<?xml version="1.0"?>
<rss version="2.0">
<channel>
<title>אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין - פורום דיאטה - לבקשת מירי - כמה מילים על הנוחות עם עצמנו - Messages</title>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-לבקשת-מירי--כמה-מילים-על-הנוחות-עם-עצמנו.aspx</link>
<description>אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין - פורום דיאטה - לבקשת מירי - כמה מילים על הנוחות עם עצמנו - Messages</description>
<language>en-us</language>
<docs>http://blogs.law.harvard.edu/tech/rss</docs>
<generator>Jitbit AspNetForum</generator>
<pubDate>Mon, 20 Aug 2012 14:50:25 GMT</pubDate>
<lastBuildDate>Mon, 20 Aug 2012 14:50:25 GMT</lastBuildDate>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[אז ככה: <br/>עברתי על הרוב וכל הכבוד על הכנות....לומדים מזה המון! <br/>אני נולדתי רזה פחות או יותר...בכל אופן בכל התמונות אני בלי צמיגים עם רגליים רזות וחיוך על הפנים...איך זה? בעיות אכילה וטום בוי... <br/>בעיות האכילה זה לא מה שאתם מכירים, אותי היו צריכים להכריח לשבת לאכול... <br/>הייתי מאלה שמחכות שהחביתה תתקרר, מפרידה תוך מיון את כל רכיבי הסלט אוכלת כזית ואפילו בדקו אם יש לי קיבה קטנה מהממוצע...כשהייתי אוכלת מעט יותר (לפי העיניים) הייתי חשה בחילה. <br/>חייתי תמיד ממוצרי חלב(כל הסוגים), שוקולד פרה (כל דמיהכיס שלי), פירות(חוץ מגויבה ,בשפע), ירקות (הכול) וכל מה שמבושל ולא כולל בשר (יכולה לוותר), אורז, פירה, כוסמת,מוקפץ,תבשילי קדירה, ומה לא. <br/>תמיד רקדתי במסגרת, שיחקתי כדורגל/מחניים/אופניים/פינגפונג בשכונה, גומי, קלאס, חבל, ריקודי עם,"תפרתי בהליכה" ערים שלמות בקיצור במונחים של היום כמעט צמחונית ובתנועה מתמדת. <br/>בצבא השמנתי בחצי השני, (הרגע שנחתתי בקריה), היינו מקבלים רוגלך חמים למשרד בארגזים של אפרסקים...וכשהשתחררתי רק מהאושר הרוב ירד. <br/>העברתי שנים של גזרה די חטובה (רזה שלד לעולם לא אהיה) עם מתניים צרות מידה 40-42. <br/>כשהתחתנתי הייתי 62 קילו 1.70ואת שלושת ההריונות שלי העברתי בין 25-27 קילו כל הריון (יותר מתוקים ופחמימות מלאפות וסטייקים)... <br/>את ההריון האחרון (עוד שנתיים בר מצווה) סיימתי במשקל מפואר של 104 קילו(והמון מים בגוף). <br/>עד גיל 34 וסיום הלידות לא ראיתי בכך בעיה כי ידעתי שאחרי הלידה אני אוריד את הכול  בקצב שלי...אז מה קרה בדרך? <br/><br/>  אני חושבת שאני יכולה לשים את האצבע על שני משברים גדולים בחיי: <br/>אחד בריאותי ואחד תעסוקתי וכשסיימתי עם שניהם הייתי תקופה בבית והאוכל היווה נחמה ומזור במצבי תסכול ואובדן שבאו בגלים אחרי המשברים שציינתי. <br/>דבר נוסף ומהותי בתובנות שהגעתי אליהם לאחרונה הוא שאנחנו פועלים על אוטומט: אנחנו עושים מה שאנחנו רגילים, מה שאנחנו מצפים מעצמינו, מה שאנחנו רגילים כדי לרצות אחרים, מה כ"כולם" עושים במצב כזה... <br/>אנחנו ביום יום לא מתפנים לחשוב על הביס הבא, התוכנית בטלויזיה, האייטם בעיתון, הרכילות ששמעתי.... בקיצור לא בודקים בצורה טובה ומודעת האם הצעד הבא, זה שאני יבצע עוד 5 שניות, מקדם אותי ואת נפשי כבן אדם, מקדם אותי לעלות כתה, מקדם את מטרותיי וצרכיי שלי? או שהוא פשוט מתבקש, אפור,סתמי,נוח או זול (במונחים של לכל דבר יש מחיר...)? <br/>היום אני מידה 48 ,עוד לא חציתי את התשעים, חזרתי להליכה ונהנית ממנה( שחייה הפסקתי), מקפידה כל השבוע אבל מקלקלת בשישבת ושוב שילמתי בקילו עלייה אחרי ה "הכי טעים קילו פחות של שבוע שעבר" <br/>תמיד הייתי קלילה ומצחיקנית וגם עם 104 קילו ובטן של תשיעי קמתי לרקוד...אבל בפנים היה כבד על הנשמה....כי תמיד ידעתי שהייתי יכולה אחרת רק לא רציתי להתאמץ...לא שם! <br/>בכל מה שחשוב לי בחיים מבחינת ערכים,לימודים, חינוך, ילדים, זוגיות, הורים,נתינה, בריאות...הייתי 10 או לפחות עשיתי כמיטב יכולתי והשקעתי...אבל את נושא ההשמנה שמתי בHOLD כי שם פשוט ויתרי לעצמי....וחבל! <br/>בנושא הדיון, אני לא חושבת שלשמן ויהיה המטופח ביותר,האינטלקטולי ביותר או המוכשר ביותר יש את הזכות לדבר בגין חופש ה"חיה ותן לחיות" כי הוא אדם לא בריא, בהכחשה ובפנים בליבו...קצת עצוב בודד ואומלל....כי הוא יודע שהוא ויתר......!!!!<br/><em>edited by נחושה on 8/20/2012</em>]]></description>
