<?xml version="1.0"?>
<rss version="2.0">
<channel>
<title>אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין - פורום דיאטה - חתיכת חיים - כנסו - Messages</title>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-חתיכת-חיים--כנסו.aspx</link>
<description>אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין - פורום דיאטה - חתיכת חיים - כנסו - Messages</description>
<language>en-us</language>
<docs>http://blogs.law.harvard.edu/tech/rss</docs>
<generator>Jitbit AspNetForum</generator>
<pubDate>Thu, 11 Oct 2012 08:41:17 GMT</pubDate>
<lastBuildDate>Thu, 11 Oct 2012 08:41:17 GMT</lastBuildDate>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[<strong>אשירה</strong> כתב:<br/><div class=quote>נחושה יקרה, <br/>אני שולחת לך חיבוק חם והמון אהבה עם כוח לעבור תקופה זו,</div> <br/><br/><img src="http://blog.tapuz.co.il/love331/images/2446782_68.gif" border="0">]]></description>
<pubDate>Thu, 11 Oct 2012 08:41:17 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from אשירה</title>
<description><![CDATA[נחושה יקרה,<br/>  אני שולחת לך חיבוק חם והמון אהבה עם כוח לעבור תקופה זו,]]></description>
<pubDate>Thu, 11 Oct 2012 00:27:10 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[אני מרגישה הרבה יותר טוב, בסופשבוע הזה אתמודד לאט לאט עם כל הקרטונים של האלבומים/קלסרים וחפצים כי כעת אני חזקה יותר<br/>  תודה יקרים על החיבוק מכולםםםםםםםםםםםםםםם]]></description>
<pubDate>Wed, 10 Oct 2012 22:30:39 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from רבקה</title>
<description><![CDATA[נחושתי מחזקת אותך בהמון אהבה<br/>  ובטוחה שיעבור הכל בקלות ובשליטה<br/>  זכרונות תמיד מובילים אותנו לרגעים קשים <br/>  אך אנחנו  מתגברים ♥♥♥]]></description>
<pubDate>Wed, 10 Oct 2012 15:04:38 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[<strong>אייריס</strong> כתב:<br/><div class=quote>נחושה הנפלאה והטובה מחזקת אותך ושולחת לך חיבוקים חמים ותומכים. אכן זה ימים קשים ואני נזכרת תוך כדי הקריאה את מה שאנחנו עברנו גם עם חמי המקסים ז"ל ואמי הנפלאה ז"ל יהי זכרם ברוך. מקווה שאת כבר יותר טוב ואנחנו כאן איתך באהבה ותמיכה. אוהבת ומעריצה אותך</div> <br/><br/>אני בסדר גמור נכון לעכשיו, הקרטונים בביתי ייפתחו בימים הקרובים כעת שאני חזקה יותר וחזרנו לשיגרה הברוכה. תודה יקירה♥]]></description>
<pubDate>Wed, 10 Oct 2012 09:01:01 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from אייריס</title>
<description><![CDATA[נחושה הנפלאה והטובה מחזקת אותך ושולחת לך חיבוקים חמים ותומכים. אכן זה ימים קשים ואני נזכרת תוך כדי הקריאה את מה שאנחנו עברנו גם עם חמי המקסים ז"ל ואמי הנפלאה ז"ל יהי זכרם ברוך. מקווה שאת כבר יותר טוב ואנחנו כאן איתך באהבה ותמיכה. אוהבת ומעריצה אותך]]></description>
