אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין - פורום דיאטה - היי - Messages https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-היי.aspx אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין - פורום דיאטה - היי - Messages en-us http://blogs.law.harvard.edu/tech/rss Jitbit AspNetForum Tue, 20 Mar 2012 12:27:52 GMT Tue, 20 Mar 2012 12:27:52 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from dany [


:uote=יולי]היי,
דני- אכן, לפעמים יש דברים שמעיקים עלינו מהבחינה הרגשית וכן מפריעים בתהליך של ירידה במשקל, כי מה שיושב על הלב הרבה פעמים מוצא את דרכו לעבר הצלחת...ומשם ישירות לפה שלנו.
מה שנקרא אכילה רגשית. הבנתי פשוט ברגע של הארה כזה, שמשפחה זה אחד היסודות הכי חזקים שיש לנו על מה להישען, וכעיקרון, חלק גדול מהאשמה על ניתוק היחסים היה אצלי, לא כל כך הייתי שם בשביל אחי ובשביל הוריי בתקופות קשות (לא נעים להודות בזה, אבל זו האמת) וזה היה בגלל שהיו לי המון כעסים אחרים עליהם,אבל היום אני מבינה שזה תירוץ אווילי ופשוט לא הייתי מספיק בוגרת ואמיצה כדי לדבר על הנושא...ופשוט ברחתי לתוך עצמי...ולאוכל.. ובמקום לדבר על הדברים כמו אנשים בוגרים פשוט התרחקנו, ולי זה עשה מאוד רע, כמובן, זה שלא הייתי שם, כי זו התנהגות שלא מתאימה לי ולא מתאימה לאופי שלי, ובכל זאת, זה קרה, פשוט אכלתי את עצמי גם על ההתנהגות שלי וגם על הנתק אפשר לומר כמעט יום יום...פתאום הבנתי שנמאס לי להמשיך בדרך הזו, והאמת היא שגם בעלי וסבתא שלי שהיא אישה יקרה מאוד והשנה היא תהיה בת 90 (עד 120), היא האמא של אימי . עשו איתי המון שיחות נפש בנושא הזה וכל הזמן הסבירו לי שמשפחה לא בוחרים, ויש כעסים, אבל צריך לדבר, לתקשר, לעזור, להיות שם, לסלוח גם כי אי אפשר כל הזמן להישאר בכעסים ושבסופו של דבר אני רק מענישה את עצמי, כמובן, גם הקשר היה מאוד חסר לי, ומסתבר שגם לאחי....אז פשוט דיברנו, ליבנו אל הדברים ומעכשיו והלאה אני למדתי לקח ששום דבר לא מובן מאליו, שמשפחה יש רק אחת ואחד הקשרים הכי חשובים מעבר לקשר שיש לנו עם עצמנו הוא הקשר הטוב במשפחה, בין הורים לילדים, בין אחים, וכמובן בזוגיות, אבל את זה אני יודעת..אחי הגדול (והיחיד) ניתק איתי את הקשר בגלל שלא הייתי שם, ואני חושבת שהוא לימד אותי את הלקח הכי חשוב שלמדתי בחיים שלי, רק חבל שהייתי כל כך עקשנית ובמשך שנתיים המשכתי להיות עקשנית וכמובן חבל שזה כך קרה, אבל אני ממש מודה לאלוהים שכל הקטע של הנתק נגמר ועוד יותר על זה שלמדתי את מה שהייתי צריכה ללמוד ובעיקר הפנמתי התנהגות אחרת של נתינה כי ככה זה צריך להיות במשפחה.....בימים אלו ממש אני ואחי עוזרים להורים שלי לסדר ולנקות את הביית שלהם לכבוד פסח ואנחנו ממש משתפים פעולה ביחד בנושא הזה ואני ממש מרגישה נהדר עם זה ושככה צריך להיות..
יום מקסים,
ותודה לכל מי שהגיבה לי,
יולי
edited by dany on 3/20/2012]]> Tue, 20 Mar 2012 12:27:52 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from אקורדיאון Tue, 20 Mar 2012 09:06:14 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from יולי דני- אכן, לפעמים יש דברים שמעיקים עלינו מהבחינה הרגשית וכן מפריעים בתהליך של ירידה במשקל, כי מה שיושב על הלב הרבה פעמים מוצא את דרכו לעבר הצלחת...ומשם ישירות לפה שלנו.
