אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין - פורום דיאטה - לא בדיוק אבל בערך.. בים בם בום - Messages https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-לא-בדיוק-אבל-בערך-בים-בם-בום.aspx אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין - פורום דיאטה - לא בדיוק אבל בערך.. בים בם בום - Messages en-us http://blogs.law.harvard.edu/tech/rss Jitbit AspNetForum Wed, 14 Sep 2011 17:23:42 GMT Wed, 14 Sep 2011 17:23:42 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from רבקה EFF כתב:
אבי ? גבס? - מה קרה לך???




אבי מתוקה, קנאית ח ח ח ח
לא מספיק אני סובלת מהרגל
שמרי על עצמך
הרגישי טוב במהרה
כי הרגל מאוד חשובה
חיבוק]]> Wed, 14 Sep 2011 17:23:42 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from קרולין אתן מרגשות בכנות ובשיתוף שלכן...זה ממש לא מובן מאליו.
מאחלת לשתיכן את הטוב ביותר שיש, ים של נחת, אושר בריאות ושגרת חיים מבורכת. אמן.
נשיקות
קרולין.smile]]> Wed, 14 Sep 2011 10:26:40 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from אשירה כל כך הרבה קורה לנו שבצד הקשיים אנו שוכחים להנות ולספוג את האושר שקיים,
ופתאום הילדים גדלים, הכל משתנה ואז מתגעגעים לרגעי העבר שלא ישובו כבר.
פתאום כבר יש לנו אנשים קטנים בבית.
כדאי ושווה לנצור כל רגע ורגע,]]> Wed, 14 Sep 2011 08:20:59 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from שאפתנית Wed, 14 Sep 2011 06:47:23 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from dany איחולי החלמה לסבתא.
ושוב משפט ידוע של מירי לעשות מלימון לימונדה מתאים תמיד!!!!!!!!!!!!!!!!!!