<pubDate>Mon, 20 Aug 2012 14:50:25 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from אקורדיאון</title>
<description><![CDATA[<strong>יולי</strong> כתב:<br/><div class=quote>היי מיכל, <br/>בלי שום קשר לכמה את שוקלת עכשיו או כמה שקלת בעבר, להרגיש בנוח עם הגוף שלנו לא משנה מה זה חשוב וגם אני ירדתי הרבה ועליתי קצת,,וחשוב כל הזמן לאהוב את הגוף, לכבד אותו, להתלבש יפה ולבטוח בגוף שלהו שהוא יירזה בקצב שלו <br/>, לא להיות בלחץ מהתהליך אלא להבין שזה תהליך וזה שהגענו (מי שהגיע, אני עוד לא) לייעד הנכסף יש להבין ששם זה לא סוף הדרך, אנחנו כל הזמן בלמידה והפנמה והכי חשוב זה באמת אהבה ודאגה לעתצמו לגופנו, וגם אם עלינו אנחנו אכלנו ..וכמו שעלינו כך אנו גם נרזה...והכי חשוב זה כמובן לא להתייאש וכמובן...לא ציינת את זה אבל להנות מהתהליך, מהאוכל הטעים, מהבגדים היפים, מהטיפוח העצמי..זה לא פחות חשוב ולא משנה מה אומרים המאזניים ולזה...אין מחיר. <br/>יולי</div> <br/>יולי,אהבתי כל מילה.]]></description>
<pubDate>Mon, 20 Aug 2012 06:56:31 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from יולי</title>
<description><![CDATA[היי מיכל,<br/>  בלי שום קשר לכמה את שוקלת עכשיו או כמה שקלת בעבר, להרגיש בנוח עם הגוף שלנו לא משנה מה זה חשוב וגם אני ירדתי הרבה ועליתי קצת,,וחשוב כל הזמן לאהוב את הגוף, לכבד אותו, להתלבש יפה ולבטוח בגוף שלהו שהוא יירזה בקצב שלו<br/>  , לא להיות בלחץ מהתהליך אלא להבין שזה תהליך וזה שהגענו (מי שהגיע, אני עוד לא) לייעד הנכסף יש להבין ששם זה לא סוף הדרך, אנחנו כל הזמן בלמידה והפנמה והכי חשוב זה באמת אהבה ודאגה לעתצמו לגופנו, וגם אם עלינו אנחנו אכלנו ..וכמו שעלינו כך אנו גם נרזה...והכי חשוב זה כמובן לא להתייאש וכמובן...לא ציינת את זה אבל להנות מהתהליך, מהאוכל הטעים, מהבגדים היפים, מהטיפוח העצמי..זה לא פחות חשוב ולא משנה מה אומרים המאזניים ולזה...אין מחיר.<br/>  יולי]]></description>
<pubDate>Sun, 19 Aug 2012 17:59:42 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from tal_f</title>
<description><![CDATA[כל כך נכון, אני חושבת שהיו מספר מצומצם של ימים, בהם הרגשתי שאני שלמה עם הגוף שלי... וזה באמת חבל...<br/>כאשר אני פחות 3 קילו ממשקלי היום , זה המשקל שבו אני מרגישה "רזה"<br/>זה נשמע מעט אבל כל כך קשה לחזור אלי..<br/>גם אני מהמייחלים להרגשה הזו.]]></description>
<pubDate>Sun, 19 Aug 2012 17:58:47 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from dany</title>
<description><![CDATA[ליאת מתוקה המון המון הצלחה ויופי של תובנות , אז באמת נצלי את גילך הצעיר שעדיין יורדים מהר וטוב והגיעי לנקודה שתהיי מרוצה בה ושם הישארי לתמיד!!!!!!!!!!<br/><br/><br/><br/><br/><strong>ליאת אקרון</strong> כתב:<br/><div class=quote>יש משהו בלקרוא את הדברים שאתן כותבות שעוזר לי להבין שאני בידיים טובות. <br/>אני גדלתי עם מירי, הגעתי אליה בגיל 16 והיום אני בת 27... אמנם לא הייתי רצוף כל השנים, כי גרתי בבאר שבע אבל תמיד בשמירה ובדיאטות. אני יכולה לשתף אתכם  שלפעמים אנשים רואים אותי ואומרים לי "אנחנו לא מבינים על מה את מדברת-את לא שמנה, שזה מאוד מחמיא לי.. אבל גם היו כמה וכמה אנשים שאמרו לי "את שמנה" (פנים מול פניים) יש לי 10  קילו להוריד  שאני יודעת שזה לא המון אבל "זה מה שמפריד ביני לבין  האושר". מירי תמיד אומרת איך יודעים שילד שמן: "רואים". ואני רואה במראה כל בוקר שאני שמנה.. מצד אחד הייתי נורא רוצה להגיד "שמנה וטוב לי" או שמנה ואוהבת את עצמי.. כי זה גם מה שמוקרן החוצה....אבל מצד שני אין סיכוי שאי פעם אהיה שלמה עם השומן העודף..