אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין - פורום דיאטה - כל כך רוצה לתקוע!!! - Messages https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-כל-כך-רוצה-לתקוע.aspx אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין - פורום דיאטה - כל כך רוצה לתקוע!!! - Messages en-us http://blogs.law.harvard.edu/tech/rss Jitbit AspNetForum Sat, 22 Sep 2012 07:31:51 GMT Sat, 22 Sep 2012 07:31:51 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from אקורדיאון אשירה כתב:
כתבתם הכל,
שמנמוד זה לכל החיים.
שמנמדות זאת התמכרות לאוכל.
אנו שונים אחד מהשני לפעמים במושא ההתמכרות ותו לא.
גם רזה לשעבר מאבד את החופש לאכול ומיותר לחפש את ה"סיבות".
לא מזיק להבין את הסיבות אך זה לא משנה את התוצאה הסופית ואת הצורך להילחם בה.
אכילה רגשית זו מילה יפה אבל על איזה רגש בדיוק מדובר? ברור שעל כל הרגשות! ומתי בדיוק איננו מרגישים משהו?
לפעמים אנו מכורים לא לאוכל עצמו אלא ל"איכסה" שאנו מרגישים לאחר אכילה בלתי נשלטת ואנו נכנסים לבולמוס כדי להגיע להרגשה הרעה הזאת.

ובגלל כל הדברים הללו, אז הרזים שבינינו, אלה ששמנמודים בראש ומצליחים להיות רזים בגוף, הערצתי נתונה להם, הם מודל לחיקוי עבור כולנו ונקווה לכבוד השנה החדשה להצליח כמוהם.

שנה טובה ורזה לכולנו!!!


כל מילה בסלע.]]> Sat, 22 Sep 2012 07:31:51 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from בלונדה.... נחושה כתב:
מטפס הרים כתב:
מעשה בשמנמוד , שהיה קצת אבוד, חגג וזלל כאילו אין מחר, תמיד זכר את פיסגת ההר, לא מזמן היה שם ופתע התרסק ומעד, תהום של השמנה חיכתה לו, משכה אותו אליה ביד, והתהום רבה היא ועומקה לא ייספר, והשמנמוד שלנו ידע שיש גם עולם אחר, ניסה וניסה להיחלץ מהתהום הבולענית, דרכים שונות ומשונות ניסה אך ללא הצלח ורבה התענית,ואז בבוקר יום בהיר, קם שמנמוד והצהיר: אני יכול לך תהום מרושעת, ולא אמשיך לאבד עצמי לדעת. אני אל הפיסגה הזו אחזור, והטיפוס אליה על כל קשייו יהיה לי למזור, . והפעם תישמר נפשי מכל נישמר, ואלייך תהום ארורה , לא אחזור , לא היום ולא מחר!!!!!
edited by מטפס הרים on 9/20/2012
edited by מטפס הרים on 9/20/2012



WOWWWWWWWWWWWWWWWWW
איזה כישרון
כתיבהההההההההההההה







אבל ממש כישרון!!!




הההה
]]> Sat, 22 Sep 2012 07:30:04 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from נחושה מטפס הרים כתב:
מעשה בשמנמוד , שהיה קצת אבוד, חגג וזלל כאילו אין מחר, תמיד זכר את פיסגת ההר, לא מזמן היה שם ופתע התרסק ומעד, תהום של השמנה חיכתה לו, משכה אותו אליה ביד, והתהום רבה היא ועומקה לא ייספר, והשמנמוד שלנו ידע שיש גם עולם אחר, ניסה וניסה להיחלץ מהתהום הבולענית, דרכים שונות ומשונות ניסה אך ללא הצלח ורבה התענית,ואז בבוקר יום בהיר, קם שמנמוד והצהיר: אני יכול לך תהום מרושעת, ולא אמשיך לאבד עצמי לדעת. אני אל הפיסגה הזו אחזור, והטיפוס אליה על כל קשייו יהיה לי למזור, . והפעם תישמר נפשי מכל נישמר, ואלייך תהום ארורה , לא אחזור , לא היום ולא מחר!!!!!
edited by מטפס הרים on 9/20/2012
edited by מטפס הרים on 9/20/2012



WOWWWWWWWWWWWWWWWWW
איזה כישרון כתיבהההההההההההההההההה]]> Fri, 21 Sep 2012 17:57:15 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from dany



