דני היקרה, לי מאד קשה כבר מספר שבועות. ראשית הקור גורם לי לאכול הרבה פחמימות, ולא רק הקור, גם כאבים בגופי כתוצאה ממזג האויר. איני מצליחה להתרומם מעבר לכך. כמובן יש תוצאות גם על גבי המשקל, אבל אני סלחנית לעצמי. כי יש תקופות כאלה. אני איני שונאת את עצמי על כך ואיני מלקה את עצמי כלל. אם הבנתי נכון מה שכתבת גם לך לא פשוט בזמנים האלה. נכון? ובכן יש תקופות כאלה וצריך גם לעבור אותן. כל יום אני מחליטה מחדש וההחלטה נמסה לה כמו שלג שנמס אחרי שהשמש מחממת את האדמה. מה לעשות? אי אפשר בכוח. אפשר לעצור את הסחף אולי, אפשרי לנסות שוב כל יום מחדש, ואפשר פשוט לתת לתקופה הזו לעבור ולדעת שיש "נזקים" אבל זה יעבור. אני בטוחה וגם שמעתי ממירי שגם לה היו תקופות שהיה לה קשה לשמור וכנראה גם היו תוצאות לא רצויות לענין. הכי חשוב לא לכעוס על עצמנו כי בכך לפחות אני נכנסת ללופים שקשה מאד לצאת מהם בכלל. מקווה כל יום שיהיה יותר טוב. בינתיים ממשיכה לצעוד ולהתעמל. גם היו לי כאבי גב עליון מאד חזקים דבר שלקח ממני אנרגיה והייתי עייפה מרוב כאבים. זה גרם לי גם כן לאכול פחמימות. לא זה לא תירוץ. אבל הקשבה לגוף היא גם בין היתר הבנה שאסור לעשות שום דבר בכוח כי זה לא הולך. עוד מעט הכל יסתיים כשיסתיים גל הקור שמביא איתו כאבים בגופי, ואז הכל יהיה הרבה יותר פשוט וזה ילך לכיוון של ירידה. אני יודעת ומחכה בסבלנות. שתהיה לכולנו שבת ברוכה וטובה

ממש כך להתחיל מחדש ולא לסחוב את כל הגיבנת על עצמי.
כך עשיתי מהבוקר שכנראה שחררתי איזה פקק.
תודה יקירתי
שבת שלום
שקט ושלווה.
גאה בך יקירתי
1103 כתב:

דני היקרה
ראשית אני רוצה לומר לך שאת אישה מדהימה. אני קיבלתי את הכוחות שלי בימים הראשונים בזכות הכתיבה והתגובה המהירה לך. זה טוב שאת כותבת את הדברים.
אני רוצה לספר לך שאני הייתי בחוג של שומרי משקל ירדתי מאד יפה בשנים הראשונות ובהריונות . ולפני ארבע שנים התחלתי לזלזל ולעלות המשכתי להגיע לחוגים ק"ג פה ושם. כולם היו מגיעים ועושים משהו עם עצמם אני כלום!!! רק הייתי מגע אחת לשבוע והצעותמפה ועד אוסטרליה. הייתה זקנת השבט, שלא זזה. בעלי התצבן על ההוצאה המיותרת וצדק. עזבתי שם והמשכתי בזלילה האינסופית העלתי עוד איזה שלושה. לכל מקום שהגעתי אליו חיפשתי ישר את האוכל, פשוט כל היום דחסתי לקיבה כמו דב נמלים. כל עוגה יבשה שהביאו ביום ראשון לחדר מורים אני הראשונה לטרוף..... יום אחד החלטתי להצטרף למירי דיברתי איתה באופן אישי וז שמתי לי משפט אחד בראש : " אני הכי חשובה". מכאן ואילך לא האמנתי שאחזור לייסורי אחרי ארבע שנים . האמיני או לא? הרגשתי בדיוק כמוך. בבוקר הייתי מחליטה ובערב נופלת לזרועתיו האיומות של האוכל. התאמנתי רבות (ספיננג , קיקבוקס) וכלום לא סתם את הלוע. אכלתי את הדברים עוד לפני שהיו מוכנים( פנקייק ועוגות). דני זה כן תקופה וזה עובר . מבטיחה להיות כאן לצדך בכל עת . תתחילי לאט לאט בחשיבה חיובית וטובה. השבוע הראשון קשה אבל זה עובר. תתמכרי למחשב , תעשי שינויים ורוצי לספר לנו. תיצמדי לתפריטים לפי אבות המזון. לא חייבים לאכול בדיוק את מה שכתוב אפשר להחליף. ואל תשכחי שאנחנו היפיפיות על הר הכרמל.
אני שולחת לך מכאן חיבוקים חמים, מקווה שעזרתי במשהו, חשבי חיובי בלבד. התחילי את התהליך עם המון אהבה ושלווה.
אור ושפע
רינת