מה שנקרא אכילה רגשית. הבנתי פשוט ברגע של הארה כזה, שמשפחה זה אחד היסודות הכי חזקים שיש לנו על מה להישען, וכעיקרון, חלק גדול מהאשמה על ניתוק היחסים היה אצלי, לא כל כך הייתי שם בשביל אחי ובשביל הוריי בתקופות קשות (לא נעים להודות בזה, אבל זו האמת) וזה היה בגלל שהיו לי המון כעסים אחרים עליהם,אבל היום אני מבינה שזה תירוץ אווילי ופשוט לא הייתי מספיק בוגרת ואמיצה כדי לדבר על הנושא...ופשוט ברחתי לתוך עצמי...ולאוכל.. ובמקום לדבר על הדברים כמו אנשים בוגרים פשוט התרחקנו, ולי זה עשה מאוד רע, כמובן, זה שלא הייתי שם, כי זו התנהגות שלא מתאימה לי ולא מתאימה לאופי שלי, ובכל זאת, זה קרה, פשוט אכלתי את עצמי גם על ההתנהגות שלי וגם על הנתק אפשר לומר כמעט יום יום...פתאום הבנתי שנמאס לי להמשיך בדרך הזו, והאמת היא שגם בעלי וסבתא שלי שהיא אישה יקרה מאוד והשנה היא תהיה בת 90 (עד 120), היא האמא של אימי . עשו איתי המון שיחות נפש בנושא הזה וכל הזמן הסבירו לי שמשפחה לא בוחרים, ויש כעסים, אבל צריך לדבר, לתקשר, לעזור, להיות שם, לסלוח גם כי אי אפשר כל הזמן להישאר בכעסים ושבסופו של דבר אני רק מענישה את עצמי, כמובן, גם הקשר היה מאוד חסר לי, ומסתבר שגם לאחי....אז פשוט דיברנו, ליבנו אל הדברים ומעכשיו והלאה אני למדתי לקח ששום דבר לא מובן מאליו, שמשפחה יש רק אחת ואחד הקשרים הכי חשובים מעבר לקשר שיש לנו עם עצמנו הוא הקשר הטוב במשפחה, בין הורים לילדים, בין אחים, וכמובן בזוגיות, אבל את זה אני יודעת..אחי הגדול (והיחיד) ניתק איתי את הקשר בגלל שלא הייתי שם, ואני חושבת שהוא לימד אותי את הלקח הכי חשוב שלמדתי בחיים שלי, רק חבל שהייתי כל כך עקשנית ובמשך שנתיים המשכתי להיות עקשנית וכמובן חבל שזה כך קרה, אבל אני ממש מודה לאלוהים שכל הקטע של הנתק נגמר ועוד יותר על זה שלמדתי את מה שהייתי צריכה ללמוד ובעיקר הפנמתי התנהגות אחרת של נתינה כי ככה זה צריך להיות במשפחה.....בימים אלו ממש אני ואחי עוזרים להורים שלי לסדר ולנקות את הביית שלהם לכבוד פסח ואנחנו ממש משתפים פעולה ביחד בנושא הזה ואני ממש מרגישה נהדר עם זה ושככה צריך להיות..
יום מקסים,
ותודה לכל מי שהגיבה לי,
יולי]]> Tue, 20 Mar 2012 09:03:37 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from dany ,
ומשפחות לעיתים זה לא דבר קל................. כלל וכלל.
מקווה שזה היה מה שהעיק עליך ואכן עכשיו תוכלי להוריד את כל העול ולרדת במשקל כפי שאת כל כך משתוקקת.
בהצלחהsmile]]> Tue, 20 Mar 2012 05:56:57 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from אקורדיאון יולי יקרה,כמה משמח אותי לקרוא שחזרת לדבר עם אחיך.
אי הבנות יכולות לצוץ וכן נכון צריךלהציפן,ללבן כבוגרים ולא לתת לילד שבנו לשלוט.
בהצלחה.]]> Mon, 19 Mar 2012 05:06:34 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from יולי תודה רבה על כל התגובות שימחתן אותי מאוד על ההתייחסות ואני בעיקר שמחה על השינוי שחל אצלי במשפחה. אני חושבת וביצם בטוחה שמעכשיו והלאה יהיה לי הרבה יותר קל.
