אחרי סוג של הוריקן או צונאמי או וו׳אט אבר אתמול- אני מכריז קבל עם ופורום: מבצע פסח מתחיל אצלי עכשיו. אתמול, מסנוור מ1.2 פחות, פתחתי במודע סכרים אפלים ( לזה בדיוק התכוונתי באחד הפוסטים שלי: זו לא היתה נפילה, זו היתה החלטה מודעת שמותר לי להיות חזרזיר , וזה לא תקין בעיני ומזה אני אעשה הכל כדי להימנע, כי לא מותר לי לחשוב שמותר לי).... והבוקר אני קם ליום שהוא לא רק שיקום נזקי הסופה אלא בניין מחודש!! אני נחוש לעשות ולתת מקסימום מעצמי. יש לי דרך ויש לי מטרה ויש לי את כל ההבנה בעולם כמה זה חשוב. אז בלי למה ומדוע ואוף וחבל.. בלי שמץ של רחמים עצמיים: אני אדם בוגר, בהרבה מישורים של חיי, תודה לאל, אני מצליח להזיז הרים ממקומם... וגם במישור הזה אני הולך לעשות זאת. מקווה לחזור הערב עם דיווח על חזרה לצעידה אחרי תקופה ללא ... איזה כיף, הבן שלי מגיע לשבת ראשונה בבית... לראות אותו עם מדים... שבת שלום.
edited by מטפס הרים on 12/14/2012

מטפס הרים כתב:


אתה רואה? כן היית מחונן ותותח על....המשך כך אני שמה נעליים וכבר מצטרפת

אין אפס, כנראה שההתאמצות במדריד ומיזעור הנפילות ולבטח היומיים האחרונים בבית
שהיו ממש ממש בסדר גמור- לא לחינם . בשקילת השבוע הבוקר קילו מאתיים פחות. עוד רבה הדרך והיא מורכבת ומאתגרת אבל הנה קבלתי הבוקר הוכחה נוספת לכך שזו דרך משתלמת, מתגמלת ומבורכת דווקא בזכות היותה מורכבת. מבצע פסח- היר איי קאם.. ותודה לכל מי שחיזק ותמך זה עוד אחד מסימני יופייה של הדרך בה אני צועד. להתראות.ת.