דני יקרה ואהובה
אם הייתי יכולה הייתי מחבקת אותך אך אתאזר בסבלנות למפגש .קל מאוד לתת עצות ואפשר לעשות זאת בשפע כולנו נמצאות באותה קלחת.יש ימים קשים ויש ימים קלים.
אינני יודעת איך אני יכולה לעזור לך הרי את יודעת שהכל נתון בידיך.אם זה אפשרי אני רוצה לחזק אותך ולקוות שאני עוזרת ולו במעט.
לאף אחד מאיתנו לא קל,אך אין ברירה ,אם לא ניקח עצמינו בידיים אף אחד לא יעשה זאת בשבילינו.
אנחנו חייבות לשים עצמינו בראש,כאשר נשיג את המטרות שלנו, נהיה שלמות ונרגיש טוב עם עצמנו, כל הסובבים אותנו ירוויחו בגדול.
אני מאמינה שאת יודעת את התורה.תחליטי שהיום הוא יומך הראשון במסגרת.תקשיבי להרצאת הפתיחה {בחוגים הרצאה זו נקראת הסבר של החדשים} היא תיתן לך מוטיבציה.
כמו נהיגת ריענון.תחזרי לרישום.וליתר הכללים,אני מאמינה שאת יכולה לעשות זאת בגדול ולהצליח.מהיום תפתחי דף חדש.
שבת נהדרת
נילי

דני'לה אהובה
אוף כמה הייתי רוצה שהמפגש כבר יגיע כדי לחבק אותך חזק חזק
ולנסות להעביר לך קצת מהאנרגיות החיובית שאצלי "כרגע" שולטות
ואולי בגלל זה קל לי גם לייעץ
כי גם לי את לא מתארת לעצמך כמה פעמים בשנים הרבות שאני אצל מירי היקרה
קרה לי מה שקורה לך
וכנראה מסתבר ששתינו רואות או שחור או לבן אין אפור
אבל יום בהיר אחד האסימון משתלשל לו לאט ומגיע לנקודת הרתיחה ומכאן לירידות שמביאות לאיכות וכיפיות
דני'לה אומרים ששנת גן לא חוזרת כדי לעבור לבית ספר כמובן שצריכים להתבגר ולהתגבר על כל המכשולים
וכפי שאני מכירה אותך יש לך את כל הנתונים שיובילו לקסם הזה
עצבות ???? לאן תוביל כולנו יודעים
דני'לה עזבי את כל התיאוריות וצאי לדרך מעשית ולאט לאט השתלבי בדרך הסוגה בשושנים
זה אפשרי ספירה עד 3 לפני הכנסת האויב לפה גם תעזור
דני'לה לקראת הכל : המפגש, הנסיעה לפריז , פסח והעיקר הבריאות ואייכות החיים
קדימה לדרך בלי תירוצים
עם המון אהבה בלב והמון רצון מצידי שיצליח אני איתך ♥♥♥♥

דני יקרה
איך עברה עלייך מחצית היום?מקווה שיש לך מצב רוח טוב יותר..
חיבוק נישוק ושתהיה לך שבת מקסימה