קשה לי ! אני עושה צעד קדימה ואז שבוע קשה ואני חוזרת שתיים אחורה... אבל אף פעם לא נכנעת, לא מוותרת, לא מקלה עם עצמי . נוחות עם הגוף שלי זה משהו שאני מייחלת אליו כל הזמן , מתפללת להגיע למקום של ההבנה והקבלה העצמית , יותר בריאה, פחות שמנה . אני חושבת שמי ששמנה ואומרת "ככה אני" היא בהכחשה עצומה והיא רחוק רחוק מלעשות דיאטה.. אמנם היא מקבלת את עצמה אבל תו"כ היא עושה לה נזק גדול בן אם בריאותי ובן אם נפשי(מתישהו האמת על השומן תתנפץ ואז כבר עודף המשקל יהיה גדול..). <br/>אני חייבת להגיד שהקונפליקט הזה הוא עצום, אולי במיוחד לרווקות שביננו שמנסות למצוא זוגיות.. יש את המשפט המפורסם: שאני אהיה רזה אני אכיר מישהו..וזה משפט בעייתי כי הרזון לא פותר את כל בעיותינו אך מצד שני כשאני מרגישה שמנה אני מקרינה את זה גם החוצה..תחושת גועל עצמי וכבדות הרי מה שאני אחשוב על  עצמי גם אחרים יחשבו עליי ..אז איך פותרים את זה בכל זאת?? וככה זה מן מעגל שסובב סביבי כל הזמן.<br/>לפעמים אומרת לעצמי..אם אני יודעת את כל זה איך אני לא יורדת כבר את הקילוגרמים העודפים..? אני מודה, אני דפוקה בזה! וצריכה את עזרתו של כל מי שמוכן לעזור לי בזה.. אני יודעת שיש לי את המורה הכי טובה בארץ, אבל כל פעם שאני נכנסת לפה אני גם יודעת שיש לי אתכן...<br/>תודה שגרמתן לי להתחיל שבוע בשפיות (למרות המחלה) וחגיגות היומהולדת שעלו לי ביוקר..<br/>וכמובן על ההקשבה<br/>שיהיה שבוע טוב לכולן<br/>ליאת</div>]]></description>
<pubDate>Sun, 19 Aug 2012 11:57:46 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from ליאת אקרון</title>
<description><![CDATA[יש משהו בלקרוא את הדברים שאתן כותבות שעוזר לי להבין שאני בידיים טובות. <br/>אני גדלתי עם מירי, הגעתי אליה בגיל 16 והיום אני בת 27... אמנם לא הייתי רצוף כל השנים, כי גרתי בבאר שבע אבל תמיד בשמירה ובדיאטות. אני יכולה לשתף אתכם  שלפעמים אנשים רואים אותי ואומרים לי "אנחנו לא מבינים על מה את מדברת-את לא שמנה, שזה מאוד מחמיא לי.. אבל גם היו כמה וכמה אנשים שאמרו לי "את שמנה" (פנים מול פניים) יש לי 10  קילו להוריד  שאני יודעת שזה לא המון אבל "זה מה שמפריד ביני לבין  האושר". מירי תמיד אומרת איך יודעים שילד שמן: "רואים". ואני רואה במראה כל בוקר שאני שמנה.. מצד אחד הייתי נורא רוצה להגיד "שמנה וטוב לי" או שמנה ואוהבת את עצמי.. כי זה גם מה שמוקרן החוצה....אבל מצד שני אין סיכוי שאי פעם אהיה שלמה עם השומן העודף..קשה לי ! אני עושה צעד קדימה ואז שבוע קשה ואני חוזרת שתיים אחורה... אבל אף פעם לא נכנעת, לא מוותרת, לא מקלה עם עצמי . נוחות עם הגוף שלי זה משהו שאני מייחלת אליו כל הזמן , מתפללת להגיע למקום של ההבנה והקבלה העצמית , יותר בריאה, פחות שמנה . אני חושבת שמי ששמנה ואומרת "ככה אני" היא בהכחשה עצומה והיא רחוק רחוק מלעשות דיאטה.. אמנם היא מקבלת את עצמה אבל תו"כ היא עושה לה נזק גדול בן אם בריאותי ובן אם נפשי(מתישהו האמת על השומן תתנפץ ואז כבר עודף המשקל יהיה גדול..). <br/>אני חייבת להגיד שהקונפליקט הזה הוא עצום, אולי במיוחד לרווקות שביננו שמנסות למצוא זוגיות.. יש את המשפט המפורסם: שאני אהיה רזה אני אכיר מישהו..וזה משפט בעייתי כי הרזון לא פותר את כל בעיותינו אך מצד שני כשאני מרגישה שמנה אני מקרינה את זה גם החוצה..תחושת גועל עצמי וכבדות הרי מה שאני אחשוב על  עצמי גם אחרים יחשבו עליי ..אז איך פותרים את זה בכל זאת?? וככה זה מן מעגל שסובב סביבי כל הזמן.<br/>לפעמים אומרת לעצמי..אם אני יודעת את כל זה איך אני לא יורדת כבר את הקילוגרמים העודפים..? אני מודה, אני דפוקה בזה! וצריכה את עזרתו של כל מי שמוכן לעזור לי בזה.. אני יודעת שיש לי את המורה הכי טובה בארץ, אבל כל פעם שאני נכנסת לפה אני גם יודעת שיש לי אתכן...<br/>תודה שגרמתן לי להתחיל שבוע בשפיות (למרות המחלה) וחגיגות היומהולדת שעלו לי ביוקר..<br/>וכמובן על ההקשבה<br/>שיהיה שבוע טוב לכולן<br/>ליאת]]></description>
<pubDate>Sun, 19 Aug 2012 10:15:38 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from 1103</title>
<description><![CDATA[<strong>EFF</strong> כתב:<br/><div class=quote><b>ועוד "קטנה" בעניין אזור הנוחות - מדברי מייקל ג'ורדן הכדורסלן המצליח:</b><br/><b><br/></b><br/><i><b>החטאתי 9000 קליעות לסל בקריירה שלי. החמצתי 300 משחקים. 26 הזדמנויות היו לי להכניס את קליעת הניצחון ולא קלעתי. נכשלתי פעם אחרי פעם אחרי פעם בחיי. וזאת בדיוק הסיבה שהצלחתי.</b></i><br/>  <i><b>מייקל ג'ורדן</b></i></div><br/>אפי יקירתי<br/>יפה קלעת למטרה אמנם הדברים נאמרו ע"י מייקל גורדן אך הוא מתאים לכולנו<br/>שבוע נפלא <br/>נילי]]></description>
