דני יקרה
לא יודעת איך פחספסתי אותך בפוסט הזה ובהישג הנפלא שלך
אז לעולם לא מאוחר וקבלי כייפק היי ענק ולייק אדיר על הישגייך- אלופה בנחישות בהתמדה ובמבחן התוצאה- מנצחת בענק את השומן
שכך חיהיה לך כל השנה- שליטה באוכל וחיוך רחב וענק על פנייך
חיבוק וכתר לראשך
טולי

חברים יקרים,
נגעתם בלב ליבה של השאלה, מהי המטרה? מהי הפיסגה? האם השגת המטרה או כיבוש הפיסגה מהוות את קצה הדרך?
אין ספק שזאת תחושה נפלאה להשיג מטרה שהצבנו לעצמנו, אך אין גם ספק שלא תמיד זאת ערובה לאושר ואל לנו לשקוט על שמרינו.
שמענו לא מעט סיפורים על אנשים שהשיגו את מטרתם לרזות ולא הרגישו את האושר המיוחל לו ציפו. הם תלו בהשמנה את כל הבעיות מהם סבלו ואילו ההשמנה היתה רק הסימפטום. הבעיה הייתה בכלל במקום אחר ולא זכתה לטיפול ולהתייחסות הראויה ולכן גם כשרזו לא הגיעו אל המנוחה והנחלה.
לכן הדרך חשובה לא פחות מההרזיה עצמה. ככל שההרזיה יותר הדרגתית היא מאפשרת לנו לחוות את התהליך ולהתעמת עם הסיבות שגורמות לנו לאבד שליטה ולהיות כה חלשים מול האוכל ואז יש סיכוי רב יותר שהתוצאה כשתגיע תהיה בטוחה יותר ולאורך זמן.
שנת הרזיה פורה ומוצלחת לכולנו,

אמן לכל מילה שלך. מסכימה עימך. השינוי בהרגלים והתרגול היום יומי אלה העיקרים של החיים במסגרת. לכן, יש החושבים כשנגיע ליעד אפשר ל"צאת לחופשי" דהיינו לא להיות במסגרת. לגבי דידי זו אינה אופציה כי אני שמנה כרונית ואם לא אהיה במסגרת איני רוצה לחשוב כלל על התוצאות ההרסניות שיכולות להיות. מסכימה איתך. אם לך מתאים פסגת הר, מ צ ו י י ן... כל הכבוד לך, תמשיך לדבוק בדרך שלך ולכ מה שנכון לך זה הכי חשוב והכי אמיתי עבורך. פשוט נזכרתי באותו מטפס מקצועי ולכן הבעתי את דעתי שהיא בעצם לא דעתי אלא דברים שאמר מתוך נסיונו העתיר שנים. איני מזכירה שמו מפאת כבודו ומפאת שמירת פרטיותו, אבל דיעותיו אותן שמעתי בכמה הרצאות ולכן נזכרתי. אני אמרתי את דעתי ואת הדימוי שלקחתי לעצמי. היום בערב צפיתי בתוכנית בערוץ 1 על בולגרים. היו שם כמה "כבדים" אחד מהם זמר. חשבתי לעצמי כמה קשה לו לעמוד על במה כמה הוא צריך להתאמץ - אולי גם קולית למרות שחושבים שמי ששמן יש לו קול טוב. אין קשר בין הדברים. אני מכירה זמרת אופרה דקה כמעט אנורקטית שמפיקה צלילים חזקים כל כך שקשה להאמין. הסתכלתי באנשים. כאמן המופיע על במה. לפני כחודש וחצי הופעתי במסגרת מסויימת ושיחקתי את מרתה מ"מי מפחד מוירגינהי וולף. הדמות של מרתה - קשה מאד לשחק אותה. היא מסטולה משתיה מרובה וגם קצת מטורללת ועל הבמה עליה להיות גמישה גם ליפול לקום, להתנודד ועוד... לפתע יכולתי לעשות את זה, פעם ראשונה בחיי, בלי בעיות והרגשתי משהו כמו "איך נתת לעצמך שנים רבות כל כך להיות במצב בו היית"? אבל לא הלכתי למקום של הלקאה עצמית. פעם לא הייתי יכולה היום תודה לאל אני מסוגלת לאזן את הכל ולהתמיד בדרך שלי. גם גילי הגבוה מכתיב לי דברים. האם אוכל שוב להתעלל בעור שלי? (תודה לאל לא נפגעתי בפנים כלל), האם אני יכולה להרשות לעצמי בריאותית לא להיות במסגרת או להפר הכללים? לא בא בחשבון ולהתחיל שוב פרוייקט כזה, בקיצור "תהליך שינוי חשיבתי מעמיק היא פיסגה" בלי ספק. אנו כאן לעודד איש את רעהו ... מאחלת לך חג שמח ומאושר. לגבי צעידה נראה לי שהגוף שלי פשוט מבקש ללכת כי זה עושה לו כל כך טוב, גם ההזעה בדרך היא מבורכת ובכלל אין מצב שאני לא רוצה ללכת. אוהבת את זה כל כך וגם שיעורי ההתעמלות פעמים בשבוע. אבל שתדע שהתעמלתי וצעדתי גם קודם לפני הפרוייקט הנוכחי רק שאם לא שומרים על אכילה נבונה גם זה לא עזר... ואילו עכשיו זה רק עוד דרך נעימה לעזור חילוף חומרים וקצת לחטב... שבת ברוכה לך