תודה רבה,
יולי]]> Sun, 18 Mar 2012 14:16:11 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from שאפתנית הלוואי וכולם היו משכילים להתנהג כמוכם ולהשאיר ויכוחים וריבים מאחור אבל לא כולם בגרו נפשית ואצלך זה כן קרה אז תהנו מהבייחד. אני בטוחה שעכשיו גם לא תהיה אכילה רגשית כך שהרווח הוא כפול.]]> Sun, 18 Mar 2012 12:22:46 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from 1103 במשפחות הטובות ביותר ישנן לפעמים מחלוקות ומריבות בין האחים.החוכמה היא לדעת איך לגשר על הפערים.
אני דוגלת שלשים הכל על השולחן,לשוחח ולהבהיר זו הדרך הנכונה ביותר שמונעת מצב של נתק.חבל על הזמן שעובר.
עכשיו שיושרו ההדורים והקשר שלך ושל אחיך חזר,כל המשפחה הרוויחה.עכשיו תוכלי להתמסר בראש נקי לדיאטה.
שבוע נפלא הצלחה רבה בהמשך התהליך ובשורות טובות
ניליLogic]]> Sun, 18 Mar 2012 12:04:35 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from אשירה ברכות על ההתפייסות ותודה על השיתוף,
משפחה זה דבר חשוב מאוד, בעצם הכי חשוב, וגם אם לא תמיד רואים הכל עין בעין צריך להשתדל לקבל את השני כמות שהוא ולהבין שהקושי הוא לא רק שלנו.
החזרה לקשר עם אחיך ועשיית טוב להורייך יביאו איתם רק דברים טובים לכולכם,]]> Sun, 18 Mar 2012 11:56:58 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from יולי תודה לכולם ולכל המגיבות ובמיוחד למירי. אני שמחה מאוד כי בסוף השבוע קרה לי דבר מדהים ואישי שרציתי לשתף ...היה לי נתק ממושך מאחי. יש לי אח אחד גדול ממני בשש שנים ותמיד היינו בקשר מאוד טוב. ושנתיים שלמות לא דיברנו פשוט היינו בנתק וקצר בגלל כל מיני נושאים , בחלק אני הייתי אשמה, אני מודה ובחלק אחר הוא, נאמרו בעבר כל מיני דברים שלא היו צריכים להיאמר מתוך כעס וריב ממושך ואז בבום אחד הקשר נותק ומבחינתי זה היה ממש נורא..... לא היה סוף שבוע או חגים או ימי הולדת שבהם לא הצטערתי על כל מה שקרה, ומסתבר בדיעבר שגם הוא בסוף השבוע האחרון פשוט שמנו את כל המשקעים בצד וחזרנו לדבר גם דיברנו על כל מה שקרה ופשוט הבטחנו לעצמנו שלא משנה מה שיקרה, אנחנו אחים ולא נהייה יותר בנתק כזה, אלא פשוט נדבר כמו אנשים בוגרים על מה שמפריע.... כמובן, שגם בעלי חזר להיות איתו בקשר וכל המשפחה הרוויחה. כתוצאה מזה גם ההורים שלי ממש מאושרים כי גם להם הנתק הזה עשה לא טוב..בגלל הנתק הזה שהיה גם הקשר עם ההורים קצת נפגע כי הם כל הזמן ניסו לתווך בינינו ולפייס אבל גם אני וגם אחי היינו מאוד עקשניים ופשוט לא רצינו לדבר...ההורים פשוט לא הבינו אותנו וטענו שאנחנו התנהגנו כמו שני ילדים קטנים ולא בוגרים...בכל מקרה, עכשיו הכל לובן, דיברנו על הדברים והתברר שגם אני ובעלי היינו חסרים לאחי וגם להורים שלי כל הנושא כאב מאוד...עכשיו לשמחתי כל הרע מאחוריי ואני מחכה ומצפה רק לדברים טובים.
אני חייבת לשתף ולומר שבשנתיים האלו שהיה לי את הנתק מאחי אז התחלתי להשמין...פשוט הייתה אכילה רגשית כל הזמן והיה לי גם קשה להתמודד עם הנושא הזה ...נראה לי שעכשיו הולך להיות לי הרבה יותר קל בדיאטה ותרתי משמע כי שפותרים בעיות שמדליקות את האכילה הרגשית...פשוט מפסיקים לאכול אכילה רגשית....ומתחילים להבין שהאוכל הוא רק אוכל ולא משהו להתנחם בו, ובעיות ...פשוט צריך לפתור...האוכל לא פותר את הבעיות כי אחרת אם הייתי אוכלת ואוכלת כבר ממזמן הייתי צריכה להתפייס עם אחי...אבל זה לא קרה עם האוכל רק השמנתי ואת הבעיות ככה ממש לא פתרתי...., זה קרה כי התבגרנו, כי דיברנו והבנו שאנחנו אחים ומשפחה ושצריך ללמוד להסתדר וגם להתנהג יפה אחד לשני...ושכועסים...צריך לדבר על זה ושאוכל לא פותר בעיות...