<pubDate>Sun, 19 Aug 2012 01:55:36 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from מיכל שרון</title>
<description><![CDATA[אפי יקרה כל כך אהבתי את<br/>מה שכתבת.. הצלחת לסכם בשלושה משפטים הכל ולסדר את זה כל כך יפה בראש.<br/>האסוציאציה שעלתה לי בראש מההגדרה היפה שלך לאזור הנוחות היתה כמו של ריבוע של מצלמה שאפשר לעשות זום או להתרחק.. לפי מה שרוצים..<br/>וככה בחיים אמור להיות אזור הנוחות שלנו - דינמי, מתאים עצמו אלינו, משתנה לפי האנרגיות והכוחות שלנו.. <br/><br/>חוץ מזה הציטוט שלך היה ממש קולע - 3 נק׳!!! (;]]></description>
<pubDate>Fri, 17 Aug 2012 19:24:47 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from EFF</title>
<description><![CDATA[<b>ועוד "קטנה" בעניין אזור הנוחות - מדברי מייקל ג'ורדן הכדורסלן המצליח:</b><br/><b><br/></b><br/><i><b>החטאתי 9000 קליעות לסל בקריירה שלי. החמצתי 300 משחקים. 26 הזדמנויות היו לי להכניס את קליעת הניצחון ולא קלעתי. נכשלתי פעם אחרי פעם אחרי פעם בחיי. וזאת בדיוק הסיבה שהצלחתי.</b></i><br/>  <i><b>מייקל ג'ורדן</b></i>]]></description>
<pubDate>Fri, 17 Aug 2012 15:34:12 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from EFF</title>
<description><![CDATA[<i>את הדיון באינטרנט טרם הצלחתי לראות, עדיים עסוקה עם משפחתי מסינגפור..אבל חייבת להתיחס לנושא של אזור הנוחות מאחר ואני יודעת שזוהי בדיוק הסיבה לכך שאנשים לא מצליחים - כמובן שהם גם לא מנסים...</i><br/>  <i>מהו אזור הנוחות? אזור הנוחות הוא מערכת הרגלי התנהגות שגורמת לנו להרגיש מוגנים כי אנחנו מכירים אותה היטב. יש אנשים שאזור הנוחות שלהם הוא הימנעות מאתגרים ושמירה על מה שיש, ולאנשים אחרים אזור הנוחות הוא פעילות יתר או הסתכנות יתר. </i><br/>  <i>אני לא יודעת אם זה יזקף לזכותי - אבל אף פעם לא הרגשתי שאני נמצאת בתוך אזור הנוחת וכי טוב לי כך..אני תמיד שאפתי ליותר, להרבה בכל התחומים מאז ילדותי...</i><br/>  <i>.גם כיום, כשהגעתי למשקל שבו מירי מבקשת לא לרדת יותר - אני עדיין לא מרגישה שהגעתי לאזור הנוחות...כנראה שיש לי בעיה עם קבלה עצמ ית ואני עובדת על זה..</i><br/>  <i>סוף שבוע נפלא לכולנו</i>]]></description>
<pubDate>Fri, 17 Aug 2012 15:23:54 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from מתחדשת</title>
<description><![CDATA[ראיתי את הדיון שוב באינטרנט וחייבת להגיד שזה החזיר אותי לילדות,לאומללות  שבה כל הזמן התעסקו מסביבי עם המשקל שלי ואף אחד לא השתיק את זה,אני זוכרת אמא של ילדה שהיתה איתי בכיתה אומרת שוב ושוב עלי:"היא לא שמנה היא מלאה" מן עיסוק אובססיבי שלה בזה ובאמת הייתי קצת שמנמנה ולא יותר מזה,והיא לא היתה היחידה,כל הדיבורים לאט לאט חילחלו והשפיעו על דימוי גוף שלילי שעד היום אני לא משתחררת ממנו,ככה שאני גם מבינה יפה על מה הן מדברות שוב יש להבדיל בין בריאות,אכילה נכונה וכל אחד בתאם למבנה הגוף שלו ובין הזנחה כי יום של זלילה ובולמוסים הוא יום שהכל הפוך בו ולא רק מבחינת האוכל,לפחות ככה זה אצלי.אחת מהילדים שלי עם נטיה חזקה להשמנה והיא בת שמונה שנים,אני פשוט לא מכניסה גאנק הביתה,ממתק אחד ביום ובימי הולדת וכאלה ארועים אומרת לה שממתקים וחטיפים זה לא משהו שבריא לאכול ממנו הרבה וזהו,לא מתעסקת איתה בזה ומקווה גם שמה שאני עושה בקשר לאוכל לא ייצור אצלה שום תסביכים בעתיד כי הרבה פעמים ברחוב היא מבקשת חטיפים וממתקים שונים מעבר לממתק היומי ואני לא מסכימה,אני רוצה לחסוך ממנה מלהיות ילדה ונערה ואישה שמנה ועכשו זה הזמן להתחיל,יש בכיתה שלה כבר הרבה ילדים שמתעסקים בלהיות שמן ורזה וכל זה וגם מספר ילדים במיוחד בנות ממש ממש שמנות,כבר שנה שאני מקפידה והיא עלתה כל השנה הזו רק קילו אחד וכמובן גבהה ומקווה שהכל יתאזן בלי תסביכים מסביב לזה.]]></description>
