קודם כל אני חייבת להגיד שמירי נראתה אתמול ממש כמו ההתגלות של היפיפיה על הר הכרמל- קוקו מדליק, חולצה מהממת- כל כולה אור ואושר- ממש כיף לראות!
והסיפור- יש את הסיפור על האסיר שיושב בחדרו בכלא מאושר וצוחק, ואיש חופשי שיושב בביתי ממרר בבכיא. האסיר מאושר כי מחר הוא משתחרר, והאיש בבית מדוכא כי מחר הוא נכנס לכלא לרצות את עונשו. וכך גם אני- אמנם עליתי השבוע קילו וחצי (לא הייתי מופתעת, לא היו עיני עגלבמעמד השקילה, אני יודעת ומודעת איך עליתי כל גרם וגרם), אבל אני משתחררת מהעונש של הבולמוס שהיה חלק מחיי בזמן האחרון, משתחררת מהשיעבוד לאוכל, ובעיקר יודעת שאוריד את המשקל הזה השבוע!
אחרי ההרצאה המשובחת של אתמול, ואחרי שחודש לפני המועד חידשתי כרטיס זהב מרוב התלהבות, השבוע יהיה השבוע שלי- אני פשוט יודעת .
והישום המיידי- אתמול בשעה 15:00 שלחתי לבעלי סמס, הזמנה לדייט בסלון בשעה 21:30. הוא הרדים את הבונבון כשלא הייתי, נתן לגדולים אוכל ושלח אותם לחדרם. בדרך הביתה עצרתי בבונו וקניתי סלט עם הרוטב בצד, בלי לחם, אבל עם דיאט ספרייט (סורי מירי, יום אחד עוד תהיי ממש גאה בי, בינתיים אעברתי מדיאט קולה לספרייט- יש תקווה) וישבנו לנו בכיף, סיפרתי לו על הקילו וחצי שנקם את נקמת הבגט, השוקולד, העוגה ועוד מטעמים , ונדבק לי לאגן, ובאותו משפט התחייבתי להורידו השבוע, היה ממש כיף, בסוף הוא אכל גלידה ואני שתיתי חליטת תה בננה והחיים יפים.
וההרגשה של השליטה, אותה הרגשה מתוקה שלא חוויתי בזמן האחרון, שווה הכל- שווה את הבגטים והשוקולדים והזבל הכללי שדחפתי לפה, שזיהמתי בו את גופי ונישמתי- אך לא עוד, באמת שזה לא שווה.
ובכיף גדול קמתי בבוקר, בלי רגשי האשם הרגילים שכבר נהיו כשגרת חיי, שתיתי קפה, אכלתי פייבר וואן (היוגורט לא להיט אצלי בבוקר) ויצאתי לעבודה עם פשטידת פטריות דיאטטית מאושרת מאוד.
אז שבוע מוצלח לכולם, עוד חודש ראש השנה...

קודם כל אני חייבת להגיד שמירי נראתה אתמול ממש כמו ההתגלות של היפיפיה על הר הכרמל- קוקו מדליק, חולצה מהממת- כל כולה אור ואושר- ממש כיף לראות!
והסיפור- יש את הסיפור על האסיר שיושב בחדרו בכלא מאושר וצוחק, ואיש חופשי שיושב בביתי ממרר בבכיא. האסיר מאושר כי מחר הוא משתחרר, והאיש בבית מדוכא כי מחר הוא נכנס לכלא לרצות את עונשו. וכך גם אני- אמנם עליתי השבוע קילו וחצי (לא הייתי מופתעת, לא היו עיני עגלבמעמד השקילה, אני יודעת ומודעת איך עליתי כל גרם וגרם), אבל אני משתחררת מהעונש של הבולמוס שהיה חלק מחיי בזמן האחרון, משתחררת מהשיעבוד לאוכל, ובעיקר יודעת שאוריד את המשקל הזה השבוע!
אחרי ההרצאה המשובחת של אתמול, ואחרי שחודש לפני המועד חידשתי כרטיס זהב מרוב התלהבות, השבוע יהיה השבוע שלי- אני פשוט יודעת .
והישום המיידי- אתמול בשעה 15:00 שלחתי לבעלי סמס, הזמנה לדייט בסלון בשעה 21:30. הוא הרדים את הבונבון כשלא הייתי, נתן לגדולים אוכל ושלח אותם לחדרם. בדרך הביתה עצרתי בבונו וקניתי סלט עם הרוטב בצד, בלי לחם, אבל עם דיאט ספרייט (סורי מירי, יום אחד עוד תהיי ממש גאה בי, בינתיים אעברתי מדיאט קולה לספרייט- יש תקווה) וישבנו לנו בכיף, סיפרתי לו על הקילו וחצי שנקם את נקמת הבגט, השוקולד, העוגה ועוד מטעמים , ונדבק לי לאגן, ובאותו משפט התחייבתי להורידו השבוע, היה ממש כיף, בסוף הוא אכל גלידה ואני שתיתי חליטת תה בננה והחיים יפים.
וההרגשה של השליטה, אותה הרגשה מתוקה שלא חוויתי בזמן האחרון, שווה הכל- שווה את הבגטים והשוקולדים והזבל הכללי שדחפתי לפה, שזיהמתי בו את גופי ונישמתי- אך לא עוד, באמת שזה לא שווה.
ובכיף גדול קמתי בבוקר, בלי רגשי האשם הרגילים שכבר נהיו כשגרת חיי, שתיתי קפה, אכלתי פייבר וואן (היוגורט לא להיט אצלי בבוקר) ויצאתי לעבודה עם פשטידת פטריות דיאטטית מאושרת מאוד.
אז שבוע מוצלח לכולם, עוד חודש ראש השנה...