אשירה אהובתי
אני חוזרת ואומרת לך אני לא אוהבת להיות שמנה , אני שונאת להיות שמנה.......... זה ממש מגעיל אותי...........
אז מה הרווח????? הלוואי והייתי יודעת, ובכל זאת אני עושה זאת לעצמי לבד, אף אחד לא מכריח אותי.
מקווה ששתינו יום אחד ובקרוב קרוב לא נחפש את הסיבות אלא נעשה !!!!!!! בנחישות!!!
שבת שלום
מקווה לראותך עוד שבועיים.
דני יקרה ואהובה
אם הייתי יכולה הייתי מחבקת אותך אך אתאזר בסבלנות למפגש .קל מאוד לתת עצות ואפשר לעשות זאת בשפע כולנו נמצאות באותה קלחת.יש ימים קשים ויש ימים קלים.
אינני יודעת איך אני יכולה לעזור לך הרי את יודעת שהכל נתון בידיך.אם זה אפשרי אני רוצה לחזק אותך ולקוות שאני עוזרת ולו במעט.
לאף אחד מאיתנו לא קל,אך אין ברירה ,אם לא ניקח עצמינו בידיים אף אחד לא יעשה זאת בשבילינו.
אנחנו חייבות לשים עצמינו בראש,כאשר נשיג את המטרות שלנו, נהיה שלמות ונרגיש טוב עם עצמנו, כל הסובבים אותנו ירוויחו בגדול.
אני מאמינה שאת יודעת את התורה.תחליטי שהיום הוא יומך הראשון במסגרת.תקשיבי להרצאת הפתיחה {בחוגים הרצאה זו נקראת הסבר של החדשים} היא תיתן לך מוטיבציה.
כמו נהיגת ריענון.תחזרי לרישום.וליתר הכללים,אני מאמינה שאת יכולה לעשות זאת בגדול ולהצליח.מהיום תפתחי דף חדש.
שבת נהדרת
נילי




אשירה כתב:

דני יקרה,
כתבת הכל ואין לי מה להוסיף מלבד שאני יכולה להזדהות עם כל מילה ועם כל תחושה אותן את מתארת.
אני רוצה להזכיר לך משפט שכתבת לי בזמנו, בתחילת דרכנו כאן, בו אמרת לי "אני לא אוהבת (בלשון המעטה) להיות שמנה", משפט שנחרט בזיכרוני כי הוא הביא אותי לשאול את עצמי אולי בעצם לי כן יש איזה רווח משנה מהיותי שמנה ואולי אני צריכה לאמץ את הגישה שלך.
מאחלת לך לחזור לאותם ימים ויותר מכך,
נשיקות,

דני יקרה מאד ריגשת את כולנו, שמת את הדברים על השולחן....
אין אחת ואחד שיש לו נטיה להשמנה, שלא מזדהה עם דברייך.
זה אנושי אמיתי, וזה עובר....אני בטוחה.
בזכותך אני מקוה בלי נדר לעשות בקרוב את ההרצאה על אכילה ריגשית.
בנתיים תתעודדי ותעשי....כל עשיה מבורכת.
את אשה אהובה נערצת ויפיפיה אמיתית, ואת גם תצליחי להחזיר
את כל החובות. אני מאמינה בך ויודעת שאת יכולה.
שבת נפלאה ובשליטה אוהבת המון מירי

דני יקרה
כמה מבינה לליבך ורוצה לחבק אותך.
צריך בגרות ושלמות גדולה לפתוח את מה שהעלת...
אני יכולה ל הקשיב להרצאה של מירי עם... תשמיעי טוב - עם חבילת גלידה ולרדת עליה.... בא לי גועל אחר כך מעצמי מהחולשה. אך הכח שמניע אותי הוא מירי, אז מה... קרה. יאלה הלאה. זה לא פשוט בכלל. אך לא שני ניתוחי קיצור הפכו אותי רזה אלה רק היכולת והכח להבין שזו רק אני... רק את. אז יש ימים כאלה וכאלה. והכל בסדר.
אגב שמעת על דורית שימרון כראוגרפית שיצרה מופע של נשים ענקיות אותי המופע דחה. יצאתי די מהר.
אני הבטחתי לעצמי שעד יום הולדתי אוריד 10 ק"ג ולקחתי הרבה זמן פור. כתבתי על לוח השנה כל שבוע (מראש) איזו מהממת... ומה בקושי ירדתי 3 אז... בסדר. מבינה את הפער בין רצון ומציאות גם אם הכל תלוי בנו.
מקוה שתתחזקי מדברים רבים שודאי יאמרו כאן

שבת שלום, היי חזקה והנייד שלי 0507266824. מוזמנת להתקשקש.

