<?xml version="1.0"?>
<rss version="2.0">
<channel>
<title>אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין - פורום דיאטה - על אייפון ובורקס - Messages</title>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-על-אייפון-ובורקס.aspx</link>
<description>אינדקס פורומים | דיאטה עם מירי בלקין - פורום דיאטה - על אייפון ובורקס - Messages</description>
<language>en-us</language>
<docs>http://blogs.law.harvard.edu/tech/rss</docs>
<generator>Jitbit AspNetForum</generator>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 23:49:26 GMT</pubDate>
<lastBuildDate>Wed, 19 Dec 2012 23:49:26 GMT</lastBuildDate>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from toly</title>
<description><![CDATA[מטפס יקר<br/>מאוד מבינה לליבך ואת הסיטואציה הלא נעימה<br/>וטוב שלפחות הגעת למפגש הכתיבה המרתק (הצץ בהודעות האישיות<br/>לגבי האוכל  קרה ונשלם נושא ההרצאה היום ממש עבורך<br/>העיקר ממשיכים בשליטה על המח והלע ומשרבטים סיפורים יפים<br/> <br/>בהצלחה ואנו מצפים לספרך<br/>טולי]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 23:49:26 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from מטפס הרים</title>
<description><![CDATA[<strong>dany</strong> כתב:<br/><div class=quote>עצבים זו אפילו לא מילה לתאר את מה שעבר עליך<img src="images/smilies/upset.gif" border=0 alt="upset" /><br/>ולדעתי ממש לא נפלת לאכילה רגשית, אולי אכלת יותר וממשהו אחר אבל זו לא היתה הדרדרות לבולמוס הכולל בתוכו את כל הטעמים ואת כל הצבעים ואחר כך גם לא יודעים בכלל מה היה בו.<br/>עצם העובדה שיכולת תוך כדי תהליך להסביר לעצמך בהגיון ובשקט נפשי מה קורה לך, זוהי בגרות בתהליך, הבנת את השיעורים, ואתה ממש עולה על דרך חדשה. דרך שגם אם לא אוכלים מה בידיוק מה שניתן בתפריט זו בכל זאת עוד אכילה שפויה.<br/>והכי חשוב הערב עצמו היה מוצלח, לא הפסדת אותו ויצאת גדול.</div><br/><br/>הי דני. הערב היה מאוד מוצלח ופשוט שמתי את  הקריז בצד.. האכילה היתה מנחמת אבל כנראה שגם  כשאני מתנחם בפחמימות אני אכן היום יותר בוגר בגישה, בראייה ... להתראות]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 22:05:47 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from מטפס הרים</title>
<description><![CDATA[<strong>שח</strong> כתב:<br/><div class=quote><b><span style="color:#660099">טפסני יקירי </span></b><img src="images/smilies/pat9xu.gif" border="0" alt="Pat on the head" /><br/><b><span style="color:#660099"><br/>ליבי ליבי איתך </span></b><img src="images/smilies/upset.gif" border=0 alt="upset" /><b><span style="color:#660099"> התחושה בלב נוראית הרבה יותר מהתחושה בכיס (בכל זאת מכשיר לא זול...) בשנייה אחת הצלחת להחזיר אותי בזמן אחורה <br/>לתחילת שנה שעברה, רכשתי גלקסי ויומיים לאחר מכן, הלכתי לקניון עם הילדודס שלי וכשנכנסתי לאוטו בחנייה בקניון,<br/>הוא פשוט החליק לי מכיס המעיל, תוך 3-4 דקות של נסיעה קלטתי את זה, כמובן שחזרתי מייד לחנייה שעדיין לא נתפסה אפילו,<br/>וברור לך שהמכשיר לא חיכה לי שם..