tal_f כתב:
מיכל , ליבי איתך, כל כך מבינה. אשתף בכמה מחשבות (מקוה שאחת תעודד אותך). כמו שאמרו החברות התקופה הזו היא זמנית. היום חיפשתי שומר מסך למחשב והתסכלתי בתמונות של הילדה הגדולה לפני 4 שנים ואני מתגעגעת לילדה הזו , היא לא תהיה ביום יום שלי יותר... כעת הילדה גדולה והיא לומדת על עצמאות וכו..אני מתגעגת לרוך לגוף הקטן לריח לצחוק המתגלגל כי עשיתי פרצוף מצחיק ... זה לא קורה עכשיו...(היא מסתכלת עלי כעל משוגעת...) תספגי כמה שיותר את הרגעים האלו מבין כל הקושי בטיפול השוטף. תוך שנה שנתיים השיגרה שלך תהיה לגמרי שונה , וזה מגיע מאוד מהר !
השיגרה של טיפול בתינוק היא קשה אבל הרוח היא של תחילת חיים של העתיד .. בשונה מזה סבתי (מצד אמי ז"ל) חלתה ופתאום סדר היום שלי למשך כ3 שבועות (בנוסף ל2 ילדים) הפך להיות 16 שעות בבית החולים ו16 שעות לעבוד ולישון כך עשינו תורנויות אני ואחי.. לא עזבנו אותה לרגע שם! אך הרוח היא לא היתה נעימה ושמחה.. תאמיני לי שלא. כך שצריך להסתכל על הקושי בצורה חיובית. (נ.ב. היא יצאה לביתה ,מצבה השתפר).
מיכל, גם אני אתמול עשיתי "פירה במוח" לבעלי שיש לי לעשות כך וכך וכך ... הוא אמר לי שלא הצליח לעכוב אחרי (בערך אחרי הדקה הראשונה ..) ובנוסף אמר לי תעשי רשימה באקסל ותבחרי שני דברים שאת צריכה הכי לעשות ורק תעשי אותם. וכך עשיתי. נכון שיש לי עמוד ממש צפוף של דברים אבל אני נושמת עמוק ומנסה להיות ממוקדת. אין מה לעשות החיים מורכבים מהמון מעשים ... אני משננת לעצמי שאני העשה את הכל אבל בקצב שלי (זה לא פשוט כי אני אוהבת להתחיל ולסיים דברים וכמעט ואין דברים כאלו בחיים הכל מתמשך ..)
הגוף שלנו מאוד משופע מהורמונים אנו צריכים להיות יותר חזקים מהם. אני הנקתי שבוע ואז לאחר קשיים רבים התברר שהפה של הילדים שלי לא בנוי להנקה.. בצער הפסקתי. כאשר ניסיתי הרגשתי שאני בסרט לא בחיים שלי , זה היה מאוד קשה. אולי תשקלי לעבור מהנקה לבקבוק ? רק הצעה להקל עליך. הרוח שלך , מצב הרוח שלך , נספג בבנך בדרך זו או אחרת. זה חשוב מאוד שתהיה חיובית ולא עייפה נפשית. אני זוכרת ששמעתי משהו ואני עדיין מיישמת , להתסכל עלי כשאני עם הילדים איך הפנים שלי האם חסרות הבעת שימחה ? לפעמים אני מחייכת בכוח מולם וזה עושה את ההבדל גם אצלם וגם אצלי. תנסי...
לגבי הדיאטה.. מתחילים בלצוף ואז נזכרים שאפשר גם אחרת ומתחילים לרדת במשקל.. אין דרך אחרת... (אני גם מדברת לעצמי כאן , אם לא שמת לב..) המון הצלחה, מכל הלב.
]]> Wed, 14 Sep 2011 04:57:22 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from נחושה tal_f כתב:
מיכל , ליבי איתך, כל כך מבינה. אשתף בכמה מחשבות (מקוה שאחת תעודד אותך). כמו שאמרו החברות התקופה הזו היא זמנית. היום חיפשתי שומר מסך למחשב והתסכלתי בתמונות של הילדה הגדולה לפני 4 שנים ואני מתגעגעת לילדה הזו , היא לא תהיה ביום יום שלי יותר... כעת הילדה גדולה והיא לומדת על עצמאות וכו..אני מתגעגת לרוך לגוף הקטן לריח לצחוק המתגלגל כי עשיתי פרצוף מצחיק ... זה לא קורה עכשיו...(היא מסתכלת עלי כעל משוגעת...) תספגי כמה שיותר את הרגעים האלו מבין כל הקושי בטיפול השוטף. תוך שנה שנתיים השיגרה שלך תהיה לגמרי שונה , וזה מגיע מאוד מהר !
השיגרה של טיפול בתינוק היא קשה אבל הרוח היא של תחילת חיים של העתיד .. בשונה מזה סבתי (מצד אמי ז"ל) חלתה ופתאום סדר היום שלי למשך כ3 שבועות (בנוסף ל2 ילדים) הפך להיות 16 שעות בבית החולים ו16 שעות לעבוד ולישון כך עשינו תורנויות אני ואחי.. לא עזבנו אותה לרגע שם! אך הרוח היא לא היתה נעימה ושמחה.. תאמיני לי שלא. כך שצריך להסתכל על הקושי בצורה חיובית. (נ.ב. היא יצאה לביתה ,מצבה השתפר).
מיכל, גם אני אתמול עשיתי "פירה במוח" לבעלי שיש לי לעשות כך וכך וכך ... הוא אמר לי שלא הצליח לעכוב אחרי (בערך אחרי הדקה הראשונה ..) ובנוסף אמר לי תעשי רשימה באקסל ותבחרי שני דברים שאת צריכה הכי לעשות ורק תעשי אותם. וכך עשיתי. נכון שיש לי עמוד ממש צפוף של דברים אבל אני נושמת עמוק ומנסה להיות ממוקדת. אין מה לעשות החיים מורכבים מהמון מעשים ... אני משננת לעצמי שאני העשה את הכל אבל בקצב שלי (זה לא פשוט כי אני אוהבת להתחיל ולסיים דברים וכמעט ואין דברים כאלו בחיים הכל מתמשך ..)
הגוף שלנו מאוד משופע מהורמונים אנו צריכים להיות יותר חזקים מהם. אני הנקתי שבוע ואז לאחר קשיים רבים התברר שהפה של הילדים שלי לא בנוי להנקה.. בצער הפסקתי. כאשר ניסיתי הרגשתי שאני בסרט לא בחיים שלי , זה היה מאוד קשה. אולי תשקלי לעבור מהנקה לבקבוק ? רק הצעה להקל עליך. הרוח שלך , מצב הרוח שלך , נספג בבנך בדרך זו או אחרת. זה חשוב מאוד שתהיה חיובית ולא עייפה נפשית. אני זוכרת ששמעתי משהו ואני עדיין מיישמת , להתסכל עלי כשאני עם הילדים איך הפנים שלי האם חסרות הבעת שימחה ? לפעמים אני מחייכת בכוח מולם וזה עושה את ההבדל גם אצלם וגם אצלי. תנסי...
לגבי הדיאטה.. מתחילים בלצוף ואז נזכרים שאפשר גם אחרת ומתחילים לרדת במשקל.. אין דרך אחרת... (אני גם מדברת לעצמי כאן , אם לא שמת לב..) המון הצלחה, מכל הלב.


