את צודקת ולפעמים חשיבה אגואיסטית מתקבלת לא טוב בסביבתנו אבל אין ברירה. אני בת לעדה העירקית ויש אצלנו מאכל שמכינים רק בשבועות והוא כמובן עשוי מבצק עם הרבה מרגרינה וזה עוד לפני שדיברנו על התוספות שמוסיפים לו לפני האכילה, ולא ארבה במילים, מה שרציתי לומר לך שביקשתי השנה מאימי לא להכין לנו את המאכל הזה גם אם אוכלים אותו פעם בשנה זה מיותר מבחינה בריאותית ואני לא רוצה להתחיל עם זה אפילו וגם לא רוצה לתת לילדי כי הם לא מכירים את זה אז למה לדחוף להם משהו שאחר כך הם יכולים לאהוב ולכי תורידי אותם מזה.
את לא מבינה איזה תשובות קיבלתי מאחותי ואימי: זו מסורת, מותר לך לאכול מידי פעם, פעם בשנה מה יקרה. אבל כמו שאמרת היתי תקיפה ולא ויתרתי אמרתי לאימי שהיא יכולה להכין להם אבל לא לי ולמשפחתי ואם היא בוחרת להפגע ולראות את חצי הכוס הריקה זו בחירה שלה כי אני מסתכלת על חצי כוס מלאה ובוחרת בחיים בריאים וזה הרבה יותר חשוב ממסורת.
אז אני מאוד מבינה את דבריך ומחזקת אותך כי אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו ולא לוותר ולהיכנע לאויבים כי זה גם ככה יקרה לנו אז לפחות שיקרה לעיתים רחוקות וכל עוד זה תלוי בנו לא מכניסים אותם הביתה.
נשיבוקים חמים
אשירה כתב:

תודה, מתוקה, אני מאמצת את החיבוק ששלחת לי, כבר חזרתי לשפיות, והמסקנה שלי ממה שקרה היא שאסור לי להכניס אויבים הבייתה נקודה!!! לא בשם חג או חגיגה ולא בשביל אף אחד ושום דבר, עלי להיות אסרטיבית וגם לחשוב חשיבה אגואיסטית בעניין זה, אם זה לא בבית אז גם הנפילה אם היא מתרחשת יש לה את הגבולות שלה.
נשיקות.

שאפתנית כתב:

אשירה יקרה שלנו,
כולנו באותה הסירה. ולכולנו לא קל בכלל.
הכי חשוב שנתמקד בעשייה, בטוב, ובדרך שלנו לאיכות חיים. כל השאר הוא חלק בלתי ניפרד מהתהליך ועם הזמן, והתירגול החלק הזה הופך ליותר מינורי...עדיין תמידדדדד
נצטרך להיות במודעות, בחירה ושליטה וזאת כוחה של מסגרת.
שיהיה לך ים של הצלחהההההה את מרגשתתתת מאד.
נשיקות
קרולין

ואוו איזה פוסטים מהלב כתבתן כאן, אשירה התחלת שרשור מדהים. קראתי את דבריך רק עכשיו וכל מה שאני עושה זה מהנהנת בראש וכל כך מתחשק לי לחבק אותך עכשיו, לתת לך חיבוק גדול כי אין אחת שלא מבינה לליבך, אין אחת שלא עברה/עוברת את מה שתארת כל כך בבהירות ובאמת גדולה.
אנחנו בני אדם ולעיתים קשה לנו להתמודד ולעיתים אנחנו כל כך חזקות שהכל מתגמד ונמס לידנו וזו ההתמודדות היום יומית שלנו ואסור לוותר. פעם מצליחים ופעם נכשלים וזה בהחלט עדיף על כשלון מוחלט.
דניאלוש קראתי את דבריך ויש בהם חוכמה רבה מהנסיון הנצבר. כמה שאת צודקת ולא סתם נחושה לקחה את המשפט החזק שכתבת כי אם לא היה משנה לנו אף אחת מאיתנו לא היתה נמצאת כאן עכשיו.

קראתי הכול, מרגש במיוחד והמשפט שלקחתי איתי לפוסט שאכתוב היום....
תודה דני- זה המשפט...לי זה משנה!!!
אשירוש יקרה, מכל מה שכתבת אני דווקא מתמקדת בעשיה הטובה ובהשיגיה ולא במעידה.
בהצלחה יקירה, עשיה אופטימית ונחושה♥

תדה לכן יקירותי,
רק כאן המקום שיכול להכיל אותנו ושבו אנחנו לא צריכות להתאמץ להסביר כדי שיבינו אותנו.
דנילה, מהבוקר - לשיגרה, את ואני, אצלי למזלי נגמרו החגיגות הגדולות, לא יודעת איך אצלך.....
טלוש, את בעיני גיבורה ומחוננת בפני עצמך אך מי כמוך מבינה אותנו...
בלונדה חמודה, את כבר נגעת בשמיים ויודעת איך זה להרגיש שם, אל תתני לקילוגרמים לחזור....
והסמויה היקרה, היום את נמצאת במקום שכולנו שואפות אליו, תשארי שם וגם אנחנו נגיע אלייך מתישהו.....
אוהבת אתכן,