(דווקא שני נערים שבדיוק קמו משפת המדרכה והתחילו להתרחק כשהם מתעסקים במשהו...</span></b><img src="images/smilies/eek7.gif" border="0" alt="Whaaaaa?" /><b><span style="color:#660099">)<br/>אז אין לי ספק כשמכייסים אותך פיזית זה בהחלט כואב ואפילו יותר, ודווקא בארצנו הקטנטונת קורים דברים שלא ייאמנו....<br/>אחרי דקותיים  של כעס עם אש בעיניים, ליבי נשבר על 3000 שקל שהלכו לעז@אזל ואני אמשיך לשם אותם במשך שלוש השנים הקרובות!!!<br/>אבל היו לי שם עשרות תמונות של התינוקות שלי (מההתלהבות שזה מכשיר חדיש וחדש צילמתי ביומיים האלו כל תזוזה ונשימה שלהם)<br/>והיו תכתובות שלי עם בעלי, מאוד אישיות.... מאוד.... הרגשה ממש של חדירה לפרטיות...</span></b><b><span style="color:#660099"><br/>אין ספק שבמצב כזה, מפלצת האכילה הריגשית קופצת החוצה ומחפשת דרך לקבל את מבוקשה </span></b><img src="images/smilies/5122424636.gif" border="0" alt="Bite your head off" /><b><span style="color:#660099"><br/>נשמע מדברייך שאומנם זייפת, </span></b><b><span style="color:#660099">אבל יחסית היית מתון </span></b><b><span style="color:#660099">וכל הכבוד לך על זה!! </span></b><b><span style="color:#660099">(אלא אם כן הכותרת שלך מתכוונת שהבורקס היה רק הסיפתח...</span></b><img src="images/smilies/wink.gif" border=0 alt="wink" /><b><span style="color:#660099">)<br/>מכירה את עצמי היטב להעיד שבמצבך, הייתי מסוגלת להגיע אליהם עם ארוחת ערב שהיא 2-3 מגשי פיצה עמוסים בתוספות של כל טוב....</span></b><img src="images/smilies/kekekegay.gif" border="0" alt="hehe" /><br/><span style="color:#0000cc"><b>אתמול נגמר - היום יום חדש, מדהים ובשליטה שיהיה !<br/></b></span><img src="images/smilies/grouphug.gif" border="0" alt="grouphug" /></div><br/><br/>אהלן . יש גשם בדרום?  הדברים האלה מרגיזים,  הקטע עם הגלקסי ממש...  אבל אין לנו ברירה אלא לקבל את  העובדה שיש סביבינו נפשות עם אמות מידה וסולם ערכים מאוד מאוד שונה.. אחר בתכלית... וזה כל כך חבל... תארי לך עולם בלי פשיעה , אוטופיה.. צריך  פשוט לחיות עם זה.. תודה!!!!]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 21:59:26 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from מטפס הרים</title>
<description><![CDATA[<strong>חיוך מהלב</strong> כתב:<br/><div class=quote>טפסני יקר, אני מאושרת שלא קניתיי לי אייפון למה? כי בניגוד אליך (בטח בגלל עבודתך המיוחדת שחובקת עולם) אני לא צריכה עולם וירטואלי כשאני כאן בהווה ברגע הזה. מיילים וכו' זה בבית. לכן יש לי נייד מהדור ה-3 ממש "ענתיקה" ואני מאושרת איתו הוא מספק את כל מה שאני צריכה ובאמת אני גם לא בפייסבוק למרות איןספור בקשות מכל העולם מאותה סיבה. לנושא האוכל אתה בהחלט עמדת יפה במצב שנוצר. לא הגזמת ממש, ואם האוכל אכן ניחם אותך = "דיינו". הלקאה עצמית בהחלט אין צורך בכך. העיקר שעברת יפה את הערב ובהצלחה. אני בטוחה שזה גרם לך ולכל האנשים עונג וחוויה אינטלקטואלית. אני <br/>לפני כמה ימים הייתי בארוע - מעין סטנד אפ של תמי סירקיס הבת. טוב שמנמודה עם קבלות שגם צוחקת על עצמה והלבוש שהיא חושבת ש"מסתיר". אוי כמה אני מכירה את זה. בכניסה לערב ואחרי נסיעה ארוכה בפקקים ובקור (לפחות בחוץ) היה שם כיבוד אבל אני כבר למדתי. לקחתי לי פלפל אדום בתיק וכירסמתי. בטח נראיתי מצחיק. מעבר לכל דבר לא היה שם שום דבר שיכול היה להיות שווה את קלורייות הפחמימות, רוב הדברים קנויים מאפים עוגות וכל מיני אחרים. לקחתי לי דיאט ספרייט וישבתי בשקט עד התחלת הארוע. הבוקר הייתי בויצו ת"א שם היו קפה/תה ומאפים שכמותם לא ראיתי כבר הרבה זמן גם איכותיים טרייים וגם כל אחד די גדול לטעמי. אמרתי לעצמי טוב חנה קחי אחד. לקחתי נהניתי לא סבלתי וגם את הביסים האחרונים השארתי בצלחת. מייד נכנסתי לאולם ותאמין או לא, גם כאן במשך שעה כמעט, מידי פעם כירסמתי קצת מהפלפל האדום שהיה בתיק. זה פשוט פטנט עכשיו לגבי ולכן אני מאושרת שזה עובד לגבי. בהפסקה חלקו עוד כריכים אני כבר הייתי בדרכי החוצה. בבית הרשתי לעצמי את הלחמניה מחיטה מלאה בכיף... ישבתי לאט לאט ונהניתי ועכשיו כבר עוד מעט 17.00 ואני כבר תיכננתי את א. הערב. מאד מקוה שעוד 1 קג ינשור לו עד יום ג' הבא. תחזיקו לי אצבעות. זה לא פשוט בקור הזה והסופה בדרך. העיקר כמובן זה להמשיך הלאה לא להביט אחורה שמא נהיה לנציב מלח... חס וחלילה. בעיקר להמשיך לחייך ועוד משהו, הספקתי לפני שתגיע הסופה גם לצעוד כדבעי וזה עושה לי פשוט טוב. עכשיו בדרכי לטפל בתאומות נכדותי כך שעד הערב אסתפק במים ואהנה... ומה יותר טוב מזה? בהצלחה בכל מה שאתה עושה כל הזמן ובהחלט מגיע לך להצליח... בקשר לאי פון, אני מאד מרגישה את מה שאתה מתאר אבל באמת לא לקחת ללב, כפרה.... זה הכל אפשר לפתור בכסף וקצת מאמץ .... אף אחד בטח לא מתעניין בפרטים האישיים שלך שמוצגים שם... הם הגנבים המגעילים רק רוצים את המכשיר.... ולצערי אתה אחד מרבים שזה קורה להם. גם לי גנבו מהתיק עגילים מדהימים שקנה לי בני ליום הולדתי. בכיתי רק בשל כך שהוא התאמץ וגם השקיע כלכלית לקנות לי אותם.  בקיצור "למה לי לקחת ללב.... תמשיך לשיר</div><br/><br/>חיוך את אחת ויחידה. רמת השליטה והאיזונים שאת מנהלת פשוט מעוררת כבוד. נראה לי שאנחנו, חברי הפורום, נתחיל כולנו להסתובב עם גמבות אדומות כסמל מסחרי.  נעשה לנו תג יחידה: גמבה יפה אדומה ומבריקה כמו בתמונה שנחושתינו שלחה ניצבת על מאזני מישקל. אשרי הנכדות שלך שזכו בך.]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 21:50:13 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from מטפס הרים</title>
<description><![CDATA[<strong>קרולין</strong> כתב:<br/><div class=quote>מטפס יקר<br/>ליבי על אובדן הפרטיות כמה מבאס <img src="images/smilies/upset.gif" border=0 alt="upset" /><br/>יחד עם זאת בראבו על הבגרות  הנפשית שלך.<br/>דברים סביבנו כל הזמן קורים וכמה חשובה היא התגובה שלנו לאירוע.<br/>המשך ערב נעים <br/>קרולין</div><br/><br/>נכון קרולין  ושכל הצרות שלנו יהיו ברמה הזאת... מבאס מבאס  וזו אמת, אבל כולה טלפון נייד..]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 21:46:09 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from מטפס הרים</title>
<description><![CDATA[<strong>אקורדיאון</strong> כתב:<br/><div class=quote><b>וואו מטפס ההרצאה השבוע ממש חובה עבורך.</b><br/>  <b>ללא ספק שזו תחושה של חדירה לפרטיות  ואני שומעת יותר ויותר על מקרים של גניבות כאלה מקומם.</b></div><br/><br/>תודה אקו, בהחלט אשמע את ההרצאה.]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 21:44:39 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from קרולין</title>