<pubDate>Wed, 10 Oct 2012 08:01:20 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from אקורדיאון</title>
<description><![CDATA[נחושה יקירה מחזקת אותך וסומכת עלייך כי נחושה את.]]></description>
<pubDate>Wed, 10 Oct 2012 04:55:24 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[<strong>כרובית</strong> כתב:<br/><div class=quote>הפוסטים שלכם כל כך קשים, קשה לי אפילו לחשוב בכיוון. <br/>נגיעה באיזור המלחיץ ביותר של חיי ולכן קשה לי אפילו להגיב בנושא. <br/>אשירה- אני נפעמת מהקרבה הנפשית שלך למשפחתו של בעלך. זה כל כך יפה לקרוא את זה. הרי הקרבה הזו כל כך לא מובנת מאליה!!! העזרה שלך, ההזדהות והתמיכה פשוט נפלאים. אני בשנים האחרונות עובדת קשה מאוד על המערכת יחסים עם חמי וחמותי שבעבר, לא הייתה קלה....כיום, אני מאוד משתדלת מתוך כוונה לשמר מערכת יחסים טובה במשפחה. פשוט הדהים אותי הפוסט שלך בפן הזה...</div> <br/>תודה יקירה♥]]></description>
<pubDate>Tue, 09 Oct 2012 16:46:49 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from אשירה</title>
<description><![CDATA[<strong>כרובית</strong> כתב:<br/><div class=quote>הפוסטים שלכם כל כך קשים, קשה לי אפילו לחשוב בכיוון. <br/>נגיעה באיזור המלחיץ ביותר של חיי ולכן קשה לי אפילו להגיב בנושא. <br/>אשירה- אני נפעמת מהקרבה הנפשית שלך למשפחתו של בעלך. זה כל כך יפה לקרוא את זה. הרי הקרבה הזו כל כך לא מובנת מאליה!!! העזרה שלך, ההזדהות והתמיכה פשוט נפלאים. אני בשנים האחרונות עובדת קשה מאוד על המערכת יחסים עם חמי וחמותי שבעבר, לא הייתה קלה....כיום, אני מאוד משתדלת מתוך כוונה לשמר מערכת יחסים טובה במשפחה. פשוט הדהים אותי הפוסט שלך בפן הזה...</div> <br/><br/>  אני חושבת שבפוסט זה התכוונת לנחושה. אני רק הגבתי.]]></description>
<pubDate>Tue, 09 Oct 2012 15:45:51 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from בלונדה....</title>
<description><![CDATA[נחושה יקרה אכן הרגשות מציפים וכשהם מציפים אנחנו בדר"כ אוכלים.<br/>מקווה שתרגישו כולכם הרבה יותר טוב ותצאו לדרך חדשה...<br/>המשך שבוע טוב]]></description>
<pubDate>Tue, 09 Oct 2012 15:40:07 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from כרובית</title>
<description><![CDATA[הפוסטים שלכם כל כך קשים, קשה לי אפילו לחשוב בכיוון.<br/>נגיעה באיזור המלחיץ ביותר של חיי ולכן קשה לי אפילו להגיב בנושא.<br/>אשירה- אני נפעמת מהקרבה הנפשית שלך למשפחתו של בעלך. זה כל כך יפה לקרוא את זה. הרי הקרבה הזו כל כך לא מובנת מאליה!!! העזרה שלך, ההזדהות והתמיכה פשוט נפלאים. אני בשנים האחרונות עובדת קשה מאוד על המערכת יחסים עם חמי וחמותי שבעבר, לא הייתה קלה....כיום, אני מאוד משתדלת מתוך כוונה לשמר מערכת יחסים טובה במשפחה. פשוט הדהים אותי הפוסט שלך בפן הזה...]]></description>
