תודה רבה לכולם. הערב הייתי במיפגש חברתי שאני משתייך אליו, ניפגשים פעם בחודש, ויש גם שולחן שפותחים. היה לי קשה. היו לי זליגות לא איומות ונוראיות אבל זליגות.. הגעתי הביתה בחצות, עייף. בדרך מתל אביב לראש העין כבר החלטתי שלא אצעד שאני גמור... וכמו באופן ממוכן , כשהגעתי הביתה מייד עליתי על בגדי ספורט והרבצתי צעידה נמרצת 50 דקות. פגשתי בדרך גברת הריונית מאוד צועדת די לאט אך בנחישות עצומה במעלה גבעה, חשבתי שאני המשוגע היחיד בעיר אמרתי לה בחיוך.. ותשובתה היתה: אלו שישנים הם המשוגעים . ניפרדנו בברכת חיים טובים והמשכנו כל אחד אחת למסלול . אני לא מוכן לוותר לעצמי ואני כל כך רוצה להגיע למשקל היעד שלי. אני חושב שהרצון הזה הוא בלב הרצונות שלי לשנה הזו , להגיע לראש השנה הבא עם סך הכל 20 פחות ואם זה יקרה לפני אז לשמור על ההישג. אתם עוזרים לי מאוד מאוד ואני מבקש לשלוח לכל אחת את מלוא הערכתי על היותכן.
edited by מטפס הרים on 10/11/2012

למטפס היקר, כל הכבוד לך, פשוט אתה מודל לחיקוי. אחרי החגים קצת יותר קשה. בכל מקרה, גם אני מתלבטת עם מה שיקרה, כי בעלי ואני נוסעים ל-10 ימים לגרמניה. עלי לתכנן בקפידה כל יום מה אוכל ועל מה אוותר כי איני יודעת כיצד הבישול שם (כנראה שמן) או סתם לא לפי מה שאני עושה בבית. אבל אני מתכוננת נפשית החל מהארוחה במטוס וכמובן כל יום לגופו אם כי אלך הרבה ברגל. זה יהיה נפלא אם פשוט לא אעלה במשקל. החגים עברו עלי טוב מאד וסייימתי עם 1.3 פחות לגבי דידי זו הצלחה. אני מתקרבת ליעד שלי בערך עוד 3 ק,ג לאחריו מתחיל מסע אחר, מסע לכל החיים של שמירה על הקיים וכמו שאמרה מירי אתמול "פחד, שמא ההשגים שהשגתי ימסו ... לכן כל יום מחדש.
בטוחני שאתה עם כוח הרצון שלך וההתמדה כמו גם העירונות ומודעות תעבור בשלום את נסיעתך והעיקר שתצליח בתוכנית האוכל וגם כמובן בעסקים.