<description><![CDATA[מטפס יקר<br/>ליבי על אובדן הפרטיות כמה מבאס <img src="images/smilies/upset.gif" border=0 alt="upset" /><br/>יחד עם זאת בראבו על הבגרות  הנפשית שלך.<br/>דברים סביבנו כל הזמן קורים וכמה חשובה היא התגובה שלנו לאירוע.<br/>המשך ערב נעים <br/>קרולין]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 20:17:04 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[<strong>חיוך מהלב</strong> כתב:<br/><div class=quote>טפסני יקר, אני מאושרת שלא קניתיי לי אייפון למה? כי בניגוד אליך (בטח בגלל עבודתך המיוחדת שחובקת עולם) אני לא צריכה עולם וירטואלי כשאני כאן בהווה ברגע הזה. מיילים וכו' זה בבית. לכן יש לי נייד מהדור ה-3 ממש "ענתיקה" ואני מאושרת איתו הוא מספק את כל מה שאני צריכה ובאמת אני גם לא בפייסבוק למרות איןספור בקשות מכל העולם מאותה סיבה. לנושא האוכל אתה בהחלט עמדת יפה במצב שנוצר. לא הגזמת ממש, ואם האוכל אכן ניחם אותך = "דיינו". הלקאה עצמית בהחלט אין צורך בכך. העיקר שעברת יפה את הערב ובהצלחה. אני בטוחה שזה גרם לך ולכל האנשים עונג וחוויה אינטלקטואלית. אני <br/>לפני כמה ימים הייתי בארוע - מעין סטנד אפ של תמי סירקיס הבת. טוב שמנמודה עם קבלות שגם צוחקת על עצמה והלבוש שהיא חושבת ש"מסתיר". אוי כמה אני מכירה את זה. בכניסה לערב ואחרי נסיעה ארוכה בפקקים ובקור (לפחות בחוץ) היה שם כיבוד אבל אני כבר למדתי. לקחתי לי פלפל אדום בתיק וכירסמתי. בטח נראיתי מצחיק. מעבר לכל דבר לא היה שם שום דבר שיכול היה להיות שווה את קלורייות הפחמימות, רוב הדברים קנויים מאפים עוגות וכל מיני אחרים. לקחתי לי דיאט ספרייט וישבתי בשקט עד התחלת הארוע. הבוקר הייתי בויצו ת"א שם היו קפה/תה ומאפים שכמותם לא ראיתי כבר הרבה זמן גם איכותיים טרייים וגם כל אחד די גדול לטעמי. אמרתי לעצמי טוב חנה קחי אחד. לקחתי נהניתי לא סבלתי וגם את הביסים האחרונים השארתי בצלחת. מייד נכנסתי לאולם ותאמין או לא, גם כאן במשך שעה כמעט, מידי פעם כירסמתי קצת מהפלפל האדום שהיה בתיק. זה פשוט פטנט עכשיו לגבי ולכן אני מאושרת שזה עובד לגבי. בהפסקה חלקו עוד כריכים אני כבר הייתי בדרכי החוצה. בבית הרשתי לעצמי את הלחמניה מחיטה מלאה בכיף... ישבתי לאט לאט ונהניתי ועכשיו כבר עוד מעט 17.00 ואני כבר תיכננתי את א. הערב. מאד מקוה שעוד 1 קג ינשור לו עד יום ג' הבא. תחזיקו לי אצבעות. זה לא פשוט בקור הזה והסופה בדרך. העיקר כמובן זה להמשיך הלאה לא להביט אחורה שמא נהיה לנציב מלח... חס וחלילה. בעיקר להמשיך לחייך ועוד משהו, הספקתי לפני שתגיע הסופה גם לצעוד כדבעי וזה עושה לי פשוט טוב. עכשיו בדרכי לטפל בתאומות נכדותי כך שעד הערב אסתפק במים ואהנה... ומה יותר טוב מזה? בהצלחה בכל מה שאתה עושה כל הזמן ובהחלט מגיע לך להצליח... בקשר לאי פון, אני מאד מרגישה את מה שאתה מתאר אבל באמת לא לקחת ללב, כפרה.... זה הכל אפשר לפתור בכסף וקצת מאמץ .... אף אחד בטח לא מתעניין בפרטים האישיים שלך שמוצגים שם... הם הגנבים המגעילים רק רוצים את המכשיר.... ולצערי אתה אחד מרבים שזה קורה להם. גם לי