<pubDate>Fri, 17 Aug 2012 12:37:04 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from קרולין</title>
<description><![CDATA[מצטרפת אליכן יקרות שלי,<br/>אנחנו במודעות, במסגרת, בשפיות ובמטרה נעלה לרכוש איכות חיים<img src="images/smilies/smile.gif" border=0 alt="smile" /> ומתרגלות כל הזמן אורח חיים בריא ומאוזן<img src="images/smilies/smile.gif" border=0 alt="smile" /><br/>אין קיצורי דרך....ורק סבלנות, התמדה, מודעות, אהבה וקבלה עצמית הם מתכון מנצח.<br/>נפש בריאה בגוף בריא<img src="images/smilies/smile.gif" border=0 alt="smile" /><img src="images/smilies/smile.gif" border=0 alt="smile" /><img src="images/smilies/smile.gif" border=0 alt="smile" /> <br/>מאחלת לכולנו רק טוב, בריאות פיזית ונפשית ולהיות שמחים ומאושרים בחלקנו תמיד<img src="images/smilies/smile.gif" border=0 alt="smile" /><br/>נשיקות וכל אהבתי<br/>קרולין<img src="images/smilies/smile.gif" border=0 alt="smile" />]]></description>
<pubDate>Fri, 17 Aug 2012 12:23:23 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from  דרך המלך </title>
<description><![CDATA[בוקר טוב<br/>כולכן מרגשות וכנות ואני נוטה להסכים עם כולכן..<br/>לא נעים להיות שמן.. זה מרגיש עלוב. .חסרי ביטחון ובעצם אני חוזאת על מה שרשמתן... <br/>כל חיי הייתי אזה ולא שמנה בכלל לט ידעתי מה זה להיות שמן... כשהתחתנתי עוד שקלתי 53אז תבינו איזה רזה הייתי<br/>לצערי החל מההריון הראשון עליתי ועליתי ובלי להרגיש הגוף נהיה כבד יותר.. עייפות.. זיעה... האמת לא עשיתי כלום..וכך זה המשיך בהריון השני והשלישי... לפני שלוש שנים הגעתי למירוש ירדתי13קילו שכבר העלתי 7בחזרה... אני יודעת שהם יירדן כי נשבעתי לעצמי שבחיים בחיים לא אחזור למה שהיה גם אם ייקח שנים... <br/>נכון אני כרגע בתקפה שאני צפה בדיאטה אבל כל מאמינה שהכל יירד רק סבלנות.<br/>מיכלי אני כל כך שמחה שפתחת את הפוסט הזה זה היה נחוץ חשוב ובאמת בזמן הנכון.. אולי בעצם להעיר את כולנו מהתרדמת בה אנו נמצאים...<br/>בהצלחה ושבת שלום סיגלי]]></description>
<pubDate>Fri, 17 Aug 2012 06:50:58 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from miribelkin</title>
<description><![CDATA[כל הכבוד על הפוסטים המדהימים שלכן.<br/>  אני שמחה על השיתוף וארצה שתמיד תביעו את דעתכן.....<br/>  אני גדלתי כל חיי כילדה שמנה, וגם היום לא נחשבת לרזה לפי טבלאות.<br/>  אף פעם לא האמנתי בטבלאות ומשקל יעד.....אני מאמינה בעשיה ובתירגול ושיפור<br/>  איכות החיים שלי בכל התחומים וכמובן בתהליך ההרזיה ושמירת המשקל.<br/>  אני חושבת שנפש בריאה בגוף בריא, וככל שיותר מתבגרים מבינים זאת.<br/>  אסור לוותר לשומן, זו מחלה כרונית....ורק לעצור את עליית המשקל,<br/>  זו כבר הצלחה גדולה.גאה בכן מאד תמשיכו לשתף ולעודד אוהבת אתכן מאד מירי]]></description>
<pubDate>Thu, 16 Aug 2012 23:25:16 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from רבקה</title>
<description><![CDATA[אתן שמות לב חברות יקרות שלי   שכולן  אומרות את אותו הדבר<br/>  לא נוח, לא נעים, לא כייף ובכלל להיות שמן זה לא איכות חיים<br/>  אני תמיד הייתי שמנמודה   ואף פעם  לא זכיתי להיות  - ר ז ה -<br/>  כן כשהייתי בת שלוש אימי ז"ל מאוד דאגה מה יהיה עם הילדה שלא רוצה לאכול<br/>  לאן לקחה אותי לפרופסור צונדק בירושלים  לדעת מה לעשות איתי<br/>  אמר לה  גברת תני לה לחם יבש ביד ואם היא תהיה רעבה היא תאכל, אל תדאגי<br/>  אז עד היום אף אחד לא דואג  יש תמורה בעד האגרה  -  ש מ נ ה  -<br/>  הרבה דיאטות בחיי  שהצליחו  אך מה קרה לאחר  ............<br/>  אנ י עם מירי שלנו כבר 24 שנה  עם עליות ומורדות<br/>  ומיכלי רוצה לומר לך שבסוף  "גם מים באבן עושים חור"<br/>  וזה נכון  אני עכשיו בתקופה טובה וכייפית  ומאוד רוצה להמשיך להוריד<br/>  פשוט לא סובלת את עצמי  אם המשקל העודף ואל תטעו  יש.<br/>  במשך שנותי אצל מירי ירדתי 30 קילו  ולאט לאט עכשיו  חוזרת למימושן.<br/>  אתמול הייתתי ביום הולדת של המחותנת של שתהיה בריאה בת  70 וקיבלתי מחמאות שהיה שווה  הכל<br/>  ומישהי שהיתה גם אצל מירי אמרה לי שמעתי שאת עוד אצלה<br/>  אמרתי כן יקירתי זאת תעודת הביטוח שלי  וכייף לי להיות חלק מהמסגרת הנפלאה הזאת.<br/>  מי יתן ויהיה לי הכוח להמשיך לרדת עוד על אף הבילויים  עם חברים מצרפת  שבאו לחודש וחצי<br/>  לא קל ולא תמיד עומדת במשימה  אך מ ירי היקרה איתי ואתם בוודאי איתי ולכולנו הרבה הצלחה במשימה.<br/>  מאז מירי איתי אני  באיכות חיים   ויודעת שיש תקופות שהם  "על הפנים" אך המודעות והעשייה  תוביל להצלחה מלאה<br/>  חיבוק לכולכן  שמבינות אחת את השניה  ♥♥♥]]></description>