<pubDate>Tue, 09 Oct 2012 14:46:24 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[<strong>מטפס הרים</strong> כתב:<br/><div class=quote><strong>אשירה</strong> כתב:<br/><div class=quote>יקיריי, <br/>פוסטים מרגשים ונוגעים ללב אשר בשלב כלשהו נוגעים בכולנו. ביחד עם העצב הנילווה לפרידה נישמע מדבריכם שעד כמה שאפשר אתם משתדלים לעשות זאת נכון. נכנסים פנימה לתוך החוויה וחווים אותה, כל אחד עם סיפור החיים שלו שמקבל ממדים עצמתיים יותר ברגעים קשים כאלה. <br/>נחושה את בעיצומה של הפרידה המתבטאת בפרידה אמיתית ופיסית מחפצים וזכרונות. אתה מטפס יקר באיסוף חומר לספר זכרונות גם כן עובר הכל מחדש, ואילו את חיוך מהלב מצאת לך את הדרך שלך להיפרד בכתיבת סיפורים ועינייך נשואות להווה ולעתיד. כל אחד בדרכו עובר זאת. <br/>ואי אפשר להתחמק מההשפעה שיש אצלנו לכל דבר על האכילה. ולפחות זאת יכולה להיות בשליטתנו לעומת דברים אחרים. <br/>מאחלת לכולכם רק טוב ושיירבו השמחות על העצב.</div> <br/><br/>אשירה יקרה. הפוסט שלך ניפלא. תודה ואמן על כל איחולייך.</div> <br/><br/><img src="images/smilies/iagree.gif" border="0" alt="i agree" />]]></description>
<pubDate>Tue, 09 Oct 2012 11:31:06 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from הסמויה</title>
<description><![CDATA[<b>נחושה המקסימה</b><br/> <br/><b>קבלי גם ממני חיבוק חם אוהב ומחזק <img src="images/smilies/5700272664.gif" border="0" alt="Duhh" /></b><br/><b>הכל יהיה בסדר כי אנחנו אופטימיים</b><br/><b>שיהיה אחלה של שבוע</b>]]></description>
<pubDate>Tue, 09 Oct 2012 11:10:20 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from  דרך המלך </title>
<description><![CDATA[נחןשתי<br/>עברתם ימים לא קלים ונוסטלגיה  ואת כותבת מדהים ויפה ואני מאחלת לך ימים טובים יותר <br/>שולחת לך חיבוקים ונישוקים]]></description>
<pubDate>Tue, 09 Oct 2012 07:54:02 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from מטפס הרים</title>
<description><![CDATA[<strong>אשירה</strong> כתב:<br/><div class=quote>יקיריי,<br/>  פוסטים מרגשים ונוגעים ללב אשר בשלב כלשהו נוגעים בכולנו. ביחד עם העצב הנילווה לפרידה נישמע מדבריכם שעד כמה שאפשר אתם משתדלים לעשות זאת נכון. נכנסים פנימה לתוך החוויה וחווים אותה, כל אחד עם סיפור החיים שלו שמקבל ממדים עצמתיים יותר ברגעים קשים כאלה.<br/>  נחושה את בעיצומה של הפרידה המתבטאת בפרידה אמיתית ופיסית מחפצים וזכרונות. אתה מטפס יקר באיסוף חומר לספר זכרונות גם כן עובר הכל מחדש, ואילו את חיוך מהלב מצאת לך את הדרך שלך להיפרד בכתיבת סיפורים ועינייך נשואות להווה ולעתיד. כל אחד בדרכו עובר זאת.<br/>  ואי אפשר להתחמק מההשפעה שיש אצלנו לכל דבר על האכילה. ולפחות זאת יכולה להיות בשליטתנו לעומת דברים אחרים.<br/>  מאחלת לכולכם רק טוב ושיירבו השמחות על העצב.</div><br/><br/>אשירה יקרה. הפוסט שלך ניפלא. תודה ואמן על כל איחולייך.]]></description>