גנבו מהתיק עגילים מדהימים שקנה לי בני ליום הולדתי. בכיתי רק בשל כך שהוא התאמץ וגם השקיע כלכלית לקנות לי אותם. בקיצור "למה לי לקחת ללב.... תמשיך לשיר</div> <br/><br/>חיוך את מחוננת על, תלמידה מצטיינת בפקולטה של מירי, שאפו <img src="images/smilies/32308364851.gif" border="0" alt="Applause" /><br/><em>edited by נחושה on 12/19/2012</em>]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 16:35:20 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from חיוך מהלב</title>
<description><![CDATA[טפסני יקר, אני מאושרת שלא קניתיי לי אייפון למה? כי בניגוד אליך (בטח בגלל עבודתך המיוחדת שחובקת עולם) אני לא צריכה עולם וירטואלי כשאני כאן בהווה ברגע הזה. מיילים וכו' זה בבית. לכן יש לי נייד מהדור ה-3 ממש "ענתיקה" ואני מאושרת איתו הוא מספק את כל מה שאני צריכה ובאמת אני גם לא בפייסבוק למרות איןספור בקשות מכל העולם מאותה סיבה. לנושא האוכל אתה בהחלט עמדת יפה במצב שנוצר. לא הגזמת ממש, ואם האוכל אכן ניחם אותך = "דיינו". הלקאה עצמית בהחלט אין צורך בכך. העיקר שעברת יפה את הערב ובהצלחה. אני בטוחה שזה גרם לך ולכל האנשים עונג וחוויה אינטלקטואלית. אני <br/>לפני כמה ימים הייתי בארוע - מעין סטנד אפ של תמי סירקיס הבת. טוב שמנמודה עם קבלות שגם צוחקת על עצמה והלבוש שהיא חושבת ש"מסתיר". אוי כמה אני מכירה את זה. בכניסה לערב ואחרי נסיעה ארוכה בפקקים ובקור (לפחות בחוץ) היה שם כיבוד אבל אני כבר למדתי. לקחתי לי פלפל אדום בתיק וכירסמתי. בטח נראיתי מצחיק. מעבר לכל דבר לא היה שם שום דבר שיכול היה להיות שווה את קלורייות הפחמימות, רוב הדברים קנויים מאפים עוגות וכל מיני אחרים. לקחתי לי דיאט ספרייט וישבתי בשקט עד התחלת הארוע. הבוקר הייתי בויצו ת"א שם היו קפה/תה ומאפים שכמותם לא ראיתי כבר הרבה זמן גם איכותיים טרייים וגם כל אחד די גדול לטעמי. אמרתי לעצמי טוב חנה קחי אחד. לקחתי נהניתי לא סבלתי וגם את הביסים האחרונים השארתי בצלחת. מייד נכנסתי לאולם ותאמין או לא, גם כאן במשך שעה כמעט, מידי פעם כירסמתי קצת מהפלפל האדום שהיה בתיק. זה פשוט פטנט עכשיו לגבי ולכן אני מאושרת שזה עובד לגבי. בהפסקה חלקו עוד כריכים אני כבר הייתי בדרכי החוצה. בבית הרשתי לעצמי את הלחמניה מחיטה מלאה בכיף... ישבתי לאט לאט ונהניתי ועכשיו כבר עוד מעט 17.00 ואני כבר תיכננתי את א. הערב. מאד מקוה שעוד 1 קג ינשור לו עד יום ג' הבא. תחזיקו לי אצבעות. זה לא פשוט בקור הזה והסופה בדרך. העיקר כמובן זה להמשיך הלאה לא להביט אחורה שמא נהיה לנציב מלח... חס וחלילה. בעיקר להמשיך לחייך ועוד משהו, הספקתי לפני שתגיע הסופה גם לצעוד כדבעי וזה עושה לי פשוט טוב. עכשיו בדרכי לטפל בתאומות נכדותי כך שעד הערב אסתפק במים ואהנה... ומה יותר טוב מזה? בהצלחה בכל מה שאתה עושה כל הזמן ובהחלט מגיע לך להצליח... בקשר לאי פון, אני מאד מרגישה את מה שאתה מתאר אבל באמת לא לקחת ללב, כפרה.... זה הכל אפשר לפתור בכסף וקצת מאמץ .... אף אחד בטח לא מתעניין בפרטים האישיים שלך שמוצגים שם... הם הגנבים המגעילים רק רוצים את המכשיר.... ולצערי אתה אחד מרבים שזה קורה להם. גם לי גנבו מהתיק עגילים מדהימים שקנה לי בני ליום הולדתי. בכיתי רק בשל כך שהוא התאמץ וגם השקיע כלכלית לקנות לי אותם.  בקיצור "למה לי לקחת ללב.... תמשיך לשיר]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 16:16:46 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from שח</title>