כתבת מדהים ומרגשששששששששששששששhug]]> Tue, 13 Sep 2011 23:21:30 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from EFF Tue, 13 Sep 2011 21:19:21 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from tal_f השיגרה של טיפול בתינוק היא קשה אבל הרוח היא של תחילת חיים של העתיד .. בשונה מזה סבתי (מצד אמי ז"ל) חלתה ופתאום סדר היום שלי למשך כ3 שבועות (בנוסף ל2 ילדים) הפך להיות 16 שעות בבית החולים ו16 שעות לעבוד ולישון כך עשינו תורנויות אני ואחי.. לא עזבנו אותה לרגע שם! אך הרוח היא לא היתה נעימה ושמחה.. תאמיני לי שלא. כך שצריך להסתכל על הקושי בצורה חיובית. (נ.ב. היא יצאה לביתה ,מצבה השתפר).
מיכל, גם אני אתמול עשיתי "פירה במוח" לבעלי שיש לי לעשות כך וכך וכך ... הוא אמר לי שלא הצליח לעכוב אחרי (בערך אחרי הדקה הראשונה ..) ובנוסף אמר לי תעשי רשימה באקסל ותבחרי שני דברים שאת צריכה הכי לעשות ורק תעשי אותם. וכך עשיתי. נכון שיש לי עמוד ממש צפוף של דברים אבל אני נושמת עמוק ומנסה להיות ממוקדת. אין מה לעשות החיים מורכבים מהמון מעשים ... אני משננת לעצמי שאני העשה את הכל אבל בקצב שלי (זה לא פשוט כי אני אוהבת להתחיל ולסיים דברים וכמעט ואין דברים כאלו בחיים הכל מתמשך ..)
הגוף שלנו מאוד משופע מהורמונים אנו צריכים להיות יותר חזקים מהם. אני הנקתי שבוע ואז לאחר קשיים רבים התברר שהפה של הילדים שלי לא בנוי להנקה.. בצער הפסקתי. כאשר ניסיתי הרגשתי שאני בסרט לא בחיים שלי , זה היה מאוד קשה. אולי תשקלי לעבור מהנקה לבקבוק ? רק הצעה להקל עליך. הרוח שלך , מצב הרוח שלך , נספג בבנך בדרך זו או אחרת. זה חשוב מאוד שתהיה חיובית ולא עייפה נפשית. אני זוכרת ששמעתי משהו ואני עדיין מיישמת , להתסכל עלי כשאני עם הילדים איך הפנים שלי האם חסרות הבעת שימחה ? לפעמים אני מחייכת בכוח מולם וזה עושה את ההבדל גם אצלם וגם אצלי. תנסי...
לגבי הדיאטה.. מתחילים בלצוף ואז נזכרים שאפשר גם אחרת ומתחילים לרדת במשקל.. אין דרך אחרת... (אני גם מדברת לעצמי כאן , אם לא שמת לב..) המון הצלחה, מכל הלב.]]> Tue, 13 Sep 2011 20:03:16 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from אקורדיאון dany כתב:
ענינו שתינו ממש באותו הזמן ואז לא ראיתי את התשובה שלך ואכן היא מסכמת ממש ממש את מצבנו!!!!!!!!!!