בוקר טוב יקירה
אין לי שום סיבה למסיבה, ביום שישי היו כל החבריה....... אתמול עד הערב היתה הנסיכה עד שאמא שלה באה לקחת אותה. בעלי הלך עכשיו לבית כנסת היום יש יזכור.
ובאמת אין שום סיבה בעולם להתחיל להתפרע......... צריך רק להשאר קרת מזג ורוח, להמשיך לדבר עם הצד השפוי שלי............ ולנסות לעבור את היום בשלום, זהו רק להיום.
בהצלחה גם לך יקירתי ונדווח מחר שהיום עבר ללא כל תקלות.

ושוב לא רוצה לעשות הבטחות אבל לא יכולה להתאפק............חחחחחחחחחח
מהיום בדיוק עוד שלושה חודשים יום הולדתי ה-62 ומאד מאד מאד רוצה להיות עם כמה כאלו נחמדים מינוס...... לא מגדירה כמה, כי זה סתם מכניס ללחץ אטומי, פשוט שהיו פחות!!!!!!!!!


אשירה כתב:

תדה לכן יקירותי,
רק כאן המקום שיכול להכיל אותנו ושבו אנחנו לא צריכות להתאמץ להסביר כדי שיבינו אותנו.
דנילה, מהבוקר - לשיגרה, את ואני, אצלי למזלי נגמרו החגיגות הגדולות, לא יודעת איך אצלך.....
טלוש, את בעיני גיבורה ומחוננת בפני עצמך אך מי כמוך מבינה אותנו...
בלונדה חמודה, את כבר נגעת בשמיים ויודעת איך זה להרגיש שם, אל תתני לקילוגרמים לחזור....
והסמויה היקרה, היום את נמצאת במקום שכולנו שואפות אליו, תשארי שם וגם אנחנו נגיע אלייך מתישהו.....
אוהבת אתכן,

אשירוש ודני ,אין כאן אחת שלא מבינה וחוותה את תקופות החוסר שליטה,איסוף של תרוצים שונים ומשונים,"בישול" הנפילות בראש
ויחד עם זאת לא לא מרימים ידיים, אנחנו יודעות היטב שבמידה וזה יקרה יערמו עלינו עוד ועוד קילוגרמים ומכאן ישירות לאיכות חיים
מה שנקרא בזבל וסיחרור במעגל סגור,זה לא יכול לבוא בחשבון.
הייתי מסכימה עם ביתך אם הייתי יודעת שעכשיו וכאן העליה תעצר אבל שוב,אנחנו יודעות שזה ממשיך וממשיך ללא עצירה ואז כבר
המושג שמנמודה לא יתאים והבריאות גם היא תגיב בהתאם.
מכאן שיהיה חג מתוק וכפי שאת אומרת אשירוש ללא נקיפות מצפון ועם המון תקווה לחזרה לשליטה ממחר בבוקר,יום של שיגרה.
מחבקת את שתיכן יקירותי ומאחלת לכולנו המון בהצלחה.
כולנו בשביל כולנו.

אהובה,
קודם כל מגיע לך חג מתוק ונפלא! בלי כל קשר לשום מאכל ..
מעבר לזה, קרה. את בנאדם, יש לנו עיניים בראש ומה לעשות זה חג לא קל! אבל מעכשיו ואילך את צריכה לשנס מתניים ולקחת את עצמך בידיים שוב ומחדש,
אין ברירה אחרת. תחזרי לרישום, לשתיה המרובה, תשלחי עם בני משפחה את כל הדברים שנותרו ויאללה חזרה לסלטים ולטונה ולסיום הפחממות משעה 5.
את יכולה ומסוגלת. גם לי עבר חמישי לא קל בעבודה שהחל מארוחת בוקר תמימה לקצת יותר אבל הכל היה עד 5 ואני מאד צמצמתי מאז וחזרתי לקו הקבוע אין ברירה.
זה החג שאני הכי אוהבת אבל זה גם כל כך מביא תחושה של איבוד חושים והגבול ממש דק, צריך לשים גבולות ולקום בבוקר ליום חדש ולהמשיך הלאה, אין מנוס.

תכתבי לנו מחר מה נשמע אצלך..ושולחת לך מלאן נשיבוקים♥

היי אשירה ערב טוב וחג מתוק שמח....דקווא ממך שאבתי המון כח,ואני כל כך יודעת ומבינה על מה את מדברת,פשוט בא לי לבכות ממה שאת מספרת כי זאת כל כך אני...למרות שמאז שאני כאן 4 ימים אני בשליטה...כואבת לי התחושה הזאת של אחרי...אשירה אל תוותרי איספי את עצמך ותתחילי שוב לשמור למענך וכדי שאוכל להאחז....