אני כמובן חוזרת לחוג מחר וחוזרת לעבוד עם עצמי ועם הדיאטה במרץ, ויש לי סבלנות ואמונה שזה יירד ממני, אם פתרתח ריב ממושך של שנתיים, אני יכולה לעשות כל דבר, בטח שדיאטה...
וההרצאה הייתה חסרה לי..
יום טוב,
יולי]]> Sun, 18 Mar 2012 11:43:05 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from קרולין החלמה מהירה ובריאות שלמה להורייך היקרים.
את מרגשתתתת מאד, כל הכבוד לך על הנתינה ועל הדאגה להורים זה מאד נוגע בי.
בנוסף, בראבו על הרישום ועל הנחישות וההתמדה רק ככה מצליחים.
שיהיה שבוע טוב ומבורך ורק בשורות טובות אמן.
קרולין]]> Sun, 18 Mar 2012 08:31:12 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from miribelkin אין רפואה יותר חשובה לאדם, מאשר שיחרור רגשות, שיתוף
וקבלת תמיכה.....זו הסיבה שאנחנו ביחד. איך חולה וזאת עובדה.
את התבגרת יפה ומטפלת בה מדהים....תבורכי, זה חשוב לה ולך.
תנתקי את האכילה מהקטע הריגשי. זה קשה אך אפשרי.....ני יודעת מניסיון.
השבוע בהרצאה תקבלי המון טיפים. תשתדלי להגיע כבר מחר או ביום שני בוקר.
אוהבת אותך ומחבקת מירי]]> Sat, 17 Mar 2012 18:28:50 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from אשירה החלמה מהירה ושלמה להוריך,
כל הכבוד על ההתמדה ברישום,
בסופו של דבר תגענה התוצאות,
חיבוק לחיזוק,]]> Sat, 17 Mar 2012 15:34:38 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from tal_f כל הכבוד על העזרה שאת מעניקה.. חשוב שתדעי גם לשמור על עצמך ולא לתת יותר ממה שיש לך...]]> Sat, 17 Mar 2012 15:22:46 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from dany דאגתך להורים ממש נוגעת ללב.
אני מקווה שהם חשים טוב יותר ובעיתה של אמא תפתר על הצד הטוב ביותר.
ואת בלי לחץ תצליחי להגיע למטרתך כפי שהגעת אליה בפעם הקודמת.
נשיבוקים והצלחה]]> Sat, 17 Mar 2012 09:46:45 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from מיכל שרון אני מבינה אותך כל כך... מזדהה לחלוטין.. הסטרס שתוקע את הדיאטה, 10 ק"ג ביני לבין האושר, ההרגשה הזאת שמלווה את הגוף כמו צל - הרגשה של שומן.. אכן מקום קשה להיות בו.
אבל.. וזה אבל גדול מאוד.. בימים כאלו ועם כל הרגשות המשתוללים את מוצאת זמן לשבת לפחות חצי שעה מול המחשב ולכתוב כזה פוסט.. וזה יקירתי כשלעצמו פשוט במילה אחת - מדהים!
כי זה אומר שאת מודעת
כי זה אומר שאת באמת עדיין בתוך התהליך ולא יצאת ממנו לרגע
כי זה אומר שאת לא מוותרת
כי זה אומר לי שאת ממש לא מיואשת.. אלא קצת שפופה וצריכה חיזוקים מהסביבה... ואיזו סביבה יותר טובה בחיזוקים מאשר הפורום הנפלא הזה?!

יולי יקרה, אני מקווה שהעניינים עם ההורים נרגעים.. בדיוק השבוע מירי דיברה גם על זה.. חבל שלא שמעת.. היית מאוד מתחברת.. אין מה לעשות.. מגיע רגע שבו היוצרות מתהפכות וכמו כל דבר בחיים אנחנו צריכים ללמוד מאפס להתמודד ולעשות ולפעול במציאות משתנה.
