נחושה יקרה,
גם אני לא נסעתי אף פעם ברכבת הרים והשתמשתי בזה כדימוי.
מה שכתבת על מטפס הרים ועל הדרך צעד צעד לפיסגה הוא נכון בכל מה שנוגע לענייננו המשותף והוא הדיאטה והתהליך.
לצערי אני התכוונתי למצבו של בעלי ולמחלתו. לאחר צינתור להחלפת מסתם שלא הצליח הוא נמצא בכשל לבבי ובאי ספיקת לב קשה. כל מה שאנחנו עושים ומשתדלים לא תמיד מביא לשיפור המצב ובטח לא לתיקונו כי המצב הוא כנראה בלתי הפיך ולי מאוד קשה להשלים עם זה. אני נאחזת בכל מה שרק ניתן כדי לגרום לשיפור ורוצה להאמין שאכן מצבו ישתפר. גם כשהוא מרגיש יחסית טוב הוא מוגבל מאוד וכשהוא מרגיש רע ונכנס לקוצר נשימה המצב ממש רע. תחילה היינו מגיעים הרבה למיון אבל כעת אנו רואים שאת מה שהם עושים אנחנו לרוב יכולים לעשות גם בבית אז משתדלים אבל זה לא קל.
יום טוב.

יקירה שלי אני מצטערת מאוד לשמוע...אני מתפללת למענכם שתימצא הקלה או אבחנה טובה יותר ובכל מקרה יש לו מזל שיש לו אשה מסורה ותומכת פיזית ונפשית שחזקה גם בשבילו ואופטימית ולו במעט.
לגבי האוכל והתהליך מי כמוני יודעת שאכילה רגשית רק מכלה את האנרגיות שעוד נותרו בנו ואמורות להיות מופנות לעזרה לאחר ולעצמינו ולא להלקאה עצמית או פשוט להיות כבדים ומסוממים לאחר מתקפת זלילת מתוק או פחממות כולל פירות יתר על המידה.
מאחלת לכם בשורות טובות ושולחת חיבוק גדול של אהבה והמון אנרגיות טובות להחלמה

נחושה כתב:

אשירה כתב:

בוקר טוב אשירוש, אני אישית מעולם לא עליתי על רכבת הרים כי איבוד השליטה הוא במיידי בדיוק כמו האקסטזה דקה לפני...
הכי טוב זה להיות בדרך למעלה צעד צעד כמו מטפס הרים ואז כשתגיעי לפסגה או בדרכך לשם תוכלי לעצור לנשום עמוק להנות מהנוף להתרגש ולהמשיך!
בהצלחה יקירה סומכת עלייך במאה אחוז

מה שטוב ברכבת הרים זה שאתה גם למעלה.
היום התחיל ממש טוב מכל הבחינות אבל מהצהריים הכל התהפך והיה מאוד לא קל, רק בשעות הערב נרגעו הרוחות.
וכשהרוחות נרגעות ואני נשארת לבד עם עצמי אלה השעות הכי מסוכנות, שעות הפיצוי והנחמה,
וחבל, כי לאחרונה כבר התחלתי לראות תוצאות טובות על המאזניים ובאמת חבל מאוד שאקלקל.
אז כעת הרכבת עולה שוב וכולי תקווה שמחר יהיה יום שכולו טוב מתחילתו ועד סופו.
לילה טוב,