קבלתי השבוע מחבר שערך בשבוע שעבר יום הולדת, תמונות שצילם אותי.
הרגשתי שאני חייבת לשלוח לך דוגמא מהן (שתיים) ולצידן תמונה אחת מן העבר שנראה כמו נלקחה מחיים אחרים, מאישיות אחרת.
בשתי תמונות מאז ומהיום אני מצולמת עם חברתי הטובה ביותר מזה 25 שנים, עדי.
עדי היא זו שלפני ארבע שנים הציבה בפני מראה שהצילה אותי מעצמי. אני לא יודעת אם סיפרתי לך איך הגעתי אליך ביולי 2004 אבל לעדי יש קרדיט ענק בסיפור האהבה שלי איתך.
לפני ארבע שנים ישבנו בבריכה וכשרציתי להכנס למים בקשתי מעדי שתחזיק במגבת על מנת להסתיר אותי מכל זוג עיניים אפשרי. ברגע של אומץ, אחרי שבע שנים של השמנה ושתיקה היא לא יכלה עוד לשמור את מה שישב על ליבה ופשוט אמרה לי "די". היא אמרה לי שהגיע הזמן להיפטר מהעול, ושהגוף הזה לא מגיע לי. בקשתה היתה שבקיץ 2005 שנה אחרי, נשב באותה בריכה, עם גוף אחר. זה היה בשבת. ביום שלישי כבר הייתי אצלך. כוחן של מילים מפי אנשים אהובים יכול לשנות חיים. כנראה שכשאני הייתי מוכנה לשמוע עדי היתה שם להשמיע..ואת להניע.
התמונות שצרפתי שוות אלף מילים.
אני רואה את קו הצוואר הרזה, את הפנים הכל כך קורנות, ויודעת שיחד איתך החזרתי אותי לעצמי לעולם.
אני אוהבת אותך ואסירת תודה לנצח
סופש נעים ונשיקות