סומכת עליך שתדעי לעשות את הבחירות הנכונות ומקווה שלהבא תצליחי לאזן יותר טוב בין החובות שלך כבת מסורה ודואגת לחובות שלך לעצמך כאישה מטופחת ומודעת שאוהבת את עצמה המון.

שיהיה אחלה סופ"ש ובהצלחה בכל הגזרות (:]]> Fri, 16 Mar 2012 22:01:38 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from המורה אני קוראת את מילותייך ופשוט נהנית לקרוא. מבין השורות אני מגלה אישה מדהימה וחזקה. כל נפלאות התבונה של השמנמודים פשוט נמצאות שם. אני שומרת לי את הטקסט הזה בWORD .
דני כתבה לך משפט מקסים : מה שלא נעשה אתמול יכול להיעשות היום. ואני חושבת שזה מה שקרה לי ואם לי זה קרה .. אז כל אחד יכול. קצת לפני משלוחי המנות נפתח לי הלוע ולא נסגר, את המשלוחים אכלתי בטירוף כאילו אני גונבת ממשיהו.. ואז הגיעה המלחמה המדומה שם בכלל השתוללתי.. שלשום החלטתי לצפות בהרצאה של מירי והיא אמרה קחו את העניין של האכילה כאנשים בוגרים. ודבר נוסף יש כאלה שממשיכים את פורים ומחברים אותו לפסח ואז הם חוזרים אחרי פסח עם עודף כזה!!! אז אני החלטתי לעצור עכשיו!! צפי בהרצאה של מירי היא מחזקת מאד. ולגבי הורייך כל הכבוד לך שאת מטפלת בהם וגם נמצאת איתנו כאן בפורום. אין מה לעשות עכשיו זה תורנו להקדיש להם מזמננו. בכל זאת נאמר " אל תשליכני לעת זקנה". ובכלל כמי שמגדלת היום שלושה ילדים אין לימושג איך אמי עשתה זאת עם חמישה . אנחנו ארבעה בנים ואני החמישית . ולא רק זה חוצממני כולם כאלה מוצלחים. היו בכירים בצבא ובאזרחות עם הרבה תארים כאלה. .. תתחזקי ואני בטוחה שתעלי על דרך המלך.
שבת שלום, רפואה שלמה לכולם.
רינת]]> Fri, 16 Mar 2012 08:22:32 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from בלונדה.... קודם כל אני מקווה שהורייך מרגישים יותר טוב.
כל מה שקשור להורים שלנו אנחנו נמסים.
קשה לראות אנשים חזקים שגידלו אותנו נמצאים במצבים של חולשה והזדקקות לעזרה.
מה שאני יכולה לומר לך זה שתיהיה לידם תמיד כדי שבעתיד לא תצטערי.
אבל בתוך כל הבלאגן אל.תשכחי לרגע את עצמך.
מה שאני מציעה לך שבשבועיים האחרונים אני חופרת את זה גם לעצמי לרדת מהלחץ של כמה קילו נשאר לנו לרדת כי אצלי זה עושה את הפעולה ההפוכה בדיוק.
אני מרוב שרציתי כל הזמן לרדת עוד שני קילו לפני הנסיעה יצאתי לגמריי מעיניין הדיאטה.
אזזזזז הקילוגרמים יירדו עם סבלנות לאט לאט.
יום שני בואי להרצאה ושקילה זה ייתן לך כוחות חדשים.
אז מאחלת לך שבת נעימה והמון בריאות להורייך.]]> Fri, 16 Mar 2012 07:09:54 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from אקורדיאון יקירה ראשית בריאות שלמה לאימך ואכן האוכל לא מועיל נהפוך הוא.
מחשבה חיובית וללכת בגאון לעבר המטרה,כן העתיד מבטיח זאת.
בהצלחה רבה.]]> Fri, 16 Mar 2012 05:36:52 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from שאפתנית שמחה לקרוא שאת דואגת לעצמך וגם להוריך, תמשיכי לשמור על האיזון הזה ותראי שהכל יהיה בסדר. תעשי למען עצמך כדי שתמשיכי לתפקד.
אני מאחלת לך הרבה הצלחה ובריאות להוריך.]]> Thu, 15 Mar 2012 12:32:15 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from דרך המלך בריאות והחלמה מהירה לאמך.. כל הכבוד לך על העזרה להורים תהיי לצידם שהם צריכים אותך ואל תברחי לאוכל...
