תודה יקירתי,
עכשיו חזרתי מבית החולים ביקרתי את אחותי והסנפתי את האחיינית החדשה, היא כזו מתוקה וקטנה ממש התרגשתי עד דמעות שכן היא הזכירה לי את ביתי כשנולדה, היא כל כך דומה לה שהרגשתי לרגע שאני חוזרת אחורה בזמן ומחזיקה את ביתי בידי.
אם הייתי יכולה הייתי לוקחת את האחיינית המתוקה הזו איתי הביתה אבל אני אתאפק עד מחר כי מחר אני מאוד מקווה שהן תשתחררנה הביתה ואז יהיה אפשר להסניף ולחבק את הקטנטונת בלי הפסקה.
אין ספק שלגיל יש בהחלט משקל בשינויים בחיים, לפעמים כשאני מדברת עם אמא שלי וממליצה לה לעבור את השינוי שאני עברתי אני באמת רואה ומרגישה את המחסומים שהיא נתקלת בהם. לא תמיד היא מצליחה להבין אותי וטוענת שהשתנתי ולפעמים בקיצוניות. אני לא מפרשת את זה קיצוניות אני פשוט הגעתי למסקנה שכשלא טוב לי אני לא נותנת יותר הזדמנויות אני פשוט מנתקת וזהו. כמה פעמים אפשר לתת הזדמנות לבן אדם ואת זה קשה לה להבין אז יכול להיות שזה באמת עניין של גיל. אני שמחה שאני עברתי את השינוי הזה והסבל בא אל קיצו.
שאפתנית
לפעמים קשה לאנשים לקבל את השינוי שעובר בך זה מוכר אבל תמשיכי בדרכך
אשירה כתב:

ענתי אני נשקלת בימי שישי בבוקר, אחרי שאני מתעוררת ושוטפת פנים ישר אני עולה על המשקל כדי להיפטר מהמתח והסקרנות.
שאפתנית

שאפתנית יקירתי,
למרות שלא כתבתי לך ביומיים האחרונים אני עוקבת באדיקות וכל כך שמחה בשבילך.
את כעת נמצאת בדרך טובה מכל הבחינות.
הדיאטה! 2 קילו!! נפלא!!!

את גם מצליחה להקשיב לעצמך ולא נותנת לאף אחד להסיט אותך מהדרך הטובה.
תאמיני לי, אלה שמציעים לך לקחת רק בורקס אחד, או רק קוראסון אחד לא ממש חושבים על טובתך, אולי להפך, אולי יש כאלה שקשה להם לראות מישהו מצליח בסביבתם....

את גם מצליחה להתרחק מאנשים עם אנרגיות לא טובות וזה בפני עצמו מהלך אדיר, כי ככל שאת לומדת את הדברים האלה בגיל צעיר יותר, את מרוויחה יותר שנים עם איכות חיים, ואני מדברת מנסיון אישי לא כל כך טוב, אבל גם אני אינני מלקה את עצמי, כל אחד עם היכולות שלו ומוטב מאוחר מאשר אף פעם.

והכי אני מאושרת בשבילך על הקשר שלך עם אחותך הקטנה, תהני מהתינוקת, אין אושר גדול יותר מזה.

אוהבת הכי,