<pubDate>Thu, 16 Aug 2012 20:32:14 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from מתחדשת</title>
<description><![CDATA[מיכל,אני קוראת תמיד מה שאת כותבת בפורום והכנות והתובנות שלך תמיד נכנסות לי ללב וגורמות לי להזדהות איתך.גם אני לא חושבת שמי שעם עודף משקל גדול ואומר שזה לא מפריע לו כנה עם עצמו,זה יותר נשמע ,ואת זה אני אומרת בתור מי שעצמה מכורה לאוכל,יש תקופות שותר ויש תקופות שפחות,שהאוכל פשוט חזק ממנו.אני חושבת שלעלות ,אפילו במסגרת וכשיש תקופת הריון תוך כדי, 15 ק"ג,אפילו שבמסגרת זה עדיין לטובה כי אני העלתי יותר מ 40 ק"ג בתקופה קצרה יותר,ככה שמה שלא יהיה זה בלם את העליה וגם יש תחושה של עשיה מתמדת ולא של הזנחה,תחושה שכרגע,במצב זה עושים את הכי טוב שאפשר ולא טומנים את הראש בחול.אני חושבת שפיספסו חלק משמעותי מהדיון בתוכנית כי הכוונה שלא כולם חייבים להיות מידה 36 אבל אף אחד לא ישכנע אותי שיש מישהו שבאמת מאמין שלהיות מידה 48 ומעלה זה יפה או בריא.]]></description>
<pubDate>Thu, 16 Aug 2012 15:19:39 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from חיוך מהלב</title>
<description><![CDATA[נוחות עם גופנו. בטח, בטח שצריך שיהיה לנו טוב כשמסתכלים במראה הכחשה היתה חלק מחיי יותר מידי שנים. אקורדיאון הייתי וכנראה בנשמה יש עוד שרידים של להיות אקורדיון. אבל כמו שכתבה דני המקסימה, ממרום גילי אין מצב שאחזור ואהיה אקורדיאון. פשוט כי לא אצליח שוב בגילי המתקדם לעשות מבצע כפי שאני עושה עכשיו. כיון שאני מזכירה לעצמי כל יום בצעדה כמה קל לי בגוף, כמה אנרגיות יש לי שלא היו לי לפני 3  חודשים והן מנותבות לעשות למען האחרים ולמען בני משפחתי, גם קודם עשיתי אבל עכשיו אני מלאת אנרגיות וגם עייפות פחות. בקיצור אני גם מזכירה לעצמי היכן הייתי כשאני רואה אנשים שמנים, והייתי שם יותר מידי זמן. אני גם אומרת לעצמי דברים על הבריאות באופן כללי ומה אני חייבת לעצמי. יש דברים שאינם בידינו שהם בידי הבורא עולם אבל מה שתלוי בי אעשה כל שאוכל כדי לשמור על השגי ולהמשיך בדרך. התזכורות היומיות שלי גם מאפשרות לי להסתכל על אנשים שאוכלים במסעדה ולא אכנס לפרטים מה הם אוכלים וכיצד. אני הייתי במקומות האלה ושוב איני רוצה בכך. מה שהם אוכלים זה בשבילי פלסטיק, גם אתמול ישבתי במסעדה עם בן משפחה של בעלי הפיצות שראיתי שם - תודה לאל לא עושות לי כלום. ומיכל היקרה את באמת מיוחדת. מוכנה להודות בפני כל שאת עלית למרות שאת במסגרת. אני בטוחה שהאסימון ירד גם אצלך, ואז תוכלי ביתר קלות לעשות את הדרך לרדת במשקל ולהשאר מאושרת. אני ממרום גילי גם יודעת שיש מחיר לירידה גדולה. העור הנפול בזרועות, העובדה שעכשיו אחרי ירידה של כ-12 ק"ג ובסך הכל 17 ק"ג , העור יהיה קצת נפול, אבל אפשר הכל לכסות בבגד טוב. וגם עכשיו איני רוצה כלל לקנות לי בגדים כי אחרי שאגיע למשקל היעד שלי אזדקק למלתחה חדשה. אז שיהיה. בינתיים אני מסתדרת עם מה שיש ומה שהצלחתי לתקן ולוקחת המון אויר כי אין דומה להרגשה הקלילה כשאני צועדת בבקרים כמה אושר זה גורם לי והמחמאות, באות ומגיעות מכל מיני מעריצים אנונימיים שפשוט רואים אותי ברחוב צועדת וכו'... ואומרים לי כל הכבוד. אני משננת לעצמי צניעות כל יום ויודעת שבהחלט אחרי שאהיה יותר קלה מהיום ואגיע ליעד, יפסקו המחמאות ופשוט יצפו ממני כל מי שמכיר אותי שאני אשאר במשקל שאליו אגיע. זה אתגר לא פשוט, אבל אחרי יום שיש בו נפילה, יש ימים אחרים ותודה לאל שכך, בהם אני טובה לעצמי אוספת את כל הכוחות וממשיכה הלאה בדרך. וכבר הרבה כתבתי על כך שלי רק לי אין ברירה. יש גם כמובן קצת