סומכת עלייך
נשיקות סיגל]]> Thu, 15 Mar 2012 10:57:12 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from יולי תודה לכל המגיבות. בסוף לא הגעתי להרצאה ביום רביעי והאמת היה חסר לי. בעיקרון, הייתי אצל ההורים שלי ועזרתי להם בכל מיני דברים קטנים.
כעיקרון, אמא שלי במצב לא טוב כרגע ולא רק עם השפעת...וזה יותר מה שגרם לי להיות שבורה ומיואשת. זה לא הדיאטה שגרמה לי להיות מיואשת. אומנם, ייתכן ואכלתי מה שנקראה מעט אכילה רגשית....
יחד עם זאת, אתם בטח תידהמו לשמוע שאני עדיין רושמת לעצמי כל מה שאני אוכלת...בעצם, לא הפסקתי לרשום לעצמי מה שאני אוכלת. מזה מספר חודשים. רציתי להגיע לחוג ביום רביעי
לפחות לא לפספס את ההרצאה אבל הרגשתי שההורים מאוד היו צריכים את עזרתי ולכן לא הגעתי. מאז יום שני שרשמתי שאני מיואשת ושבורה קצת נרגעתי....אני עדיין מאוד מוטרדת ממצבה של אימי
אבל אני יודעת שאכילה לא תרפא את אמא שלי...וכמובן, לי היא תגרום לעוד תחושה לא טובה של השמנה...אני מבטיחה לעצמי כרגע דבר אחד- פשוט לחזור לחוג ביום שני הקרוב, למצוא את הזמן לא משנה מה קורה כי אני צריכה את הזמן הזה לעצמי, כי זה ממש זמן איכות בשבילי וכמובן, אני צריכה גם לטפל בעצמי, כי גם אני חשובה ואני צריכה לשים את עצמי גם בסדר העדיפות שלי. אתמול, לפני שהלכתי להורים שלי, למשל, הכנתי חזה עוף כך, שהגעתי הבייתה הייתה לי ארוחת צהריים מוכנה ... אז הינה למשל דוגמא לזה שבתוך כל הכאוס מסביבי הצלחתי להבין שאני חייבת לדאוג לעצמי לאכול מזין ובריא..הנה דוגמא למשהו חיובי שכן עשיתי למען עצמי..
חוץ מזה עוד דבר, אני מחליטה לא לשפוט את עצמי ולהכניס את עצמי ללופ כזה של שאני כבר מחליטה מראש שאני פשוט לא מצליחה בדיאטה...פשוט בעיקרון, אין לי מה להפסיד, חוץ מקילוגרמים, ופשוט לעשות את התהליך מתוך הנאה מהדרך ולא מתוך לחץ של אני חייבת עכשיו לרזות 10 קילו. לא מתוך מלחמה עם עצמי...אלא מתוך רצון לשינוי שמגיע לי להיות רזה שיש בתוכי אישה רזה שרוצה לצאת החוצה שהפעם אני רוצה שזה יצליח לתמיד בלי לחץ, כל פעם לעשות שינוי אחד או שניים, ובלי להתחייב למה שאני לא יכולה. אבל אני כן יכולה להתחייב להגיע ביום שני לחוג ואני כן יכולה להתחייב כי אני גם ככה עושה את זה כל הזמן ללא לאכול פחמימות מחמש את זה אף פעם לא שיניתי, כל הזמן שאני פה אני תמיד בשיטה הזו. ואני יכולה להתחייב בעיקר בשביל עצמי יותר להירגע מכל המסביב ולקחת את הדברים ביותר פרופורציות ולהבין שגם בדיאטה אין שחור או לבן אחרת ממזמן כבר הייתי נעלמת מרוב רזון...פשוט לסלוח לעצמי ולשחרר את כל השליליות שקשורה באכילה ובאכילה רגשית בפרט. פשוט ליישר קו להבין שאני אנושית...להמשיך הלאה בראש מורם...להצליח ..ולהבין שאני לא מושלמת ..להבין שמעידות הן חלק מהתהליך ולהמשיך לשחק את המשחק כי אכילה נכונה ובריאה ומסודרת היא אורח חיים לכל החיים, אבל בעיקרון, לטפל גם בעצמי, לתת לעצמי את המקום הזה שמגיע לי להיות רזה ולאפשר לעצמי להאמין שזה עוד יקרה ושהפעם אני גם אשמור על זה ולא לראות בעצמי כישלון בדיאטה אלא להכניס לעצמי לראש שאני מצליחה, שהולך לי יופי בדיאטה, פשוט מחשבות חיוביות יותר, שדיאטה זה כיף שזה קל וטעים להיות בדיאטה, שאין דבר כזה סבל בהרזייה אלא להיפך איכות חיים והנאה...בעצם, אין לי דרך אחרת ושוב- מגיע לי להיות רזה.