<pubDate>Mon, 08 Oct 2012 19:59:51 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from אשירה</title>
<description><![CDATA[יקיריי,<br/>  פוסטים מרגשים ונוגעים ללב אשר בשלב כלשהו נוגעים בכולנו. ביחד עם העצב הנילווה לפרידה נישמע מדבריכם שעד כמה שאפשר אתם משתדלים לעשות זאת נכון. נכנסים פנימה לתוך החוויה וחווים אותה, כל אחד עם סיפור החיים שלו שמקבל ממדים עצמתיים יותר ברגעים קשים כאלה.<br/>  נחושה את בעיצומה של הפרידה המתבטאת בפרידה אמיתית ופיסית מחפצים וזכרונות. אתה מטפס יקר באיסוף חומר לספר זכרונות גם כן עובר הכל מחדש, ואילו את חיוך מהלב מצאת לך את הדרך שלך להיפרד בכתיבת סיפורים ועינייך נשואות להווה ולעתיד. כל אחד בדרכו עובר זאת.<br/>  ואי אפשר להתחמק מההשפעה שיש אצלנו לכל דבר על האכילה. ולפחות זאת יכולה להיות בשליטתנו לעומת דברים אחרים.<br/>  מאחלת לכולכם רק טוב ושיירבו השמחות על העצב.]]></description>
<pubDate>Mon, 08 Oct 2012 14:40:44 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[<strong>מטפס הרים</strong> כתב:<br/><div class=quote>נחושה יקרה. הפוסט שלך לקח אותי למינהרת זמן..הבית הוא כל כך הרבה יותר מקורת גג, דלת ומנעול. בית הוא אוצר של זכרונות, מראות, ריחות וניואנסים של החיים. כל קיר בבית שאהבנו מספר לנו סיפור חיים וכל חלון שר את מנגינת דייריו. כל כך מוכרת לי התחושה שציירת ברגש רב בפוסט שלך. ארבע שנים בלי אבא.. ואימי חיה באותו הבית.. הבית אליו נגיע כולם היום.. וכבר בכניסה עצי הצפצפה יזכירו לי נשכחות, והמיבנה הישן עם החלון הקרוע יביט אלי וישלח לי מראות רחוקים של ילדים שמקימים חבורה שם מתחת למיבנה, והנה בית הספר ומועדון הנוער והסרטים של יום שישי בערב ( אחרי הסרט בערבית כמובן שגם הוא שם בפסיפס מגרות הזכרון), וחורשת האקליפטוסים הזקנים שם שיחקנו סימני דרך ובכניסה לבית הורי, השושנים והבוגונוויליה בוערת באש סגולה שהוא שתל, וחבלי הכביסה ונידמה לי שאני רואה את חולצות ילדותי עם טל ברודי מודפס עליהן מתנופפות ברוח מזרחית והוא אומר את המשפט האלמותי ההוא על אנחנו במפה ואנחנו נשארים עליה, והדשא ששתלנו כולם ביחד כשעברנו לבית החדש ואני הייתי בן שש.. ומיתקן הברביקיו הענקי שבנה, ובית העץ שילדי כשהיו קטנים חגגו עליו עם בני הדודים ומי שלא ראה את שימחתם ואת חיוכו לא ראה שמחה ונהרה מהי.. והאוכל של אמא, ששום שף עולמי עטור כוכבי מישלין לא ישווה לה, ואני מצוי בימים אלו בפרוייקט הפקת ספר הזכרון .. טובע בעמ תמונות ומסמכים, גלויות ותעודות.. והבית, הבית הוא מרכז ההוויה, התמונות החזקות ביותר תמיד סביבו, עץ התות הזקן שבחצר מככב שם , שכן מהן תמונות אם לא זכרון אנושי מצולם? תמונות הן הדיסק און קי של מראותינו... אני לא רק מבין אותך אני ממש חש את התהליך שעברתם. אצלנו הבית ההוא, בית ילדותי, עדיין חי ופעיל, אמא גרה שם וידה נטויה , ובחרת בחיים היא בהחלט דרך יפה לתאר חייה. ואני לא רוצה לחשוב , לא! לא! לא רוצה לחשוב על כל שיום יבוא ונחווה את מכלול ההיבטים של פירוק בית... שגם עכשיו , למרות שימחה וחיוכים וצהלות משפחה שיש בו גם יש, בשבילי הוא כבר לא אותו הבית, כבר לא אותה הדרך....