דני היקרה,ב אמת עשית את זה בגדול. 5 זה בהחלט הרבה יותר ממידה בבגדים. אני מצטרפת לכל הברכות שמגיעות לך ועוד בתקופה של חגים? בקיצור את אלופה בכל קנה מידה. אני עייפה מאד כיון שאני סובלת מהגרון ואיזה חיידק שם, (צריכה אנטיביוטיקה) כבר 4 ימים דבר שגורם לי לעייפות אבל לא אוותר לעצמי ואכין ארוחה שגם מתאימה לי ולא רק מה שהכי קל עתיר פחמימות. בקיצור אין לי בכלל ברירה אחרת ויש גם ירידה של בערך חצי ק"ג בשבילי זה הרבה בחגים ומה עוד שיש לי רק עוד כ-4 לסיים את פרוייקט הירידה. דניל'ה, בטוחני שהחג המתקרב ועוד שבוע לא רק שלא יקלקלו את ההצלחה אלא גם יגבירו אותה. יש כל כך הרבה דברים נפלאים בחיים כל יום בו, שחבל להפסיד ובטח להתרכז באוכל????? אגב אתמול הרגשתי מאד רע אבל בכ"ז צעדתי היה לי מצב רוח רע עליתי במעלה הגבעה ואז ראיתי את השמש - עיגול גדול ורוד השוקע בים והיה לי טוב, למרות שהיה מאד חם ולח לצעוד. אני צועדת מידי יום אבל היום אין לי אנרגיה כלל, אז היום אני מרשה לעצמי יום אחד בלי צעידה במיוחד שאני ובעלי יוצאים הערב מאוחר להצגת סטנד אפ. המשיכי בדרך שלך, התוצאות תמשכנה לעודד אותך ובמיוחד המחמאות ההרגשה הטובה וההרגשה - אני שולטת באוכל ובגורלי ואין דרך אחרת, הרגשת בטחון והרגשה של שמחה כשאנו שולטים באוכל...זה מעודד הרבה יותר מאשר עוד פרוסת עוגה. שיהיה לכולנו סופשבוע נפלא ועד החג עוד בטח נשתמע אוהבת את כולכם. חנה
בנוגע לפסגות שאנו מציבים לעצמנו כיעד, אני מכירה מטפס הרים מאד ידוע בארץ שכבש כמעט כל הר ידוע בעולם והוא מטפס מעולה. מספר שאחרי שמגיעים לפסגה יש ירידה במצב רוח. טוב עוד פיסגה כבשתי ומה עכשיו? מהרצאות ששמעתי ממנו גם הירידה קשה לעיתים יותר מהעליה. אחרי זמן רב של שנים טיפוסים הוא איבד קצת עניין בנושא זה. הדימוי של עליה לפיסגה, מהי הפיסגה? משהו שהצבנו לעצמנו כיעד? ומה אחרי? עוד פיסגה בשרשרת ההרים? יתכן שאני טועה אך אני רואה את הדרך ככזאת שיש בה בהחלט מכשולים לעיתים נופלים בהם לעיתים מצליחים לא ליפול וגם לטפס מעליהם. הדרך היא כל חיינו, ונכון יש פיתויים בדרך כל מיני... אך המסלול ידוע לי לפחות. ידוע לי שאיני יכולה לרדת לדרך אחרת חס ושלום, ידוע לי שמה שאני עושה כל יום זה בוחרת מחדש את הדרך שקבעתי לי הדרך של שמירה ושליטה באוכל, אני רואה את הדרך, לא תמיד את הפיתולים ואת מה שמצפה לי בסיבובים, אבל היא בטוחה הדרך הזו. אני אוהבת אותה ומאשרת לעצמי כל יום מחדש את ההליכה בה. אבל זו אני, כל אחד רואה את הדברים באור שונה כמובן. חלילה שלא באתי לרפות ידיים של מטפס הרים נחוש שעומד ביעדים שלו, מהווה דוגמה לאחרים בהתמדה ובהתמודדות שכולנו חברים בתהליך הזה, וכשמצליחים כידוע יש תמורה לאגרה.... המשך להצליח בכל יום ובכל אשר אתה עושה בחייך לא רק הדיאטה, אלא הדיאטה היא כמשל. ואסיים במשהו שקראתי אתמול בעיתון. אלה שהלכו עשו דיאטה מטורפת ומטופשת עם איזה הורמון ו-500 קלוריות שילמו ביוקר רב בבריאותם. וכן יש כבר תביעה ייצוגית על מי שהביא את הדיאטה הזו. בקיצור מסקנה כתמיד הדרך הראשית היא הקצרה ביותר, דרך של ירידה איטית מבוקרת, ירידה באכילה בריאה שגם רואים אותה בבדיקות כמעט אצל כל אחד בויטמינים ובכל השאר... לחפש "מציאות" אין מתנות חינם ... כל מה שכסח הוא תמיד היה פסול בעיני.
שבת שלום לכולם ולכולן