ואני חייבת לזכור משהו נוסף שכאן אין מקום לייאוש זה המקום לקום ולא לראות בדיאטה מאבק אלא חלק מהחיים. נראה לי שהרבה מההקשר לדיאטה נמצא בראש כי לפעמים אני מוצאת את עצמי חושבת על דיאטה כעל "מאבק"...מה יקרה אם אני אחשוב על דיאטה כעל "הנאה" "כיף גדול" "איכות חיים" פשוט להנות מהתהליך כמו שתמיד היה בלי שום קשר לתוצאות ולא לראות בזה מלחמה של הכל או לא כלום...אלא רק דברים טובים ושאין קשר בין מה שקורה לי בחיים שאלו דברים שאני לא בוחרת לבין מה שנכנס לפה...האוכל העודף- האכילה הרגשית.. לא מרפאת מכאובים, ולא מרגיעה ולא מנחמת, היא גורמת להשמנה ולרגשות שליליים ביחס לגוף ולדימוי הגוף..ואז מתחיל מעגל קסמים של השמנה וחוסר אימון עצמי...מצד שני- הדיאטה היא באמת אורח חיים ואכילה מסודרת ונכונה גם גורמת לתחושה של שליטה, אני הרי לא שולטת בבריאות של אימי, נו, מה לעשות, אני לא אלוהים..ואם אני אוכל הרבה אני רק מאביסה את עצמי לדעת....זה בטח לא יירפא אותה, וכמו שאני שם בשבילה, זה אומר שאני מספיק חזקה ואני צריכה להיות גם שם בשבילי..כי מגיע לי להיות רזה, כי אני עדיין זוכרת את הכיף הזה בללכת לקנות בגדים קטנים ויפים, אני עדיין זוכרת שפעם, לפני 4 שנים, אחרי ירידה של 25 קילו קניתי בגד ים וגם ביקיני ואני זוכרת את האושר הגדול לגלות בכל פעם שאני עוד מידה פחות ואת האושר הזה של שאני נראית ומרגישה טוב עם עצמי, אחרי הכל זה לא היה מזמן כל כך. ואני עדיין אני..אותה אחת, אז אני יכולה לחזור ולאמץ שוב את אותה גישה רכב, אוהבת, לא לחוצה של יש לי את כל הזמן שבעולם לרזות, בלי לחץ ורק בכיף..כי ככה זה היה פעם, לא לפני הרבה זמן וכיוון שאני עדיין אותה אחת, אני מתכוונת לתת לעצמי רק את ההרגשה הטובה הזאת של מגיע לי להיות רזה (מצטערת על החפירות) ושדיאטה עושים בכיף, בלי לחץ ובלי לחשוב מה יהיה בכל שקילה. הגעתי למסקנה שרק אני שמתי לי יתידות בגלגלים בגלל חוסר אמונה בעצמי, בגלל ספקות בגלל מחשבה שלילית ומתוך זה מגיעות התנהגויות לא נכונות עם האוכל, אז זהו, אני בריסטרט, והצהרה חיובית ראשונה- שוב- מגיע לי להית רזה,ולצאת מנקודת הנחה שגם עכשיו אני נראית טוב ושאני הולכת לרזות ורק להיראות יותר טוב . בקיצור לעשות את התהליך מתוך קבלת עצמי ומתוך אהבה לעצמי.
אני יודעת שחפרתי אבל בכל מקרה היה לי צורך לכתוב..