רק החיטה צומחת שוב.. <br/>edited by מטפס הרים on 10/8/2012 <br/>edited by מטפס הרים on 10/8/2012</div> <br/>  יקירי, אל תדחק בקץ...כשיגיע הזמן הוא יגיע..אל תתייסר על החשבון....תיארת ברגש רב את בית ילדותך כעת נותר לך לצייר אותו...]]></description>
<pubDate>Mon, 08 Oct 2012 13:32:36 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from חיוך מהלב</title>
<description><![CDATA[כל היקרים והיקרות ובעיקר את נחושה, אכן התהליך שעברת הוא לא פשוט בלשון המעטה. צדקת מטפס הרים בכל מילה שכתבת. הבית עבורנו הוא עוגן, עם כל הזכרונות על חיינו, על ההוויה שלנו, ושל משפחתנו. אנו מתגוררים בבית 34 שנים. לצערנו אחרי שהורינו הלכו לעולמם היינו בתהליכים של פירוק 2 בתים וגם בעלי וגם אנוכי אנו ילדים יחידים. הכאב היה גדול ורב, אבל לא היתה ברירה. כל זכרונות הילדות כאילו כהוו כשפירקנו את הבית. אך זה התהליך וכנראה שגם בבוא היום כשאנו לא נהיה כאן גם ילדינו יעברו את התהליך. אולי ממרום גילי אני רואה את הדברים בנוסטלגיה אך לא נתתי לעצמי להתרפק הרבה על העבר. אני דוגלת בשיטה של לחיות את הרגע את היום הזה שניתן לי, וכל יום הוא מתנה וכך אני מתיחסת לדברים. הזכרונות הם חלק מאיתנו... את מי שאני ואת מה שאני מביאה מעצמי ומהעבר אני כותבת בסיפורים אישיים מיוחדים במינם ובתוכנית הסיפורים שלי שאני מפיקה עכשיו לקראת המופע החדש שלי. אל דאגה גם אם אכלת מעט, או קצת יותר, לא קרה דבר. מחר אנו חוזרים לשיגרה מבורכת ואפשר להתחיל מחדש ולתקן אם יש צורך כל מיני דברים. אני כמוך מטפס הרים יקר נהנית מהתהליך עד כמה שאפשרי וכיון שזו דרכי, ואין אחרת בילתה, אני מאד שמחה ללכת בדרך ולראות רק את הטוב, לא להרגיש מקופחת אלא ההפך, אני ברת מזל שאני בדרך הזו, שאני יכולה לעשות אותה ולהיות גאה במי שאני וכיצד אני מנהלת את דרכי. מאחלת לכולנו יום נפלא וחזרה לשיגרה בצורה חלקה ונפלאה להתחיל באמת את השנה הזו שתבוא עלינו לשלום ולברכה כל אחד בדרך שלו וכל אחד בכל תחומי חייו. אוהבת את כולכם חנה]]></description>
<pubDate>Mon, 08 Oct 2012 11:49:18 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from מטפס הרים</title>
<description><![CDATA[נחושה יקרה.  הפוסט  שלך לקח אותי למינהרת זמן..הבית הוא  כל כך הרבה יותר מקורת גג, דלת ומנעול. בית הוא אוצר של זכרונות, מראות, ריחות וניואנסים של החיים. כל קיר בבית שאהבנו מספר לנו סיפור חיים וכל חלון שר את מנגינת דייריו. כל כך מוכרת לי התחושה שציירת ברגש רב בפוסט שלך. ארבע שנים בלי אבא.. ואימי חיה באותו הבית.. הבית אליו נגיע כולם היום.. וכבר בכניסה  עצי הצפצפה יזכירו לי נשכחות, והמיבנה  הישן עם החלון הקרוע יביט אלי וישלח לי מראות רחוקים של ילדים שמקימים חבורה שם מתחת למיבנה,  והנה בית הספר ומועדון