אקורדיאון כתב:
מיכלי אני מאוד מבינה את הצורך להוציא ולשתף וטוב שיש לנו את הבית הזה.
אומר לך יקירתי וזאת לאחר למעלה מעשרים שנות מסגרת ,אפילו במחשבותי הרעות ביותר לא לפקפק
בה היא קיימת בדיוק עבור המצב אליו נקלעת והוא כמובן זמני ויחלוף כלא היה.
עכשיו להרים ראש ומכאן קדימה,לראות את חצי הכוס המלאה, להודות על ההשגים שהשגנו עד הלום
ומכאן להמשיך עם מחשבות חיוביות.
האמיני לי שבאמצעות כתיבתי זו אני מדברת גם לעצמי.
חיבוק גדול לחיזוק ואת נראית נפלא,בהצלחה.

ממש במדוייק אבל אנחנו ננצח לא יעזור.]]> Tue, 13 Sep 2011 17:02:48 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from רבקה שאת נראית נפלא
יצאת מהשקילה על המקום כל כך מאושרת
ופתאום מה קרה התהפכה הקערה
לא ניתן לך המשיכי בחיוכך המקסים שמלווה אותך תמיד
הרימי ראש קדימה להמשך והכל יהיה בסדר מתוקה
נשיבוקים לא רק לכם גם לבון בון המתוק]]> Tue, 13 Sep 2011 15:59:25 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from אשירה הדברים החשובים נאמרו לך כל כך יפה,
שאוסיף רק חיבוק לחיזוק גם ממני,
ועוד מילה קטנה,
הכל יהיה בסדר!!!!!]]> Tue, 13 Sep 2011 08:27:03 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from שאפתנית התעוררת ליום חדש, הכל נקי ומה שהיה אתמול ושלשום כבר לא קיים. את יוצאת שוב לדרך חדשה.
כל מה שכתבת מוכר לכולנו היטב ותרגישי בנוח לכתוב לנו גם כשקשה הרי כולנו בני אדם ורובנו בפורום אמהות כך שעברנו, עוברות את מה שאת עוברת ומבינות לליבך.
אחרי שכתבו לך הכל נותר לי רק לחזק את ידיך ולומר לך להביט קדימה, להמשיך הלאה כי זו הדרך. ימים כאלו כמו שאת מתארת עוד יבואו (לצערי אבל אלה הם החיים) ואנחנו חייבים להתמודד איתם כי אין ברירה.
תגיעי להרצאה השבועית, תחבקי את מירי, קבלי כוחות להמשך הדרך והכי חשוב תמיד תספרי, תחלקי ואל תשאירי בלב. זה יקל עליך מאוד.]]> Tue, 13 Sep 2011 06:54:19 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from dany

