מטפס יקר
כתבת מקסים ותיארת את הדרך לפסגה
כמשל לדרך למשקל האופטימלי
אין דרך חזרה חבל ליפול למטה כבר עברת כברת דרך שלא היתה קלה
אין מצב לקלקל את ההשגים
ותזהר מזה כי אני ירדתי 16 קג הייתי באמצע ההר ועליתי כמחצית כלומר במקום לרדת עוד 15 ולהגיע לפסגה עליתי 8 שאותם אני חייבת להעיף כדי לחזור לנקודה ההיא
וזה לא קל בכלל.....אל תעצור תמשיך בשמירה תלמד מטעויות של אחרים שכעת מאוד מצטערים :-)
בהצלחה
ואין לי ספק שאתה יכול ותגיע לפסגה
יש לך רצון ואתה כבר קרוב אליה....
המשך יום מקסים
תותית

שיהיה בהצלחה, אני בטוחה שהבוקר אתה מתחיל שוב לטפס בנחישות ועשיה ברוכה. אני ממשיכה לטפס יחד איתך.
מטפס הרים כתב:

אז כנראה שהמטפס שבי עוד לא ממש הפנים... אתמול הוא המשיך להתנחל במחצית הדרך, שם על הסלע הספסלי וחגג כאילו הגיע לפיסגה ( ולא אפרט איפה ואצל מי הייתי ומה הוגש, אבל לפחות היתה זו חגיגה מדהימה באיכותה...)אבל היום זה מתחיל- אני חוזר לעצמי עם יום קיזוז בסגנון פרטי וחוזר לטיפוס ובמלוא המרץ. תמו חגיגות המחצית. חוזר לתהליך המבורך. שהתחלתי בו ומבטיח דיווחי התקדמות ומבטיח הילולת פיסגה על טהרת הבריאות. מין סוג של נחישות ממלא אותי הבוקר לא לוותר לתסמונת המחצית ולא להשתכר ולהתבשם יתר על המידה מאויר הפסגות שכבר התחלתי להרגיש.. להמשיך למעלה. יום טוב.

מטפס יקר, תזכור שמחצית זה גם הזמן הזה שבו כל השחקנים יורדים מהמגרש, מסדירים נשימה, מקבלים שיחת עידוד מהמאמן, עושים שינויים בהרכב, משנים טקטיקה, מתרעננים ורק חארי כל אלה חוזרים למחצית השניה..
זה הזמן של הגוף שלך אחרי 10 ק"ג להפנים את השינוי שהוא עובר, זה הזמן שלך להחליט איך אתה ממשיך מכאן ויורד את העשר הבאים, זה הזמן שלך לבחון מה אולי היית משנה לאור הניסיון שצברת עד כה, לראות מה התאים לך יותר, מה פחות.. מה עבד יותר?
זה הזמן שלך להפנים שאתה בנקודה שמעכשיו היא נקודת האל-חזור החדשה שלך.. שאתה במקום אחר וחדש שצריך להתרגל להרגיש בו בבית.. (מישהו אמר להתחיל להעיף בגדים גדולים מהארון?)
זה הזמן שלך להתרענן להמשך הדרך.. וזה לא פשוט.. כי אחרי ירידה משמעותית הגוף צריך זמן הסתגלות ואנחנו צריכים להגביר מאמצים והשתדלות ושמירה ואיפוק כדי להביא אותו לעוד ירידה משמעותית.. וזה בהחלט דורש כוחות..

אז אל תדחוק בעצמף, קח את הזמן.. כל עוד אתה נשאר "על המקום" זה מעולה! כי לפחות אתה לא עולה.. וכשתרגיש מוכן למחצית השניה.. צא לדרך ואנחנו כאן מאחורייך.. לחזק ותמוך.

שיהיה המשך שבוע נפלא (:

[מטפס יקר
רק עכשיו אחרי הדייט עם "יהושוע" (ערב כריסמטס הלילה ואני אוהבת לשמוע את המיסה בכנסיות)
אז הפוסט אדיר וחוננת בכישרון כתיבה מדהים- אני מצפה שתחתום לי על ספרך הראשון מיני רבים כאשר ייצא לאור
ועכשיו בלשון פחות פוליטיקל קורט אך מניסיון אישי ומשהו שלמדתי ועדיין לומדת אצל מירי
ההיתקעות שלך כרגע לאחר ירידה נפלאה ומבורכת היא דבר ידוע וטבעי ואף רצוי במונחי
הדיאטנים ויש לו הגיון של המטבוליזם ומירי מרצה על הנושא בהרחבה ולא ארחיב כאן כרגע ואלאה את המאזינים והקוראות במונחים פיזיולוגיים
ואני מאוד מבינה לליבך ואת התסכול
אז שווה בדמיונך לרגע מדען אשר עובד מזה שנים על פיתוח שתל מסוים אשר יפתור בעתיד לבוא בעיה של מליוני אנשים בעולם
אותו מדען עובד שנים רבות במעבדה מתקדם עם עכברי המעבדה בקצב מדהים ומעורר פליאה אצל הקולגות בארץ ובחו"ל והנה הוא מגיע לשלב הפאזה
של ניסוי בקבוצת אנשים בחו"ל ופתאום הוא "תקוע" התוצאות אינן מניבות את אשר צפה במעבדה?
האם יוותר? יגנוז מחקר רב שנים? ירים ידיים? או יעשה בדק בית ויחפש אופציות נוספות לחשיבה נוספת ומעבר לקופסה???
קושי תקיעות משבר- הזמנה או הזדמנות לאתגר חדש ועלייה נוספת במעלה ההר
מי מאיתנו לא חווה זאת בדיאטה או בשאר מישורי החיים....
קטונתי מלתת עצות
אחד הדברים שעובדים אצלי בתהליך: להקשיב לגוף להבין שזה תהליך לכל החיים
לעשות רישום עצמי וכנה יומיומי ולבדוק איך ניתן לשפר ולשדרג את הקיים: לשתות יותר להוריד כמויות קפה
לשנות מצרכי מזון=יותר ירוק בירקות על פני כתום לשים לב לכמויות הנאכלות ללעוס יותר לאט ובקייצר. ניסוי ותהייה כל הזמן
והעיקר והעיקר לא להתייש כלל וכלל
ומירי ואנחנו פה שבט אחים גם יחד
הנה מה טוב ומה נעים לנו ואני מאוד שמחה שהינך פה עימנו במסע הזה
ומאוד גאה בבן יקיר וורשה על הישגיו הנפלאים
ועמידתו האיתנה באתגרים ו"בשלגים" של קשישות לוצרן פרנקפורט ברלין ועוד
שנה אזרחית נפלאה ומשובחת לכולנו
טולי

