16/09/2012 05:52
אקורדיאון
Posts: 16381
|
מטפס הרים כתב:
יום כן, יום לא- נשמע מעניין. אני חושב שזה מודל שאנסה השבוע.. בתקווה שזה לא יהפוך ליום כן , יום לא , יום למה לא... אחרי צעידת יום שני אדווח. סבבה לגמרי.,
בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/09/2012 05:28
dany
Posts: 19819
|
טולינקה גם את לא ישנת??????
אני כל הלילה ז"א מ12.00 עד 4.00 התגלגלתי ...........
איך אמרת אשן טוב מאד אחרי היום בערב........ אני מארחת אז בטוח אפול כמו בול עץ.
חג שמח
toly כתב:
כל הכבוד לך ואוח אתה משעשע בתיאוריך את הבנים גם לבנות יש תירוצים מפה עד לפריז צעד בקצב שלך בכייף שלך לא בתור עוד מטלה אלא כפי שציינת- זמן איכות עם עצמך והתמזגות עם העצים הכלבים ושאר היונקים שבסביבה וכמה שיותר רחוק מהמקרר אני אישית מעדיפה השכם בבוקר לפנישהמסלול מתמלא בצועדים ורוכבי אופניים ועוד יותר את טיילת הים אך כל פיסת עפר ודשא הולמת זה משחרר מחשבות רעלים מהגוף ואם תקפיד ללכת עם בקבוק ולשתות הרבה מים תגלה אט אט שהגוף שבע ואין לו פנטזיות על קוראסון שוקולד או עוגית על הבוקר שתהיה לך צעדה נפלאה גם הבוקר ואני גם יוצאת עוד מעט למרות שלא ישנתי כל הלילה אחרי זה בטוח אישן נפלא עד ארוחת ערב החג חג שמח ובצעידה ושליטה אה?  ) טולי |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/09/2012 05:04
toly
Posts: 898
|
כל הכבוד לך ואוח אתה משעשע בתיאוריך את הבנים
גם לבנות יש תירוצים מפה עד לפריז
צעד בקצב שלך בכייף שלך לא בתור עוד מטלה אלא כפי שציינת- זמן איכות עם עצמך והתמזגות עם העצים הכלבים ושאר היונקים שבסביבה וכמה שיותר רחוק מהמקרר
אני אישית מעדיפה השכם בבוקר לפנישהמסלול מתמלא בצועדים ורוכבי אופניים ועוד יותר את טיילת הים
אך כל פיסת עפר ודשא הולמת
זה משחרר מחשבות רעלים מהגוף ואם תקפיד ללכת עם בקבוק ולשתות הרבה מים תגלה אט אט שהגוף שבע ואין לו פנטזיות על קוראסון שוקולד או עוגית על הבוקר
שתהיה לך צעדה נפלאה גם הבוקר
ואני גם יוצאת עוד מעט למרות שלא ישנתי כל הלילה אחרי זה בטוח אישן נפלא עד ארוחת ערב החג
חג שמח ובצעידה ושליטה אה?)
טולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/09/2012 20:33
מטפס הרים
Posts: 1533
|
בהחלט אשתדל לצעוד שלש פעמים ואראה בזה יעד. מתאים לי לאמץ את שמיעת המוסיקה זה יכול להיות נחמד. בשלב הזה אני אני ממש מעדיף ללכת לבדי. אני עם עצמי. אשתדל לראות את זה כזמן איכות פרטי גם בלי שולחן עמוס מטעמים שמטפסי הרים מאוד מחבבים...ובלי מזגן.... חחח
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/09/2012 18:29
avi_i
Posts: 269
|
מטפס יקר, כל הכבוד
אני חושבת שבתור התחלה תתחייב לעצמך ל 3 פעמים בשבוע, עדיפות ללכת בחוץ לדעתי כל עוד מזג האוויר מאפשר זאת
אחרי כמה זמן אתה תרגיש בעצמך מתי להאיץ את הקצב, להאריך את המרחק ולהגדיל את הזמן
אם תתמיד הגוף יגיע למצב שתרצה לרוץ!!! זה כיף
אני אוהבת לשמוע מוזיקה בזמן ההליכה ולצעוד לבד, זה נותן לי שקט לחשוב על דברים, אבל כשהייתי רצה אהבתי לרוץ בלי מוזיקה להתרכז בנשימה ובריצה עצמה
בהצלחה
אבי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/09/2012 16:29
כרובית
Posts: 261
|
הבוקר גם אני קמתי ישר להליכה...עוד לפני הקפה.