מטפס הרים כתב:
מעשה בשמנמוד , שהיה קצת אבוד, חגג וזלל כאילו אין מחר, תמיד זכר את פיסגת ההר, לא מזמן היה שם ופתע התרסק ומעד, תהום של השמנה חיכתה לו, משכה אותו אליה ביד, והתהום רבה היא ועומקה לא ייספר, והשמנמוד שלנו ידע שיש גם עולם אחר, ניסה וניסה להיחלץ מהתהום הבולענית, דרכים שונות ומשונות ניסה אך ללא הצלח ורבה התענית,ואז בבוקר יום בהיר, קם שמנמוד והצהיר: אני יכול לך תהום מרושעת, ולא אמשיך לאבד עצמי לדעת. אני אל הפיסגה הזו אחזור, והטיפוס אליה על כל קשייו יהיה לי למזור, . והפעם תישמר נפשי מכל נישמר, ואלייך תהום ארורה , לא אחזור , לא היום ולא מחר!!!!!
edited by מטפס הרים on 9/20/2012
edited by מטפס הרים on 9/20/2012
]]> Thu, 20 Sep 2012 16:28:09 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מטפס הרים edited by מטפס הרים on 9/20/2012
edited by מטפס הרים on 9/20/2012]]> Thu, 20 Sep 2012 15:55:44 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from dany אין צורך לחפש את הסיבה למסיבה או לעצב.
ואני לא יודעת אם כל אחד מכיר את המקום הזה של האיכסה, והלוואי ולא נכיר אותו לעולם, הוא אחד מ"חברי הטובים" ביותר. הלוואי והייתי יכולה להעיף אותו מחיי לתמיד, בכל פעם מפתיע מחדש שעדיין הוא כאן אורב לי ומפתיע אותי.

אז כולנו כאן לנצח(ניצחון)


אשירה כתב:
כתבתם הכל,
שמנמוד זה לכל החיים.
שמנמדות זאת התמכרות לאוכל.
אנו שונים אחד מהשני לפעמים במושא ההתמכרות ותו לא.
גם רזה לשעבר מאבד את החופש לאכול ומיותר לחפש את ה"סיבות".
לא מזיק להבין את הסיבות אך זה לא משנה את התוצאה הסופית ואת הצורך להילחם בה.
אכילה רגשית זו מילה יפה אבל על איזה רגש בדיוק מדובר? ברור שעל כל הרגשות! ומתי בדיוק איננו מרגישים משהו?
לפעמים אנו מכורים לא לאוכל עצמו אלא ל"איכסה" שאנו מרגישים לאחר אכילה בלתי נשלטת ואנו נכנסים לבולמוס כדי להגיע להרגשה הרעה הזאת.

ובגלל כל הדברים הללו, אז הרזים שבינינו, אלה ששמנמודים בראש ומצליחים להיות רזים בגוף, הערצתי נתונה להם, הם מודל לחיקוי עבור כולנו ונקווה לכבוד השנה החדשה להצליח כמוהם.

שנה טובה ורזה לכולנו!!!
]]> Thu, 20 Sep 2012 12:58:27 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from אשירה שמנמוד זה לכל החיים.
שמנמדות זאת התמכרות לאוכל.
אנו שונים אחד מהשני לפעמים במושא ההתמכרות ותו לא.
גם רזה לשעבר מאבד את החופש לאכול ומיותר לחפש את ה"סיבות".
לא מזיק להבין את הסיבות אך זה לא משנה את התוצאה הסופית ואת הצורך להילחם בה.
אכילה רגשית זו מילה יפה אבל על איזה רגש בדיוק מדובר? ברור שעל כל הרגשות! ומתי בדיוק איננו מרגישים משהו?
לפעמים אנו מכורים לא לאוכל עצמו אלא ל"איכסה" שאנו מרגישים לאחר אכילה בלתי נשלטת ואנו נכנסים לבולמוס כדי להגיע להרגשה הרעה הזאת.

ובגלל כל הדברים הללו, אז הרזים שבינינו, אלה ששמנמודים בראש ומצליחים להיות רזים בגוף, הערצתי נתונה להם, הם מודל לחיקוי עבור כולנו ונקווה לכבוד השנה החדשה להצליח כמוהם.