הדוגמה עם המדען מצויינת. אכן מחקר מדעי בסיסי הוא תהליך שאין לו אמצע- תהליך ארוך ורצוף. תודה

נ 0te=מטפס הרים]אני ממש שואב עידוד מדבריכם . והם לי נותנים אנרגיות להמשיך קדימה. תודה ענקית. הפורום הזה מדהים .

באמת פוסט קסום וכל כך אנחנו אבל למרות הכל אנחנו כאן כדי באמת לאמץ את הפיסגה כקרקע יציבה כי האופציה להתדרדר כלפי מטה ממש לא יכולה לבוא בחשבון
אז גם אם העליה לפיסגה רצופה מנוחות קצרות לא נוותר להגיע למטרה יחד תוך עידוד ותמיכה.
בהצלחה לכולנו.

וואו מטפס איזה פוסט מרתק להפליא.
כשהגעתי למחצית הפוסט רציתי לקרוא לך ולהגיד המשך אל תתיאש !
אתה בהחלט יכול לתת לגופך קצת מנוחה אך לא ארוכה מדי
השלם את הטיפוס עם כל מכשולי הטבע למיניהם
והדגל יונף בגאווה ובהצלחה.

מטפס יקר,
ברור כשמש המאירה לאחר סופת שלגים....
איזו כתיבה משובחת, הרגשתי שאנחנו יושבים יחד רק שאני עדיין לא הורדתי את העשירייה שלי...כל כך נכון שנקודת העצירה היא שברירית כל כך וצריך להתקדם הלאה וקדימה, כל הזמן גם כשקשה....
ממשיכים לטפס כולנו יחד....בשיתוף הנהדר שלך בתהליך ובכלל, בהצלחה לכולםםםםםםםםםםםםםם
edited by נחושה on 12/24/2012

מקסים מקסים מקסים. שאפו שוב על העשרה שירדו. וכמו כולן מצטרפת ואומרת תן לגוף לנוח הקשב לו ואל תמהר לשום מקום. כרגע אתה בסטטי שזה מעולה העיקר לבלום עלייה. אני בטוחה שיגיע שוב הרגע הנכון במהרה ותחזור לטפס הלאה בתהליך ותראה המשך ירידה. כולנו חווים את המשבר הזה אבל זה חולף כמובן אם לא מתנתקים מהתהליך והתמיכה שכאן. אז קדימה טפסני פקס את עצמך תיעזר ברישום מדוייק שנן שוב ושוב ועשה בחירה נבונה. בהצלחה רבה רבה אני כן מאמינה בך וכל אוייבי הטבע יניחו לך. יום נפלא

איזה פוסט!!!!!! אין לי זמן להרחיב, אבל קודם כל ברכות על מחצית הדרך בטיפוס מעניין,מרתק ותודה על שיתופך אותנו לכל אורך המסלול עם הרבה תוכן נפלא שקיפל ומקפל בתוכו עידוד ,דרבון,ודוגמאות למופת..בהצלחה לך בדרך לפסגה !!!!!!!!!!

הכל בסדר, עשית כברת דרך יפה והגעת למחצית וזאת באכילה נכונה ושפויה ולא בדיאטת כסאח או כל מיני שיקויים וכדורים למיניהם.
תן לגוף להתרגל, תן לעצמך לעכל ולהפנים את הדרך, מותר גם קצת לעמוד במקום ובפרט שלא לעלות, זהו מסלול לכל החיים אז לא לדאוג אם זה לוקח קצת יותר זמן.
בהצלחה רבה,

כתבת כל כך יפה את מה שאני מרגישה וחווה בתקופה האחרונה ולא נשברים. ממשיכים קדימה כי חייבים לזכור איפה היינו ולשם לא רוצים לחזור אז גם אם הטיפוס יהיה עכשיו יותר איטי אנחנו נתמיד כי לנקודת ההתחלה לא חוזרים!