אקורדיאון כתב:
מיכלי אני מאוד מבינה את הצורך להוציא ולשתף וטוב שיש לנו את הבית הזה.
אומר לך יקירתי וזאת לאחר למעלה מעשרים שנות מסגרת ,אפילו במחשבותי הרעות ביותר לא לפקפק
בה היא קיימת בדיוק עבור המצב אליו נקלעת והוא כמובן זמני ויחלוף כלא היה.
עכשיו להרים ראש ומכאן קדימה,לראות את חצי הכוס המלאה, להודות על ההשגים שהשגנו עד הלום
ומכאן להמשיך עם מחשבות חיוביות.
האמיני לי שבאמצעות כתיבתי זו אני מדברת גם לעצמי.
חיבוק גדול לחיזוק ואת נראית נפלא,בהצלחה.
]]> Tue, 13 Sep 2011 05:32:34 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from dany קודם כל רוצה להרגיע אותך............. אל תוותרי וזה יעבור מבטיחה לך. מאיפה אני יודעת????????? רק מנסיון של כמה שנים יותר ממך.
כאמא לארבעה ילדים, שגדלו בתקופה שהיה הרבה פחות נוח מהיום, כאשה לבעל עצמאי שכמעט לא היה לידי בזמן שהם בכו, צווחו, שיניים, מחלות, וכל מיני בישין מרעין,
שטלטלות רגשיות עצומות טלטלו אותי ובכל זאת גם בתקופות הללו הצלחתי מידי פעם לזכור שאני אשה ורוצה להראות ולהרגיש כזאת............ לא אומרת שתמיד זה צלח, שתמיד הרגשתי בשיא.
אך אסור לנו לוותר על עצמנו.
מיכלי אהובה
גם לי יש עכשיו תקופה כזו שבא לי לבעוט בכל........ ולומר לעזאזאל............ די נמאס.......... כמה אפשר........... למה תמיד לוותר על זה ועל ההוא............
והתחושה שוב היא של מעגל סגור ושל איבוד דרך ....... ובכל זאת אני קמה כל בוקר........... ואומרת לעצמי אוקי, ומה יהיה עכשיו? בסדר תוותרי, תזללי, ככל שבא ומתחשק, איזה כייף ואיזה יופי, ובוקר אחד תמצאי את עצמך עם כל שלושים הקילו עליך......... וזו הרי ממש לא בעיה. נכון?????? כמה חודשים טובים של שקיעה בתוך הביצה הטובענית והנה הם יהיו עלי, כמעט 10 כבר צמחו ועלו להם אז מה הבעיה עוד 20 ??????????????????????
אז זהו שלא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ממש לא, בואי נראה באמת את מה שכבר הצלחנו, ולא ניתן לעגמומיות והקדרות לעטוף אותנו. אנחנו יכולות על אף הקשיים ומהמורות .
אני זוכרת היטב מה שכתבת בנוגע לאבא שלך נדמה לי שאפילו שמרתי לי את זה במסמכים שלי.
אז את לא רוצה להיות במקום הנורא הזה, ותומריקו המתוק בוודאי מגיע לו אמא אופטימית ושמחה .
חמודה
אני כל כך מבינה את רחשי ליבך ומתוך המקום הזה אני זועקת אליך אל תעשי זאת, אל תשקעי, את יכולה , יש בך את הכוחות, אני יודעת כי אני עוקבת אחריך היטב מהיום שנכנסתי לפורום הנפלא הזה ואני יודעת שלא את תוותרי.
מאחלת לך הצלחה וכל טוב בהמון המון המון אהבה והערכה.]]> Tue, 13 Sep 2011 04:43:23 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from אקורדיאון מיכלי אני מאוד מבינה את הצורך להוציא ולשתף וטוב שיש לנו את הבית הזה.
אומר לך יקירתי וזאת לאחר למעלה מעשרים שנות מסגרת ,אפילו במחשבותי הרעות ביותר לא לפקפק
בה היא קיימת בדיוק עבור המצב אליו נקלעת והוא כמובן זמני ויחלוף כלא היה.
עכשיו להרים ראש ומכאן קדימה,לראות את חצי הכוס המלאה, להודות על ההשגים שהשגנו עד הלום
ומכאן להמשיך עם מחשבות חיוביות.
האמיני לי שבאמצעות כתיבתי זו אני מדברת גם לעצמי.
חיבוק גדול לחיזוק ואת נראית נפלא,בהצלחה.]]> Tue, 13 Sep 2011 04:41:35 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from miribelkin הכל הורמונלי, יהיה בסדר. מחכה לכם הרצאה חשובה, תגיעו. נשיקות לתומר המקסים, לילה טוב אוהבת מירי]]> Mon, 12 Sep 2011 23:18:31 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from נחושה מותש...מובס...המילים הללו לא קיימות בפקולטה של מירי...
כן להשתדלות, כן לצוף, כן לפרגן לעצמך פרי במקום לאפה...אבל העיקר שאת לא מעלה עוד ועוד...
בשקילה הקודמת אם זכרוני אינו מטעה אותי היית על המקום או משהו דומה...זה הזמן לשנס מתניים ולהתחיל להחזיר למירי חובות....
אני ועוד רבים כאן איתך ביחד...ברישום משעה לשעה מיום ליום נגיע להצלחות קטנות וגדולות יותר בדרך לשליטה האהובה והמבורכת שהיתה לא מזמן טבעית ורציפה.
שתהיה לך לתומריקו ולכולם שינה מתוקה ושלווה ולא לשכוח
לנשום!!!
Wave]]> Mon, 12 Sep 2011 22:49:13 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from avi_i אבל בנקודה אופטימית....יש מצב שאתם בקפלן ביום שני הבא אחרי הצהריים?? אני נוחתת בשבת או ראשון (נדמה לי) ומתייצבת אצל מירי ביום שני בחוג הרגיל שלי (צולעת עם הגבס אבל בהליכה..)
דברי איתי
נשיקות ולילה טוב מלונדון
אבי
edited by avi_i on 9/12/2011]]> Mon, 12 Sep 2011 22:39:11 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from EFF מיכל יקירתי..ממרחק של כמה שנים טובות מאוד התחברתי למה שכתבת...במבט לאחור גם את תראי אותו כך בעתיד, זו אחת התקופות היפות בחיי המשפחה בכלל ובחיי האשה בפרט..


