחלת לך תחושה טובה יותר וחיוך של קלילות בבטן ובנשמה
טולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/09/2012 20:18
dany
Posts: 19819
|
יש ימים כאלו שגם מבלי להיות בהריון חשים כך............. זה יעבור מבטיחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/09/2012 17:57
מטפס הרים
Posts: 1533
|
טוב, בענייני הריון אני לא ממש מבין ( למרות שאני אחראי, מודה, לשלשה כאלו) אבל יש לי תחושה) שהליכה פשוטה, אפילו סתמית, לא ארוכה, תעשה לך טוב. מגה סופ״ש, אכן אתגר... מאחל לך הרגשה נעימה יותר עם שקיעה.
edited by מטפס הרים on 9/17/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/09/2012 17:41
מיכל שרון
Posts: 1318
|
אני היום בסימן כבדות..
ככה קמתי בבוקר אחרי לילה של פחמימות הרבה אחרי חמש..
ככה צעדתי, ככה התקלחתי, ככה עמדתי להכין את הצהריים שאריות של היום, ככה ישבתי לשולחן וככה קמתי ממנו - בכבדות!
כל היום הזה אני בתחושת לאות מזעזעת.. כאילו כל הקיום שלי מתרכז בבטן ומתנהל ממנה.. ב-כ-ב-ד-ו-ת!!!
ותומריקו שלי רק מעצים את התחושה..
עזבו את זה שיש לי ילד מדהים שאני שומרת עליו כמו שמעולם לא שמרתי על עצמי בכל מה שנוגע לאוכל ואכילה ובעיקר והכי חשוב - מנגנוני הרעב והשובע הטבעיים והבריאים שלו!
הלוואי שהייתי מוכנה להשקיע בעצמי באותה מסירות אין קץ..
אז מעבר לזה שהוא מדהים אותי ביכולת שלו לנענע בראש ולומר לי בחמידות "נו נו" כשהוא שבע (ונראה מי יצליח להכניס לו עוד פירור... ) הוא גם כבר די מחורפן מהמגה סופ"ש הזה נטול השגרה (האמת? גם אני..) והחירפון הזה הגיע לשיאים חדשים היום בצהריים..
הפיץ קם מהשנצ פשוט הפוך.. בכה ויילל בערך שעה מכל דבר, ומזג באוויר ממש לא שפר עלינו ובכבדותי הרבה אני ממש מתעצלת וגם די סובלת רק מהמחשבה לצאת איתו החוצה (מה שהיה פותר הכל) וככה העברנו כמה שעות טובות של ייסורים וסבל אין קץ.. ניסינו כל תעלול אפשרי עד שגיתי נידב את עצמו באבירות ללכת לגן שעשועים לפני כמה דקות.
ואני? אני נשארתי על הספה.. מרוחה כמו פרת ים נפלטה לחוף.. כולי כבדות אין סופית..
האמת? לא העמסתי צלחות בטירוף, לא זללתי בלי הכרה, יש בי מודעות מלאה לכל ביס שנכנס לי לפה, לא גנבתי בין לבין הארוחות..
אבל מה? אין מה לעשות.. האוכל כבד יותר.. ואוכלים יותר ארוחות חמות במגה סופ"ש הזה..
וככה במקום הסלט של השגרה לפחות פעם ביום.. אני מקבלת שלל סלטים אמנם.. אבל אחרים.. קלילים פחות..
וככה במקום התנועתיות הרגילה של היום יום שלי.. אני מקבלת שעה במטבח+שעה כיור+מדיח ואז 3 שעות של רביצה עייפה וכבדה בספה..
גם אני רוצה כבר שגרה!!!
ואם חשבתי לצאת מחר מהבית ולטייל.. הגיעה התחזית שאומרת עוד הכבדה בעומס החום וגרמה לי לרצות לחתוך ורידים!
אוףףףף!!!
מקווה שיגיע הערב ואיתו קצת הקלה בחום המזעזע הזה.. שאולי אני אעיז להוציא את האף מהמזגן (שנראה שהוא על סף מוות בעצמו) להליכה קלילה בחוץ.. יותר בשביל התחושה.. פחות בשביל הקלוריות או משהו כזה.. רק לזוז קצת.. זה יהיה מבורך..
פשוט שונאת את הימים האלה שאני מרגישה כאילו שמו לי משקולת של טון בבטן שרק שואבת אותי למטה, מונעת ממני להתנייד בקלילות, לשחק בהנאה עם תומר על הרצפה, לרוץ אחריו בבית או בחוץ..
שונאת את הכבדות הזאת.. היא נוראית בעיני יותר מכל הקילוגרמים העודפים שיש עלי יחד..
טוב זהו, סיימתי להתלונן.. (לפחות קמתי מהספה עד למחשב בשביל זה... גם משהו..)..
מקווה שלכולכם יש יום קצת יותר נעים וכיפי, בשליטה והנאה..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|