קרנושה,
אני מאחלת לך שבשנה החדשה תמצאי את האחד שלך ושתהיה לך משפחה כמו שאת רוצה ובקיצור שתגשימי את כל משאלותייך. לפעמים, אגב יש קצת עצב בחג (בגלל עניינים משפחתיים רגישים) ואני מבינה לליבך מאוד מאוד למרות שהוריי לא גרושים, המצב אצלי במשפחה הוא בלי לפרט סיבות וכל מיני הוא שהוריי התנתקו ממשפחה וחברים ללא סיבה מובנת (לי) וכל השנים חייתי בתחושה מבודדת כזו..עד שהכרתי את בעלי ואצלו המשפחה ממש חמה ומקבלת (למזלי ושמחתי) ..בחגים(בעבר) תמיד הרגשתי את הבדידות כי בכ"ז לא ראיתי הבדל בין חג ליום רגיל..ויש בזה משהו נורא עצוב...(בעיניי , לפחות) . ולאחרונה (עניין של כמה חודשים) החלטתי ביוזמתי לחדש קשרים כי אני כבר לא ילדה ולא תלוייה בהוריי אלא אשה בזכות עצמי...ואזרתי אומץ ופשוט חידשתי קשרים...ואתמול הרגשתי לראשונה אוליי בחיי ש..יש לי משפחה והם אנשים טובים ומקסימים וחבל שלא עשיתי את זה קודם (וקודם נמנעתי רק מהבושה ומ"מה יגידו"...) החמימות שהרגשתי והקבלה והשימחה שהייתה שם (וההתרגשות) זה משהו שממש קשה לי לתאר במילים, אני חושבת, שוב שהחוג של מירי למדעי ההתנהגות פותח לנו את הראש והמחשבה הרבה מעבר לדיאטה ומבינים שאם אפשר לרדת במשקל ולשמור עליו (במסגרת..וזה ברור) אז אפשר להשיג הכל בחיים, כי המלחמה במשקל היא המלחמה בעיניי הכי קשה לפחות כי חייבים לאכול כדי לחיות ומעבר לזה זו אחת מהנאות החיים שאין דברים כאלו..כי אני כמו כולנו פה פשוט גם אוהבת לאכול טוב טעים ובריא (לרוב..בריא) אני מאחלת לך שוב, שבעזרת השם השנה הבאה תהייה שנה של הגשמת כל המשאלות וכמובן שנת האושר וה..(ע)ושר..
שיהיה לכולנו רק טוב,
שתהייה שנה ברוכה וטובה ושנגשים את כל משאלות ליבנו

שנה טובה ומתוקה,
יולי

סופ"ש רגוע ובהצלחה


אקורדיאון כתב:

קרנושי ממש יישר כח על הנחישות.
אני כמארחת יכולה לומר שעברתי את ערב החג בשלום ,אתמול היינו מוזמנים לצהריים ,אומר שלא הייתי מחוננת
אבל מבחינתי כאן נגמרו חגיגות האוכל וחזרה לשיגרה.
נאחל בהצלחה לכולנו והרי המסגרת המופלאה שומרת עלינו מכל משמר.
סוף שבוע רגוע.