אני התחלתי את תהליך ההרזייה אמיתי רק אחרי 3 הלידות - (ועוד 2 הריונות לא מוצלחים...)כשהגוף הגיב כל כך יפה לתהליך...


האמיני לי שאף פעם לא האמנתי שאני אוכל להיות רזה ושאנשים בחוגים ישאלו "מה את עושה פה בכלל..." נו באמת...מה אני עושה????? מתחזקת את האושר הגדול בחיים להיות תלמידה באוניברסיטה של מירי...]]> Mon, 12 Sep 2011 22:12:03 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from דובונית אכפת לי תזכרי שאת לא סופרמן את אנושית כמו כולם
את במסגרת שמתוכה צומחים גם אם יש רגעי קושי ומשבר
תזכרי לא להעמיס ולא לשפוט את עצמך
זו תק' ההסתגלות לחיים חדשים שנכנסו למשפחה וזה לא קל
גם אם נדמה מהצד שהכל עושים זאת בלי בעייה
קחי אוויר תכנני את יומך את השבוע מראש ותבחרי נכון יחד עם בעלך
בעזרה זה לזו ובשיתוף בהצלחה אנו איתך]]> Mon, 12 Sep 2011 21:29:51 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic6137-.aspx Message from מיכל שרון

מאז שבוע שעבר כשהבחלתי לאחרונה אכן הורגש מפנה חיובי, הדברים התחילו לקבל פרופורציות, הספקות, הלבטים, ההתחבטויות וההאשמות התחלפו בקבלה ואהבה והבנה והיה נראה שאני חוזרת למסלול, מוכנה להמראה... אבל איכשהו.. לא ממש ברור למה ואיך ומתי וכיצד ומדוע.. משהו קרקע אותי מטה.... אין אישור המראה!!!

