כאילו שלא ידעתי שאוכל אינו רק מזון ששמים בתוך הפה ומתעכל בקיבתנו. אוכל יש לו קונוטציות של רגשות וגם רגשות שליוו אותנו בילדות, מזכירים לנו נשכחות מריחות וטעמים שיש להם רגש חזק אצלנו בלב. מה מחפשים בעונה הנוכחית במסטר שף? כל מיני סיפורים קורעי לב, כיצד אנשים מצאו איזה תרפיה דרך הכנת האוכל. אני יכולה להבין את זה, אבל אצלי, האוכל חשוב ככל שיהיה ומאד חשוב לי שיהיה טעים גם במסגרת המגבלות שלי כאחת מתלמידותיה של מירי, היום האוכל קיבל את מקומו הנכון בחיי. יש לי דרך חיים שאיני יכולה בלעדיה, יש לי בקרה על מה שאני אוכלת ומה שלא אוכלת, יש לי גם הנאה מהדברים שאני יכולה לאכול ובדרך כלל איני מחפשת את מה שאין. מסתכלת על חצי הכוס המלאה, אצלי היא יותר מאשר חצי כוס מלאה. זוכרת כל הזמן כיצד הלכתי כיצד תיפקדתי עם 22 ק"ג מיותרים, שהכבידו עלי בכל מה שעשיתי בחיים ולרגע איני שוכחת "מי אני". יש אנשים שיכולים לאכול כל מיני דברים אבל אני לא.... וזה בסדר גמור מבחינתי . והנה הכנת אוכל גורמה אפילו יכולה להוות ציון דרך. ראיתי תוכנית בטלוויזיה על כלא בבריטניה שם מאפשרים לאנשים שחטאו כלפי החברה בחטאים כברים להצטרף לצוות של מסעדה שמתקיימת בתוך הכלא. מסעדת גורמה שבה מכיניים מאכלים מעולים ואנשים רבים באים לסעוד שם גם סלברטאים מכל סוג אפשרי. הדבר מאפשר למי שמגיע למסעדה הזו לעבוד, לרכוש מקצוע ואפילו סולל את הדרך אחרי השחרור לאותם אסירים שמצליחים. נכון הם נמצאים במסגרת קשה ומחייבת אבל מי שלוקח את ההזדמנות הזו כהזדמנות להתחיל מחדש אחרי השחרור, הרי שדרכו בעתיד כבר סלולה ויש לו המון תקווה. איזו מחשבה וביצוע מיוחדים.... כלומר האוכל הוא רק אמצעי וכשראיתי את המנות המפוארות והמיוחדות שמגישים במסעדה הזו, זה פשוט מעורר השראה... חומר למחשבה. זהו רציתי לחלוק עימכם מחשבות על אוכל קצת מזוית אחרית. והעיקר שנשמור על בריאותנו ושיהיה לכולנו המשך יום נפלא ומיוחד