חרדות אפילו לא מודעות מהמצב הבטחוני כאן,ובי באופן אישי עולים זכרונות קשים ממלחמת יום הכיפורים בה איבדתי את בעלי הראשון קובי ז"ל והייתי בת 21, אבל לא אתן לדכדוך הלאומי או זה שקצת מנסים לעשות לנו לקלקל לי שום דבר. אני חיה כל רגע בהווה ונהנית ממה שאפשר כי איני יודעת מה יהיה ברגע הבא. נראה לי שהתקשורת איבדה כל פרופורציה אבל מה שאינו בידי, אין לי מה לעשות איתו ובטח לא להיכנס לחרדות מיותרות. בראש ובראשונה עלי לדאוג לבריאותי הפיסית והנפשית... כי זה כמובן ידוע שגם משפיע על המשקל. בקיצור אני מאחלת לכולנו ספשבוע של חום סביר, של הנאה ומנוחה והעיקר להמשיך לחייך ולהאמין בטוב. אוהבת את כולכן כאן בפורום ושואבת המון כוח גם מכשלונות וגם הצלחות שלכן. מה שמוכיח כולנו בני אנוש וכפי שמיריי אומרת תמיד "אם זה היה קל הייתי נעלמת"... והרי הנסיון שלה עתיר השנים אין דומה לו.]]></description>
<pubDate>Thu, 16 Aug 2012 14:13:29 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from dany</title>
<description><![CDATA[מיכלי יקרה ממרומי גילי שהוא בהחלט כבר לא צעיר...רק כרונולוגית פנימה אני עדיין בת 16 ראו את ההתלהבות מאלביס............<br/>השומן מנהל אותי תמיד תמיד, לא יכולה להתגבר על כך שאני שמנה אני פשוט לא אוהבת את עצמי.<br/>עברתי בימים האחרונים על כל מיני אלבומי תמונות, ובכל פעם הזדעזעתי מחדש שנתקלתי בתמונות במצב גדול, והתפעמתי שראיתי את המצב ההפוך.<br/>באתי בטרוניות לבעלי איך הוא נתן לי להגיע למשקלים כאלו????????? ומה אני רוצה שהוא ישים לי מצלמות כל היום????????<br/>מתי אני אהיה אחראית לעצמי?<br/>מיום שאני זוכרת את עצמי אני במלחמות עם המשקל, ולעולם לא מוכנה לוותר ולהיכנע או לומר טוב בסדר אז אני יפה , אז שיהיו קילוגרמים עודפים, לא ולא!!!!!!!!!<br/>ובכלל ככל שמתבגרים השומן מקלקל גם את היופי בפנים.<br/>אז אולי יש כאלו שטוב להם כך, שלא מפריע להם להתנהל, שקל להם לנשום, לעלות מדרגות, לרקוד, לעשות פעילות פשוטה בבית, אולי? לי זה מפריע פיזית ונפשית ואני לא מוכנה להיכנע ולומר שזה יפה בגלל שאני לא מצליחה...........]]></description>
<pubDate>Thu, 16 Aug 2012 13:43:24 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from אייריס</title>
<description><![CDATA[בוקר טוב ויום נפלא מיכל. את יודעת יופי לתאר את מה שעובר על כל שמן / שמנה בחיייהם ובדיוק כך אני הרגשתי לפני שהגעתי למירי. אומנם תמיד התעסקתי בדיאטות למיניהם אבל לא לאורך זמן ובסוף נשברת וחוזר חלילה. מצבי הרוח שלי היו בהתאם ולרוב הייתי עצבנית וכעוסה ומקנאה ברזים ובאפשרות שלהם להיות בשליטה.<br/><br/>היום שנתיים בדיוק אצל מירי ירדו בשמחה ובצהלה 15 קג' של שומן ולא מלידות אלא מבולמוסים רבים ואני מאושרת נהנית מהחיים הבטחון בשמיים אין עצבים מיותרים הבגדים יותר מודרניים אני קלה יותר לרקוד התחביב שלי הכי הכי ההתנהלות בבית השתפרה ובעצם בכל התחומים יש מגמה חיובית ועל כך אני מודה למירי וגם לפורום המדהים שכאן כי אין דברים כאלה. <br/>אז לכן אני לא מבינה איך יש מישהו ששמן וטוב לו לדעתי אין חיה כזאת והוא בהכחשה לגמרי.<br/>לי ברור שלא היה טוב במצב הקודם נגעלתי מהשומן ולא אהבתי אותי. היום ברוך השם במקום טוב מאוד ופה אשאר.<br/><br/>יום נפלא והרבה הצלחה לכולנו גם אם לא נרשמת ירידה אנחנו במודעות אז פעם למטה ופעם מעלה אבל....... יש עשייה יש חשיבה יש הבנה ויש פרגון הערכה ואהבה רבה למירוש ולכולם פה. <br/>נשיבוקים]]></description>
<pubDate>Thu, 16 Aug 2012 09:51:14 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from הסמויה</title>
<description><![CDATA[<b>מיכלי אהובה</b><br/><b>לא סתם מירי פנתה אליך בבקשה שתתחלי דיון בנושא</b><br/><b>היא  מודעת שהכתיבה שלך מרגשת</b><br/><b>אותי , בכל אופן , מאוד ריגשת</b><br/><b>אני יודעת שכשאני בעודף משקל הביטחון שלי על הפנים</b><br/><b>ואני אישה עצמאית ומאוד אסרטיבית</b><br/><b>העודף משקל שלי היה 13 קילו כך שזה לא ממש אישה כבדת משקל</b><br/><b>ובכל זאת הביטחון העצמי מתחת לאדמה</b><br/><b>היום אני קטנטונת ורזונת ומאושרת ומודה שקשה להיות עם עודף משקל</b><br/><b>לא רוצה להתרגל לזה רוצה להתרגל לרזון</b><br/><b>וגם אני , כמוך , לא מאמינה לאנשים שמנים שאומרים שטוב להם כמו שהם</b><br/><b>ממש לא מאמינה להם</b><br/><b>הם אומרים את זה כי הם לא מצליחים להלחם במשקל</b><br/><b>אבל אין לי ספק שהם רוצים</b><br/><b>מאחלת לך שכן תצליחי להוריד את הקילוגרמים המיותרים</b><br/><b>ואני גם בטוחה שתצליחי כי את בעשיה ובמודעות</b><br/><b>כי זה ישנה לך את החיים ובענק</b><br/><b>אוהבת אותך ושולחת לך חיבוק ענקי</b>]]></description>