שנה טובה ורזה לכולנו!!! ]]> Thu, 20 Sep 2012 09:27:24 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from נחושה סיכמת לנו יפה את "כל החומר", כל מילה אמת.
חברתי שנותחה לפני חודשיים אמרה שהכול יופי וסבבה עד שהתקשרתי ערב החג לאחל שנה טובה.
"זה קשההההההההההההההההההההההההההההההההה" היא אמרה לי, הפיתויים מסביב, הירידה האיטית, הירידה לאוו דווקא במקומות שרציתי....בקיצור סלינו על כתפינו....
ולנו יש את המסגרת, היחדנס הזה בפורום והידיעה שזה תהליך ארוך ולא זבנג וגמרנו. ולכן כפי שאמרת, שווה בן שווים אנו מפרגנים זה לזה, תומכים זה בזה ,נותנים יד וחיבוק לדרך וממשיכים קדימה.
כמו שמירי אמרה בהרצאה השבוע....
אנחנו הרבה מעבר לקלוריות, תפריטים, מכנס צמוד....אנחנו בתהליך של שינוי, משמעותי, בכל תחומי חיינו, עולים כיתה ובוחרים כיצד אנחנו רוצים לחיות את חיינו ומה אנחנו רוצים להפיק מהם, הנאה או סבל....
הרצאה משובחת כבר אמרתי?wink]]> Thu, 20 Sep 2012 07:56:23 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from dany איזה כייף לקרוא כזה פוסט מתגלגל.............
כאחת המבוגרות כאן בפורום, וכמי שמתמודדת עם הבעייה הזאת מהיום שאני זוכרת את עצמי...... וזה היה מזמן ומזל שאני עדיין זוכרת...........חחחחחחחחחחח
ותבינו שבכלל בזמנו לא הגענו למשקלים שהיום מגיעים ילדים למירי, שהיא מספרת על גובה המשקלים שמגיעים ילדים אליה אני פשוט מתעלפת איפה ההורים???????????
אבל יחסית לכל הילדים האחרים שהיו בסביבתי הייתי מוגדרת ילדה גם גדולה פיזית וגם שמנה. ומודה זה הגיע אך ורק מפינוק ופיצויים, בקיצור טיפחתי את האכילה הרגשית מאז שאני זוכרת את עצמי.
ובהחלט היו לי סיבות לכך, כך מסתבר שכנראה יש לכל אחד ואחת סיבה למסיבה. עדיין חוקרים את הגנטיקה ואת הקוד הזה שמפעיל אותנו השמנים, וברגע שיגיעו לפיצוח..... ויוכלו לתת לנו חיסון אנטי וואו זה יהיה היום!!!!!
ועד אז צריך חברלך להתמודד באומץ ובנחישות בעיקר מול האופי שלנו.
אז כן יש את מקום הילדי הזה שהנה הצלחתי............ מגיע לי!!!!!
ועוד מקום ילדי שנפגעתי, בכיתי, מגיע לי!!!!!!!!!!!!
ועוד מקום ילדי שאני נורא מקופח........ שוב מגיע לי...........
ואני מתאמץ נורא נורא אז בוודאי מגיע לי......
ולפעמים אני עושה את השיקולים ממש בקור רוח והולכת לרדת שורה שורה......(לא של לבן תודה לאל רק של מתוק ,חמוץ, מלוח, אפוי, מטוגן, בלי סוכר עם סוכר טעים מגעיל ............ טוב אתם מכירים)

