מירי היקרה, אמש היתה הרצאתך מאד נוגעת אל הלב. לבטח, אני שמתמודדת עם המשקל העודף מאז ימי נעורי יודעת מה פירוש "האוכל שולט בי" וגם ראיתי זאת לצערי אצל הורי ששניהם היו מאד שמנים ולדעתי זה מה שגרם לשניהם למות די צעירים לדעתי, כי כל השומן הביא עימו הרבה מאד בעיות ומחלות שונות ומשונות שבסופו של דבר הביאו מוות. אז אני החלטתי שלא אלך בדרכם, (בע"ה), הרי אין איש יודע מה ילד יום, אבל לנסות ולעזור לעצמי זאת הבטחתי לעצמי. היום אני באמת אוכלת מתוך מודעות ונכון, יש לעיתים בולמוס, ויש ימים קשים ויש ימים נפלאים שהכל נראה פשוט וקל, אבל אני בדרך החלטתי שאני אהנה גם מהדרך ולמרות שאני עדיין "כבדה" אני אוהבת את עצמי כפי שאני, ומקבלת את עצמי.
גם אם אני "נופלת" איני מלקה את עצמי כלל אלא מקבלת הכל באהבה וממשיכה הלאה בדרך.
אז הרצאתך מזכירה לי רגעים בהם קשה השליטה על מה אני אוכל, ויש גם החלטות לפני ארוע שמתפוגגות כשאני מגיעה לשם, אבל יש גם ימים שאני טופחת לעצמי על השכם ואומרת לעצמי, נכון חנה, אמנם לא היית מושלמת בשליטה אבל עמדת בפיתוי לא לאכול למשל קינוח שזה תמיד היה "מובן מאליו" ויש גם דברים אחרים שלא אכלתי, וגם אם הכל אינו מושלם בכ"ז אני בסדר ומסתכלת על הכוס המלאה בדרך כלל. וכך מיום ליום, ומקווה מאד שאוכל לעמוד בפיתויים של השבוע הבא בנופש פעיל בטבריה. נראה לי שאקח קווקר איתי לשם ואשתדל לעמוד בא. הבוקר הקלסית שלי שאימצתי לי ממך מירי באמת ארוחה מנצחת לדעתי.
סופשבוע מתקרב וצריך להיערך בהתאם. אמנם יש יום הולדת שאני מוזמנת אבל אעשה כל מאמץ וגם אם לא אעמוד על המשקל ביום ג' הקרוב, הרי בשבוע אחרי זה בהחלט אעשה זאת. וסופגניות אינן בכלל בתפריט שלי אשתדל שגם לא אחת במהלך כל החג הקסום שהוא בעיני החג הנפלא ביותר חג החנוכה.
וזו הזדמנות לאחל לכל מי שקורא שורות אלה חג אורים שמח, חג של התגשמות התקוות ובמיוחד אושר ובריאות לכולם !!!