הנוער והסרטים של יום שישי בערב ( אחרי הסרט בערבית כמובן שגם הוא שם בפסיפס מגרות הזכרון),  וחורשת האקליפטוסים הזקנים שם שיחקנו סימני דרך ובכניסה לבית הורי,  השושנים והבוגונוויליה בוערת באש סגולה שהוא שתל, וחבלי הכביסה ונידמה לי שאני רואה את חולצות ילדותי עם טל ברודי מודפס עליהן מתנופפות ברוח מזרחית והוא אומר את המשפט  האלמותי ההוא על אנחנו במפה ואנחנו נשארים עליה, והדשא ששתלנו כולם ביחד כשעברנו לבית החדש ואני הייתי בן שש.. ומיתקן הברביקיו  הענקי שבנה, ובית העץ שילדי כשהיו קטנים חגגו עליו עם בני הדודים  ומי שלא ראה את שימחתם ואת חיוכו לא ראה שמחה ונהרה מהי.. והאוכל של אמא, ששום שף עולמי עטור כוכבי מישלין לא ישווה לה, ואני מצוי בימים אלו בפרוייקט הפקת ספר הזכרון .. טובע בעמ תמונות ומסמכים, גלויות ותעודות.. והבית, הבית הוא מרכז ההוויה, התמונות החזקות ביותר תמיד סביבו, עץ התות הזקן שבחצר מככב שם , שכן מהן תמונות אם לא זכרון אנושי  מצולם? תמונות הן הדיסק און קי של מראותינו... אני לא רק מבין אותך אני ממש חש את התהליך שעברתם. אצלנו הבית ההוא, בית ילדותי, עדיין חי ופעיל, אמא גרה שם וידה  נטויה , ובחרת בחיים היא בהחלט דרך יפה לתאר  חייה. ואני לא רוצה לחשוב , לא! לא! לא רוצה לחשוב על כל שיום יבוא ונחווה את מכלול ההיבטים של פירוק בית...  שגם עכשיו , למרות שימחה וחיוכים וצהלות משפחה שיש בו גם יש, בשבילי הוא כבר לא אותו הבית, כבר לא אותה הדרך....רק החיטה צומחת שוב.. <br/>edited by מטפס הרים on 10/8/2012<br/><em>edited by מטפס הרים on 10/8/2012</em>]]></description>
<pubDate>Mon, 08 Oct 2012 11:06:44 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[<strong>1103</strong> כתב:<br/><div class=quote>נחושה יקרה מאוד <br/>ריגשת אותי מאוד בפוסט המדהים והמאוד מרגש שהעלת כאן.עברת טלטלה רגשית חזקה שגרמה לך להרגשת חולשה וריפיון .טבעי הדבר. <br/>רגש תמיד חזק מאיתנו אין לנו שליטה עליו.כאשר עסקתם ב"פירוק הבית" תרתי משמע זה היכה בך שאין יותר בית שהתנקזו אליו במשך שנים <br/>חגים שבתות שמחות וסתם פגישת חולין עם היקרים לך ביותר חמך שיבדל לחיים ארוכים וחמותך עליה השלום .אני מאמינה שצלחת להתאושש <br/>לקחת עצמך בידיים ויצאת מחוזקת עם הפנים לעתיד.נשארו לך זיכרונות נפלאים אותם אף אחד לא יוכל לקחת ממך.. <br/>חג שמח בשורות טובות <br/>נילי</div> <br/>תודה יקרה, אכן צילמתי את הבית "לפני" כדי שיהיה למזכרת...והתהליך היה של כחצי שנה רק שפיזית פתיחת הארונות היתה ה"סוף" או ה"חותמת" לשלב של המעבר של חמי והיקלטותו בדיור מוגן.<br/>  כעת המוקד של האירוחים עבר אלי (האמת בשנתיים האחרונות כמעט לגמרי ראש השנה ופסח) הכוונה מעבר לשוטף...ויש באמת חשיבה על אירוח מסורתי לצד בניית הרגלי אירוח חדשים...<br/>  אכן זכרונות מתוקים וילדינו הרכים הפכו גם הם לצעירים מוכשרים וזה חלק מההתרגשות כולה.<br/>  חג שמח יקירה גם לך ולמשפחתך]]></description>
