קראתי בעיון את הנושא של 21 יום, אני כמוך מירי מאמינה בדרך חיים ולא תקופה כזו או אחרת. מה זה חשוב? הרי דרך חיים אינה משתנה כי היא לכל החיים. ואם מדברים על חיים, לבטח שיתפתי אתכם בהרגשות השונות ובמצבי הרוח שאני עוברת בתקופה שבה אני מחכה לניתוח בלוטת התריס. כן, יש ימים טובים שאני רוכבת על הגלים, יש שעות פחות טובות ויש גם שעות של רחמים עצמיים, אבל אני מקבלת את עצמי, כל יום לגופו, עושה כל שאני יכולה לזרום, להנות מכל רגע כי האמת היא שאני מרגישה נהדר תודה לאל, יכולה להמשיך כרגיל ורק בשבוע הבא אעבור את הבדיקות הנדרשות ואחריהן אגיע לניתוח בע"ה. אני מודעת לכל התהליך הנפשי הכרוך בעניין, וטופחת לעצמי על השכם שאני בדרך כלל גם מחזיקה מעמד עם האוכל, גם צועדת וגם מתעמלת וכל אלה עושים לי רק טוב. מקווה להגיע לשקילה מחר בשלום ובביטחה ולחייך לעצמי בראי.