אני רוצה להודות לכל מי שהגיבה לי ורבקה- מאוד התחברתי למה שכתבת להבריא מהדימוי שהדבקתי עצמי כי פתאום הבנתי שאני מדביקה לי דימוי ופשוט "זורמת" עם הדימוי הזה....אז מעכשיו אני חושבת על עצמי כעל רזה..אני רזה וזהו. (ומה שלא קורה עכשיו...יקרה בעתידsmile)
תודה רבה לכולן,
יולי]]> Thu, 15 Mar 2012 10:40:11 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from רבקה בריאות להורייך
ואת חייבת לעמוד מול ה "מיואשת והשבורה "
ולהוציא את עצמך מהשיברון הזה ולחזור מיד לדרך סלולה
הרי בהמשך הכל יסתדר והרצון שגם את "תבריאי" מהדימוי שקראת לעצמך "שמנה"
וההבראה תהיה מושלמת לכולכם
קדימה קחי עצמך בידים וצאי לדרך]]> Wed, 14 Mar 2012 23:53:50 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from שאפתנית שנית, אל תשברי ואל תפחדי אני מציעה לך ללכת להרצאה וגם להישקל, יש סיכוי שתופתעי ותראי שבכלל אין עליה במשקל ואת יודעת מה, גם אם יש עליה לפחות תעצרי אותה כבר השבוע אז למה לדחות את זה?. תהיי חזקה ותדאגי גם לעצמך בתוך כל הכאוס הזה. זו תקופה וכשזה יעבור פתאום תמצאי את עצמך מול הראי ותגידי יואו מה קרה לי, איפה הייתי?
בואי נמנע מזה ואת בהחלט מסוגלת לטפל גם בעצמך בכל המצב הזה. לכי להרצאה ולשקילה!!!]]> Tue, 13 Mar 2012 10:01:05 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from נחושה מיואשת ושבורה לא בבית ספרינו.
מציעה לך מאודדדדדדדדדדדדדדדדדדד, להגיע השבוע !!! לאחת ההרצאות.
חברה טובה אמרה לי פעם, למה פלאפל, למה לא עצרת אצל הירקן?
תמיד יש לך את האפשרות לבחור...(לא סתם היא רזה ואנחנו טרם שלשנו את האסימון לחורwink)
היום יום חדש לגמרי ולא משנה מה היה, היום זה לא יקרה יותר!!!
נשיבוקים
נחושה]]> Tue, 13 Mar 2012 09:13:27 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from dany קודם כל איחולי החלמה ובריאות לאמא.
ואת........ הרי את כבר מכירה את כל התרגילים , כן כך אנחנו השמנמודים , אכילה רגשית, אם יוצאים קצת מסדר היום ומתערערים כבר משלמים על המאזניים.
יקירתי אספי את עצמך, אין לך מה להיות מיואשת או שבורה, הרי מה שלא עשית אתמול את יכולה לעשות היום, נכון?????????
אז בהצלחה יקירה ושמרי על עצמך, פיזית ונפשית.
חיבוק לעידוד


יולי כתב:
אני שוב הייתי סביב הוריי. אימי שוב אושפזה בבית החולים ואני רצתי סביב בית החולים והבית, היה לי אוכל בבית אבל לא הייתי כך שאכלתי בחוץ, וזה היה בצהריים, מנת פלאפל, כי מיהרתי והייתי רעבה ולא היה עליי הרבה כסף או זמן כדי לשבת לאכול משהו יותר מסודר....זה היחה אתמול, וכמה ימים אחורה אכלתי בחוץ, יותר מסודר אומנם, מנה של דג וקוסקוס אבל זה היה קצת שמנוני, ולא הגעתי אתמול כי מתתי מפחד להישקל, אני כבר ממש שמנה בעיניי עצמי ולא רציתי לראות את האמת מול הפנים, אין לי כוח להתמודד גם עם זה כרגע.... אבל אני לא מרגישה טוב עם הגוף שלי עכשיו. אני חושבת שאני אגיע כבר בשבוע הבא ואולי ביום רביעי הקרוב לתל אביב כדי לראות את הזוועה או שאני אגיע ביום רביעי להרצאה אבל בלי להישקל כי אני באמת חייבת הרצאה אבל לא מסוגלת להישקל. זה לא שטרפתי עוגות או משהו פשוט אכלתי קצת שונה והיה לי המון לחץ סביב אמא שלי ועכשיו לשניהם יש עכשיו גם שפעת חזקה, אז הייתי שם, הוצאתי להם את הכלב, קניתי להם בסופר כמה דברים שהתבקשתי וכל מיני סידורים קטנים כאלו...אני מקווה שזה ייסתדר כ אני מוכרחה ליישר קו עם הדיאטה, שוב, ויש לי איזה 8 קילו לפחות, לרזות....
מיואשת ושבורה,
יולי

edited by dany on 3/13/2012]]> Tue, 13 Mar 2012 08:57:14 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic8292-.aspx Message from יולי מיואשת ושבורה,
יולי]]> Tue, 13 Mar 2012 08:54:28 GMT