דני יקירתי,
אישית אנני מכירה אותך רק דרך הפורום.
כשאני קוראת את הפוסט שלך מתכווצת לי הבטן. אני כל כך מכירה את ההרגשה
שאי אפשר לתאר אותה. גם לי היו תקופות קשות מאד שלא רציתי לשמוע דיאטה.
קוראים לזה "אכילה ריגשית" .(ככה אומרים)כל הזמן חשבתי רק על אוכל כאילו אין מחר ואין
שום דבר על מה לחשוב ומה לעשות.
אני חייבת למירי המון המון קילוגרמים.... אבל אני יו'דעת שאין מה לעשות חייבים להיות במסגרת
גם אם לא עולים ונשארים על המקום זה בסדר למרות שיש מצבים שעולים במשקל אבל לא רוצה
לחשוב מה היה קורה אילו לא הייתי במסגרת העליה היתה הרבה הרבה יותר גדולה.
דני יקרה,
את אישה מדהימה עם לב זהב. אני יודעת זאת לפי הפוסטים שלך
המפגש שיהיה לכם ב 6.2 ייתן לך המון אנרגיות וכח להמשיך בתהליך ועד אז יש המון מוטיבציה להתחיל
לרשום מה אוכלים. את כל הטיפים אנו יודעים בעלפה.
חבל מאד שלא אוכל להיות במפגש הזה הייתי מאד רוצה להכיר אותך ואת שאר הבנות אך יש מחוייבות למקום העבודה שלי.
את יכולה להתקשר אלי בכל שעה שקשה לך ויחד נוכל לתת כח אחת לשניה בשמחה רבה.(את הטלפון שלי את יכולה לקבל ממירי)
מחבקת אותך ושולחת לך המון המון אנרגיות. היי חזקה
מכל הלב
רייצ'ל

כולכן מלאכיות שלי
טוב עכשיו אני ממש מיללת...........תודה אהובותי,
אין כמוכן לתמיכה ולעזרה
ענתי מתוקה
בואי נקח שעה שעה כי יממה זה עכשיו הרבה, וכל שעה שתעבור בשקט ושלווה נעשה עליה וי גדול.
ממש ננהל יומן.
ולפחות נפגש בעוד שבועיים קצת פחות........... והרבה יותר
edited by dany on 1/20/2012

דני יקרה
מאד ריגשת אותי בכנות שלך.
מאד מבאסת ההרגשה שאנו מאוכזבים מעצמנו.תציבי לעצמך מטרות קטנטת כמו ירידה של שלושה קילו זה מקל מעט על ההרגשה.... זה שאת בפורום בין הבולטות ביותר אומר שאת כבר בעשיה... מאד מאמינה בך שהסוויצ יגיע ואת תצליחי בענק!!!!
תגיעי למפגש עם חיוך על הפנים כי זה הכי חשוב...את אישה משכמך ומעלה וכולנו(הילדות שכאן)יכולות ללמוד ממך והמון.
כנסי לשבת יפה וחייכנית והשתדלי להתחיל בקטנות כל פעם הורידי משהו אחר מהתפריט... שתי הרבה מים למרות הקור ומאמינה בך שתצליחי בגדול!!!!
שולחת לך חיבוקים ונשוקים ואת כל אהבתי
סיגל

דנילה יקרה
איזה פוסט מרגש ממש שומעים את הנשמה שלך מדברת.
אך את יודעת שלא את היחידה שמרגישה כך.
דנילה את לא צריכה להחליט ולהתחייב בפורום וגם לא למירי קודם כל לעצמך.
מניסיון של הבטחות מרובות פה בפורום ולמירי ידעתי הרבה כשלונות ומלחומות עם עצמי.
דנילה עימדי מול המראה ללא בגדים והסתכלי על עצמך , זה מה שאני עשיתי ואני פשוט התחלתי חבכות ןנגעלתי מעצמי!!!
וזה לא משנה אם זה עשר קילו או שלושים קילו שצריכים לרדת ההרגשה היא אותה הרגשה.
תתחילי צעד צעד יום אחרי יום הימים הראשונים ללא נשנושים מאוד לא קלים אבלללל אחרי שלושה ארבעה ימים זה רץ ולא מורגש כלל.
אני בטוחה שאת תצליחי בגדול אם רק את תחליטי.
אנחנו פה הרי איתך באותה סירה נעזור לך ואת לנו כמו תמיד!!!!
שולחת לך חיבוקים ונשיקות
אל תיהיה עצובה