<pubDate>Mon, 08 Oct 2012 10:19:20 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from 1103</title>
<description><![CDATA[נחושה יקרה מאוד<br/>ריגשת אותי מאוד בפוסט המדהים והמאוד מרגש שהעלת כאן.עברת טלטלה רגשית חזקה שגרמה לך להרגשת חולשה  וריפיון .טבעי הדבר.<br/> רגש תמיד חזק מאיתנו אין לנו שליטה עליו.כאשר עסקתם ב"פירוק הבית" תרתי משמע זה היכה בך שאין יותר בית שהתנקזו אליו במשך שנים<br/>חגים שבתות שמחות וסתם פגישת חולין עם היקרים לך ביותר חמך שיבדל לחיים ארוכים  וחמותך עליה השלום .אני מאמינה שצלחת להתאושש<br/>לקחת עצמך בידיים ויצאת מחוזקת עם הפנים לעתיד.נשארו לך זיכרונות נפלאים אותם אף אחד לא יוכל לקחת ממך..<br/>חג שמח בשורות טובות<br/>נילי]]></description>
<pubDate>Mon, 08 Oct 2012 10:12:50 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[<strong>dany</strong> כתב:<br/><div class=quote>נחושתי מתוקה <br/>אכן עברת ימים ממש לא קלים, והתגובות בהתאם. אצלנו השמנמודים הכרוניים הברומטר תמיד משחק עם האוכל.......... כך אנחנו בנויים. <br/>edited by dany on 10/8/2012</div> <br/><br/>ולכן אנחנו ביחד בטוב וברע ממשיכים קדימה בתקווה ובנחישות כי להתדרדר אחורה זאת לא אופציה...]]></description>
<pubDate>Mon, 08 Oct 2012 09:42:13 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[נשקלתי הבוקר ל"סיכום החגים" ולמיטב זכרוני אני על המקום....<br/>  הבוקר כבר חזרתי לרישום והגשם שיורד כעת עושה לי טוב ובאנרגיות מחודשות, מסדרת את הבית וארונות הילדים]]></description>
<pubDate>Mon, 08 Oct 2012 09:38:09 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from מתחדשת</title>
<description><![CDATA[ברוכה השבה נחושה יקרה,הרגישות שלך היא יוצאת דופן,מרגישים זאת בכל תאור ותאור שלך,אצלנו תמיד התנודות,הימים הלא קלים ריגשית משפיעים גם על האכילה,אני שמחה שחמך כעת יותר טוב ומאחלת לך המשך חג שמח]]></description>
<pubDate>Mon, 08 Oct 2012 09:08:54 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from dany</title>
<description><![CDATA[נחושתי מתוקה<br/>אכן עברת ימים ממש לא קלים, והתגובות בהתאם. אצלנו השמנמודים הכרוניים הברומטר תמיד משחק עם האוכל.......... כך אנחנו בנויים.<br/><em>edited by dany on 10/8/2012</em>]]></description>
<pubDate>Mon, 08 Oct 2012 08:30:37 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/forum/topic10281-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[בוקר טוב וחג שמח אנשים יקרים <br/>ראשית ישבתי כעת כשעה וקראתי אחורה כדי להתעדכן, אין מילים שיכולות להביע את העומק והתובנות העולים מהשרשורים ומהפוסטים מארוחות החג. <br/>שנית, אני עדיין לא במייטבי, זאת אומרת מסתובבת וכבר לא במיטה אבל תחושה של רפיון וחוסר כוח בלתי מוסברת עדיין אוחזת בי...