אני הבנתי שבתקופות שאני לא הולכת, אני יותר עצבנית...בישבילי ההליכה, דווקא לבד(הייתי מעדיפה עם בעלי אך לצערי הוא שונא. ..)המוזיקה...יש בה משהו שלוקח ומנתק אותך זמנית מלחצי היום יום. טיפול פסיכולוגי
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/09/2012 14:27
מטפס הרים
Posts: 1533
|
השמנמודים הבנים לוקים בתרצת מאוד קשה כשמדובר בהליכות.. לפני שלש שנים היינו כמה בנים ביחד באותו עניין בחדווה ענקית רכשנו נעליים, גרבי ספורט, מכנסיים וחולצות ויאללה , החלטנו שאנחנו נקרע את רחובות ראש העין ונהיה לאות ומופת לכווולללםם. זה התחיל יפה, שבועיים, ואז: שמנמוד א: ״צועדים היום״? שמנמוד ב:״לא יודע, יש לי ישיבה בעבודה עד מאוחר״... שמנמוד א ״אוקי היום ניצכד רק אני ושמנמוד ג׳. שמנמוד א: ״מה קורה ג צועדים היום?״ שמנמוד ג: יש לי ניחום אבלים״ שמנמוד א: למה מי מת? שמנמוד ג: סבתא של גיסי...שמנמוד א: וואלה? אז מחר? שמנמוד ג: איך מחר ישראל נגד אנגליה...... וכך, לאט לאט הקבוצה שבאה לתקן עולם הפכה ללא רלבנטית.. מה שבאמת מצחיק או אולי עצוב זה שכשהיינו קובעים פרלמנט, שזה מיפגש בנים בפאב או קפה- כולם היו מוצאים את הזמן להיפגש גם אם זה היה עולה להם בזוגיות... שרירי הלסת גברו על שרירי הרגליים... קטעים... אז עכשיו אני סוליקו ותרוצים שיש לי למכביר אוכל להפנות רק אל עצמי...זה הת ג,
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/09/2012 14:07
נינוש
Posts: 1442
|
איזה אושר, הצלחתי להשפיע על מישהו ......
הטיפ שלי להליכה, ואני צועדת כבר כמה שנים הוא שותף, כשיש התחייבות עם מישהו זר
צעדתי עם בעלי , בהתחלה זה היה טוב אך הוא כמוך יום כן יום לא, יום למה לא , ויום איך לא
כבר כמה שנים שיש לי שותפה עם שעה קבועה ואנו צועדות , לא מהר מידי, לא איטי מידי
ומדברות ומדברות על הכל.
בימים שהיא לא הולכת היה לי ווק מן והכי קל הוא לוותר על ההליכה, אחרי שאמרתי לה את זה
המצפון שלה לא נותן לה לבטל.
בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/09/2012 13:59
מטפס הרים
Posts: 1533
|
יום כן, יום לא- נשמע מעניין. אני חושב שזה מודל שאנסה השבוע.. בתקווה שזה לא יהפוך ליום כן , יום לא , יום למה לא... אחרי צעידת יום שני אדווח. סבבה לגמרי.,
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/09/2012 13:11
מיכל שרון
Posts: 1318
|
מטפס יקר.. איזה יופי לך שיצאת לצעוד!
כל הכבוד על כך שהעזת לצאת מאזור הנוחות שלך למשהו חדש שעד כה נמנעת ממנו.
מירי ממליצה על הליכה של 40-50 דקות 4-5 פעמים בשבוע.
אולי תנסה פשוט ללכת יום כן ויום לא?
אולי זה לא ירגיש לך too much?
לגבי האנרגיות.. מבטיחה שהן יגיעו, רק תתמיד שבוע שבועיים ותראה ..
מבטיחה!
איזה צעד כביר לצעוד רגע לפני החג.. מה שבטוח שאתה דואג לעצמך לשנה טובה וחדשה ושונה מאוד מקודמתה..
Keep on the good work!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/09/2012 12:41
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אין מצב שאני אצעד חמש שש פעמים בשבוע. ובטח לא שעה כל פעם... אדם בתוך עצמו הוא גר.. מכיר את עצמי.. אם אגיע לשיגרת צעידה של פעמיים שלד בשבוע בסביבות 45 דקות זה יהיה שיא עולמי של כל הזמנים..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/09/2012 12:34
dany
Posts: 19819
|
כל הכבוד שקמת ויצאת............