ולפעמים זה ממש מתוך איבוד חושים ושאני מתעוררת עם בחילות כאבי בטן וקיבה ועוד כל מיני תופעות שהנייר ממש לא סובל........ אז ממש אבל ממש "טוב"לי אז אני כבר מאד מאד "מרוצה" ממש פיצול אישיות.
יקירי
אנחנו חולים במחלה כרונית, שלא נרפאים ממנה לעולם, ושלא יספרו לכם סיפורים, בינתיים לא המציאו את התרופה, גם המנותחים יספרו לכם שהם עדיין משתוקקים בכל ליבם ונפשם, ויש לי כמה חברות מנותחות ואני יודעת איך הן מתנהלות. בידיוק כמוני!!!!!!
אז לא נותר לנו אלא להתמודד יום יום ושעה שעה, לקבל את זה שיהיו ימים נפלאים שהכל ילך חלק ויהיה נדמה לנו וכבר נהיה באופוריה ובאשליה שהתגברנו........ ואז תבוא המציאות ותטפח על פנינו upset
והיות ואין לנו ברירה והחלטנו שלא מרימים דגל לבן, אז ממשיכים, תודה לאל שיש איפה לשפוך את הלב ולספר ולשתף כי רק כאן שאנחנו שווים בין שווים מבינים אחד את השני עד לתוך הפנים של הפנים של הקיבה.
נשיקות ואוהבת שלכם דני]]> Thu, 20 Sep 2012 05:48:55 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מטפס הרים avi_i כתב:
תשובה למטפס היקר -
אני מסכימה עם מיכל - גם אני באופן אישי אחריי תקופה טובה שרואים את התוצאות על המשקל נוטה לפרגן לעצמי בחזירות קטנה....אצלי זה לא כל כך אוכל ממש אלא יותר שטויות - חטיפים, עוגיות, וכיוצא בזה.
מיד שיש תוצאה טובה אני מתחילה לעגל פינות - זה מתחיל בדברים קטנים כמו לא למדוד בדיוק כף שמן זית לסלט, או לפרגן לעצמי איזה פחמימה קטנה אחרי חמש....או סתם משהו דבילי כמו קוראסון לארוחת בוקר במקום ארוחת בוקר של הדיאטה, אתה יודע ככה בקטנה......
שתבין - אני ב- 6 בבוקר במשרד מול המסכים שלי - בשש וחצי נפתח הקפה (אצלנו כל קומה יש משהו אחר, סטרבקס, נירו, קוסטה וכ'ו' - שש קומות!!!) אני ראשונה בנירו - כשכל המאפים האלו בדיוק יוצאים מהתנור והריח הורס ומוקדם בבוקר וחושך ואני עייפה...כל כך קל לפנק את עצמי....אני חושבת שסיפרתי על זה פעם בפורום שכל יום שאני לא אוכלת קוראסון בבוקר זה בשבילי ניצחון ענק!
אז ככה - שהחזירות לא רק אצלך זאת מחלה של שמנים - בגוף אולי הקילוגרמים יורדים אבל בראש נשארים שמנים - וזה מה שקשה.....
אבי


גם את אבי וגם את מיכל צודקות כל כך. המוח אולי נמ
צא בסופו של תהליך בגוף רזה או לפחות לא שמן... אבל תאי המוח חושבים שמן.. אני לוקח על עצמי לא להיכנע ליצר הזה של לתקוע אחרי ירידה של כמה קג. זה יהיה עבורי יעד ניהולי עליון. ואני מאמין גדול בניהול לפי יעדים. וראיתי שזה יכול לשנות מצבים מקצה ארץ עד קצה. גם ההליכות קבלו מעמד של יעד ואני תוקף את היעד הזה בכל מאודי וזה לא פשוט לי בכלל... היה לי אחלה דיון בפוסטים האלו. שום דבר לא חדש אבל כאילו הכל חדש לגמרי. תודה מראש העין לבירת הממלכה המאוחדת ואבי ותודה מראש העין למיכל היכן שתהיי בארץ חמדת. לילה טוב. ם.]]> Thu, 20 Sep 2012 00:31:55 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from avi_i אני מסכימה עם מיכל - גם אני באופן אישי אחריי תקופה טובה שרואים את התוצאות על המשקל נוטה לפרגן לעצמי בחזירות קטנה....אצלי זה לא כל כך אוכל ממש אלא יותר שטויות - חטיפים, עוגיות, וכיוצא בזה.
מיד שיש תוצאה טובה אני מתחילה לעגל פינות - זה מתחיל בדברים קטנים כמו לא למדוד בדיוק כף שמן זית לסלט, או לפרגן לעצמי איזה פחמימה קטנה אחרי חמש....או סתם משהו דבילי כמו קוראסון לארוחת בוקר במקום ארוחת בוקר של הדיאטה, אתה יודע ככה בקטנה......
שתבין - אני ב- 6 בבוקר במשרד מול המסכים שלי - בשש וחצי נפתח הקפה (אצלנו כל קומה יש משהו אחר, סטרבקס, נירו, קוסטה וכ'ו' - שש קומות!!!) אני ראשונה בנירו - כשכל המאפים האלו בדיוק יוצאים מהתנור והריח הורס ומוקדם בבוקר וחושך ואני עייפה...כל כך קל לפנק את עצמי....אני חושבת שסיפרתי על זה פעם בפורום שכל יום שאני לא אוכלת קוראסון בבוקר זה בשבילי ניצחון ענק!
אז ככה - שהחזירות לא רק אצלך זאת מחלה של שמנים - בגוף אולי הקילוגרמים יורדים אבל בראש נשארים שמנים - וזה מה שקשה.....
אבי]]> Wed, 19 Sep 2012 23:56:08 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מטפס הרים מיכל שרון כתב:
אז עכשיו שהסתכלנו לעצמנו בלבן של העיניים.. הכרנו בילדותיות שלנו, שהיא ממש לא מקדמת אותנו למטרה אלא מכשילה ביג טיים..
עכשיו זה הזמן להגיד ואף על פי כן ולמרות הכל אני בוחרת להמשיך לשמור, להמשיך להתאפק.. כי הכי טעים ק״ג פחות!!!!


