הייתי מוכנה לתת הכל כדי שירד פה קצת גשם. נמאס לי מהשמש והחום!!!!!

טוב, הבטחתי עדכון אז קדימה......
מאז ההכרזה שלי לפני שלושה שבועות על מינוס עשר קילו עד ספטמבר לא ממש קרו הרבה דברים, אמנם בשבוע הראשון ירדתי קילו אבל אחר כך חזרתי לסורי ולחיפופיי בתירוציי אין לי בושה בכלל...של יורד גשם, אפור כאן, אני מתה מעייפות וגם...היתה לי נסיעת עבודה לפאריז ליומיים! אכן תירוצים שלא משתמעים לשתי פנים! גברת אבי מתעצלת שוב!
לכן, בסופש שהיה כייפי ומצוין מבחינה אישית, חברתית ורגשית - הלכתי לעשות קניות, לקחתי נשימה עמוקה והתחלתי שוב. קודם כל אחרי תקופה מאד ארוכה חזרתי לארוחת בוקר של יוגורט,תפוח, וקווקר עם קינמון! בגלל שאין לי מטבחון בעבודה אני מכינה הכל בערב בבית מערבבת את כל המצרכים וזה נשאר טעים גם למחרת בבוקר. בנוסף הכנתי ארוחת צהריים כל יום ארוזה גם היא. חוץ מזה הכנתי פשטידות ללא פחממות לערב וכל יום שאני באה מהעבודה דבר ראשון אני חותכת סלט לארוחת ערב ולמחרת לצהריים (בכופסא ללא טיבול כדי שישאר טרי).
אני יודעת שאני נשמעת כמו תקליט שבור אבל אין כמו להכין מראש, להתכונן לכל השבוע ולא להיות ספונטניים באוכל! אני מרגישה הרבה יותר טוב, יותר עירנית ובכלל הגוף שלי מודה לי! אז נכון בנוגע לצעדות הליכות ריצות וספורט זה עדיין לא במקום שאני רוצה שזה יהיה, הגשם הזה פשוט מטריף לי את הדעת! אמצע יוני לעזעזל!!!
אבל בכל זאת אסיים באופטימיות כי שוב למרות כל הנפילות המסגרת ששומרת והתת מודע שכל הזמן מדמיין את ההרצאות של מירי (ולנו אנשי האינטרנט יש מזל גדול כי אנחנו יכולים להקשיב לכל הרצאה הרבה יותר מפעם אחת בשבוע....אם לא לראות את מירי ולקבל חיבוק אישי לפחות להריץ את ההרצאות שלוש פעמים לפחות ולקבל חיזוקים).
זהו, אני מאחלת לכולנו שנמשיך לחזק ולהתחזק ולפרגן עד השמיים כי מגיע לנו.! וכל מי שמעקם את הפרצוף שלא בחמיצות וחוסר שביעות רצון שילך לפורום אחר
נשיקות מלונדון
אבי