סימון תזונתי

כיום כל מוצר שמגיע למדפי הסופר חייב להיות מסומן בסימון תזונתי. 
הסימון הוא אותה טבלה המודפסת בדרך כלל על גב אריזת המוצר. 
מה כולל הסימון ואיך לקרוא אותו? 
המרכיבים המצויינים מתייחסים ל100 גר' מוצר: פחמימות, שומנים, מתוכם שומן רווי (לא תמיד מצוין), חלבונים, כולסטרול (לא תמיד מצוין) נתרן (לא תמיד מצוין). 
אז איך מתייחסים למספרים? 
חולי סכרת למשל לומדים לקרוא את כמות הפחמימות המתאימה לצרכיהם. 
בשומן למעשה אנו מקבלים את אחוז השומן של המוצר (בגלל שהנתונים מתאימים ל100 גר') וכמובן רצוי שיהיה נמוך. 
חשוב במיוחד שכמות השומן הרווי והכולסטרול יהיו נמוכים. 
צריכת שומן רווי בסופו של דבר מעלה את הכולסטרול בדם. 
חלבון מצוי בכמויות שונות במוצרי המזון השונים. 
לעוסקים בספורט אנאירובי למשל חשוב במיוחד לוודא את כמות החלבון המצויה במזונם. 
נתרן הוא מלח ולמעשה כמה שפחות יותר טוב. 
רוב המזונות התעשייתיים עשירים בנתרן. 
לעיתים יש גם סימון של ויטמינים וכל מידע נוסף רק מעשיר את המידע לגבי טיבו של המוצר. 
חשוב לשים לב שהערכים הם ל100 גר'. 
לעיתים המוצר שוקל הרבה יותר וזה מטעה. 
ישנם מצבים בהם נתנים ערכים תזונתיים למשקל נמוך יותר כמו למשל במבה של 25 גר' כדי שלא יראה מפחיד מידי... 
צריך גם לשים לב אם הערכים הם ל 100 גר' מוצר גולמי או מוכן. 
זה יכול להיות שונה לגמרי למשל בפסטה ואורז. 
חשוב לקרוא את הערכים התזונתיים ולהתאימם לתפריט היומי, ידע הוא כח.