כן. זה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות. מטפס הרים או לא מטפס הרים, יכולתי להיות כל כך הרבה דברים ובחרתי לכבוש הר, לאחוז בידיים חשופות בזיזים, ופשוט להתקדם.. לפעמים חבול ושרוט , לפעמים עם גוף תפוס וכואב , אבל תמיד לנסות להתקדם. להגניב מבטים לפיסגה... ולהמשיך. אז השם שלי בפורום המעולה לא מאפשר לי שום אופציה אחרת... להתראות ... חייב להמשיך לטפס... ל]]> Wed, 19 Sep 2012 23:29:10 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מיכל שרון עכשיו זה הזמן להגיד ואף על פי כן ולמרות הכל אני בוחרת להמשיך לשמור, להמשיך להתאפק.. כי הכי טעים ק״ג פחות!!!!]]> Wed, 19 Sep 2012 22:56:21 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מטפס הרים מיכל שרון כתב:
מטפס.. ההתחזרות שבאה אחרי ירידה ושמירה מגיעה מהמקום הכי ילדותי שיש.. הנה הצלחתי כבר קצת.. אז אפשר לרמות, יאללה אני תופס תחת.. הרי הצלחתי לרדת יפה לא? אז עכשיו מגיע לי משהו טעים לכבוד ההצלחה בירידה..

משהו מזה מצלצל מוכר? מרגיש נכון בצורה מכאיבה?!


כן!!!!!!!!!! מדוייק, כואב, אמיתי . כך בדיוק הם פני הדברים.]]> Wed, 19 Sep 2012 22:46:14 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מיכל שרון הערב חזרתי מההרצאה.. (השקילה הראתה רק חצי יותר ואם מירי אמרה לי שכל הכבוד אז מי אני שאתווכח?) וגיתי חיכה לי עם סלט מוכן, בלי פחמימות והכל כאילו שב על מקומו בשלום.

עכשיו רק הראש לא מפסיק לעבוד ואני מאוד משתדלת לנתק את הלע ממנו..
הקטע בעבודה היום כאילי האיר לי כל מיני נקודות שהעדפתי שיישארו בצל.. וההרצאה היום רק נתנה חיזוק להכל עם מגה פלורסנט על הדברים והחיים..

בקיצור מקווה להצליח להתמודד עם הכל נכון ולהשאיר את ההתמודדות שלי במישור הרגשי ולא שיישאר לי עמוק בקיבה..

מהממת אחת! שוב שאפו על 6 קג פחות.. מחכה לשמוע על העשיריה הראשונה (;