דני את אלופה!!!!!
כל הכבוד גאה בךךך אין עלייך. ועדייף לאט ובפרוטות ...
יישר כח יקירתי הוכחת שאת מסוגלת ויכולה ושאין לנו דרך אחרת....
נשיקות סיגל

תודה יקירה חיכיתי לשקילה הזו ממש בשקיקה ושמחה שלא התאכזבתי.......... היות והפעם זה הולך ממש לאט וב"פרוטות" בדרך כלל בתקופה כזאת בשנים אחרות הייתי יורדת אולי כפול........ אז זהו צריך להבין שהתבגרתי, ושעשיתי יותר מידי קונצים עם הגוף שלי והוא עכשיו משלם לי.............. העיקר שאני רואה ירידות והעיקר שאני לא מוותרת!!!!!!!!!



אקורדיאון כתב:

דני'לה איזה כייף לי לקרוא את הישגייך
את פותחת את השנה ב-5 מינוס
ואליהם יצטברו עוד 5, 5, 5
נהדרת אני גאה בך על ההצלחה ♥♥♥

שמחים להתעדכן וכבר יש לך פתיחה של 200 גרם לחמסה הבאה
ולשינוי מידה

דני כל הכבוד לך!!!!
אלופהההה

וואו איזו פתיחה של בוקר.
כל הכבוד.
מקווה שגם אני אראה ירידה כי התנהגתי למופת אבל עדיין לא נשקלת.
זו ההזדמנות להזכיר לכל חברי החוגים אין יציאה לחופשה למרות שאין שקילה והרצאה השבוע.
בהצלחה לכולנו.