מתחדשת יקרה,
הצלחת במספר מילים להעביר אלינו את תחושותייך הקשות, ומה הפלא שבחיפוש אחר נחמה את נופלת לאוכל, הוא זה ש"כאילו" לא מאכזב אף פעם, לא מסכסך ומעליב, וזה רק את והוא.
אבל כולנו יודעות שהאוכל הוא ערמומי ומתעתע, הנחמה היא בדיוק למספר שניות שהוא נמצא בפה ומפעיל את בלוטות הטעם, ברגע שבלענו אותו כבר העונג הופך לחרטה כעס עצמי ורגשי אשמה ושוב נפלנו לתחושות הקשות.
אז בניגוד לחוסר השליטה שיש לנו בסובבים אותנו, דווקא באוכל אנו יכולים ומסוגלים לשלוט, ואומרים בעלי הנסיון והמצליחים שבעקבות השליטה באוכל אנו שולטים בחיינו וגם במה שמתרחש סביבנו.
תדאגי לעצמך ולילדייך, תנסי ליצור תקשורת טובה עם בעלך ממקום של הבנת המצוקה שלו כי הוא נמצא בין הפטיש לסדן, תחושותייך ישתפרו לאין ערוך וגם הרוע שמסביב יושפע לטובה,
שולחת לך המון אהדה ואיחולי הצלחה, בטח לא את זו שצריכה להרגיש עלובה בכל הסיטואציה,

מירי היקרה
אני מהאינטרנט,תודה לך על תשומת הלב והתגובה החמה,מקווה שהשבוע הז יהיה מוצלח יותר וקמתי עם אי חשק גדול לפקוח את עיניים היום אבל אעשה הכל שהתחושה המגעילה הזו תעבור

שיהיה לכולנו שבוע טוב

שבוע טוב,
לשמחתי צלצלה החברה לשאול לשלום הקטנה,
אמרתי לה שמאד הופתעתי ושאני שמחה שצלצלה
היא אמרה שלא רצתה להפריע לי בשבת המון תודה על ההצגה והיא דאגה

וחיכתה לצאת השבת
שמחה שטעיתי
אוהבת ושבוע טוב
לילך

שבוע טוב,
לשמחתי צלצלה החברה לשאול לשלום הקטנה,
אמרתי לה שמאד הופתעתי ושאני שמחה שצלצלה
היא אמרה שלא רצתה להפריע לי בשבת המון תודה על ההצגה והיא דאגה

וחיכתה לצאת השבת
שמחה שטעיתי
אוהבת ושבוע טוב
לילך