נשיקות]]> Wed, 19 Sep 2012 22:44:21 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from avi_i אני קוראת אותך ורואה אותי אתמול.........באתי בבוקר למשרד כולי מצב רוח טוב ואושר, שמלה מידה פחות והרגשת שליטה מגניבה! אפילו הבאסה שכל המשפחה שלי מבלה יחד חוץ ממני לא הרסה לי את הבוקר
ואז.......היתה לי פגישה עם איזה צוות שהבוס שלהם מגעיל, שביקש ממני דברים שהוא רוצה לאתמול...ועוד דיבר במגעילות שלא לצורך, הרס לי את כל המצב רוח!!! חטפתי קריזה ועוד הייתי צריכה להתעסק עם שטויות כל הבוקר.
אני מודה, שלא הייתי חזקה כמוך - ירדתי לקפה וקניתי כוס כפה ועוגייה לא קטנה!! ואני בכלל נגמלתי מקפה ושותה רק כוס קטנה ביום בבית!!!!
ואחר כך ????? התבאסתי קשות כי בכל זאת מינוס 6 היו לי קשים להשגה
שעה אחר כך ולמרות העצבים החלטתי להמשיך הלאה - אכלתי לי את הארוחת צהריים שהבאתי מהבית, שתיתי תה צמחים ונשמתי עמוק.
בבית בערב אכלתי שוב מסודר והיום קמתי ליום חדש.....שהיה מצויין.
אין כמו שיגרה מבורכת, ובכלל זכיתי לשבוע בלי נסיעות - שבוע שלם בלי לראות שדה תעופה, שבוע שלם לישון במיטה שלי ולהתעורר בבית שלי.

מיכלי אני בטוחה שאחרי חיבוק ממירי ועידוד מגיתי חזרת לעצמך
נשיקות
אבי
edited by avi_i on 9/19/2012]]> Wed, 19 Sep 2012 22:25:36 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מיכל שרון
משהו מזה מצלצל מוכר? מרגיש נכון בצורה מכאיבה?!]]> Wed, 19 Sep 2012 22:22:12 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מטפס הרים edited by מטפס הרים on 9/19/2012
edited by מטפס הרים on 9/19/2012]]> Wed, 19 Sep 2012 21:55:12 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from נחושה אחרי שהתייחדתי עם מגנומים זמן רב, הבנתי שזה לא הכיוון ורק שליטה ודיבור עצמי הוציאו אותי ממעגל המתוק.
כדברי מטפס הרים לא חייבים להיות הורמונאליים כדי להיות "במצבי קיצון" פשוט צריך להבין שאנחנו כרגע באטרף שיעבור עם ננשום עמוק, נרגע, נשתה כוס מים או כוס תה, נאכל תפוח....וזה עובר.
גם אני בחג הזה רציתי נורא לתקוע אבל אמרתי, הרבה אוכל יהיה הרבה במשקל...תתאפקי ויש תוצאות.
לגבי המגעילים בעבודה, תבחרי לא להיעלב ואם המצב חריג ביותר פשוט שיחה עם הממונים או מייל למקרה שאת חוששת שתתפרצי...
בהצלחה יקירה♥♥♥
edited by נחושה on 9/19/2012]]> Wed, 19 Sep 2012 21:53:08 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מטפס הרים Wed, 19 Sep 2012 21:28:57 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מיכל שרון מה שכן יש לי זה זה:
כל יום יכול ללכת לשני כיוונים - או שיעבור בשליטה ואיפוק או שיידרדר לתהומות רגשיים ואיבוד רסן.
מה שלא יילד יום לפחות אני שולטת באיך הוא יתחיל.. מנסה לתת את הטון מבחינת האנרגיות והתחושה הפנימית ליום שעומד לפניי.
וכל יום שמתחיל בצעידה הוא יום שמוטה לטובת השליטה והאיפוק.. ככה זה.. זאת הסטטיסטיקה של השומן שלי..

אני מקווה שזה מדבר אליך ושאתה מבין את הכוונה שלי.. מקווה שזה מפיח בך השראה כלשהי ואולי גם באחרים.]]> Wed, 19 Sep 2012 21:02:04 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מטפס הרים מיכל שרון כתב:
מטפס יקר.. נשקלים רק פעם בשבוע.. כמו שמירי אומרת גם זה מספיק מזוכיסטי.. לתשומת ליבך!


