אהלן חיוך. עם כזו רמת מודעות שום דבר לא יעצור את הישגייך המצטיינים ובטח לא לביבת שמן עמוק כמעמקי ים של חנוכה. יום נעים.

היום רק נשקלתי כי הייתי צריכה להיות בארוע. ובכן טיפסו עלי 2 ק"ג. אני איני מלקה את עצמי ובכלל לא כועסת או מדוכדכת. מרגע זה התחלתי בצורה מדוייקת וקפדנית לשמור. כי אני סומכת על עצמי וכל יום מחדש אני מחזקת את עצמי בכל מיני דרכים קטנות וגדולות. מה שעולה מהר יורד מהר, זאת אני כבר יודעת מנסיוני, - זה רק הנסיון שלי. חנוכה בפתח אבל כשאני רואה את הסופגניות מלאות בכל מיני מילויים, שוקולד, ריבת חלב ומה לא? לא רק שאיני מתפתה אני פשוט מרגישה גועל. זה מתוק מידי בטח ובכלל אין לי שום צורך בדבר כזה. נכון שפעם אהבתי לביבות אבל גם זה לא.מדוע? כי אני כבר לא יכולה לסבול כמות שמן גדולה ובכלל לא נעים לי בבטן וזה ממש לא כדאי. זה לענייני חנוכה.
אז בנגוד לכמה מהכותבות כאן בפורום הזה, יש לשנס מותניים תרתי משמע, להיות מדוייקת מאד בכל מה שאני אוכלת - זה אני יודעת לעשות מצויין, ולזכור שעלי לעשות את כל שניתן כדי שישרו ממני 2 המיותרים ועוד כמה מיותרים עד הגיעי ליעדי... גם שם אין מנוחה כי צריך להיות כל הזמן על המשמר ולא לעלות. זו עבודה לכל עניין ודבר. אך אני בחיוך גדול מסתכלת על התהליך כי טוב לי בו, כי אני מרגישה שאני מצליחה ככל שאני מתקדמת ומה יותר טוב מהבטחון העצמי והשקט הנפשי, כי הרי בסך הכל יש פיתויים אבל הרבה יותר טוב לדעת שאני שומרת על בריאותי ככל שניתן ועושה למען עצמי. כי אם אין אני לי מי לי??? מחר יהיה יום חדש ואשמר לי מאד. המלחמה שעברה עלינו קצת טרפה אצלי את החושים, קצת העלתה כל מיני שדים שיצאו מן הבקבוק אבל אין תירוצים יותר וזהו יוצאת לדרך... ושוב אני אומרת עם חיוך ענק של ענווה ורצון כן וחזק להצליח. מקווה מאד שאני "מדביקה" בהתלהבות שלי עוד חברים וחברות ובעיקר במרץ. כפי שהגעתי להשגים עד כה אני יכולה גם הלאה. היעד ברור מאד.
לילה טוב לכולכם והעיקר קומו בבוקר עם חיוך ענק כי יתחיל יום חדש עם הבטחה חדשה והעיקר אנו כל אחד ואחת נעשה אותו יום מופלא של שליטה...