<pubDate>Thu, 16 Aug 2012 09:02:53 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic9829-.aspx</link>
<title>Message from מיכל שרון</title>
<description><![CDATA[אתמול בהרצאה מירי התייחסה לאיטטם בטלוויזיה.. מודה - לא ראיתי.<br/>  האמת? אחרי מה שמירי סיפרה ומהמעט שקראתי כאן.. לא עושה לי חשק גדול לראות..<br/>  אבל לבקשת מירי אני פותחת כאן פוסט (בתקווה דיון) על הנוחות שלנו עם עצמנו בתהליך ההרזייה.. או כפי שעלה בתוכנית - הנוחות שלנו עם אי-עשייה.<br/>   <br/>  אני חייבת לומר ששנים רבות, הרבה לפני שמירי נכנסה לחיי והכניסה בי מודעות והבנה והמון רצון לעזור לעצמי ואמונה ביכולת שלי לעשות זאת, חייתי בהכחשה..<br/>  חייתי עם הרבה שומן שישב עלי, האשמתי אותו בכל דבר רע שקרה לי, בכל חוויה שחסכתי מעצמי (בעיקר מבושה וחוסר בטחון עצמי) ועדיין - האבסתי את עצמי ונתתי למשפחה שלי בעיקר להאביס אותי.<br/>  אף פעם לא חשבתי לעצמי שיש טוב במקום הזה - השמן והחסר בטחון, המזיע והמתנשף, המתאמץ כל כך.. <br/>  אף פעם לא הרגשתי בנוח עם הבגדים שלבשתי (או שמא עלי לומר שקים?) ותמיד הרגשתי נחותה לעומת אחרים, נקודת המוצא שלי לחיים היתה מוכנות מראש לדחייה שתבוא.<br/>  אני יודעת שחייתי במקום רע עם עצמי, שאולי אם הייתי מרימה את הראש ואוהבת את עצמי קצת יותר בנערותי ובימים שלפני מירי אז הכל היה קל יותר, לצאת מהאוכל היה קל יותר.. אבל זה קשה נורא.<br/>   <br/>  היום - שנה וחצי עוד מעט אחרי הלידה של תומר, אחרי ההריון הראשון שלי אני מרחק קילו אחד בודד מהמשקל שאיתו הגעתי למירי לראשונה - זה אומר שבארבע שנים בערך ירדתי כמעט 15 קילו והצלחתי להעלות אותם - עם מירי, עם המסגרת, עם המודעות.. <br/>  אני לא יכולה לומר שאני לא מרגישה גם היום שהשומן עוטף אותי, אני לא יכולה לומר שגם היום אין לי מחשבות שליליות לגבי ההשמנה שלי ולגבי עצמי, אני לא יכולה לומר שאני חפה מהאשמה עצמית..<br/>  אני כן יכולה לומר אבל שאני שלמה עם עצמי, שאני יכולה לחיות בשלום עם העודפים כי על 4 השנים האלה אני בעשייה - יש תקופות שיותר ויש תקופות שפחות אבל אני עושה!<br/>  מיישמת את השיטה באדיקות לפרקים, צועדת יותר או פחות, סופרת פחמימות, שותה מים לרווייה.. הכי חשוב - מגיעה למעמד השקילה, נותנת למירי לקדוח לי שנה אחרי שנה עם אותן הרצאות, אותן תובנות ואין מה לומר - אני רחוקה מרחק שנות אור ממיכל של פעם.<br/>   <br/>  אז כשאני מדברת על נוחות אני יכולה לומר לכן שאני לא מרוצה מהמקום שלי בתהליך ההרזייה.. שחזרתי לנקודת ההתחלה (שאם אני מרשה לעצמי לשקוע לזה אני ממש יכולה להתייאש - אז לא!!!)..<br/>  אבל אני כן יכולה להגיד לכן שהיום אני מרגישה מאוד בנוח עם כל קילו שיושב עלי, אני לא מאשימה אחרים, גם לא את עצמי (רוב הזמן), כי המודעות והעשייה (ולו הקטנה ביותר) משנות את התפיסה.<br/>  אז אם יושב מולי אדם שמן שנמצא בהכחשה לגבי מצבו ואומר לי שנוח לו ככה אני לא חושבת שהוא אמיתי עם עצמו.<br/>  אני חושבת שאדם שמן בתהליך הרזייה ובעשייה שאומר לי שנוח לו ככה - אני חושבת שהוא אדם גדול! אני חושבת שהוא אדיר! כי זה נפלא בעיני להיות מסוגל לאהוב את עצמך גם בדרך ולא רק בסופה.<br/>   <br/>  אז אני לא במקום וואו כרגע בדיאטה - אתמול עליתי עוד קילו.. אבל אני יכולה להגיד לכן בפה מלא - אני גאה בעצמי שאני לא מוותרת, לא נשברת, עושה ומשתדלת... נופלת וקמה..<br/>  ובמקום הזה - של עשייה ונסיונות ומאמצים בלתי פוסקים באמת נוח לי!<br/>   <br/>  שיהיה לכולנו סופ"ש מוצלח ונהדר.]]></description>
<pubDate>Thu, 16 Aug 2012 08:47:59 GMT</pubDate>
</item>
</channel>
</rss>