תודה מיכל. אולי תפזרי עלי קצת ״אבקת השראה״ כך שמחר אקום מוקדם לצעידה..? תודה ותרגישי טוב.]]> Wed, 19 Sep 2012 20:31:02 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מיכל שרון Wed, 19 Sep 2012 20:04:17 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מטפס הרים Wed, 19 Sep 2012 19:36:44 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from toly אנחנו יודעים איזה אופי מדהים יש לך
את חייבת וסליחה שאני דעתנית שכזו את וגיתי חייבים ללכת לשמוע את מירי ןלהישקל
ההאצאה היום היתה מאלפת ויש ךי תחושה שהיא תרגיע
אם יש זמן ומקום
תקפצו לנשום קצת אויר ים או תבקשי מגיתי היקר לעשות סיבוב ביחד בים או כל מקום אחר שמרגיע אותך
כן ההורמונים האלה פשוט משגעים גם כשאין הריון אלא פשוט מחזור או סתם גלי גיך או סתם יום הפוך כפי שגם ירע לי
לט ישנתי חצי לילה התעוררתי מאוחר ואיחרתי לפגישה בטרם הגעה למירי היום
כבר הייתי בטוחה שאני לא מגיעה היום להישקל אבל עשיתי מאמץ התלבשתי יפה שמתי רטז/ והרבה כיסוי העיגולים סביב העיניים(זהו אני כבר בגיל שאפשר להתחיל....
כל עך שמחתי שהגעתי וגיליתי שאני על המקום ולא העליתי גרם למרות החג ולמרות הדגל האדום
וההרצאה הייתה מדהימה זאת אומרת מירי הייתה מדהימה ואיזו אנרגייה שהייתה לה היום
בקייצר יקרה שלנו נגבי דמעות שטפי פנים ורוצו למירי
ואם אתם צריכים בייביסיטר לתומר המקסים-אני מוכנה
יש לי קסם מיוחד עם תינוקות וכלבים
הם תמיד רגועים ליידי ועל מרחביי....
המשך יום מחוייך
טולי]]> Wed, 19 Sep 2012 16:32:16 GMT https://www.bdiet.co.il/forum/topic10127-.aspx Message from מיכל שרון אני יודעת שזה ההורמונים.. אני יודעת שהרגישות שלי עכשיו היא לא רגילה אבל באמת שהיה לי יום רע..
סיימתי את מה שהייתי ממש מוכרחה וברחתי.. רק יצאתי מהמעלית וכבר טלפון לגיתי וממש כמו הילדים... איך שראיתי את אמא התחלתי לבכות? אז ככה.. איך ששמעתי אותו כל הג'יפה יצאה בבכי היסטרי.. עד עכשיו אני עוד עם שאריות יבבות חנוקות..
ואם לא גיתי בטלפון שליווה אותי עד הדלת ולא מירי שאני צריכה להתייצב בפניה היום בערב.. אני מזמן כבר במכולת קונה מתוק ועוד מתוק כדי להעביר את המרירות שיש לי בנשמה עכשיו..
גם ככה מרוב שהיה לי יום מעצבן ומעפאן תקעתי בעבודה חבילת פריכיות שלמה (לא מרעב.. כי כבר הייתי שבעה.. פשוט כי זה מה שהיה).. אז נכון.. לא חרגתי עדיין מה-600 קלוריות פחמימות היומיות שלי.. אבל בהחלט חרגתי מההקשבה שלי לרעב ושובע.. ועוד על מה?! פריכיות!!! upset

אוףףףףףף!!!!!!
אני שונאת את האובר-רגישות שלי.. אני מתחילה ממש לשנוא את העבודה שלי.. אני כבר לגמרי שונאת חצי מהאנשים שם (שמגעילים אליי ברמות!!!) ואני שונאת את זה שהבטחתי לגיתי שאני לא תוקעת עכשיו.. ועם כל האהבה שלי אליכם כאן בפורום.. הייתי מעדיפה להתייחד עכשיו עם מגנום ולא אתכם.. dont take it the wrong way ... wink

זה מדהים איך שעם כל השליטה שאני מפגינה בחודשים האחרונים.. אפיזודה אחת רגשית ואני מוכנה להתאבד על המתוק..
לזרוק את הכל הצידה ורק להתמכר לסוכר.. גם זה מבאס..

טוב נו.. אני אשאף לסיום כי זה פוסט די מדכא (על האמת להיאמר כן?) ואני חייבת ללכת לשטוף פנים ולהצליח לעשות באמת "בטל ומבוטל" לכל הגועל שזרקו לעברי היום ולהחליף מצב רוח כי יש לי תומריקו אחד מתוק לקחת מהגן עוד מעט..
לפחות לשבת ולכתוב קצת ולשחרר גם פה קיטור כללי כזה + כוס מים קרים כבר הרגיעו חלק מהסערה הפנימית... גם משהו..
בא לי מתוק!!!!!!
Fork Off]]> Wed, 19 Sep 2012 16:11:20 GMT