<description><![CDATA[<b><span style="color:#660099">טפסני יקירי </span></b><img src="images/smilies/pat9xu.gif" border="0" alt="Pat on the head" /><br/><b><span style="color:#660099"><br/>ליבי ליבי איתך </span></b><img src="images/smilies/upset.gif" border=0 alt="upset" /><b><span style="color:#660099"> התחושה בלב נוראית הרבה יותר מהתחושה בכיס (בכל זאת מכשיר לא זול...) בשנייה אחת הצלחת להחזיר אותי בזמן אחורה <br/>לתחילת שנה שעברה, רכשתי גלקסי ויומיים לאחר מכן, הלכתי לקניון עם הילדודס שלי וכשנכנסתי לאוטו בחנייה בקניון,<br/>הוא פשוט החליק לי מכיס המעיל, תוך 3-4 דקות של נסיעה קלטתי את זה, כמובן שחזרתי מייד לחנייה שעדיין לא נתפסה אפילו,<br/>וברור לך שהמכשיר לא חיכה לי שם..(דווקא שני נערים שבדיוק קמו משפת המדרכה והתחילו להתרחק כשהם מתעסקים במשהו...</span></b><img src="images/smilies/eek7.gif" border="0" alt="Whaaaaa?" /><b><span style="color:#660099">)<br/>אז אין לי ספק כשמכייסים אותך פיזית זה בהחלט כואב ואפילו יותר, ודווקא בארצנו הקטנטונת קורים דברים שלא ייאמנו....<br/>אחרי דקותיים  של כעס עם אש בעיניים, ליבי נשבר על 3000 שקל שהלכו לעז@אזל ואני אמשיך לשם אותם במשך שלוש השנים הקרובות!!!<br/>אבל היו לי שם עשרות תמונות של התינוקות שלי (מההתלהבות שזה מכשיר חדיש וחדש צילמתי ביומיים האלו כל תזוזה ונשימה שלהם)<br/>והיו תכתובות שלי עם בעלי, מאוד אישיות.... מאוד.... הרגשה ממש של חדירה לפרטיות...</span></b><b><span style="color:#660099"><br/>אין ספק שבמצב כזה, מפלצת האכילה הריגשית קופצת החוצה ומחפשת דרך לקבל את מבוקשה </span></b><img src="images/smilies/5122424636.gif" border="0" alt="Bite your head off" /><b><span style="color:#660099"><br/>נשמע מדברייך שאומנם זייפת, </span></b><b><span style="color:#660099">אבל יחסית היית מתון </span></b><b><span style="color:#660099">וכל הכבוד לך על זה!! </span></b><b><span style="color:#660099">(אלא אם כן הכותרת שלך מתכוונת שהבורקס היה רק הסיפתח...</span></b><img src="images/smilies/wink.gif" border=0 alt="wink" /><b><span style="color:#660099">)<br/>מכירה את עצמי היטב להעיד שבמצבך, הייתי מסוגלת להגיע אליהם עם ארוחת ערב שהיא 2-3 מגשי פיצה עמוסים בתוספות של כל טוב....</span></b><img src="images/smilies/kekekegay.gif" border="0" alt="hehe" /><br/><span style="color:#0000cc"><b>אתמול נגמר - היום יום חדש, מדהים ובשליטה שיהיה !<br/></b></span><img src="images/smilies/grouphug.gif" border="0" alt="grouphug" />]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 15:06:53 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from מטפס הרים</title>