לא הרבה השתנה בגזרת היומיום.. עדיין קשה לי לעבוד גם את היומיים-שלושה בשבוע שאני כן עובדת, עדיין קשה לי בלילות כשתומר צורח מכאבי שיניים שלא בקעו, עדיין קשה לי לתמרן בין ים המשימות שבשגרה לבלת"מים שיש בחיים בשפע, הכל עדיין קשה אבל מה שהכי קשה ובאמת שובר אותי זה ההתמודדות עם השומן שלי...
אני מרגישה שהשבוע הגעתי עם השומן לאיזשהו שפל שהרבה זמן לא הייתי בו.. בערך 4 שנים כבר (שזה פחות או יותר הזמן שלי אצל מירי).
זה לא השפל המוכר שבא אחרי בולמוס או מגה-זלילה
זה גם לא השפל הידוע שמלווה שבירת כללים חסרת מעצורים שכולה דווקא וילדותית
זה השפל הפנימי והשקט הזה שמכרסם ואוכל בך.. שמחורר חורים בחומות השפיות שביצרת את עצמך בהן, שפיות שהיא הדיאטה.
זה בעיני השפל הגרוע מכולם.. זה שגורם לך לפקפק בכוחה של המסגרת, זה שמשכיח ממך את הק"ג שכבר ירדת וממקד אותך באלו שעדיין ישנם ומדגיש את נוכחותם ומיאוסם, זה שמתעתע בךוגורם לך לחצות באור אדום וקווי הפרדה רצופים בלי שתשימי לב אפילו.. כאילו מתוך שינה, זה שמעביר אותך על דתך - דת המודעות העצמית.

אז ככה נראה השבוע שלי.. אני מנסה לצוף.. ממש בכל כוחי ואיכשהו כל יום המאמצים נגמרים באכילה וגם אם לא באכילה ממש ורק חטא קטן פה ושם, כל יום נגמר בתחושת תבוסה... כי זה לא שנכשלתי בעוד תרגול של איפוק ושליטה... זה זה שפשוט לא שמתי לב איך הרסתי לעצמי עד שהייתי אחרי העוגיות, או אחרי החצי מנגו (שבאמת כמעט 4 שנים כבר לא אכלתי ואכן מודה - היה שווה כל ביס!!!).
זו העובדה שפשוט הרגשתי כזה חוסר טעם במאבק שידעתי שמצפה לי למחרת, מין תחושה של "על מה ולמה"... שראיתי איך יותר מ - 20 שנה אני חווה את עצמי שמנה וגם אחרי כמעט 4 שנים עוד מעט אצל מירי החוויה בגדול לא משתנה.. מין מרה שחורה של דיאטה שהשתלטה עליי.
אז עדיין כל יום אני קמה מחדש לבוקר שכולו הצלחה מסחררת ומשתדלת ומנסה.. אבל כאילו אני סופרמן שמישהו שם לו בכיס קריפטונייט והוא אפילו לא יודע... הכוחות נמוגים ואוזלים במשך היום, הערב מגיע ואיתו מתפוררות שאריות האיפוק וכח הרצון וההתמדה והמסוגלות...

אני מצטערת שזהו פוסט שכולו קדורני ועייף ויגע ומותש ומובס... יש גם פוסטים כאלו...
אבל רגע.. בכל זאת טיפת אור בקצה המנהרה החשוכה הזו... היום קלטתי סוף סוף שאני במחזור או מבייצת.. אחד מהשניים (אין לי מושג כי בגלל ההנקה איבדתי את הזמנים ואין סימני דרך אם אתן מבינות למה אני מתכוונת) וזה איכשהו הקל עלי ועזר לי להבין את הלך הרוח והעצבים והחשקים והיצר הרע והזלילה.. ועדיין - זה לא תירוץ!!!

אני כותבת לכן את הפוסט הזה בהמשכים תוך כדי מקלחת, השכבה, אופס.. שאריות הנקה, מקלחת לאמא הפעם, צחצוח שיניים, חצי ליטר מים קרים... שלא תגידו - את התורה אני יודעת וכמו שאמרתי משתדלת לצוף.. אבל ההרגשה הזו, הלפיתה הנוראית של השפל הזה.. היא זו שמקשה יותר מהכל, היא זו שמקלקלת לי את ההסתכלות במראה של הבוקר לפני היציאה מהבית, היא זו שמשכנעת אותי לא להקשיב לרעב והשובע שלי, היא זו שמנגנת לי על נימי האכילה הרגשית.. היא זו שאני מקווה להצליח להשתחרר ממנה בהקדם ולכל המאוחר - עד שאני אצא מההרצאה של מירי השבוע (ככל הנראה רביעי בוקר בקפלן).

שיהיה לכולנו המשך שבוע קל ומוצלח smile]]> Mon, 12 Sep 2011 21:10:43 GMT