נכון צריך 5-6 פעמים בשבוע שעה.........אך להתחיל בהדרגה....כי אין טעם שתעשה מאמץ חזק, תתפוס כאבים חזקים של התכווצויות וכאלו..... ואז שוב לא תצא בכלל......... אז בהדרגה בהדרגה......
ולאט לאט גם להגביר את הקצב.......
מצטערת אבל אני כבר שנים לא צועדת...... מטעמי בריאות הבירכיים.
אך היו שנים שצעדתי בגאון, בטבעון מקום מגורי, שזהו ישוב הררי ובו עליות למכביר.......... גם ירידות מסתבר..... והיום ממש איני מסוגלת .......... בפסח הייתי בפריז עם בנותי ונכדתי וצעדתי ימים שלמים, כנראה שבחו"ל הברכיים שלי מרגישות אחרת............חחחחחחחחחחחח
אל דאגה שילמתי את המחיר אחר כך בבית.
אז בהצלחה ושוב בהדרגה, כמו בדיאטה כמו כל דבר בחיים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/09/2012 11:12
מטפס הרים
Posts: 1533
|
כשקראתי את דבריה של נינוש מלאי אופטימיות והבטחות לשנה החדשה, וכששמעתי שמיכל יוצאת לצעדה... אמרתי זהו זה, הגיע הזמן. וכך, בבוקר לא לח ולא בשנת תרל״ח, יצאתי מהבית לצעידה ראשונה מזה שנים!! שבת בבוקר, יום יפה. ראיתי פה ושם חובשי כיפה הדורי לבוש לכבוד שבת מלכה בדרכם לבית הכנסת, ראיתי בעלי כלבים מנומנמים צועדים מפונקים וניכר עליהם שהם כבר מתים לחזור למיטה...שחשה רוכבי אופניים ססגוניים שטו על המדרכה בטור עורפי .. ביציאה מהשכונה שלי יש כמה בניינים שניבנו לעולים מרוסיה אז בגל העליה הדרמטי ההוא ששינה את פני המדינה וראיתי שתי זקנות יושבות על ספסל תחת צאלון , ממש שתי בבושקות , יפות גם בזיקנתן, חלפתי בצעידתו מהר לידן והחיוך הטוב שלהן האיר לי את הדרך.. אחרי 25 דקות של הליכה הליכתית בהחלט הגיעה תסמונת ה״יאללה מספיק חזור הביתה״.. גם לפני שנים כשצעדתי היה לי את משבר 25 הדקות הזה.. אבל כולם אמרו לי שפחות מ40 דקות ושלש פעמים בשבוע זה לא שווה ואני תלמיד ממושמע( אשמח מאוד אם מישהי מישהו כאן בפורום יתנו לי טיפים בענייני הליכות: כמה זמן, כמה פעמים וכו, הליכה בחוץ אל מול הליכון ביתי.. ) .. המשכתי ללכת במרץ.. ומולי הגיע גבר בן גילי, אני זוכר אותו, היה עם אשתו בסדנת ההכנה ללידה לפני 18 שנה כשאני הייתי עם זוגתי.. הבת שלהם נולדה נידמה לי באותו יום של בכורי והם סיימו תיכון לפני חודש.. אנחנו מיפגשים פעם ב.. את דמו הפרטי איני יודע אבל כבר מזמן ראיתי שמהשמנמוד של קורס ההכנה ההוא הוא הפך לרזמוד.. תמיד כבר שנים רואה אותו רץ בבקרים ואז אני נותן גז, מגביר מזגן וממשיך בדרכי העצלה.. ואני רואה אותו רץ מולי, עושה לי שלום, אני מחזיר.. ניכר בו שלא קלה עליו הריצה.. והוא כבר עושה את זה שנים.. זהו חלפו להן 35 דקות, ואני מנתב צעידתי אל עבר הבית, מאושר על עצם העובדה שעשיתי זאת. לא נהניתי, לט מרגיש איזו אנרגיה חדשה, אבל כן מרגיש שעשיתי צעד ענק בטיפוס ההר הפרטי שלי.. כמו תינוק שזו לו הליכה ראשונה.. גם אני סוג של תינוק שמתחיל דרך .יך..
edited by מטפס הרים on 9/15/2012
edited by מטפס הרים on 9/15/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|