<description><![CDATA[<strong>נחושה</strong> כתב:<br/><div class=quote>מטפס יקר, <br/>ליבי על אובדן הפרטיות, הזכרונות וים ואנשי קשר וכל מה שמשפר את היעילות.... <br/>בושה וחרפה שאתה מסתובב בכל העולם ודווקא כאן, נהרס לך יום מושלם <br/>כל הכבוד על המודעות והרב שיח בינך לבינך ועל כך שלא יצאת "לחגיגות" <br/>התנחמת, ניגבת פירורים ויאלללה ממשיכים לצעוד....במישור היצירתי ובחברותא שהיתה....כל הכבוד<img src="images/smilies/32308364851.gif" border="0" alt="Applause" /><img src="images/smilies/grouphug.gif" border="0" alt="grouphug" /><img src="images/smilies/coffee26at.gif" border="0" alt="Drink" /> <br/>edited by נחושה on 12/19/2012</div> <br/>   <br/>  אכן, הכל שטויות, הזכרונות וכל היתר... הפגיעה בפרטיות מאוד לא נעימה. ובאייפון כמו שאת בטח יודעת יש המון המון מהפרטיות שלנו... קצת היה לי מוזר 24 שעות בלי אייפון... כאילו חזרתי בזמן... האמת שזה לא היה רע כל כך...להיזכר איך פעם זה היה פשוט לשיר ,לחיות ולא לטגן את המוח עם הסלולרים...]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 14:53:30 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from נחושה</title>
<description><![CDATA[מטפס יקר, <br/>ליבי על אובדן הפרטיות, הזכרונות וים ואנשי קשר וכל מה שמשפר את היעילות.... <br/>בושה וחרפה שאתה מסתובב בכל העולם ודווקא כאן, נהרס לך יום מושלם <br/>כל הכבוד על המודעות והרב שיח בינך לבינך ועל כך שלא יצאת "לחגיגות" <br/>התנחמת, ניגבת פירורים ויאלללה ממשיכים לצעוד....במישור היצירתי ובחברותא שהיתה....כל הכבוד<img src="images/smilies/32308364851.gif" border="0" alt="Applause" /><img src="images/smilies/grouphug.gif" border="0" alt="grouphug" /><img src="images/smilies/coffee26at.gif" border="0" alt="Drink" /><br/><em>edited by נחושה on 12/19/2012</em>]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 10:17:43 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from אקורדיאון</title>
<description><![CDATA[<b>וואו מטפס ההרצאה השבוע ממש חובה עבורך.</b><br/>  <b>ללא ספק שזו תחושה של חדירה לפרטיות  ואני שומעת יותר ויותר על מקרים של גניבות כאלה מקומם.</b>]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 05:51:59 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from dany</title>
<description><![CDATA[עצבים זו אפילו לא מילה לתאר את מה שעבר עליך<img src="images/smilies/upset.gif" border=0 alt="upset" /><br/>ולדעתי ממש לא נפלת לאכילה רגשית, אולי אכלת יותר וממשהו אחר אבל זו לא היתה הדרדרות לבולמוס הכולל בתוכו את כל הטעמים ואת כל הצבעים ואחר כך גם לא יודעים בכלל מה היה בו.<br/>עצם העובדה שיכולת תוך כדי תהליך להסביר לעצמך בהגיון ובשקט נפשי מה קורה לך, זוהי בגרות בתהליך, הבנת את השיעורים, ואתה ממש עולה על דרך חדשה. דרך שגם אם לא אוכלים מה בידיוק מה שניתן בתפריט זו בכל זאת עוד אכילה שפויה.<br/>והכי חשוב הערב עצמו היה מוצלח, לא הפסדת אותו ויצאת גדול.]]></description>
<pubDate>Wed, 19 Dec 2012 05:18:09 GMT</pubDate>
</item>
<item>
<link>https://www.bdiet.co.il/Forum/topic10948-.aspx</link>
<title>Message from מטפס הרים</title>