יעבור <br/>אז ככה: <br/>ביום שישי (זה שלפני ערב סוכות) ציינו 10 שנים לפטירתה של חמותי היקרה והאהובה ומשם בהחלטה שנפלה קודם לכן ומתואמת מראש הלכנו להתחיל "לפרק את הבית", כי חמי הגיע להחלטה שהוא נשאר בדיור מוגן (הבנים נתנו לו מספר חודשים ככל שיצטרך את האופציה להתחרט ולחזור הביתה....אם רק ירצה בכך) <br/>חמי לא הרגיש טוב באותם הימים - גב וצוואר אך התעקש שנתחיל. <br/>אני לא אלאה אתכם בכל הפרטים ובפעם השניה והשלישית שכבר עשינו בלעדיו ובהסכמתו ולא לא היו ריבים בכלל וכן זה קשה לפרק בית שהמשיך ממותה של חמותי מאותו מקום הלאה (הוצאו רק בגדיה בלבד) ובנזילה מהשכנים כך שהייתי בבית כמעט ריק, אחרי כל הבלאגן הרגשי וראיתי איך פוערים חור בבטון בתקרת השרותים, כאילו הבית באמת מתפרק...טוב אני רגישה בימים אלה... <br/>מדוע השימוש במושג לפרק בית? <br/>כל צלחת, כל מטחנת בשר, צלוחיות פלסטיק מצויירו לנכדים, תבניות פיירקס, מפת שולחן....כל נגיעה הזכירה לנו חתיכת חיים. <br/>עשור שלם חלף וכל אחד מאיתנו הבין את המשמעויות, מה עברנו, מה עשינו, טוב ורע, שגיאות והצלחות, נתינה וקבלה, הסרת מגננות, שליטה והסתגלות לשינויים... <br/>ללא יוצא מן הכלל בשלב זה או אחר כולנו הבנים והכלות התפרקו רגשית לגמרי...ההבנה שתם עידן, ההפנמה שאנחנו כעת המבוגר האחראי, ההפנמה שחמי היקר כדבריו "אני כבר לא אמות צעיר", משאיר לבניו את קבלת ההחלטות יותר ויותר לגבי הבית, לגבי פרוצדורות ובירוקרטיות...והיה לכולם קשה. <br/>אז שיש קושי ריגשי יש תנודות באוכל....היו ימים שנסתם הלוע והיו ימים שהתארחנו והוא חזר ונפתח וזה לא חייב להיות רק אוכל...זה שתיה ממותקת, קינוח נוסף, כמויות גדולות יותר....כל מה שחורג מהשיגרה.(ראש השנה וכיפור עברו בהצטיינות יתרה) <br/>וכן, הגוף מוציא כרטיס אדום כשמתעללים בו. <br/>בעשרת הימים האחרונים הייתי עם כאבי ראש, בלי הליכה, בלי רישום, עם חור גדול בלב, עם הלקאה עצמית מחד (עבר עשור פלוס מהלידה האחרונה ואני לא טוייגי, אני לא כותבת ספר ונוספים) וגאווה עצמית מאידך ( רשימה ארוכה ואישית מדי), וארגזים של קלסרים+אלבומים+חפצים שנמצאים אצלי בבית וטרם נגענו. <br/>אז אתם שואלים בוודאי, איך לא היית איתנו כאן? <br/>לא הייתי הרבה בבית וכשהייתי פשוט הייתי מוצפתתתתתתתתתתתתתתתת והחלטתי לצוף, לנשום, להניח לחבילות, להניח לרגשות להסתדר ולהתחיל לטפס מחדש. <br/>אני מודה כל יום על מקומי, על בריאותי, משפחתי,על נחישותי, על תובנותיי על מירי והמסגרת ועליכם. כמו שמטפס יקר כתב לנו...ושבו בנות לגבולן....אני שבה לגבולות חיי, לפורום המחבק, לעשיה איטית צעד צעד ולרישום. <br/>הארגזים ייפתחו גם הם אך אהיה רגשית כבר במקום אחר. <br/>חמי אגב מרגיש כבר הרבה יותר טוב וכולנו חוזרים לאט לאט לשיגרה.... <br/>מבטיחה להמשיך ולעדכן ועד אז....תודה על הדאגה והתמיכה וה SMS האוהב ששיחרר לי ים של דמעות....זכיתי<img src="images/smilies/hug.gif" border="0" alt="hug" /> <br/>נחושתכם<br/><em>edited by נחושה on 10/8/2012</em>]]></description>
<pubDate>Mon, 08 Oct 2012 08:02:05 GMT</pubDate>
</item>
</channel>
</rss>