<description><![CDATA[אחת לחודש  ישנם עשרה ישראלים שמחכים בצפייה לבוא בערב. עשרה נשים ואנשים שאהבת הכתיבה והספרות היא תחביב ראשי מאוד בחייהם. מיגון מעניין של גילים, מינים, דעות פוליטיות, עיסוקים, דתיים וחילוניים,  ועוד..  אחד מאיתנו מכין תרגיל כתיבה שיוצר קטעים מדהימים שניכתבים במהלכו ובחלק השני מעבירים משוב לטקסט  של מישהו מהקבוצה, חלק עם סיפורים קצרים וחלק כבר עם ספרים לפני סיום.ספרים שגדלו גם והרבה בזכות המשובים הממוקדים והכנים.    מידי פעם קוראים ספר ביחד ומשוחחים עליו בזויות מעמיקות. אתמול היה תורי להעביר את התרגיל. הכנתי מבעוד מועד תרגיל  באמת מיוחד עם שימוש בתמונות וכל מיני.כמינהגנו כל אחג מביא משהו טעים למי פגש ופותחים שולחן. עצרתי במגה בעיר בקניון איילון להביא משהו טעים.  בשלב מסויים ראיתי שהאייפון לא עלי. התחלתי לחפש במוקדים השונים בחנות, אנשים טובים התקשרו למיספר כדי  לסייע לי ואולי יצלצל הנייד, אולי נפל.. יותר ויותר התברר לי שכייסו אותי!! זה עניין שיגרתי כאן אמר לי מנהל הסניף. גונבים פה ובכלל בקניון אייפונים, תיקים, ארנקים... בשלב מסויים  ואחרי שכלום לא קרה, ניתקתי את הקו מול חברת הטלפונים... דרך הטלפון של הרכב, דיברתי עם הבית,  הרגשתי ממש רע עם זה. לא בגלל האייפון אלא בגלל התחושה שחדרו לי לפרטיות ושיש כרגע מישהו שרואה את התמונה ששלח לי בני הטירון ואת הסיפור הקצרצר שרשמה ביתי בפתקים שהאייפון , והאסאמאסים בהם אני מעודד את בני המרכזי ללמוד למבין חשוב, והאסאמאסים שלי וזוגתי... הרגשתי חשוף.  בכל אירופה אני מצליח להימנע מאלפי כייסים  ברכבות אינספור, שדות תעופה שגודלם כעיר ישראלית קטנה, רחובות עמוסי אדם שועטים,משרדים בבניינים שראשם בשמיים ומה לא... ופתאום כאן בבית שלי מוציאים לי מכיס הז׳קט את האייפון שהוא בעצם , עבורי, משרד נייד: טלפוניה, אימיילים, קבצים , אינטרנט, הכל...  כבר הייתי באיחור , להודיע לא יכולתי וברור למה, ורעב נוראי עלה וקבע את מקומו בתודעתי.. תכננתי לאכול בריא. תמיד יש סלט ולחם קל וירק מבושל ופשטידה דיאטתית ויש גם תענוגות אסורים.. הגעתי לבית המארח  ( כל חודש בסבב)  , הארוחה בדיוק החלה ( אנחנו אוכלים ואז ניגשים לעבודה), שולחן מקסים ומתאים לכל, סיפרתי על הגניבה...התקשרתי למקומות חשובים ועידכנתי,  החברות והחברים עטפו אותי כמו שעושים חברים טובים. ואני החלטתי להתנחם באוכל... כזה שמותר אך גם כזה שאסור.. ואכלתי .. החזיר לא יצא מהדיר , אבל אכלתי בהחלט מחוץ לתחום..זו היתה אכילה רגשית פרופר... רציתי לעשות חיים אחרי הכיוס הזה. רציתי להנות....כאילו שבורקס ישמח אותי.. אכלתי והבנתי שמה שאני עושה זו אכילה רגשית מובהקת. קרה לי משהו לא נעים, מעצבן אפילו מרגיז מאוד ומה אני עושה?? מחפש פתרון בבצקים? בלחמים ? שלא תחשבו לרגע שאני מלקה את עצמי.  למרות שאולי גם הלקאה עצמית לעיתים אינה רק גורם שלילי, לא יודע.. אני פשוט מנתח את ההתרחשות מולכם: האוכל הפך לגורם מנחם. ואתם יודעים מה? זה באמת ניחם.  היה לי טעים והרגשתי יותר טוב. וזה מה שהכי מוזר לי...  זה  הרגיע אותי. והעברתי את התרגיל שהוליד מהחברה קטעים יפהפיים, מדהימים , והמוטו שרציתי להעביר הובן הייטב וחילחל עמוק מאוד  אצל חברי, כך הבנתי מהמשובים לשמחתי..  ואם הייתי צריך דוגמה למהי אכילה רגשית, מתי אוכל יכול להפוך , לכאורה, למנחם.. אז זו דוגמה קלאסית. . היום היה יום חדש ובהחלט סביר... להתראות]]></description>
<pubDate>Tue, 18 Dec 2012 23:50:27 GMT</pubDate>
</item>
</channel>
</rss>
